הנקראות ביותר

עולם הערכים של ויקיפדיה: פחות נשים, מיעוטים ואפריקנים

85% מעורכי ויקיפדיה הם גברים, ורובם לבנים - מה שמשפיע על הערכים שמופיעים באנציקלופדיה המקוונת ■ "אנו צריכים לצרף אנשים מהסוג שלא נכלל באופן מסורתי בקטגוריית העורכים שלנו", מודה ג'ימי וויילס, אחד המייסדים

ג’ימי וויילס, ממייסדי ויקיפדיה / צילום: בלומברג
ג’ימי וויילס, ממייסדי ויקיפדיה / צילום: בלומברג

ביסי אדליי-פאיימי בת ה-53 היא פעילת זכויות אדם בריטית ממוצא ניגרי ואדם בעל שיעור קומה. היא אחת ממייסדי קרן הפיתוח של נשים אפריקניות AWDF (African Women's Development Fund), ארגון שלא למטרת רווח שמקדם זכויות נשים ביבשת. אין מדובר בארגון צדקה ענקי - AWDF חילק 26 מיליון דולר מאז 2001 - אבל הוא עושה עבודה חשובה. ב-2013 שיבחה כלת פרס נובל לשלום, ליימה גבואי, את הארגון על תרומתו לסיום מלחמת האזרחים בליבריה. אך עד לאחרונה לא הייתה אדליי-פאימי קיימת בויקיפדיה, ופירושו של דבר הוא שמבחינתם של אנשים רבים היא לא הייתה קיימת כלל.

האנציקלופדיה המקוונת, שנוסדה ב-2001 ושמתפרסמת כיום ב-295 שפות, כוללת כ-40 מיליון ערכים, שכולם חינמיים. אתר ויקיפדיה הוא המשאב הראשון שאליו פונים סטודנטים שכותבים עבודות, אנשים שמתערבים במהלך בילוי בבר, וגם - אף שהם יכחישו זאת עד נשימת אפם האחרונה - עיתונאים שרוצים לבדוק כיצד לאיית את שמותיהם של, נניח, כלות פרס נובל טריות.

"זו הטיוטה הראשונה של ההיסטוריה", אומר קרייג ניומרק, מייסד קרייגליסט ותורם ותיק לויקיפדיה, שהעניק מיליון דולר לקרן החדשה של האתר ביוני 2016. מה שמצא חן בעיני ניומרק מההתחלה היה הדמיון בין פרויקט ויקיפדיה לאנציקלופדיה גלקטיקה הבדיונית של אייזיק אסימוב. "לחנון כמוני היה ברור כמה חשוב זה יהיה בעולם שלנו", אומר ניומרק.

בועת הפילטר של ויקיפדיה

כל אחד יכול לתרום לערך לאתר, וזה עלול היה לחשוף את ויקיפדיה לכל מיני בעיות, אבל העורכים בהתנדבות של האתר מפגינים מיומנות מרשימה בסילוק מהיר של ונדליזם, תעמולה ומידע כוזב. מרבית המחקרים מראים כי הערכים בויקיפדיה מדויקים ממש כמו ערכים שכתבו אנשי מקצוע ושמופיעים באנציקלופדיה בריטניקה או באנציקלופדיית ברוקהאוס הגרמנית בת 200 השנה.

לפיכך, האיכות של ויקיפדיה נגזרת מאיכות קהילת העורכים שלה. כ-30 אלף אנשים תורמים דרך קבע לגרסה האנגלית של האתר, ו-45 אלף נוספים תורמים לגרסאות בשפות אחרות. שלא במפתיע, ולנוכח העובדה שתומכיו הראשונים של הארגון היו גיקים בתחום התוכנה, הערכים משקפים לעתים קרובות את החששות והדעות של קבוצת אנשים שמרביתם לבנים וש-85% מהם הם גברים, על-פי כמה סקרים של עורכי ויקיפדיה. בויקיפדיה יש מאות ערכים מקיפים על היבטים שונים של "מלחמת הכוכבים" - אבל מעט מאוד על תחומים נרחבים של העולם האנושי. הרכב העורכים משפיע גם על הסיווג. ב-2013 הבחין כותב טור ב"ניו-יורק טיימס" כי שמה של הרפר לי מופיע בדף "סופרות אמריקאיות", אך לא בדף שמפרט את שמות כל כותבי הרומנים בארה"ב.

"ויקיפדיה כתובה אך ורק מנקודת מבטם של אנשים שנמצאים בארה"ב ובאירופה", אומרת אנסויה סנגופטה, פעילה מבנגלור שעד 2015 שימשה כממונה הראשית על מלגות בקרן ויקימדיה. סמכויותיה של סנגופטה בקרן, המעסיקה כ-300 עובדים וזוכה לתקציב שנתי של 66 מיליון דולר, כללו הענקת כסף לקבוצות שיוצרות תכנים עבור מדינות מתפתחות ועליהן. אך מאמצים אלה לא הניבו פירות רבים. כשסנגופטה הייתה מחפשת באתר נושא שקשור לפמיניזם, להתפתחות העולמית או לזכויות אדם - היא לא הייתה מוצאת ערך כזה או שהערך היה לוקה בחסר או בחוסר דיוק.

במהלך כנס למען ויקיפדיה האפריקנית שנערך ביוהנסבורג ב-2014, החליטה סנגופטה לנסות לפתור את הבעיה באופן ישיר יותר. היא פתחה את המחשב שלה והחלה להקליד ערך על אדליי-פאימי, שאותה פגשה בכמה כנסים שעסקו בזכויות הנשים. "כפילנתרופית היא הייתה מאוד ידועה", אומרת סנגופטה. כללי ויקיפדיה דורשים שכל הערכים יעסקו בנושאים "ראויים לציון" וכל טענה חייבת להיות מגובה במקור אמין. זה עלול להיות בעייתי כשמדובר בדמויות שאינן מפורסמות בארה"ב, אך אדליי-פאיימי זכתה לסיקור בעיתונות הניגרית, וסנגופטה כללה 11 הערות שוליים בטיוטה הראשונה שלה. לאחר מכן היא הקישה על "פרסם".

כמה דקות לאחר מכן היא הציצה במחשב. הערך סומן למחיקה מהירה, משמע שאחד מעורכי ויקיפדיה קבע שהוא חסר חשיבות. האנשים היחידים המוסמכים להסיר טיוטות כאלה הם מנהלי האנציקלופדיה - כ-1,300 מתנדבים בויקיפדיה האנגלית שלרשותם עומדים הכלים הטכניים לחסום משתמשים ולמחוק ערכים.

סנגופטה נכנסה לדף השיחה של הערך, שמשמש כמעין פורום, כדי לטעון בזכות הכללתו בויקיפדיה. היא זכתה בערעורה על ההחלטה למחוק את הערך, אך רק לאחר שגייסה לעזרתה את פלורנס דבוארד, לשעבר יו"ר קרן ויקימדיה, שבמקרה ישבה לידה במהלך הכנס.

הייתה זו חוויה מפכחת עבור סנגופטה. אם הדרך היחידה להכניס לויקיפדיה מאמר על מדינות מתפתחות היא באמצעות היכרות עם חבר מועצה לשעבר, קשה לדמיין שלעורך אקראי מיוהנסבורג או בנגלור יהיה סיכוי כלשהו. "כשמסגרת ההתייחסות היחידה שלך היא העולם שלך, השפה שלך, ההקשר שלך, היכן זה מותיר את שאר העולם?", שואלת סנגופטה.

בעיית בועת הפילטר - מונח שאותו טבע אלי פאריסר, אחד ממייסדי אתר הסרטונים הוויראליים Upworthy - היא שהאינטרנט עלול לתרום לצרות האופקים של קהילות מסוימות. בועות פילטר נחשבות לאחד הגורמים שאפשרו את הפצת המידע הכוזב במהלך מסע הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016, ולכישלונם של מומחים בבריטניה לצפות את הברקזיט. התפתחויות אלה המריצו את פייסבוק לבחון מחדש את התנהלותה לגבי דרגת ההתאמה האישית של האלגוריתמים שלה, ועוררו חששות כי חלק מחברות הטכנולוגיה מאבדות את הקשר עם אנשים מהשורה.

בעיית בועת הפילטר של ויקיפדיה מציגה איום חריף במיוחד מבחינתו של ארגון שמשימתו היא "להעצים ולקדם את מעורבותם של אנשים ברחבי העולם". לדברי ג'ימי וויילס, אחד ממייסדי ויקיפדיה, "אנחנו צריכים לצרף אנשים מהסוג שלא נכלל באופן מסורתי בקטגוריית עורכי ויקיפדיה. אם אנחנו לא ניצור מרחב לנשים, מישהו אחר יעשה זאת".

אלקסה וסירי פוגעות בכניסות

שורשיה של ויקיפדיה מתחילים בשנת 2000, כשוויילס, שהיה ידוע אז בכינוי "ג'ימבו" והתפרסם בעיקר הודות להפעלת מנוע חיפוש מוצלח לאיתור צילומי זימה, שכר דוקטור לפילוסופיה בשם לארי סנגר לניהול Nupedia, אנציקלופדיה מקוונת כללית וחינמית שהכילה קומץ ערכים. בשנה שלאחר מכן אימצו וויילס וסנגר את תוכנת ויקי, שמאפשרת לכל אדם לערוך את האתר וליצור ערכים. הם גם השיקו את ויקיפדיה כארגון שלא למטרת רווח. ב-2013 הפך אתר ויקיפדיה לאחד הפופולריים ביותר באינטרנט, עם יותר מ-20 מיליארד צפיות בדפים ו-500 מיליון מבקרים ייחודיים מדי חודש.

וויילס לא התעשר מהצלחתה המסחררת של ויקיפדיה, אך זכה למעמד מכובד בעולם כולו. הוא נשא לאישה את העוזרת לשעבר של טוני בלייר, והוא גם נוהג להשתתף בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, שווייץ, מדי שנה. הוא כבר לא משתמש בכינוי "ג'ימבו". ב-2016 קיבלה קרן ויקימדיה תרומות בסך 77 מיליון דולר, לעומת 45 מיליון דולר ב-2013.

במקביל להתחזקות המנגנון לגיוס הכספים ומעמדה המכובד של ויקיפדיה, נחלשה תעבורת האינטרנט באתרה. לפרויקט יש כבר 16 מיליארד צפיות בדפים מדי חודש. הוא כבר לא חושף את מספר המבקרים הייחודיים, אך הקהל שלו בארה"ב לא גדל, לדברי חברת המחקר ComScore. הסיבות להיחלשות שנויות במחלוקת בקרב תומכי ויקיפדיה, אך אחת הסיבות היא העובדה שהארגון מתקשה להסתגל לשינויים באופן שבו משתמשים אנשים באינטרנט.

גוגל משלבת בתוצאות החיפוש שלה מידע מויקיפדיה, כגון תאריכי לידה וביוגרפיות קצרצרות של מפורסמים, ולכן לעתים קרובות יכולים המשתמשים לקבל מידע מויקיפדיה בלי לבקר באתר. עוזרות דיגיטליות כמו אלכסה של אמזון וסירי של אפל נוהגות גם כן למשוך מידע מויקיפדיה בלי לשלוח את המשתמשים בהן לאנציקלופדיה המקוונת עצמה.

רק ב-2011 השיקה ויקיפדיה אפליקציה לאייפון, ואפילו כיום קשה לכתוב ערך חדש באמצעות מכשיר נייד. אחת הסיבות לכך היא שהעורכים, התורמים ערכים לאנציקלופדיה בעיקר באמצעות מחשבים שולחניים, הטילו ספק בצורך באפליקציות, בטענה שמשתמשים שיערכו ערכים בסמארטפונים שלהם עלולים להכניס שגיאות לערכים שחוברו בקפדנות.

"הגרעין הקשה של חברי הקהילה חושב שעריכה צריכה להיות משימה קשה - כדי שהם יהיו בטוחים שעשית את שיעורי הבית שלך", אומר אנדרו לי, פרופסור לעיתונאות באמריקן יוניברסיטי ומחבר "מהפכת הויקיפדיה: כיצד חבורת כלומניקים יצרה את האנציקלופדיה הגדולה בעולם". גישה זו עלולה ללקות בניואנסים סקסיסטיים כשעורכים גברים תוהים האם ערך על אישה מסוימת ראוי להיכלל בויקיפדיה.

בנוסף לכך, עורכות נשים, או עורכים שכותבים ערכים על נשים, נחשפים לעתים קרובות להטרדות ואף לאיומים. "איך אתה יכול לשכנע אנשים להשתתף בסביבה שנתפשת כלא בטוחה, ושבה זיהוי עצמך כאישה או כפמיניסט עלול לחשוף אותך להתנהגות מכוערת ומאיימת?", שואל לי.

"נשים באדום" כותבות ערכים

דפוס זה מקשה על ויקיפדיה לכסות היבטים של העולם שאינם בעלי עניין ברור למשתמשיה העיקרים. חתונתם של הנסיך וויליאם וקייט מידלטון בבריטניה ב-2011 הייתה מתנה משמיים לאמצעי תקשורת ברחבי העולם, ומשכה על-פי כמה אומדנים 2 מיליארד צופי טלוויזיה. ויקיפדיה לא ניצלה במלואה את ההתלהבות, ואחת הסיבות לכך הייתה שמנהיגי קהילת ויקיפדיה לא הצליחו להגיע לכלל הסכמה אם שמלתה של מידלטון צריכה בכלל להיכלל באנציקלופדיה המקוונת.

ערך על שמלתה של מידלטון - שמלה שזכתה לשבחים רבים ועוצבה בידי שרה ברטון, המעצבת הראשית של אלכסנר מקווין - נמחק והועלה מחדש פעמים רבות, ודף השיחה של הערך הידרדר להתכתשות צרחנית. "עצם נוכחותו של הערך הזה היא אחת מנקודות השפל העמוקות ביותר בתולדות ויקיפדיה!", הכריז אחד העורכים.

בשנה שלאחר מכן, הזכיר וויילס את המקרה בכנס ויקימדיה השנתי כאחת הראיות לחסרונותיה של האנציקלופדיה. הוא ציין כי "הגיקים הזכרים חובבי הטכנולוגיה הטיפוסיים" המשתמשים בויקיפדיה הטו את האתר לטובת נושאים מסוימים על חשבון נושאים אחרים, והשווה את המהומה סביב השמלה לערכים - יותר מ-100 במספרם - שנכתבו על מהדורות שונות של מערכת ההפעלה מבוססת הקוד הפתוח לינוקס. "למה אין לנו ערכים על 100 השמלות המפורסמות ביותר?", שאל וויילס, "מבחינה תרבותית זה מאוד חשוב".

וויילס, שמחזיק במושב הקבוע היחיד במועצת המנהלים של קרן ויקימדיה, מכונה לעתים "דיקטטור נאור לכל החיים". אף שהוא מתנגד לכך, דבריו שמו קץ מיד לוויכוח סביב השאלה אם יש מקום בויקיפדיה לערכים על שמלות. התקרית התרחשה במקביל לתהליך התעוררות בתוך הקרן עצמה. היו נאומים, נערכו כנסים, והוזמנו סקרים שהראו כי רובם המכריע של העורכים הם גברים.

ההשפעה של כל אלה הייתה מהוססת, במקרה הטוב. ביולי 2015 הוקם ארגון "נשים באדום" לעידוד מתנדבות שיתקנו את חוסר האיזון המגדרי באתר (השם מתכתב עם הצבע שבו צובעת ויקיפדיה את שמותיהם של אנשים ראויים לציון שעדיין לא זכו לערך על שמם).

מאז ארגנו 150 חברות הארגון עשרות "מרתוני עריכה" - אירועים שבהם מתכנסות עורכות כדי להוסיף ערכים על נשים לאתר - והעלו 45 אלף ערכים על נשים ראויות לציון. אך שיעור הנשים בדפי ויקיפדיה בשפה האנגלית רשם עלייה צנועה בלבד, מ-15% ל-16.8% מאז הוקם הארגון. "ההתקדמות הזאת רק גורמת לנו לחוש מתוסכלים", אומר וויילס. "המעטנו בהערכתנו את היקף הבעיה".

מנהלי וחברי קהילת ויקיפדיה אומרים כי הפיכת ההיסטוריה למגוונת יותר היא תהליך אטי. תלותה של האנציקלופדיה במקורות חיצוניים, בעיקר עיתונים, פירושה שמידת הגיוון של האנציקלופדיה נגזרת ממידת הגיוון של שאר אמצעי התקשורת - כלומר, לא רבה. "אנחנו השתקפות של העולם סביבנו", אומרת קתרין מאהר, שהחלה לכהן כמנכ"לית השלישית של הקרן ביוני 2016.

אך יכולתה של מאהר - או של כל אדם אחר - לשנות ישירות את האופן שבו פועלת ויקיפדיה היא מוגבלת. למרות שלרשותה של קרן ויקימדיה עומד תקציב משמעותי, אין היא יכולה להזמין ערכים או לפקח באופן אפקטיבי על תוכני האנציקלופדיה. המנכ"לית הקודמת של ויקימדיה, לילה טרטיקוב, עזבה אשתקד לאחר שניסתה ללא הצלחה לכונן פיצ'ר בשם Superprotect, שהיה מאפשר לקרן להפוך החלטות של עורכים.

"לויקיפדיה אין אדם אמיתי שאחראי עליה - זו בעיה מסוג הטרגדיה של נחלת הכלל", אומר וויליאם בוטלר, ויקיפד שמנהל חברת ייעוץ שיווקי בוושינגטון, ושמייעץ ללקוחות כגון וריזון וענקית התשתיות בכטל כיצד לבצע אינטראקציה עם ויקיפדיה. "לפעמים האדם שמוכן להפוך את עצמו לאידיוט הכי גדול, הוא המנצח".

ויקיפדיה במספרים

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות