לראשונה: פולין משיבה נכסי יהודים שנגזלו בתקופת השואה

עיריית ורשה פרסמה רשימה של כ-2,600 בתים בבירה שנגזלו ע"י הנאצים בשואה, וקוראת לניצולים ולצאציהם לדרוש את נכסיהם בחזרה ■ כך תוכלו לברר האם אתם זכאים לתבוע נכס בוורשה

ורשה / צילום: thinkstock
ורשה / צילום: thinkstock

לראשנה מאז סיום מלחמת העולם השנייה, יוכלו ניצולי שואה לתבוע דרישה על בתים שגזלו מהם הנאצים. מדובר במהלך ראשוני וחריג של עיריית ורשה, בירת פולין, שפרסמה רשימה של 2,613 בתים שנגזלו על-ידי הנאצים - אבל בלי שמות הבעלים.

במקביל, חוקק בפולין חוק חדש לפני חודשיים לפיו יוכלו ניצולי שואה ויורשיהם להפעיל את תביעותיהם מחדש, אבל לזמן מוגבל של חצי שנה.

הבעיה במהלך של עיריית ורשה היא שמצד אחד ישנה אפשרות לתבוע, אך מצד שני ישנן מגבלות קשות:

■ 6 חודשים להגשת תביעות
■ 3 חודשים להוכיח זכויות בנכס
■ אחרי 9 חודשים - הנכסים יוחזרו לבעלות העירייה או לאוצר המדינה

הצעד משקף את הרוח בפולין - הכרה בסבל היהודים אבל עמידה איתנה נגד האשמות שהוטחו בפולנים על אחריותם. ראשת ממשלת פולין, שביקרה בישראל, סירבה בכל תוקף לדון על התחייבות ממשלתית להחזרת נכסים ורכוש. המידע הוצג על-ידי איל"ר, הארגון היהודי העולמי להשבת רכוש, שהשיק מאגר נתונים שנועד לסייע לניצולים.

יצוין כי ורשה יכולה בכל עת וללא התראה להתחיל בפרסום כתובות הנכסים מהרשימה - מה שיחל את תקתוקו של שעון העצר. בתגובה לחוק הפולני המגביל את היכולת של ניצולי שואה ובני משפחותיהם להשיב את רכושם שנלקח מהם שלא בצדק בעיר ורשה, הושק מאגר הנתונים החדש של הנכסים בוורשה.

מאגר הנתונים נועד לעזור לניצולים ויורשיהם לזהות את רכושם, זאת על-מנת שיוכלו להפעיל מחדש את תביעותיהם, לפני שממשלת פולין תשתלט באופן סופי על הנכסים. המאגר של איל"ר יוצר לראשונה התאמה בין רישומים היסטוריים שונים של העיר ורשה כדי לאפשר למשתמשים לחפש את שמותיהם של בני משפחה או כתובות בניין בוורשה.

מאגר הנתונים יסייע להם לקבוע אם קיימת תביעה פתוחה עבור הנכס. קביעה זו חשובה משום שהחוק החדש אינו מאפשר הגשת תביעות חדשות ואינו מתייחס לאנשים שלא הגישו תביעות להשבת רכושם מיד לאחר מלחמת העולם השנייה, או אנשים עם רכוש מחוץ לוורשה. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988