הנקראות ביותר

אלימות כלכלית: מה קורה כשהבעל סוגר לאישה את ה'שיבר'

תופעת האלימות הכלכלית במשפחה מתרחשת כאשר אדם מונע מבן-משפחתו שליטה במשאבים כלכליים ופיננסיים שהוא זכאי להם באופן חוקי ולגיטימי או כאשר הוא מגביל שליטה

חלוקת כספים / צילום:  Shutterstock / א.ס.א.פ קרייטיב
חלוקת כספים / צילום: Shutterstock / א.ס.א.פ קרייטיב

הסכסוך המתוקשר שהתגלע לפני כשנה בין איש העסקים אילן בן-דב, לבין רעייתו לשעבר, קרן מיכאלי, העלה למרכז הבמה הציבורית את הנושא של "אלימות כלכלית" במשפחה. זאת, לאחר שבתביעה שנוהלה בבית הדין לעבודה בעניין העסקת עובדת זרה בבית הזוג, טענה מיכאלי כי היא סבלה מאלימות כלכלית מצדו של בן-דב. מיכאלי פרטה את המושג הזה למלים כשהעידה בבית הדין במסגרת ההליך כי: "מעמדי בבית היה מעמד של או-פר.. לא הייתי רשאית לצאת כל כך הרבה... הייתה אלימות כלכלית בבית.. לא הייתה לי חירות בלתי-מוגבלת, הכול היה מותנה בגחמותיו של אילן... השימוש בכרטיס האשראי היה תמיד מלווה בחרדה, לא ידעתי איך זה יסתיים: בטענות על הגזמה או בזריקת החפצים שקניתי... היה פחד רחב היקף". בן-דב מנגד טען כי "מיכאלי ניהלה את הבית למופת... היה ברור לי שהעובדת חוקית. קרן ידעה שיש לי עקרונות שלא לעבור על החוק".

המושג של אלימות כלכלית במשפחה הוא חדש למדי בעולם החוק והמשפט. בשנת 2009 הוגשה לראשונה הצעת חוק למניעת אלימות כלכלית בין בני-זוג על-ידי ח"כ אורית זוארץ (התנועה). ביולי 2015 הוגשה הצעת חוק נוספת ביוזמת יו"ר מרצ ח"כ זהבה גלאון. שתי ההצעות שנועדו להילחם בתופעה, לא התקבלו לפי שעה.

מאמר שכתבו לאחרונה ד"ר אריאן רנן-ברזילי, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ושירלי יוסרי, בוגרת תואר שני בפקולטה, ושנחשף ב"גלובס" לראשונה, מבקש לעורר את המודעות לתופעה החברתית של אלימות כלכלית בתוך המשפחה. במאמר שקיבל את הכותרת: "אלימות כלכלית במשפחה - בין דומיננטיות גברית לגבריות נכפית" מראות שתי החוקרות כיצד בתי המשפט בארץ התעלמו עד כה ברוב המקרים מטענות לאלימות כלכלית, ולא ידעו לתת סעד מתאים לנשים שנפגעו מהתנהגות זו של בני-זוגן. המאמר מנתח את תופעת האלימות הכלכלית בכלים תיאורטיים מתחום לימודי הגבריות והפמיניזם, ומציע סעדים משפטיים למיגורה.

מאמרן של רנן-ברזילי ויוסרי צפוי להתפרסם בקרוב בכתב העת "עיוני משפט" של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, והוא הראשון בתחום המשפט בישראל שמנסה להתמודד בצורה מקיפה עם תופעת האלימות הכלכלית בין בני-זוג. לדברי רנן-ברזילי ויוסרי, הצורך בכתיבה על הסוגייה עלה בעקבות קולות הנשמעים לאחרונה בדבר קיום תופעה של אלימות כלכלית בין בני-זוג - תופעה שנצפתה לדבריהן, בעבודת השטח שנעשתה במסגרת הקליניקה לפמיניזם משפטי באוניברסיטת חיפה, שהחלה להעלות לדיון סוגיה חשובה זו".

להתחנן לכסף

מהי אלימות כלכלית בתוך המשפחה? רנן-ברזילי ויוסרי כותבות כי "התופעה מתרחשת כאשר אדם מונע מבן-משפחתו שליטה במשאבים כלכליים ופיננסיים שהוא זכאי להם באופן חוקי ולגיטימי או כאשר הוא מגביל שליטה זו". לדבריהן, תופעת האלימות הכלכלית אינה תופעה חדשה ככל הנראה, אולם, כאמור, המחקר בנושא, כמו-גם המודעות אליו, מצויים בתחילת דרכם. השתיים מציינות כי אלימות כלכלית במסגרת היחסים המשפחתיים יכולה להיווצר גם בין הורה לילד, בין אחים או בין בני משפחה אחרים, במיוחד קשישים, אך הן התמקדו במחקרן באלימות כלכלית בין זוגות.

שתי החוקרות כותבות כי נשים שפנו לקליניקה לפמיניזם משפטי בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, סיפרו כיצד נאלצו "להתחנן" לפני בעליהן שייתנו להן כסף לצרכים טריוויאליים, כגון הוצאות שוטפות, או כיצד הן חיות מ"דמי-כיס" שבעליהן מקצים להן, תוך שהם חוסמים את גישתן לכסף. "תופעות אלה עומדות בסתירה לנורמה המשפטית המכירה בבני-זוג כמעין שותפים בכספם - בין באמצעות חזקת השיתוף, המכירה בהם כשותפים במהלך הזוגיות, ובין באמצעות חוק יחסי ממון, העורך איזון משאבים בעת פירוק הנישואים. כך התגלו מקרים שבהם בעלים מסרבים לאפשר לנשותיהם לצאת ולהשתכר או לחילופין דווקא מסרסרים בכושר עבודתן".

לפי המחקר, לאחרונה אף החלו להישמע הדים תקשורתיים לתופעה. במסגרת זו תוארו מופעים שונים של התופעה, כגון מקרים של בעלים שלא התירו לנשותיהם להסתובב עם צ'ק או עם כרטיס אשראי, אלא רק עם כסף מזומן שהם הקצו להן; מקרים שבהם נאלצו נשים לבקש מבעליהן כסף כדי לממן טיפולים רפואיים שאינם כלולים בסל התרופות, ונתקלו בסירוב ובפטירת העניין בכך שהאישה תסתפק באפשרות טיפול זולה; מקרים שבהם למרות שהאישה עבדה במשך שנים, קופות הגמל שלה רוקנו וחסכונותיה נפרצו; מקרים שבהם גברים שלטו בכל הוצאה ביתית, והפרישו לנשותיהם סכום מגוחך לשבוע, תוך דרישה לדעת על כל הוצאה והוצאה; מקרים שבהם אילצו גברים את נשותיהם לנסוע בטרמפים בעודם נוסעים ברכב, וכן מקרים של נשים שנאלצו לדווח לבעליהן על כל הוצאה.

לדברי החוקרות, מתברר כי המקרים המתוארים אינם תופעה שולית. הן מזכירות סקר שנערך על-ידי ארגון נעמ"ת ב-2010 ומצא כי 5% מהנשים שחיות עם בני-זוג ומנהלות משק-בית משותף מעידות כי הן אינן חופשיות לפעול באופן עצמאי בחשבון הבנק שלהן או בחשבון המשותף, אף לא למטרות של הוצאות שוטפות, כגון רכישת מזון ותרופות; 21% מהנשאלות דיווחו כי בני-זוגן בוחנים את הוצאותיהן הכלכליות; ו-9% מהנשאלות ציינו כי הן זקוקות לאישור של בני-זוגן כדי לבצע רכישה ולקנות דבר-מה; ו-14% ציינו כי אין להן מידע על ההכנסות והרכוש של בני-הזוג.

התעלמות מצד בתי המשפט

המאמר סוקר באופן כרונולוגי את התפתחות ההתייחסות לאלימות כלכלית בפסיקת בתי המשפט בארץ, אך החוקרות מדגישות כי מדובר בביטויים של התופעה, וכי בתי המשפט לא "המשיגו" את ההתנהגות ככזו ולעתים לא ידעו כיצד לנהוג ביחס אליה. בין היתר, מזכיר המאמר את פרשת פתחי (702/90 פתחי נגד פתחי) שבה דובר בבני-זוג בהליך גירושים, שגרו בבית שהיה רשום על-שם הגבר בלבד. במסגרת ההליך שהתנהל במחוזי בת"א, טענה האישה כי הגבר נוהג בה בקמצנות, ומסכל את ניסיונותיה להתפרנס. לפי המאמר, ביהמ"ש לא התייחס לטענות הללו, אף שהן העלו חשד למניעת שימוש בזכויות ובנכסים ולהגבלת צבירה של משאבים, ואף קבע כי עד אשר יגיעו בני-הזוג להסכמה בנושא הרכושי, תורשה האישה להשתמש רק באחד מחדרי הבית למגוריה.

בפרשת מזרחי (1533/02 ישראל נגד מזרחי) נדון כתביעה פלילית מקרה שבו גבר תקף את בת-זוגו. באותו מקרה לקח בן-הזוג את הארנק מתיקה המתלוננת, הוציא ממנו כרטיס אשראי ופנקס המחאות וגזר אותם לנגד עיניה, "מפאת הסכומים הגדולים בהם חויבו. כאשר ביקשה האישה לצאת מהחדר, תקף אותה הגבר עד שהצליחה לברוח. האישה טענה כי הוטלו עליה סנקציות כלכליות, אך אלה לא קיבלו ביטוי בפסק-הדין" נכתב במאמר.

בפרשת ב.מ. (20673/04 ב.מ. נגד ב.ה.א) שנדונה בבית המשפט למשפחה בירושלים, דובר בתביעה נזיקית של אישה כלפי בעלה בגין סרבנות גט וכן בגין התעללות פיזית, מינית, רגשית וגם כלכלית. במסגרת התביעה טענה האישה כי הגבר מנע ממנה שימוש במים חמים לרחצה ולשתייה ואף ניתק את הגז בבית בגלל העלויות הכלכליות. גם במקרה זה כותבות החוקרות כי בית המשפט התעלם מהטענות לאלימות כלכלית. "טענותיה של האישה התקבלו בשל 'הביזוי וההשפלה' שחוותה, אולם בית המשפט לא התייחס באופן מפורש לאלימות הכלכלית.

גם בפרשת פלוני שנדונה בשנת 2013 בביהמ"ש המחוזי בבאר שבע (39094-07-12 מדינת ישראל נגד פלוני) דובר באישה שחוותה מסכת התעללות שכללה אלימות פיזית וכלכלית שבמסגרתה אסר עליה הגבר להשתמש בגז, חשמל, ובמים ואף מנע ממנה שימוש במאוורר או במקלחת. למרות זאת, פסק-הדין לא התייחס כלל לאלימות הכלכלית והרשיע את הגבר באלימות פיזית בלבד.

המאמר מזכיר עוד מקרים דומים לא מעטים, ובהם פסק-דין שניתן לאחרונה, בפרשת פלוני משנת 2015 (ע"פ 1385/12 פלוני נ' מדינת ישראל). באותו מקרה טענה אישה כי בעלה הפעיל אלימות כלכלית, פיזית, ומינית, קשה כלפיה וכלפי בני-המשפחה. לטענתה, במשך שנים רבות, אף שהשתכרה מעבודות ניקיון, היא נאלצה להתחנן לפני בן-זוגה שייתן לה כסף, היות שהלה, אשר לא עבד, שלשל את משכורותיה לכיסו. היא תיארה כי לאחר שביקשה ממנו כסף לאוכל עבור ילדיה, תקף אותה באלימות קשה. במסגרת הרשעת הבעל קיבל ביהמ"ש במפורש את טענות האישה ביחס לאלימות הכלכלית, יחד עם טענותיה על האלימות הפיזית, המינית והנפשית, אך לא נתן סעד מיוחד על האלימות הכלכלית.

הכרה הדרגתית

שתי החוקרות מייצנות כי המסקנה מסקירת פסקי-הדין בנשוא היא כי לאחרונה החלה "אלימות כלכלית" כמושג לחלחל לשיח המשפטי. "עם זאת", לדבריהן, "הגדרת המושג עודנה בהתהוות. לעתים נתבע סעד בגינה ולעתים לאו, אך גם כאשר נתבע בגינה סעד, ניכר כי אין המשגה קוהרנטית שתאפשר לבתי המשפט להעניק סעד בגינה".

לדברי רנן-ברזילי ויוסרי, "עד כה כי ההכרה המשפטית באלימות כלכלית עודנה מהוססת". הן משוות זאת להכרה ההדרגתית שהייתה בעבר למערכת המשפט באלימות מינית במשפחה. החוקרות מעלות טענה מעניינת, ולפיה חוסר ההתמודדות המספקת של מערכת המשפט עם תופעת האלימות הכלכלית בין בני-זוג, נובע בין היתר מכך שהמשפט עצמו הוא "גברי", בכך שהוא משקף ברובו חוויות חיים גבריות, ואילו חוויות חיים נשיות אינן באות בו לידי ביטוי באותה מידה.

שתי החוקרות מגיעות למסקנה כי תופעת האלימות הכלכלית היא מה שהן מכנות "פרשנות פסולה של גבריות הגמונית". לדבריהן, על-פי מחקרים, "פשיעה ואלימות הן סוג של משאב שגברים מפעילים כאשר אין בידיהם משאבים אחרים כדי להפגין גבריות. הפעלה של אלימות כלכלית היא, אם כן, דרכם של גברים מסוימים לזקוף לעצמם את הגבריות ההגמונית על-ידי הפגנת שליטה במשפחה, באישה, ובכסף". עם זאת, לפי המאמר, גם גברים משלמים מחיר על עצם שליטתם בניהול הכסף המשפחתי. "השליטה לא מעצימה ומקנה זכויות אלא גם מטילה מעמסה ודאגה - גלומים בה היבטים של מתח וחרדה", צוין במאמר.

הסעדים המשפטי הממולץ: לאפשר לפסוק פיצוי נזיקי, גם ללא הוכחת נזק

ד"ר אריאן רנן-ברזילי, מרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, ושירלי יוסרי, בוגרת תואר שני בפקולטה, אינן מותירות את הבעיה של היעדר מענה מספיק של מערכת המשפט והחוק לאלימות כלכלית במשפחה ללא מענה. באחרית מאמרן, הן מציעות סעדים משפטיים לתופעה תוך שהן בוחנות כמה אפיקים משפטיים שונים שבהם ניתן לעשות שימוש.

- האפיק הפלילי

האפיק הראשון שהוצע לטיפול בתופעת האלימות הכלכלית במשפחה הוא האפיק הפלילי. "בהצעת חוק 'אלימות כלכלית' משנת 2009 הוצע שאלימות כלכלית תהיה עבירה שעונשה שירות לתועלת הציבור לפי חוק העונשין", מציינות רנן-ברזילי ויוסרי שמזכירות כי במדינות שונות, כמו הודו ואוסטרליה, נכללה אלימות או התעללות כלכלית בחוק הפלילי.

"בעיגון האלימות הכלכלית בעברה פלילית בת ענישה יש ערך סמלי, של גינוי חריף לתופעה. יתרה מזו, חוק העונשין מאפשר לפסוק פיצויים לטובת קורבן העבירה", הן כותבות. אולם, לדבריהן, מחקרים העלו כי דווקא נקיטה של האפיק הפלילי עלולה לשעתק את ההתנהגות הפסולה אצל גברים.

חסרון נוסף של האפיק הפלילי בהקשר זה, לפי המאמר, הוא כי פעמים רבות השאיפה של נשים שסבלו מאלימות כלכלית לא הייתה להכניס את בני-זוגן להליך פלילי, אלא להשיב את כספן ולעתים אף לשקם את היחסים עם בן-הזוג.

- האפיק הנזיקי

החוקרות ממליצות להכניס לחוקי הנזיקין עוולה חדשה של אלימות כלכלית. הן מציינות כי בשתי הצעות החוק שקודמו בנושא, הוצע להוסיף את האלימות הכלכלית לפקודת הנזיקין הישראלית כעוולה עצמאית שאפשר יהיה לפסוק פיצוי בגינה, גם ללא הוכחת נזק. "פיתוח כזה של הכלי הנזיקי עשוי, לשיטתנו, לקדם טיפול משפטי מותאם בתופעת האלימות הכלכלית", הן כותבות.

- אפיק דיני המשפחה

לפי המאמר, דיני המשפחה מהווים מקום טבעי לפיתוחם של כלים כלכליים להתמודדות עם אלימות כלכלית בין בני-זוג. החוקרות מציינות כי עד היום טרם פותחו בצורה סדורה כלים משפטיים במסגרת דיני המשפחה להתמודדות עם אלימות כלכלית.

החוקרות פורטות את התחום לתתי--תחומים ומציעות כי "במסגרת דיני המשפחה על בתי המשפט להפעיל שיקול דעת רחב בבואם לאשר הסכמי גירושים המתייחסים לפן הממוני, במיוחד במקרים של אלימות כלכלית". לדבריהן, "על ביהמ"ש לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו לחרוג מחלוקת נכסים שוויונית במקרים של אלימות כלכלית - ניתן לעשות שימוש ב'צווי הגנה כלכליים', כדי למנוע מבני-זוג שהפעילו אלימות כלכלית, גישה למשאבים הכלכליים של המשפחה, ובכך להתחיל לפרום את הקשר שבין גבריות לכסף ולהדק את הקשר שבין נשיות לכסף".

לבסוף, כותבות החוקרות כי עידוד השתלבות של נשים בשוק העבודה והנחלת נורמות של טיפול גברי עשויות גם הן להוביל לשינוי בתפיסת הגבריות הגמונית. "תקוותנו היא כי ריכוך - מהותי וסמלי - של הקשר בין גבריות לשליטה כלכלית במשפחה יוביל בהדרגה גם לצמצום תופעת האלימות הכלכלית".

אלימות כלכלית

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות