חונקים את קבלני הביצוע: "מדינה ללא מוסר תשלומים"

בעוד שבוע תדון ועדת הכלכלה בחוק מוסר התשלומים שמקצר מועד קבלת התשלום מגופים ציבוריים, אולם מחריג את קבלני הביצוע ■ הקבלנים מנסים להיאבק ברוע הגזירה

עבודות תשתית / צילום: איל יצהר
עבודות תשתית / צילום: איל יצהר

אין כמו לספק שירות לגוף חזק ואמין כמו המדינה, או לחברות מטעמה: היקפי ההזמנות גדולים, התדמית של הקבלן בשוק עולה, וברור שהתמורה תתקבל בזמן. או שלא.

נתונים מעודכנים של חברת BDI מצביעים על מצב התשלומים הבעייתי בענף. מספר ימי האשראי בענף הבינוי עמד באוקטובר על 113, לעומת 101 ימים לפני שנה. מבין 29 ענפים שנסקרו, רק בארבעה ענפים (מוסכים, רהיטים, שיווק חשמל, קרמיקה וכלים סניטריים) המצב גרוע יותר.

גם בכל הנוגע לפיגורים בתשלומים המצב בכי רע. ממוצע ימי הפיגור עומד על 16 יום, לעומת 9 ימים בממוצע אשתקד. עם זאת, כדאי לשים לב שבכלל המשק ימי הפיגור בתשלומים מעידים על הרעה - 10 ימי פיגור בממוצע, לעומת 5 בשנה שעברה.

ימי אשראי בפועל
 ימי אשראי בפועל

וכאילו לא די בכך, במשך שנים חששו קבלנים, ודאי קטנים או בינוניים, לתבוע את המדינה על הלנת שכרם. מי שיתבע עלול להיות מסומן כעושה צרות, ולא יקבל את המכרז הבא. אבל לאחרונה נפרץ הסכר, אולי כעוד סימן למצוקת הענף.

הנה שתי דוגמאות: רם, חברה לעבודות הנדסיות, הגישה תביעה נגד חברת נתיבי איילון בגין אי תשלום, לכאורה, בעבור עבודות תשתית שביצעה עבורה. ב-2014 זכתה רם במכרז לביצוע עבודות גישור, תשתיות, סלילה ופיתוח להקמת הפרדה מפלסית במפגש כביש עם מסילת רכבת בלוד. לפי התביעה, שהגיש עו"ד רועי שובל, זה יותר משנה, למרות השלמת העבודות, החברה לא קיבלה יתרה של 1.5 מיליון שקל, "זאת אף שהחשבון שהגישה התובעת אושר על ידי הנתבעת באמצעות כל הגורמים המוסמכים מטעמה, לאחר הליך ביורוקרטי סבוך ומסורבל".

נתיבי איילון הודיעה לרם הנדסה כי אין בכוונתה לשלם עכשיו את הסכום, בגלל שאין לה תקציב ולא קיבלה כספים ממשרד התחבורה.

תביעה נוספת הוגשה לאחרונה נגד נתיבי איילון על ידי חברת מצליח זאבי, שטוענת לאי תשלום של כ-2.5 מיליון שקל מתוך כ-18 מיליון שקל בעבור עבודות תשתית בבני ברק. חברת נתיבי איילון מסרה בתגובה לשתי התביעות כי היא טרם קיבלה את התביעות, ובכל מקרה העניינים יטופלו במישור המשפטי.

"אי אפשר להשוות"

בשבוע הבא תקיים ועדת הכלכלה בכנסת דיון בנוגע לחוק מוסר התשלומים, הקובע זמני תשלום קצרים יחסית למזמיני עבודות. לפי הצעת החוק, משרדי ממשלה ישלמו שוטף פלוס 30 לכלל העסקים, בעוד שבעסקאות בנייה ותשתיות המדינה תשלם שוטף פלוס 70. רשויות מקומיות, לפי הצעת החוק, ישלמו שוטף פלוס 45 ובעסקאות בנייה ותשתיות שוטף פלוס 90. בעסקאות המתוקצבות באופן ייעודי על ידי מקור חיצוני, לדוגמא הממשלה או מפעל הפיס, יכולה הרשות לדחות התשלום עד לקבלת התקציב מהמקור החיצוני.

בהתאחדות הקבלנים רואים קשר ישיר בין מספרן הגדול של חברות הביצוע הקורסות לבין מוסר התשלומים של הרשויות. "זה עניין שמחלחל מלמעלה, ממוסר התשלומים הירוד של חברות ממשלתיות ואלו שתחתיהן", אומר אליאב בן שמעון, מנכ"ל התאחדות בוני הארץ. לדבריו, "הצעת החוק שמחריגה את הענף הקבלני לשוטף פלוס 90 - מביאה קבלנים לאבדון. זו שערורייה. הממשלה נותנת לגיטימציה לאפליה נגד קבלנים. לא פעם הזמנת עבודה מספק מחשבים או משותל פרחים, לדוגמא, גדולה עשרות מונים מקבלן שבונה כיכר. זאת תפיסה מעוותת ולא נכונה שבסופו של דבר מביאה נזק כספי למדינה".

בסביבת הקבלנים מסבירים כי קבלנים רבים עדיין מנסים להתפשר, לא להוציא את הסכסוכים החוצה ולבתי משפט, גם במחיר של ויתור על כספים.

"המדינה נותנת יד לפגיעה בקבלנים מבלי להבין שקבלן תשתיות שקורס משמעו עיכוב בהקמת תשתיות חיוניות לצורך הקמת שכונות מגורים חדשות", אמר צביקה חודרלנד, יו"ר אגף תשתיות וסגן נשיא התאחדות בוני הארץ.

יוסי מלמד, מנכ"ל ובעלים של חברת רם הנדסה, מספר כי מדובר בתופעה שהפכה נפוצה יותר בחמש-שש השנים האחרונות. "אנשים במערכות הללו מפחדים להתעסק עם כסף, מושכים זמן ומביאים לעוד ועוד ביורוקרטיה. כך לדוגמא, מהנדס שמגיע לאתר ובודק שאכן בוצעה העבודה, אבל הוא לא מאשר תשלום - אלא מעביר את הדברים לייעוץ המשפטי של החברה.

"אם לפני שש שנים בשביל כל נושא הגבייה בחברה הייתי משקיע רק 10% מהזמן שלי ומצליח לגבות כספים, כיום אני משקיע בזה 80% מהזמן שלי, אני מעסיק סמנכ"ל שהוא כלכלן שמתעסק רק בזה וגם שתי מנהלות חשבונות שרוב העבודה שלהן זאת ההתעסקות מול החברות שלא משלמות".

"קבלן זה לא כמו ספק של כיסאות"

ח"כ רועי פולקמן, חבר ועדת הכלכלה שמרכז את החקיקה בנושא, טוען שיש לראות את התמונה המלאה. "אי אפשר להשוות בין קבלן ביצוע לבין ספק של כיסאות. קבלנים מבצעים עבודות מסובכות יותר ויש לפקח עליהם. זה מקובל גם על הקבלנים".

"הוויכוח הוא על מועד תחילת הספירה של השוטף. האם להתחיל לספור מיום קבלת דרישת התשלום או מסוף החודש כשעורכים את החשבונות. אנו יוצרים האחדה בנושא על מנת שהספירה תהיה מקבלת החשבונית ולא מסוף החודש".

למעשה, אומר פולקמן, "הבעיה אינה קיימת במשרדי הממשלה, אלא ביחידות הסמך שלה ובעיקר בשלטון המקומי. אני מנסה לפצח את העניין ולהכניס כמה שיותר גופים תחת החוק. מבחינת לוחות הזמנים, הכיוון הוא לצמצם את התשלום לחברות הבנייה המבצעות לשוטף פלוס 70".

ימי אשראי בפועל
 ימי אשראי בפועל

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988