פסק הדין בפרשת הרצת האג"ח בפסגות - ב-22 בדצמבר

במסגרת הפרשה נאשמים דוד אדרי ושי בן-דוד כי ביצעו פעילות תרמיתית באג"ח והפיקו רווחים של מיליונים

דוד אדרי ושי בן דוד / צילום: רוני שיצר
דוד אדרי ושי בן דוד / צילום: רוני שיצר

הכרעת הדין במשפט פרשת הרצת האג"ח בחברת פסגות תינתן ב-22 בדצמבר 2016 - כך נודע ל"גלובס".

שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, הודיע על כך בימים האחרונים לנאשמי הפרשה, דוד אדרי, שי בן-דוד, אהרון נבון וסער וינטראוב. פסק הדין יימסר באותו יום בשעה 11:30 בבוקר.

נזכיר כי בשבוע שעבר שלח כבוב את איש העסקים נוחי דנקנר לשנתיים מאסר בגין הרשעתו בהרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות. תיק הרצת האג"ח בחברת פסגות הוא, לדברי הפרקליטות, אחד החמורים שהוגשו לבית המשפט הכלכלי.

אדרי שימש בתקופה הרלוונטית כסמנכ"ל הברוקראז' ומנהל הנוסטרו בפסגות; בן-דוד שימש כמנהל חדר המסחר; נבון היה מנהל חדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק; ווינטראוב היה ברוקר בחדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק. 

במרכז המשפט עומד האישום לפעילות תרמיתית באג"ח קונצרניות וממשלתיות, שבוצעה לכאורה ב-2007 באמצעות חשבון הנוסטרו של חברת פסגות על-ידי אדרי, בן-דוד, וינטראוב ונבון. 

לפי כתב האישום, הפעילות הניבה רווחים בשני היבטים: הן השפעה מלאכותית על יחס ההמרה בין הניירות המונפקים והנאספים במכרז החלף - מכרז שבמסגרתו הממשלה רוכשת אג"ח טרם מועד פירעונן, ובמקביל מנפיקה אג"ח חדשות שמועברות בתמורה למוכר; והן יתרון בלתי הוגן במכרז.

לפי כתב האישום, "במסגרת היערכות למכרז החלף 2007, ביצעו החשודים פעילות תרמיתית במסחר בניירות ערך שונים, באמצעות נוסטרו דויטשה בנק, וזאת על-מנת להפיק רווח ותועלת בשני היבטים: השפעה מלאכותית על יחס ההמרה בין הניירות המונפקים והנאספים במכרז; והפקת רווח משמעותי לחשבון הנוסטרו על חשבון המדינה כתוצאה מכך". 

"בנוסף", נטען, "ההשפעה המלאכותית על שערי ניירות הערך העניקה לנוסטרו יתרון בלתי הוגן במכרז על פני יתר המשתתפים בו, שכן ידיעתם של הארבעה כי שערי ניירות הערך במסחר נקבעו באופן מלאכותי איפשרה להם להגיש הצעות אטרקטיביות יותר מבחינת המדינה". 

לפי כתב האישום, הנאשמים פעלו בין 2-4 בספטמבר 2007 באג"ח ממשלתית 217 במטרה להוריד את שער האג"ח ולמנוע את עלייתו. "כתוצאה מפעילותם התרמיתית, ההצעות שהגיש חשבון הנוסטרו של דויטשה עבור דויטשה ועבור פסגות נענו במרביתן על-ידי האוצר, וכתוצאה מכך הפיקו חשבונות הנוסטרו רווחי-עתק בשיעור של מיליוני שקלים על חשבון המדינה, ולמדינה נוצרו הפסדים כבדים שהתבטאו במיליוני שקלים", נטען באישום.

עוד טוענת המדינה כי הפעילות התרמיתית לכאורה יצרה גם מצג-שווא כלפי ציבור המשקיעים. "הנאשמים הם בקיאים ומנוסים ובעלי ידע והבנה, אבל עם כל הכבוד - ויש כבוד - לא בכך די היה כדי להוציא את המירמה מהכוח אל הפועל".

ארבעת הנאשמים כופרים בטענות המדינה נגדם. נזכיר כי מנכל פסגות לשעבר, רועי ורמוס, נחקר אף הוא באזהרה בפרשה, ואולם בסופו של דבר הגיעו הפרקליטות וורמוס להסדר, שבמסגרתו הוא שילם כופר בסך כחצי מיליון שקל, בלא שהודה בעבירות שיוחסו לו.