"שנת שיא בשיווקי דירות"? התמונה האמיתית עגומה למדי

המדינה התפארה היום בשיווק 71.7 אלף דירות ב-2016. בואו נספור "מפתחות" ■ וגם: מלחמת ההתשה בין כחלון לגלנט פוגעת בכולם ■ פרשנות

שם: נדלן לאן, כחלון, מס דירה שלישת / צילום: תמר מצפי
שם: נדלן לאן, כחלון, מס דירה שלישת / צילום: תמר מצפי

נפתח במילים טובות: מדובר ללא ספק בשיא היסטורי מרשים למדי של שיווקי הדירות והקרקעות ע"י המדינה. רשות מקרקעי ישראל לחצה על הדוושה (מסתבר שהיא יודעת לעשות זאת, ושהבחירה להפוך השנה את עדיאל שמרון למנהל קבוע היתה נכונה), ועקפה את יעדי השיווקים של הממשלה בכ-17 אלף יח"ד.

כמות שנתית של 71,702 דירות על קרקע מדינה בלבד (קרקעות פרטיות יכולות לתרום עוד עשרות אלפי דירות להיצע השנתי) הופכת לגמרי את משוואת ההיצע והביקוש, והופכת אפילו את הדיון על האפקטיביות של מכרזי "מחיר למשתכן" להרבה פחות רלוונטי.

אם יש עודף היצע, שמשמעותו דירות לא מכורות וקבלנים בלחץ (החוב לבנק ממשיך כסדרו), המחירים אמורים לרדת ללא שום קשר לסובסידיה כזו או אחרת במכרזי המדינה.

אבל המילים הטובות היו כמובן בעיקר הקדמה. במארס 2015 נסע משה כחלון, אז עדיין מועמד לכנסת שהביט עליה מבחוץ, לאדמות קרית גת. "המדינה משווקת לכם אלפי דירות בקרית גת?" שאל כחלון והיישיר מבט למצלמה, "בואו תראו מה קורה בשטח". כחלון הציג את הפער בין המספרים המרשימים של הממשלה, לבין כמות הדירות בשטח. "צריך לספור מפתחות, לא שיווקים על הנייר".

חזרה לינואר 2017. לחלק גדול מאוד מאותן 71,702 דירות ששווקו בשנה שעברה אפילו לא ניתן לקרוא שיווקים על הנייר. קרקע ל-20 אלף דירות שווקה בימים האחרונים של השנה וייקח עוד זמן רב עד שהמכרזים יופיעו באופן רשמי באתר רמ"י. עוד חודשים ארוכים יעברו עד שתוסר הכוכבית המפורסמת, המציינת ש"בקרוב תפורסם חוברת" עם הפרטים בנוגע לכל מכרז ומכרז.

ספירת "המפתחות", הנתון הרלוונטי אליבא משה כחלון מודל 2015, עגומה למדי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בתשעת החודשים הראשונים של 2016 החלו להיבנות פה 38,670 דירות - 4% פחות מהשנה שלפניה. באותה תקופה הסתיימה בניית 31,440 דירות - 6% פחות משנת 2015. מחסור בידיים עובדות, משבר בענף הביצוע, אישורים שניתנים במשורה על ידי הרשות המקומית, התניות תשתית מורכבות, ובעיקר אי ודאות גדולה הגורמת גם ליזמים ולקבלנים להוריד רגל מהגז (ולא רק למשקיעים), הופכת את נתוני השיא למספר כמעט חסר משמעות.

 

מעבר לכל זה, חשוב לזכור שהמדינה משווקת קרקעות היכן שאפשר ולא היכן שצריך - מקומות שבהם אנשים יכולים לגור ולמצוא תעסוקה, חינוך ובריאות ברמה סבירה. 516 דירות בקרית שמונה או 122 דירות במצפה רמון הן רק דוגמאות. לא בכדי, במשרד האוצר לא צירפו היום פילוח גיאוגרפי של שיווקי השנה האחרונה.

ואנקדוטה אחרונה, שאינה שולית כלל ועיקר: מחר בעשר בבוקר יערוך שר השיכון יואב גלנט מסיבת עיתונאים לסיכום שנת 2016. היום בבוקר, יממה לפני שגלנט אמור היה לחגוג את המספרים, שלח האוצר את הודעת הסיכום. במשרד האוצר וברשות מקרקעי ישראל מעולם לא הזדרזו כל כך לסכם את נתוני השנה החולפת, בדיוק ב-1 בינואר, ודאי לא כשהשנה הסתיימה בסוף שבוע. הקרדיט למשרד השיכון נדחק בהודעה למקום האחרון, אחרי אנשי האוצר ואנשי רמ"י. באופן חריג, הציטוט היחיד שהופיע בהודעה היה של שר האוצר, ללא ציטוט של השר גלנט.

מלחמת ההתשה בין כחלון לגלנט יכולה אולי להסביר חלק מצוואר הבקבוק. קשה לנצח במלחמה על משבר הדיור, כששני המשרדים ושני השרים לא מסונכרים. אווירה עכורה קיימת היום גם בתוך משרד השיכון עצמו, בין השר לבין צמרת ההנהלה (מה שלא יפריע להם מחר להרעיף מחמאות וחיוכים במסיבת העיתונאים).

כל זה קורה, למרות ואולי בגלל ההערכות שנשמעו בחודשים האחרונים על כך שגלנט בדרך לתפקיד הבא. מי שטרף את הקלפים היה כנראה אבי גבאי, שעזב במפתיע את המשרד להגנת הסביבה וערק מכולנו של כחלון למפלגת העבודה. כחלון לא רוצה לחזור לשחזר זאת עם גלנט, ודאי שלא מיוזמתו, והשניים ממשיכים להתנהל ביחד ולחוד - על חשבון ענף הנדל"ן.