התגובה המביכה של השר כץ לעלייה החדה בתאונות הדרכים

עד לשנת 2012 חלה ירידה הדרגתית במספר ההרוגים כתוצאה מתאונות דרכים בכבישי ישראל ■ אלא שמאז עולה הנתון בצורה מדאיגה ■ אז מה היה לשר התחבורה והבטיחות בדרכים להגיד בעניין?

תאונת דרכים, משאית נוסעת בניגוד לכיוון התנועה, תאילנד / צילום: וידאו
תאונת דרכים, משאית נוסעת בניגוד לכיוון התנועה, תאילנד / צילום: וידאו

הרוגים בתאונות דרכים הם לא נושא שהיינו מעוניינים לפתוח בו את השנה החדשה, אך לצערנו הגיע זמן סיכום ל-2016, והנתונים משקפים את המצב העגום בתחום בטיחות הדרכים בארץ.

על פי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, השנה נהרגו על הכבישים לא פחות מ-372 בני אדם. להזכירכם, בשנה שעברה נהרגו 356 בני אדם, עליה נוספת ביחס לשנה שלפניה. בעצם, עד לשנת 2012 בה נרשמו 292 הרוגים, צפינו במגמת ירידה במספרם, אלא שמאז התהפכה המגמה והנתון הנוראי מטפס באופן עקבי, זאת בניגוד לירידה הקבועה במספר ההרוגים מתאונות דרכים בעולם המערבי.

מומחי בטיחות רבים גורסים כי הסיבה העיקרית לירידה במספר ההרוגים בעולם המערבי, הנה עליית מקדמי הבטיחות של מכוניות מודרניות, כאשר שיפור מערכי הפינוי לבתי החולים, טיפול רפואי טוב יותר ושיפור מערך תשתיות הכבישים, מוזכרים כסיבות משניות בלבד.
בהשוואה לשנה שלפניה ניתן לראות כי מספר ההרוגים במגזר הערבי עלה מ-102, ל-121. רוכבי האופניים החשמלות רושמים גם הם שנה קטלנית, עם עלייה משמעותית משני הרוגים, ל-9 הרוגים בשנה היוצאת. מנגד רשמו הולכי הרגל ירידה במספר ההרוגים ומ-114 ל-101, בדומה לרוכבי הדו גלגלי, שהצליחו להוריד את מספר ההרוגים מ-56 ל-43.

ומי היא קבוצת הסיכון הגדולה ביותר? הגברים, שמהווים יותר משלושת רבעי מסך ההרוגים בתאונות דרכים במדינת ישראל. 
ממשרד התחבורה מסרו בתגובה כי בשבע השנים וחצי של כהונת השר כץ, נרשמה ירידה של כשלושים אחוזים במספר ההרוגים בתאונות דרכים, וכי משרד התחבורה פועל באופן מתמיד לצמצום מספר הנפגעים בתאונות. אולם יש לזכור כי אכיפת הבטיחות בדרכים נמצא בתחום אחריותם של משטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים, ולמשרד התחבורה אין שום סמכות בנושא.

זו כמובן תגובה שאינה שונה מהותית ממנה שהורגלנו לקבל מאנשי המשרד, ששמו המלא אגב, הוא משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. תגובה שכולה הגנה על שמו הטוב של העומד בראשה והפלת האחריות על גופים אחרים. עצוב, אך להערכתנו עד שלא נראה שינוי משמעותי בהתנהלות המשותפת של גופי המדינה השונים בכל הנוגע לבטיחות בדרכים, נמשיך לשמוע את אותו ניגון שחוק וקבוע, שעיקרו, לא אנחנו האחראיים הישירים.