מחקר חדש: קיימת רגישות לגלוטן שאינה קשורה לצליאק

ישנם אנשים שסובלים מתופעות לוואי דומות אשר לא אובחנו כחולי צליאק, ולהם לא תמיד מסופק המענה הרפואי המתאים ■ מחקר שפורסם לאחרונה עשוי לשנות את המצב

מחוץ לקופסא, גלוטן/ צילום: שאטרסטוק
מחוץ לקופסא, גלוטן/ צילום: שאטרסטוק

כולנו שמענו על מחלת הצליאקשמאופיינת ברגישות לחלבון הגלוטן המצוי בחיטה ובדגנים נוספים. אולם, יש אנשים שסובלים מתופעות לוואי בתגובה לאכילה של לחם או דגנים אך אינם מאובחנים כחולי צליאק.

מכיוון שבגופם לא נמצאו עדויות ביולוגיות לרגישות, רופאים שונים הניחו שהם סובלים מבעיות נפשיות ולא תמיד יכלו לספק להם את המענה הרפואי המתאים. מחקר שפורסם לאחרונה טוען כי מצא עדויות פיזיולוגיות לקיומה של רגישות לגלוטן שאינה קשורה לצליאק.

אנשים הסובלים מצליאק מפתחים את התסמינים בהדרגתיות ולאורך זמן, וניתן לבצע בדיקות גנטיות או לבדוק נוגדנים בדם כדי לשלול את קיומה של המחלה. כאן, מדובר בתסמינים שחלקם דומים לתסמיני הצליאק - אך מופיעים מיד לאחר אכילת הדגנים. קיימים גם תסמינים כמו כאבי ראש, חרדות, הפרעות זיכרון ואיבוד תחושה בגפיים, שאינם נפוצים אצל חולי צליאק. לכן התסמונת מכונה "רגישות לגלוטן או לחיטה שאינה נובעת מצליאק".

החוקרים מארצות הברית ומאיטליה השוו דגימות דם של חולי צליאק מאובחנים, אנשים שסובלים מהתסמונת ללא עדויות לצליאק ואנשים בריאים לחלוטין. הם הצליחו לזהות בדמם של בעלי התסמונת עדויות לחדירה של חיידקי מעיים אל מערכת הדם שמעוררת תגובה חיסונית של כל הגוף. תגובה חיסונית כללית יכולה להסביר מדוע חולי התסמונת מפתחים תסמינים כל כך מהר בהשוואה לחולי צליאק.

בגוף האדם קיימת שכבת תאים בדפנות המעי המשמשת מחסום ומונעת את המעבר של תוכן המעי למחזור הדם. אצל בעלי התסמונת המחסום הזה מוחלש ולכן דולף, בלי שנגרם נזק לתאים עצמם. זאת, בניגוד למצב של חולי הצליאק, שגם אצלם יכולה להיות דליפה של חיידקי מעיים, אך זו מתרחשת בגלל הנזק שעושה המחלה לתאים שבדפנות המעי.

זהו המחקר הראשון שמצא עדות פיזיולוגית לרגישות לחיטה שאינה קשורה לצליאק והוא לא עסק במנגנונים האחראים לדליפה. דרושים מחקרים נוספים שיבדקו אותם, כדי למצוא טיפול יעיל - מעבר להימנעות ממאכלי חיטה כמובן.