האם המדדים שכיכבו ב"ראלי טראמפ" ימשיכו את המגמה?

מאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב זינקו מדדי המניות הקטנות בוול סטריט בשיעור דו-ספרתי ■ מדוע זה קרה, והאם הם עדיין אטרקטיביים?

 

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב טרפה את הקלפים לא רק בזירה הפוליטית כי אם גם בשווקים הפיננסים. בניגוד לתחזיות האימים לפני הבחירות, שוק המניות בארה"ב רשם עליות ניכרות מאז בחירתו המפתיעה של דונלד טראמפ לנשיאות ב-8 בנובמבר תוך שהמדדים המובילים שוברים שיאים מספר פעמים. מי שנהנו מאפקט טראמפ וזינקו בשיעור דו-ספרתי בתוך שבועות ספורים הם דווקא מדדי המניות הבינוניות והקטנות, שזינקו בשיעור דו-ספרתי בתוך שבועות ספורים. מהם הגורמים לכך והאם מדדי המניות הקטנות והבינוניות עדיין אטרקטיביים כיום?

אז מה היה לנו עד כה? מדד הראסל 2,000, שהשיקה ב-1984 חברת ייעוץ ההשקעות פרנק ראסל, הוא למעשה תת-מדד של הראסל 3,000 וכולל את מניותיהן של 2,000 החברות בעלות שווי השוק הנמוך יותר מתוך הראסל 3,000. בתוך ימים ספורים לאחר בחירתו של טראמפ השלים הראסל 2000 זינוק של 12% וחתם את 2016 בעלייה של כ-23%. הוא נסחר כעת לפי מכפיל חזוי של 20.1, לעומת 19 ב-S&P 500 ו-19.6 בנאסד"ק 100.

מדד נוסף שכיכב מאז נבחר טראמפ לנשיאות הוא מדד ה- S&P Small Cap 600 . בדומה לראסל 2,000, מדד זה כולל 600 מניות של חברות בעלות שווי שוק נמוך יחסית, שנע בין כ-250 מיליון דולר ל-2 מיליארד דולר. בניגוד למדדי הראסל, החברות שנכללות במדד זה אינן תלויות רק בשווי השוק שלהן, אלא גם בשיקול דעתו של עורך המדד וכן בסביבה הכלכלית ודרישות שוק כגון היקף הנזילות, אחזקות הציבור ומדדי רווחיות שונים. גם מדד זה נהנה, כאמור, מאפקט טראמפ וסיים את 2016 בעלייה של כ-28%.

יש לציין כי גם מדדי המניות הבינוניות, דוגמת ה- S&P MID CAP 400 נהנו מהראלי בשווקים. מדד זה למשל, הוסיף לערכו כ-24% בשנה החולפת.

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
 דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

"ראלי התקוות"

אומנם לא כל כך ברור לאן מועדות פניו של טראמפ, אך הפעילים בשוק מסתמכים בעיקר על ההצהרות והציוצים בטוויטר של הנשיא ה-45 במהלך קמפיין הבחירות ולאחריו. לכן הראלי שנוצר בשווקים מאז ה-8 בנובמבר זכה לעיתים לכינוי "ראלי טראמפ" או "ראלי התקוות והחלומות". טראמפ התחייב בקמפיין הבחירות לבצע הרחבה פיסקלאית אגרסיבית, שכוללת בין היתר השקעה בשיקום התשתיות בהיקף של כ-טריליון דולר במשך עשור. בנוסף, הוא מתכנן הקלות נרחבות ברגולציה וכן שינויים במערכת המס, שכוללים הפחתה של מס החברות ל-15%, הפחתה של מס ההכנסה וביטול מס העיזבון.

המטרה של התוכנית האגרסיבית של טראמפ היא להעניק זריקת מרץ לכלכלה האמריקאית - לייצר משרות חדשות, להגדיל את הצריכה הפרטית ולהכפיל את קצב הצמיחה. ההשלכות של הצעדים הללו כוללות עלייה חדה באינפלציה (כתוצאה מהגידול בשוק העבודה, בהכנסה הפנויה ובצריכה הפרטית) ועלייה בקצב הצמיחה וכפועל יוצא מכך העלאת ריביות והתחזקות הדולר. זאת ועוד, הספקולציות לגבי התוכניות של טראמפ, שכאמור תדלקו את שוק המניות בחודשיים האחרונים, הובילו במקביל לעלייה חדה בתשואות אג"ח האוצר האמריקאיות ולהתחזקות הדולר מול סל המטבעות.

בורחים מהאג"ח למניות הקטנות

המשקיעים ש"ברחו" משוק האג"ח, נהרו, כאמור, לשוק המניות ובעיקר למדדי המניות הקטנות והבינוניות. מאז ה-8 בנובמבר המשקיעים הזרימו כמעט 10 מיליארד דולר לקרנות הסל שעוקבות אחר מדדי ה-small cap וה-mid cap בוול סטריט.

מדוע הראלי במדדי המניות הקטנות והבינוניות היה בעוצמה גבוהה כל כך? יש לכך מספר סיבות. ראשית, ההרחבה הפיסקאלית שמתכנן טראמפ וההשקעה האדירה בשיקום התשתיות ייתרמו בעיקר לחברות הקטנות כגון חברות הנדסה, תכנון, ובנייה. כך, חוזה נוסף של 10 או 20 מיליון דולר, אינו כל כך משמעותי עבור חברות הענק (חברות ה-Mega cap), אך עבור החברות הקטנות, שהרווחים שלהן מסתכמים בכמה עשרות מיליונים בשנה לכל היותר, חוזים שכאלה מהותיים מאוד.

מעבר לזאת, החברות הקטנות והבינוניות, יהנו גם מהורדת המסים המתוכננת. גם אם הנשיא הנבחר והמחוקקים בקונגרס יגיעו לעמק השווה ויסכימו להוריד את מס החברות ל-20%-25%, ולא ל-15% כפי שמתכנן טראמפ, ירוויחו מכך בעיקר החברות הקטנות והבינוניות, שמתקשות להתקיים תחת נטל מס בגובה של עד כ-35%. בנוסף, הורדת מס ההכנסה תעודד את הביקושים המקומיים ותגדיל את הצריכה הפרטית, כך שהיא צפויה לתרום לרווחי החברות הקטנות.

ההקלות הרגולטוריות שמתכנן טראמפ, צפויות להשפיע גם הן באופן חיובי על החברות הקטנות והבינוניות ולפתוח בפניהן את דלתות הבנקים. חברות אלו, שאינן בעלות כיסים עמוקים ואין באפשרותן לספק בטחונות גבוהים לצורך קבלת אשראי בנקאי, צפויות לקבל גישה נוחה לבנקים אם טראמפ יצליח לכופף את רשויות הרגולציה.

רבים בשוק חוששים כי התוכנית הכלכלית של טראמפ והצפי לעלייה מהירה יותר של ריביות הפד תוביל להתחזקות הדולר ובכך תשחק את רווחי החברות האמריקאיות. עם זאת, מרבית החברות הקטנות והבינוניות אינן מוטות יצוא ולכן הן אינן צפויות להיפגע במקרה שהדולר ימשיך לדהור. זאת ככל הנראה אחת הסיבות לכך שהמשקיעים המשיכו לנהור למדדי המניות הקטנות והבינוניות למרות שהדולר התחזק בשיעור ניכר מאז בחירתו של טראמפ.

איך משקיעים?

אם אתם מאמינים שטראמפ יעמוד במילתו ויממש את התוכניות הכלכליות עליהן הצהיר בבחירות, יש לכם אפשרות להיחשף למדדי המניות הקטנות והבינוניות באמצעות מספר תעודות וקרנות סל בארץ ובארה"ב.

בארה"ב ישנן מספר קרנות סל (ETF'S) שעוקבות אחר מדדי המניות הקטנות והבינוניות. הבולטת ביניהן היא ה- iShares Russell 2000 (סימול: IWM ) שעוקבת אחר מדד הראסל 2,000. קרנות סל נוספות הן ה- Vanguard Small-Cap Value (סימול: VBR) וכן ה- iShares S&P Small-Cap 600 (סימול IJR). קרן סל שעוקבת אחר מניות בינוניות היא: SPDR S&P Mid Cap 400 (סימול: MDY ). ניתן גם להיחשף למניות הקטנות והבינוניות בארה"ב באמצעות תעודות סל של בתי ההשקעות בארץ. למשל, תעודת הסל קסם ראסל 2,000 (מס' נייר: 1116987), או או קסם S&P Small-Cap 600 מנוטרלת מטבע (מס' נייר: 1129832).

נציין כי המניות הקטנות והבינוניות נושאות סיכון לא מבוטל ונחשבות לתנודתיות הרבה יותר מאשר המניות הגדולות. בשוק ההון כמו בשוק ההון, גודל הסיכוי כגודל הסיכון. לכן, סביר להניח שמדדים אלה יהיו רגישים ופגיעים יותר במקרה שטראמפ ייסוג מהתוכניות שלו.

בשורה התחתונה, המשקיעים תוהים כעת האם הראלי במדדי המניות בארה"ב ובייחוד במדדי המניות הקטנות והבינוניות יימשך גם בטווח הקרוב והבינוני. התשובה לשאלה הזו נעוצה במילה אחת - טראמפ. האם הנשיא השנוי במחלוקת "יפרע את הצ'קים" עליהם התחייב בבחירות או שמא כל התוכנית הכלכלית שלו היתה בבחינת "מס שפתיים"? בתרחיש שבו טראמפ יצליח לעבור את משוכת הקונגרס ויוציא לפועל את הצעדים האגרסיביים שהוא מתכנן, ולו רק את חלקם, סביר להניח שאת ההשפעה הריאלית החיובית על דוחות החברות הבינוניות והקטנות נוכל לראות בטווחים הארוכים יותר. האם ההשפעה הזו כבר מתומחרת במלואה במדדים? בשוק מעריכים שחלק מההשפעה כבר בפנים, בעוד אחרים סבורים שיש עוד מקום לעליות לא מבוטלות אם טראמפ יפעל וראלי החלומות יהפוך לראלי המציאות.