הנקראות ביותר

איחרו את הרכבת: תושבי רמת גן נגד תוואי הרכבת הקלה

כבר יותר משנה שתושבי רמת גן מנהלים מאבק יחד עם העירייה בתוואי הקו הסגול של הרכבת הקלה בטענה שהוא אסון תחבורתי לרמת גן ומתכננים לפנות לבג"ץ אם לא יינתן פתרון לבעיות התחבורה הצפויות ■ ראש העיר: "הטעו אותנו. המידע על הקו הסגול לא הגיע בזמן"

עבודות על הרכבת הקלה ברמת גן / צילום: איל יצהר
עבודות על הרכבת הקלה ברמת גן / צילום: איל יצהר

"טיילתי עם הכלבה שלי בדרך אלוף שדה וראיתי שלטים שמודיעים כי תקום רכבת קלה ממש בחצר הבניין שלי, כמה מטרים מהחלון שלי". כך גילתה גלית גרוסמן, תושבת רחוב הבילויים ברמת גן, על אודות הקו הסגול שעומד לעבור סמוך לביתה. ברגע שהתברר לגרוסמן שיש רק חודשיים שבהם ניתן להגיש התנגדות לקו, היא התקשרה מיד לעירייה. "במשרד של מהנדסת העיר לא ידעו מה להגיד לי. הבחור שענה לי אמר: 'לא קיבלנו שום הודעה בנושא ואני לא יודע מה להגיד לך'. היתה לי תחושה נוראית שמפקירים אותנו התושבים, גם העירייה וגם המדינה".

הקו הסגול הוא השלב הבא בפרויקט הרכבת הקלה במטרופולין תל אביב, שמתוכנן ויוקם על ידי נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) הממשלתית. תחילת העבודות מתוכננות ל-2019. הקו מתוכנן לחבר את קרית אונו, גבעת שמואל, יהוד ואור יהודה עם מרכז העיר ת"א. אורכו הכולל של הקו יהיה כ-28 ק"מ עם 44 תחנות והוא מתוכנן כרכבת עילית. בדרכו עובר הקו הסגול בדרך אלוף שדה שברמת גן וחוצה את הצמתים המהווים את הכניסות העיקריות לעיר מדרום - הירדן ודרך רבין. רחובות אלה מקשרים את תושבי דרום העיר למרכזה ולצפונה.

"פתאום התברר לנו גודל הקטסטרופה. הולכת להיבנות במרחק של שלושה עד שישה מטרים מקו החצר שלנו מסילה של הרכבת הקלה. פשוט הנחיתו עלינו עובדה", אומרת גרוסמן. התושבים גילו כי מתוכנן גם לקום בסמוך לבתיהם חדר שנאים בעומק של 10 מטרים באדמה, במקום תחנת הדלק שנמצאת שם כיום. פסי הרכבת יעברו בחצר בית הכנסת, במרחק כמעט אפסי מהקירות.

גם הקרקע שעליה עומדת היום תחנת הדלק מדאיגה תושבים. "בדוחות נת"ע האזור מוגדר כמתחם עם קרקע מזוהמת", מספרת גרוסמן. דוחות אלה מתייחסים לבדיקת זיהום האדמה בעומק 4.5 מטרים בלבד, ואילו עומק חדר השנאים המתוכנן בפועל הוא 10 מטרים מתחת לפני הקרקע. זיהום האדמה בעומק הזה כלל לא נבדק ולכן קיים חשש שקידוחים בעומק יגרמו לשחרור גזים רעילים לסביבה ולחלחול מזהמים מהאדמה למי התהום - קיימת תחנת שאיבה במרחק של פחות מ-300 מטר מתחנת הדלק.

"נוסף לכך, חדר השנאים דורש מיזוג ואוורור דרך קבע שיגרמו לרעש. גם הצמחייה והשטחים הפתוחים באזור נפגעים, ובמקום הריאה הירוקה שמפרידה בין דרך אלוף שדה לבתים צפויות לעבור מסילות רכבת לשני כיווני הנסיעה".

מנת"ע נמסר בתגובה כי היא מתכוונת לערוך בדיקת זיהום קרקע במקום: "אנחנו מחויבים לנושאי איכות סביבה. על סמך הבדיקות יתבצע הטיפול בקרקע על פי הנחיות המשרד להגנת הסביבה. הטיפול במי התהום יתבצע בתיאום עם רשות המים".

"עוד עומסים באזור שכבר עמוס"

אך אלו לא הבעיות היחידות שעולות מתוואי הרכבת הקלה. בעקבות בניית מסילת הרכבת יהיו שינויים משמעותיים בהסדרי התנועה באזור. לא תתאפשר הגישה מרחוב פרץ ברנשטיין ברמת חן לרחוב הירדן. הפנייה שמאלה מאלוף שדה מכיוון תל אביב לרחוב רבין תבוטל, וכן הפנייה מרחוב רזיאל שמאלה לאלוף שדה. בתכנון המקורי אמור להיבנות שיקוע של נתיב אחד בדרך רבין בפנייה שמאלה לכיוון אלוף שדה והוא אמור להתחיל ברחוב הרצוג. דבר זה אינו מאפשר למי שבא מרחוב הרא"ה להיכנס לשיקוע ולפנות שמאלה לאלוף שדה. בכך מתבטלת עוד יציאה חשובה מרמת גן מזרחה, לכיוון בית החולים תל השומר.

לטענת המתנגדים לתוואי הקו הסגול, שינויים אלה ייצרו עומסי תנועה כבדים באזור שכבר היום הוא עמוס. בנוסף לכך הם טוענים כי הרכבת שעוברת כל דקה וחצי בשני הכיוונים תגביר גם היא את עומס התנועה ותעמוד אף היא בפקקים.

אך לאמיתו של דבר, כל השינויים שצפויים עקב הקמת הרכבת הקלה לא הספיקו כדי לגייס את תושבי רמת גן למאבק בתוואי המתוכנן. "אחת הבעיות שלנו בלגייס תושבים זה שהתוכנית כל כך לא הגיונית שהם אומרים לי 'תעזבי זה לא יהיה. לא יכול להיות שיש כזאת תוכנית'", מספרת גרוסמן. "אנשים יתעוררו כשהם יקומו בבוקר ויראו דרך החלון את התוואי ושמתחילים לבנות או כשיתחילו לכרות פה את העצים. אז אולי יהיה מאבק ציבורי, אבל אז זה יהיה מאוחר מדי".

ראש עיריית רמת גן ישראל זינגר טוען כי "ברגע ששמעתי על העניין של הקו הסגול כבר הזזנו את זה. זה הגיע מאוחר, מה לעשות, אבל לא מדי מאוחר. בנושא זה לא הובאו בפני חומרים, אחרת כמובן שלא היינו מחכים". עוד אומר ראש העיר: "יש הרבה דברים שלא מצאנו לצערי תיעוד שלהם ומתברר שהטעו אותנו. לא הייתה העברה מסודרת של הנושאים כמו שצריך משלטון לשלטון ולכן הנושא לא היה ידוע. אם היה ידוע, באותו הרגע היינו מתעוררים".

התושבים יצאו למאבק בתוואי הקו, ובהמשך העירייה הצטרפה למאבקם בדרישה להפכו לקו תחתי. התושבים טענו כי העירייה פישלה בגדול, וללא לחץ היא לא היתה פועלת, "אולם זה לא הזמן להתחשבן על כך". העירייה והתושבים הגישו כל אחד בנפרד התנגדויות לתוואי הרכבת. לות"ל (ועדה ארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומיות) הוגשו כ-90 התנגדויות לכל תוואי הקו הסגול, ובסופו של דבר התקבלו רק שתי התנגדויות במלואן וכמה התקבלו באופן חלקי.

המדינה מינתה חוקר, פרופ' דימטרי מזו, לדון בהשגות. הצדדים זומנו לשימוע. בזימון נכתב במפורש כי "בדיון יעלו שאלות או בירורים בנוגע לבחינת אלטרנטיבות לתוואי המסילה במרכז רח' אלוף שדה - תת-קרקעי, גשר או אלטרנטיבות נוספות". בעירייה חשבו שהמדינה תציג שם חלופות, אולם בפועל לטענתם זה לא קרה.

לדברי מזו, "יכול להיות שבהזמנה היה משהו לא ברור. בעיריית רמת גן חשבו שהולכים להציג להם אלטרנטיבות, הם עצמם לא הציעו הצעות בנות יישום ולא הציגו חלופות שאפשר לדון בהן. הם אמרו 'בוא נעשה את זה תת-קרקעי'. איך? איכשהו. הם אמרו 'אנחנו רוצים להרחיק את התוואי מהחלק הצפוני'. איך? לזה הם לא נכנסו. אני הייתי מהנדס עיר שש שנים ואם אני רוצה להתנגד למשהו בתור גוף מקצועי אז אני מכין איזושהי התנגדות לא בתור סיסמאות, אלא כשאני מציע חלופות - אני מציג אותן".

פרופ' מזו מדגיש כי "החוקר מגיע בשלב שהתוכנית עברה הרבה מאוד סבבים ודיונים. זה שלב מאוחר לשנות תוכניות במהות. אם זו הייתה קטסטרופה, הייתי מבטל את התוכנית. בקו הסגול ברמת גן זה ממש לא כך. בדוח ניתחתי את החלופות שאפשר להמציא ולדעתי אין אלטרנטיבה סבירה לחלופה שהציעה נת"ע. אם יש לרמת גן חלופות שיש בהן היגיון אני הראשון שאקח את זה בשתי ידיים".

"לא שאלו אותי"

אך התושבים והעירייה, שסבורים שמישהו לחץ על החוקר שלא לדון בחלופות לקו, לא התייאשו ואף ארגנו הפגנה גדולה ברחוב הירדן ביולי האחרון, שאליה הגיעו כ-1,000 איש. הם גם החתימו יותר מ-2,000 מתנגדים על עצומה הקוראת לשינוי התוואי. התושבים קיימו מפגש שבועי שבו נכחו גם נציגי העירייה, בהם סגן ראש העיר ומחזיק תיק החינוך ושפ"ע (שיפור פני העיר) אביהוא בן משה.

"אחרי הכינוס הראשון הבנתי שהולכת להיות פה בעיה כלל אזורית ולא רק שכונתית של נווה יהושע והבילויים. כל אזור דרום ומזרח העיר הולך לקבל מכה תחבורתית שתהיה מכה אנושה לכולנו. פניתי לראש העיר וביקשתי ממנו להצטרף למאבק ולשמחתנו ראש העיר לקח את המושכות והעירייה מובילה את המאבק, שהוקצו לו כמה מאות אלפי שקלים מצדה", אומר בן משה.

בקדנציה הקודמת היה בן משה יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובנייה והחזיק בתיק ההנדסה והתשתיות, אך לטענתו לא הייתה לו נגיעה בעניין הרכבת הקלה. "התוכנית הזאת לא הובאה מעולם לאישור של אף ערכאה עירונית. זה לא היה בסמכותי ולא שאלו אותי", טוען בן משה. "התחום הזה היה אצל ראש העיר הקודם צבי בר והוא שמר על זה מכל משמר. לא דיברו איתנו על הנושא ברזולוציות האלה - עקירת העצים, הקירבה לבתי התושבים, חוות שנאים והמתווה יהיה עילי וזה יחסום את כל רחוב הירדן כל דקה וחצי".

בעירייה נשמעת לא מעט ביקורת כלפי בן משה. "מספיק לגנוב דעת ולברוח מאחריות", אומר ליעד אילני, חבר מועצת העיר ומועמד לראשות העיר. "הציבור לא מטומטם והוא יודע שהטיפול בסוגיה תשתיתית מורכבת כפרויקט הרכבת הקלה, הוא באחריותו המלאה של מחזיק תיק ההנדסה והתשתיות, המשמש גם כיו"ר ועדת התכנון והבנייה. לא הוגן לגלגל את האחריות לפתחו של ראש העירייה הקודם. אבל מרגע שהתוודענו למאבק התושבים החלטנו כלל חברי האופוזיציה להניח בצד את הכעס על אלו שנרדמו בשמירה ולפעול במשותף על מנת לנסות ולשנות את רוע הגזירה".

"בשנים 2011-2013 הקו הסגול התקדם הכי הרבה", אומר רמי פדלון, יו"ר ועדת תנועה. "מי שהיה אז יו"ר ועדת תכנון ובנייה הוא בן משה וזה מקומם אותי שהוא מגלגל עיניים שהוא כביכול לא היה אחראי".

פדלון מוסיף: "לכל המקטרגים אני יכול להראות שאנשי המקצוע כן הגישו בקשות ומסמכים אבל נת"ע החליטו שלא להתחשב בהם מסיבות שלהם. לא הייתה פיגורה פוליטית חזקה וראש העיר לא הגיע לישיבות האלה ולא דפק על השולחן. זה עוד היה בתקופה של ראש העיר צבי בר ולדעתי הוא לא נלחם כי הוא חשב שיש סיכוי גדול שלא יקרה כלום מהקו הסגול הזה".

מהנדס העיר לשעבר חיים כהן סותר את טענותיהם של חברי העירייה בכך שלא שותפו בהחלטות של נת"ע לגבי הרכבת הקלה. "אני לא מעלה בדעתי שהיו ישיבות שלא הזמינו אותנו. ממש לא. אני הייתי די דומיננטי וחסר היה למישהו אם הוא לא היה מזמין אותי. היה גם עוזרו של ראש העיר רפי פיליפסון וגם המנכ"ל דוד בנימין היה. השתתפתי לפחות בשתי ישיבות עם נת"ע".

לעומת רבים בעירייה, כהן אינו מסכים עם המאבק בתוואי. "הבענו תמיכה גדולה מאוד וניסינו עד כמה שאפשר לקדם את הקמתה של הרכבת הקלה. בעיקרון כל התוואי היה מעל האדמה. לא רק שלא התנגדתי לתוואי עילי, אני חושב שזה הרעיון הנכון - רק מעל האדמה. רכבת קלה היא רכבת קלה. אין שום מקום בעולם שהיא מתחת לאדמה. רק אצלנו עושים עכשיו קו אדום עם רכבת קלה שהיא מתחת לאדמה. היתרון הגדול ביותר של רכבת קלה הוא שהתחנות שלה נמצאות במרחקים קצרים זו מזו. בקו האדום ברמת גן יש רק שתי תחנות, לעומת זאת אם היא היתה עילית היו שמונה תחנות. כל בן אדם היה הולך ברגל אולי 200 מטר עד לתחנה ועכשיו הוא הולך משהו כמו קילומטר. אם יותר אנשים ישתמשו ברכבת הקלה הם לא יצטרכו לעמוד בפקקים".

לדברי פדלון, לאחר שנדחו ההשגות של העירייה בדבר רכבת תת-קרקעית הם העלו עוד כמה הצעות. אחת מהן היא להרחיב את השיקוע הקיים באלוף שדה, ושבו תעבור הרכבת. "כך בסופו של דבר יש לך רכבת שהיא נעה במפלס נמוך יותר מהקרקע ברחוב הירדן". הצעה נוספת היתה שרק בצמתים יהיה שיקוע או גשר.

לטענת פדלון, "לנו אין את מהנדסי הכבישים המתוחכמים כמו שיש לנת"ע, שמכירים את כל הבעיות של גשרים ושל מחלפים וכו'. לקחנו כמה יועצים ובטווח קצר הצענו חלופה שהיא הרבה יותר טובה מהחלופה של נת"ע. הצענו הצעה שפותרת את הבעיה ב-70%, ואם נשב ביחד אולי גם אפשר לפתור אותה ב-100%. אגב, כשאנחנו חיפשנו יועצים שיבואו ויתנו לנו חוות דעת על התוכניות אף אחד לא הסכים כמעט. רק המבוגרים מאוד, חצי פנסיונרים, הסכימו. מהנדסי תנועה צעירים לא רוצים לריב עם נת"ע ולא עם משרד התחבורה כי הם כולם בסופו של דבר מתפרנסים מהגוף הזה - והם סירבו. מהנדסי תנועה ותיקים מחפשים את העניין והמקצועיות והם יכולים להגיד את האמת בלי לחשוש שזה יפגע בהם".

פדלון מספר: "פניתי לאיתן כבל שהוא יו"ר ועדת הכלכלה בבקשה שיתערב כי אנחנו יוצאים למאבק ציבורי מאוד רציני ולא מתכוונים לוותר. כבל הבטיח לגשר בין הצדדים ואף להעלות את הדברים בוועדה. כבל זימן את מנכ"ל נת"ע יהודה בר און ואותי לפגישה וסיכמנו שאנחנו יושבים ביחד נציגי העירייה ונציגי נת"ע לבנות את הפתרון של רמת גן ולהתייחס אליו. הפגישה הייתה ב-13 באוקטובר. עד היום לא קיבלנו התייחסות מנת"ע למתווה שלנו שבו התפשרנו והצענו פתרון שיותר קרוב למה שנת"ע הציעו".

עיר מעבר

לפני כשבועיים התקיימה פגישה של הצדדים עם שר התחבורה ישראל כ"ץ. "היתה לנו פגישה טובה עם השר", מספר פדלון, "הבעיה שלנו היא שרמת גן היא עיר מעבר שעוברים בה כלי רכב פרטיים ותחבורה ציבורית בהיקף גדול. גם שר התחבורה אמר בפגישה שהיתה לנו איתו כי יש להתחשב בצרכים של עיר מעבר ולא ייתכן שתושבי רמת גן ישלמו מחיר כדי שלתושבי ראש העין וקרית אונו תהיה תחבורה ציבורית טובה יותר.

"השר ביקש שנת"ע יישבו עם עיריית רמת גן וימצאו פתרון שיתאים להם, אבל זאת לא פגישה שמנכ"ל נת"ע רוצה לעשות. אני לא רוצה לבוא לפגישה שיציגו לנו סימולטור עם נתונים שמסתמכים על מדידות מ-2010 ומסתמכים על זה שכמות התושבים ברמת גן תרד בשנים הקרובות. בכל העיר יש תנופת בנייה, גם חדשה וגם התחדשות עירונית, אז הם אומרים שזה יירד?"

פדלון ממשיך לספר: "בר און אמר בפגישה עם שר התחבורה שהתוכנית כבר אושרה בות"ל , אז אני לא כל כך יכול לשנות את זה. אמר לו השר שזה לא יהיה המקרה הראשון שבו אנחנו שינינו אחרי ות"ל. אם אנחנו מבינים שמשהו לא נעשה כמו שצריך אני לא מתבייש לבוא ולשנות. ולכן הוא ביקש ממנו לשבת ולראות מה אפשר לעשות".

בפגישה עלתה בע"פ הצעה מפתיעה "וקצת יומרנית" כדברי פדלון, מכיוון נת"ע: השיקוע ברח' רבין יהיה מיד אחרי הפנייה לרח' הרא"ה, וגם תושבי ר"ג יוכלו להתחבר אליו. פדלון: "הצעתי לראש העיר לנתק מגע עם נת"ע עד שנשב איתם. נת"ע צריכים אותנו בקו האדום ובהרבה מאוד דברים שהם בונים בעיר. למשל הם רוצים לעבוד בלילה בז'בוטינסקי והם צריכים אישורים. אם הם הולכים למלחמה - אז מלחמה זאת מלחמה. לא תקבלו אישורים. תעשו מה שאתם רוצים? אנחנו נפריע לכם. הם צריכים להוציא משאיות כבדות? נעצור אותן ולא נאשר להם בשעה כזאת ובשעה אחרת. הם לא משתפים איתי פעולה, אני לא חייב לשתף איתם פעולה. אם בשבועיים הקרובים לא תהיה פגישה אנחנו נגיע להסלמה".

לעומתו ראש עיריית רמת גן די אופטימי: "אני מקווה שתוך חודש ייפגשו אנשי המקצוע של נת"ע ושלנו. עד עכשיו לא הסכימו לשמוע את ההצעות החלופיות שלנו ואני מקווה שהם יתעשתו. בפגישה אצל שר התחבורה הוא נתן הנחיה לדון, לעשות ולבדוק לפני שנגיע למה שלא היינו רוצים להגיע. מובן מאליו שבלי החלטה של הרשות אי אפשר יהיה לשים מסמר. זה לא איום".

מתכוננים לבג"ץ

מנת"ע נמסר: "בדיון הוסכם על דעת כל הצדדים שתכנון הקו הסגול בצומת רבין-אלוף שדה נותן מענה לנושאים התנועתיים שהועלו על ידי העירייה. אשר לצומת הירדן-אלוף שדה, הוסכם שנת"ע תבצע בשיתוף גורמי המקצוע בעירייה בדיקה שתבחן את השפעת התכנון על תנועת כלי הרכב. תוצאות הבדיקה יוצגו למשרד התחבורה במטרה לקבל החלטה סופית ביחס לתוואי. נת"ע מודה לעיריית רמת גן על שיתוף הפעולה שבזכותו נוכל להציע את שירות התחבורה המיטבי לתושבי העיר".

לפי בכירים בעירייה, ברמת גן מתכוננים לאפשרות שהתוואי הנוכחי יאושר על ידי הממשלה, ובמקרה כזה הם יעתרו לבג"ץ לפסול את התוכנית בטענה שהתהליכים שנעשו שם לא היו סבירים מבחינה פרוצדורלית.

"ההרגשה שלי עד כה הייתה שראש העיר הרים ידיים והוא מנסה להרדים אותנו", אומר דודו גת, תושב ר"ג ועובד עירייה לשעבר. "אני לא מאמין שהעירייה תגיש בסוף את העתירה לבג"ץ. את זינגר התושבים לא מעניינים. אם הם היו מעניינים אותו אז הוא היה יותר מעורב, יותר פעיל ותורם את חלקו הרבה יותר ממה שהוא עושה היום".

פ"ת: המשך הקו נקטע

בין כל המאבקים שמנהלים התושבים בתוואי הרכבת הקלה בגוש דן נרשם מאבק אחד יוצא דופן שהתנהל בשלב ההערות, עוד לפני שלב הגשת ההתנגדויות.

תושבי שכונת כפר גנים ג' שבדרום-מערב פתח תקווה גילו כבר בסוף 2008 כי בכוונת נת"ע להעביר את הקו הסגול דרך העורק הראשי של השכונה - רחוב העצמאות. התושבים העלו חששות מהמרחק שבו תעבור הרכבת מבתיהם - 20-30 מטר, ממפגעי הרעש והזעזועים שיהיו בעת מעבר הרכבת, ההפרעות לתנועת התחבורה והצורך בהריסת כיכרות וגינות וכריתת עצי דקל למען הרכבת הקלה.

"התושבים פנו לוועד השכונה, שנבחר בבחירות חוקיות מטעם העירייה, על מנת לנסות להעביר את רוע הגזירה", מספר דורון קורן, דובר הוועד של כפר גנים ג'. "לאחר בדיקה הוחלט בוועד שלא כדאי לוותר על הרכבת באופן מוחלט, אלא להציע חלופה שהרכבת הקלה תעבור על כביש 471 בצמוד לשכונה לאורך חומת מכבית מצדה הדרומי ובה יהיו פתחי מעבר להולכי רגל בלבד. כך נוכל ליהנות מהיתרונות של הסעה מהירה בכל גוש דן אך ללא פגיעה בחזות השכונה ופגיעה באיכות חיי התושבים", מוסיף קורן.

במכתב ההתנגדות שהוגש לוועדה המקומית בסוף אוקטובר 2008 ציינו התושבים כי התשתית התחבורתית (כבישים ומקומות חניה) לא תוכל להכיל עוד תוספות של כלי רכב ומקומות חניה של משתמשי הרק"ל. לטענת התושבים, תוספות כלי רכב ותעבורה יגדילו את מפגעי הרעש, הצפיפות, הפקקים וזיהום האוויר וייפגעו בערך הנכסים.

"הוועדה המקומית דנה בפברואר ובמרץ 2009 בהשגות שלנו, תמכה בהן והעלתה אותן בוועדה המחוזית והארצית. באפריל פורסם הדוח של חוקרת התחבורה שבחנה את התנגדות העירייה והחלופה המוצעת ודחתה אותן. בנובמבר 2009 התקיימה ישיבה בוועדת המשנה (הארצית) לנושאים תכנוניים עקרוניים (ולנת"ע) ובה דנו בהמלצות החוקרת בקשר להתנגדות הוועד והעירייה והחליטו לקבל את המלצות החוקרת ולדחות את ההתנגדות".

למרות זאת, התושבים לא הרימו ידיים וביקשו להיפגש עם נת"ע והפגישה התקיימה בדצמבר 2009.

"לאחר מכן החלו דחיות רבות בלו"ז של הקו האדום של הרכבת הקלה והמאבק שלנו פסק", מספר קורן. "לפני כשנתיים-שלוש הופתענו לגלות שהקו הסגול נעלם לחלוטין מרחוב העצמאות ומפתח תקווה".

במקום לברך, תושבים רבים מבכים את התוצאה הסופית. לא ברור אם בגלל התנגדותם או לא, בסופו של דבר הקו הסגול כלל לא מתוכנן לעבור דרכם. כשתושבי קרית אונו וגבעת שמואל יעלו על הרכבת (שמתוכננת להסתיים שם), הם כנראה ימשיכו לעמוד בפקקים בוקר בוקר.

התוואי הסגול של הרכבת הקלה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות