פלוג: האטה בהיקפי המשכנתאות ממש בחודשים האחרונים

עם זאת, נגידת בנק ישראל עדיין לא רואה ירידת מחירי הדיור ■ הנגידה בכנסת: "יש לנו הרבה נקודות חוזק אבל בתחום החינוך יש לנו חולשה מאוד גדולה"

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר
קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

ההאטה בקצב הגידול בהיקף נטילת המשכנתאות היא אינדיקציה להתקררות בשוק הנדל"ן, כך אמרה היום נגידת בנק ישראל ד"ר קרנית פלוג, שהציגה היום (ב') את מצב הכלכלה הישראלית בפני ועדת הכספים של הכנסת.

"מחירי הדירות המשיכו ללוות אותנו במהלך השנה האחרונה ויחד איתם המשיכו לגדול היקפי המשכנתאות - אנחנו עדיין לא רואים תפנית במחירי הדירות. אנחנו רואים איזשהי האטה בהיקפי המשכנתאות ממש בחודשים האחרונים, בין היתר על רקע עליית מחירי המשכנתאות. אני חושבת שהעובדה שאנחנו רואים איזשהי ירידה - יכול להיות שיש כאן ביטוי להתחלה של צינון השוק הזה אבל עדיין זה לא מתגלגל לשינוי במחירי הדירות. הפעלנו שורה של צעדים בשוק הדיור כדי למנוע מינוף יתר וסיכוני יתר מהלווים בשוק המשכנתאות", אמרה פלוג.

פלוג נשאלה על ידי יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, מה הסיבה לטעות בתחזית הצמיחה של בנק ישראל למשק ב-2016 - העומדת כיום על 3.5% (לעומת 3.8% בהערכה המעודכנת של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה), בעוד שתחזית הצמיחה ל-2016 שבנק ישראל פירסם בדצמבר התבססה על אומדן של 2.8% צמיחה ב-2016. פלוג השיבה כי "את הגידול בייבוא המכוניות, שתרם חצי אחוז בצמיחת המשק ב-2016 בהחלט לא צפינו. הוא תורם לתוצר בגלל שהמס על ייבוא מכוניות נרשם כחלק מהתוצר" (עוד על שוק הרכב בישראל, ראו עמוד 12-13).

פלוג אמרה כי "המצב המקרו-כלכלי של המשק הוא בסך הכול טוב, בעיקר לנוכח הסביבה הגלובלית. התחזית שלנו היא צמיחה ב-2017 וב-2018 תהיה של קצת מעל 3% כשמה שמאפיין את ההרכב של הצמיחה החזויה הוא, שהיא תישען פחות על הצריכה הפרטית ותהיה איזשהי התאוששות בייצוא, שהייתי אומרת באופן כללי שזו צמיחה יותר בריאה ומאוזנת, (לאחר) שבשנים האחרונות הצמיחה הונעה בעיקר על ידי הצריכה הפרטית.

"הביצועים של הייצוא היו חלשים בין היתר בגלל הביקוש העולמי המתון לייצוא וגם בגלל השחיקה של שער החליפין. במהלך השנה היה ייסוף של השקל מול שאר המטבעות, זה משפיע גם על אינפלציה נמוכים וגם מקשה על היבואנים להתחרות. אנחנו מתערבים בשוק מטבע החוץ כדי למנוע ייסוף נוסף. לאורך זמן היכולת למצות את הפוטנציאל שלנו טמון בזה שגם הייצוא יצמח כי בסופו של דבר שם אנחנו יכולים להביא לידי ביטוי את היתרונות היחסיים שלנו. הגורם העיקרי לצפי לגידול בייצוא היא התחזית להתאוששות בסחר העולמי, בתקווה שהיא תתממש".

אין שוויון הזדמנויות

פלוג מתחה בדבריה ביקורת קשה על מערכת החינוך בישראל וטענה כי אינה ממלאת את תפקידה לייצור שוויון הזדמנויות. "יש לנו הרבה נקודות חוזק אבל בתחום החינוך יש לנו חולשה מאד גדולה. אנחנו בפער בכל קבוצות האוכלוסייה לעומת המדינות המפותחות במיומנויות הנדרשות לשוק העבודה. ההישגים אצלנו נמוכים בכל התחומים מתמטיקה, קריאה, מדעים. הפערים אצלנו גבוהים במיוחד ובעיני אחד מהממצאים הכי מטרידים הוא בשאלה האם יש שוויון הזדמנויות.

"השאלה שנשאלת פה היא מה ההסתברות של מישהו מהרבע התחתון של המדד הסוציו-אקונומי להגיע לרבע העליון של ההישגים במבחנים הסטנדרטיים והתשובה היא 3% סיכוי - אנחנו הנמוכים ביותר במדינות ה-OECD כלומר מערכת החינוך לא מייצרת שוויון הזדמנויות".

בהתייחסה למערכת הפיננסית אמרה פלוג כי "צריך לעצור את היוזמות החדשות ולהתמקד ביישום". פלוג קראה להקמת הוועדה ליציבות פיננסית, שהקמתה אושרה כבר בוועדת השרים לחקיקה. בקשר להתפתחויות הצפויות בעתיד אמרה פלוג, "מאגר נתוני האשראי ייתן הרבה יותר כוח לציבור להתמקח על מחירי האשראי ויחד עם כל זה תהיה גם התעצמות של סיכונים שבאים עם התרחבות המגזר הפיננסי וכניסה של שחקנים חדשים".

פלוג נשאלה על-ידי ח"כ חיים ילין (יש עתיד), איך בנק ישראל מתמודד מול חובות הטייקונים שנמחקו. "אם מישהו שודד בנק במיליון שקל הוא נכנס לכלא. כשמדובר במיליארדים - אז לא", אמר ילין.

פלוג אמרה כי "הדברים שאנחנו מדברים עליהם נוצרו לפני הרבה מאוד שנים. הכללים של ההלוואות ללווה בודד השתנו בצורה דרמטית והמגבלות הן הרבה יותר קשיחות והבנקים עצמם מסיטים את האשראי הרבה יותר לכיוון של משקי הבית ואשראי קמעונאי. כך שאני חושבת שאנחנו מדברים עכשיו על פיתרון בעיות שנוצרו בעבר ואני חושבת שהמגבלות הנוכחיות לא יאפשרו לבעיות האלה להתקיים. אני צופה שעם המגבלות הנוכחיות ההיקף של ההלוואות ללווה בודד או לקבוצת לווים יהיו הרבה יותר קטנות מבעבר".

ילין מנה את שמות המפקחים על הבנקים מאז שנת 1969 שלדבריו כמעט כולם עברו לשמש בתפקידים בכירים במערכת הבנקאית ואמר "גם אם זה צודק וגם אם זה חוקי - זה לא נראה טוב".

פלוג השיבה, "עבדתי עם שלושה מפקחים על הבנקים ואני יכולה להגיד שכל אחד מהם היה סופר-מקצועי וכל מה שהנחה אותו זה טובת הציבור. האנשים מחויבים ב-100% לטובת הציבור". ח"כ מיקי רוזנטל שאל את פלוג האם אין מקום להאריך את תקופת הצינון ופלוג השיבה כי "אם רוצים תקופת צינון ארוכה צריך לשלם. או שתיקח אנשים בסוף הקריירה או שתיקח אנשים רק ממעמד סוציו-אקונומי שיכולים לחיות לאורך זמן בלי שכר".

 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988