קבינט הפריון: הפתרון לבעיה שמכבידה על כלכלת ישראל

פריון העבודה הנמוך בישראל מייצר פערים כלכליים וחברתיים במשק ■ הדרך לפתור את הבעיה - ראיית על, חשיבה אסטרטגית ופעולה משותפת של זרועות הביצוע השונות

דפנה אבירם ניצן / צילום: : המכון הישראלי לדמוקרטיה
דפנה אבירם ניצן / צילום: : המכון הישראלי לדמוקרטיה

חוסר האיזון של הכלכלה הישראלית משתקף בברור בנתוני פריון העבודה. בעוד אנו מזוהים ברחבי העולם כ"סטארט אפ ניישן", עם רמת חדשנות גבוהה וענף היי-טק מפותח, הרי שפריון העבודה בישראל נמוך באופן דרמטי מהממוצע במדינות ה- OECD. כך, בדומה לארה"ב, מציגות חלק גדול ממדינות אירופה, בהן בלגיה, הולנד, אירלנד, צרפת, גרמניה ודנמרק, פריון הגבוה ב- 70%-80% מהישראלי. פער זה מציב את ישראל בנחיתות בכל הנוגע לכושר התחרות הבינלאומי והינו אחד הגורמים העיקריים לפערים הכלכליים והחברתיים בתוך המשק.

לשם סגירת פער הפריון מול ממוצע ה- OECD בתוך 5 שנים, עלינו להגדיל את התוצר לשעה של העובד הישראלי ב-47%, תוך הכפלת קצב צמיחתו השנתי פי 4. מדובר באתגר עצום שניצב בפני המשק הישראלי.

במשרד האוצר מודעים היטב לאתגר. לפני כשנה הגדיר שר האוצר, משה כחלון, את העלאת הפריון כיעד אסטרטגי, ומינה את מנכ"ל המשרד, שי באב"ד, לעמוד בראש צוות לגיבוש המלצות להגדלת הפריון במשק. אף שהמלצות הצוות טרם פורסמו לציבור הרחב, נראה שמסקנותיו באו לידי ביטוי בתקציב 2017/8, הכולל מספר צעדים, לרבות השקת מסלולים להעלאת הפריון בתעשיות המסורתיות ובענפי המסחר והשירותים, המאופיינים בפריון נמוך. אלו צעדים בכיוון הנכון, אולם אין די בהם כדי להתמודד עם האתגר העצום לסגירת הפער - לשם כך נדרש מהלך נרחב בהרבה.

בדיוק כמו בתחום הדיור, כך גם בפריון נדרשת מדיניות חוצה משרדים וגורמים, תוך ראיית על וחשיבה אסטרטגית, שתאפשר סנכרון שוטף בין זרועות הביצוע השונות. נדרשת כאן פעילות אקטיבית משולבת במגוון רחב של תחומים, בהם חינוך, הכשרה מקצועית, רגולציה, יצוא, חדשנות, שיטות ניהול, השקעות, הגברת התחרותיות, הנגשת הגז הטבעי ועוד. בנוסף, נדרש טיפול ממוקד לאותן אוכלוסיות הנמצאות כיום בעיצומו של תהליך השתלבות בשוק העבודה ומאופיינות בפריון נמוך עם פוטנציאל גבוה לצמיחה. טיפול ממוקד להעלאת הפריון בקרב אוכלוסיות אלו, בדגש על חרדים, ערבים ובעלי מוגבלויות, יאפשר העלאה בת קיימא של שכרם ורמת חייהם, ומכאן גם יתרום לצמצום הפערים בחברה הישראלית ולשיפור כושר התחרות של המשק כולו.

הניסיון הבינלאומי מלמד כי טיפול יעיל בהעלאת הפריון מחייב גורם על-מתכלל, שיהיה אמון על גיבוש המדיניות, הובלה ותאום בין זרועות הביצוע, מקסום הסינרגיה בין האקדמיה לתעשייה ומעקב שוטף אחר מדדי ההצלחה. גופים שכאלו להעלאת הפריון קיימים במרבית המדינות המפותחות והמתפתחות, לרבות גרמניה, סינגפור, יפן, סין האיחוד האירופי ומדינות רבות נוספות.

בישראל, דה פקטו מקדם כיום השר כחלון מדיניות-על שכזו בתחום הדיור, באמצעות קבינט הדיור. יש לשכפל מודל זה לתחום הפריון ולהקים את קבינט הפריון, שיוביל את המדיניות בתחום, זאת לצד הקמת גוף מקצועי ואמין, שכל ייעודו יהיה העלאת הפריון וסגירת הפער מול העולם המפותח.

הכותבת היא מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה ותיקח חלק בוועידת ישראל לעסקים 2016 במושב בנושא פיריון העבודה.

לפרטים נוספים ולהרשמה לוועידת ישראל לעסקים >> www.globes.co.il/ibc2016