"העולם עובר תהליכים משמעותיים בפרק זמן קצר של שנים בודדות. 2016 הייתה שנה של אי-ודאות גדולה, והיא צפויה לעלות, בשל התעצמות התהליכים שאותם אנו רואים", כך אמר אתמול צח ברקי, סמנכ"ל בכיר, מנהל אגף כלכלה, מידע ומחקר בדן אנד ברדסטריט, במסגרת פורום DUN'S 100.
ברקי ציין, כי "מתקופת המשבר הפיננסי ועד היום אנחנו נסמכים בצמיחה בעיקר על ריבית אפסית, וכתוצאה מכך נוצרות בעיות כלכליות חברתיות שהופכות למבניות, כמו האי-שוויון באוכלוסייה, וככל שהזמן יעבור יהיה קשה יותר לטפל בהן. אנחנו לא רואים שהמדינות המפותחות פועלות לבצע רפורמות מבניות מספקות - אמנם יש מעורבות ממשלתית מרובה, אבל היא לא מוכוונת צמיחה אלא עוסקת בהסדרה. אנחנו מצפים לראות יותר התערבות ודה-רגולציה בשוק העבודה האירופי, שיסייעו להגביר את הצמיחה שם".
ברקי הוסיף, כי "מרכיב הצמיחה המרכזי במדינות המערב בשנים האחרונות הוא הצריכה הפרטית, והייצור וההשקעות נותנים תשואה שלילית בשנים האחרונות. אי אפשר להגיד שרואים שיפור בעסקים, ויש אפילו ירידה בכדאיות הכלכלית של הקמת עסקים, על רקע סביבה עסקית שהופכת לתחרותית יותר עם יתרון מובהק לגודל.
"כוח העבודה לא גדל בקצב כדי לתמוך בפנסיות והתארכות תוחלת החיים מייצרת הזדמנויות רבות, כי הגיל השלישי מאוד מחוזר מבחינה כלכלית, אבל ככל שהיכולת הכלכלית שלו תפחת, הנטל על כוח העבודה יגדל וישפיע לרעה על יכולת הצריכה".
ברקי גם התייחס למגמת הבדלנות בה נוקטות מדינות רבות, שינוי תפקודה של ארה"ב והשתנות האינטרסים שלה במדינות המפרץ והמזה"ת, וכן דיבר על הסייקלים הטכנולוגיים בעולם, שהופכים להיות קצרים יותר, ואמר כי "כל התהליכים האלה החלו בשנים האחרונות, או התעצמו מאוד, ואם הם ימשיכו להתעצם, נמשיך לחוות רמות אי-ודאות גדולות".
"היום כמעט כבר אין בורסות כאלה"
בהמשך לדבריו התנהל פאנל בהנחיית חגי גולן, העורך הראשי של "גלובס", בהשתתפות גורמים בכירים יותר ופחות בשוק ההון המקומי, שהתייחסו למצבו, האפשרויות לשיפור הפעילות בו ולסוגיות 'חמות' שבכותרות.
- האם יוזמת חקיקת שינוי מבנה הבעלות על הבורסה תביא לה את הבשורה ותסייע להתאוששותה?
פרופ' שמואל האוזר, יו"ר רשות ניירות ערך, אמר כי "לפני 20 שנה כל הבורסות היו במבנה הנוכחי של הבורסה המקומית, והיום כמעט ואין כאלה - עובדה המדברת בפני עצמה. אבל עניין נוסף, שעליו דיברתי יותר מפעם אחת, הוא שאף פעם אנחנו לא טענו ששינוי מבנה הבעלות על הבורסה הוא הפתרון לבעיה, אלא הוא רק חלק ממכלול של צעדים שאנחנו נוקטים. רק לפני כמה חודשים השלמנו כמה מהלכים חשובים לאימוץ דרכי פעילות, שמטרתם לעודד פעילות של חברות טכנולוגיה בשוק ההון המקומי, אנחנו מקדמים יוזמה של ויתור על דוחות רבעוניים וצעדים נוספים, ושינוי מבנה הבורסה הוא פתרון נוסף לבעיה, מאוד חשוב כשלעצמו".
עו"ד צבי גבאי, שותף במשרד ברנע ושות', אמר כי "היוזמה לשינוי מבנה הבעלות היא חשובה, ובהחלט תתרום לתחרות בתחום הברוקראז', אבל אסור לנו לתלות את כל תקוותינו בתיקון הזה, וצריך לציין שיש יוזמות נוספות של רשות ני"ע שיכולות לעזור, ויש צעדים נוספים שאפשר לנקוט".
ניר ייני, שותף במשרד פאהן קנה ושות', הוסיף כי "כולם מסכימים שהמבנה המשפטי הקיים של הבורסה כבר לא רלוונטי היום, ויש עוד הרבה מהלכים שהבורסה ורשות ני"ע מנסות לקדם כדי לעזור לחברות. אחד הנושאים החשובים לראייתי בתחום, הוא שיתופי פעולה עם בורסות בחו"ל, שחייב להיעשות ויכול להוביל לשינוי המצב".
- בהיבט הרגולטורי, האם מופר האיזון בין שמירת האינטרס הציבורי לבין חסמים לפעילות העסקית של חברות?
גבאי: "כל כלל רגולטורי צריך לעמוד במבחן עלות-תועלת, ובחלק מהכללים הופר האיזון. שאלה שאף אחד לא עוסק בה היא הדרך שבה הרגולטור אוכף את הכללים, ובישראל רשות ני"ע 'נכנסת לוורידים' של החברות, מה שמתאים לשוק קטן וצעיר יותר".
עו"ד גיא גיסין, מייסד, שותף ומנהל משרד עו"ד גיסין ושות', ציין כי "לא בטוח שאנחנו שוק שמתבגר, ועדיין יש פה הרבה מחלות ילדות, שהיעדר סחורה בשוק מגבירה אותם".
גיסין סבור, כי "רגולציה צריכה להתאים עצמה לצורכי המשק והשוק, והיום אצלנו צריכה לעבוד בשני כיוונים דחופים - פתרון בעיית הנציג בתאגידים - בעניין עצמאות הדירקטורים ומעורבות גופים מוסדיים בבחירת דח"צים, כי השפעת בעלי שליטה על תהליכים ועסקאות בחברות שלהן מאוד גדולה, וגם פתרון לנושא החברות האמריקאיות המגיעות לגייס חוב בארץ ומייצרות בעיות רבות".
יוני אופיר, מנהל מערך האשראי באלטשולר שחם, הוסיף כי "ראינו שהידברות היא פרודוקטיבית ברגולציה. במקום להנחית רגולציה חדשה, צריך לשמוע מאנשים בשטח מה יכול ומה לא יכול לעבוד, לקבל פידבקים ולגבש רגולציה סופית. ככל שתהליך זה יהיה פורה יותר, יהיה לנו יותר קל לעבוד, והרגולטור ירגיש יותר נוח. צריך לזכור שרגולציה היא לאו דווקא דבר שלילי, היא עושה סדר ומכניסה אותנו לעולם של ודאות, אבל צריך לדאוג לכך שהרגולציה לא תהפוך את העבודה שלנו לבלתי אפשרית".
גל אביב, מנכ"ל ומייסד בלנדר, אמר כי" אנחנו נמצאים היום בעולם שמשתנה מהר, עם טכנולוגיות חדשות שיוצרות שינוי מהותי. כך נוצר מצב שיש פערים גדולים ברגולציה בין מדינות, ולמרות שינוי לטובה בישראל עדיין יש פה פערים".
לדבריו, "רוב הרגולציה רוצה לשמר מצב קיים, וכשמגיעים עסקים קטנים וחדשים הרגולציה מהווה להם מכשול צמיחה וגדילה. הרגולטור יכול לנקוט צד שמאפשר לדברים חדשים לצמוח ולגדול, תוך שמירת מסגרת שתגן על המשקיעים, לצד הורדת חסמים, אבל בישראל התהליכים יותר איטיים, וגורמים למצב של קשיים רגולטוריים בצמיחה, ובהכנסת טכנולוגיות ומוצרים חדשים שרואים בעולם".
יוסי לוי, מנכ"ל מור בית השקעות, סיפר כי "כיום כ-20% מהזמן של בית השקעות מוקדש לרגולציה, ואני לא יודע אם זה הגיוני. אבל באופן כללי, רגולציה זה מבורך, ואנחנו גם רואים בזמן האחרון הקלות ושיפור בתחום".
יוליה מרוז, מנכ"לית איגוד בתי השקעות, אמרה כי "בשאלה האם יש עודף רגולציה או לא, התשובה היא שיש קצת הפרת איזון בין התפקיד המסדיר והתפקיד המקדם של הרגולטור. מהלכים כמו קידום תחרות והסרת חסמים - מהלכים בתחום קרנות הפנסיה וקופות הגמל, זה התפקיד המסדיר הנכון והמקדם שמסייע לתעשייה ותורם לה, וכל זמן שיחתרו לאיזון בין הסדרה במקומות שנדרש לבין הימנעות מהתערבות מיותרת, נהיה בכיוון הנכון".
אלעד הררי, מנכ"ל Atrade, התייחס לרגולציה בענף הפורקס, ואמר כי "בתחום שלנו רגולציה הייתה כורח, והיא עזרה לנקות את השוק מגורמים בעייתיים. אבל רגולציה לא צריכה לפגוע בפעילות העסקית, ומאז שנכנסה הרגולציה אצלנו לתוקף המצב גורם לחלק מהלקוחות לוותר על פעילות, משום שהם צריכים לעמוד בכל כך הרבה דרישות של גוף מפוקח. לכן חייבים למצוא את האיזון בין רגולציה לבין טובת הלקוח והעסק".
האוזר אמר, כי "מנקודת מבטי, מטרת החוק היא הגנה על המשקיע. אנחנו רוצים שלמשקיע יהיה שוק ראוי, ושהוא יידע שמגינים עליו. אנחנו לא מתחילים לחשוב על חקיקה בלי לדבר עם השוק, ואחרי תהליך ארוך שמתנהל מולו מגיעים לכנסת, כך שיש הרבה בלמים ואיזונים וזה לא רע, אבל אחד המחירים לכך הוא התארכות תהליכים".
- האם חקיקת חוק שכר הבכירים, המגביל את עלות השכר בגופים פיננסיים, מובילה לכך שכוחות בינוניים יותר מנהלים גופים אלה?
מיכה אבני, מנכ"ל פנינסולה, סבור כי "בגלל הרגולציה אבד האתגר בעבודה בתחום הבנקאות והפיננסים, ואני שומע טענה זו גם ממנהלי ביטוח וגם ממנהלי השקעות. אנשים טובים מחפשים אתגרים חדשים, כי זה מה שמניע אותם. זה נכון שאנשים יעבדו גם עבור 2.5 מיליון שקל, אבל בהעדר אתגר, אנשים לא עובדים והרגולציה הורגת את האתגר".
לוי הוסיף, כי "הבעיה הגדולה יותר זה ירידת המסחר ואי-כניסתן של חברות חדשות למסחר, במיוחד ההיי-טק שהולך למקומות אחרים, וחלק ממגמה זו קשורה לכך שאין לבעלי חברות אלה אינטרס להגיע לבורסה המקומית, כי המנכ"לים שם מרוויחים הרבה יותר כסף, וכשהם מנפיקים בארה"ב, אין שם דיון לגבי השכר שלהם".
גיסין הוסיף, כי "מגבלת השכר היא בעייתית, אבל אם כבר יש מגבלה אז צריך להחיל אותה על כולם".
- האם המגמה של הגברת אכיפה וענישה על עבירות בני"ע צפויה להימשך?
גבאי אמר, כי "מעבר להתמקצעות, ביהמ"ש הכלכלי מספק פרופורציה, כי יש שופטים שזה עיסוקם, ולכן הם מכירים את ההקשר ויודעים לקבוע לגבי חומרת המקרה. זה חשוב כי זה מגביר את ההרתעה ואת הוודאות המשפטית".
גיסין אמר, כי "הענישה לא כל כך חשובה, אבל ההרשעות הן מאוד חשובות, והיה פה שינוי משמעותי בגישה. פסיקה מאוד חשובה מגיעה מנושאים משיקים מהעולם המסחרי שלנו, כמו במקרה של חברת מלרג - פסיקות שגורמות לדירקטורים לחשוב טוב יותר, וגורמות להם להבין שהם נציגי המשקיעים".
אבני אמר, כי "ברמה הלאומית אנחנו עדים לכרסום שלטון החוק וזה פוגע בחיינו. יש חשיבות גדולה באכיפה וענישה בכל המישורים, וגם בעולם העסקי זה מבורך, כי זה מגדיל את האמון ונותן למשקיעים הרגשה יותר טובה להיכנס לבורסה".
- מה תהיה ההשפעה של תחילת מגמת העלאת הריבית בארה"ב על שוקי ההון וכספי המשקיעים?
חנה פריזן, יו"ר פעילים ניהול תיקי השקעות, ציינה כי "עולם של ריבית נמוכה, שאמנם מתחיל כעת קצת להשתנות, יש לו השלכה אדירה על הפנסיה בעולם כולו ובישראל, ואחת השליחויות הכי חשובות של אנשים כמונו בתחום הפיננסי, זה להביא את דבר חשיבות הפנסיה לציבור ומה כל אחד חוסך לפנסיה".
"מקורות הפנסיה מצטמצמים"
חגית לוין, מנכ"לית בססח, הוסיפה כי "השאלה החברתית הגדולה שלא נמצאת מספיק על השולחן היא לגבי עתיד הפנסיה בסביבת ריבית נמוכה שכזו, ואיך הדור הנוכחי עם מחירי הדיור ושכר שיחסית להוצאות לא פרופורציונלי, מתמודד עם הפנסיה שלו שנמצאת בבעיה. עם ריבית כזו בעולם והצפי לשנים קדימה מה יקרה איתה, אני לא חושבת שיהיה טוב, כי מקורות הרווח של קרנות הפנסיה וקופות הגמל הולכים ומצטמצמים".
רבקה אלגריסי, מנכ"לית פעילים ניהול תיקי השקעות, אמרה כי "אנחנו נמצאים בתקופה מעניינת, עם שינוי אפשרי של יציאה מהמשבר שאליו נכנסנו בשלהי 2008. לכולנו לקח הרבה זמן להפנים שהריבית יורדת לשיעור אפסי, ויכול להיות שאנחנו נמצאים היום בנקודה שבה הריבית מתחילה לעלות. העלאת הריבית באה ממקום טוב, וצריך לזכור את זה, וגם שההקלות הרגולטוריות יכולות לעשות שינוי משמעותי, שיכולות לשפר את ביצועי המגזר הפיננסי".
- לפי מצב השווקים היום, איפה כדאי לשים את הכסף?
גיסין אמר, כי "לא בטוח שאצל הגופים המוסדיים שלנו, שמצטמקים ומתחברים ויוצרים מאסות גדולות. חסרים בשוק פה מוצרים, וצריך להיפתח לעולם ולערוצי מידע".
אופיר ציין, כי "אנחנו חיים בסביבה מאתגרת, ובתחום המניות סביבת המחירים יחסית גבוהה, לכן הקטנו קצת חשיפה והארכנו מח"מ. למרות תהליך של חשיפה למוצרים ושווקים חדשים, ישראל היא שוק מאוד חשוב עבורנו, שבו אנחנו מתמחים, ובסביבת ריבית אפסית אנחנו פונים לאפיקים לא סחירים, וההשקעות האלטרנטיביות הופכות משמעותיות יותר".
אלגריסי סבורה, כי "2017 תהיה לא פחות מאתגרת מ-2016, והשנה ראינו שמה שחשוב זה באילו מדינות וסקטורים היית. מבחינת תמחור, השווקים, בעיקר האמריקאי, יחסית יקרים, אבל אנחנו נמצאים שם בסקטורים עם פוטנציאל, כמו פיננסים וטכנולוגיה, וגם בריאות".
האוזר אמר, כי "ריביות נמוכות הובילו להעדפה להנפיק חוב ולא הון, ואולי עכשיו זה ישתנה קצת. אני מקווה שהדינמיקה - המאוד שלילית לשוק ההון - תשתנה, וצריך לזכור להיזהר מהשקעות שמבטיחות תשואה כמקסמי שווא, על רקע התיאבון הגדל למשקיעים להן, בשל הריבית הנמוכה".
לוי אמר, כי "הכול עניין של אלטרנטיבות. תוואי של העלאת ריבית יפגע במניות, ואם מעלים ריבית בארה"ב ופה היא נשארת נמוכה, שוק המניות הישראלי יכול להיות אטרקטיבי".
כתבות
ני"ע
