האיבה למהגרים: טראמפ מנסר הענף שנושא את כלכלת ארה"ב

עובדי היי-טק שמחים לבוא לאמריקה, אך ארה"ב זקוקה להם יותר משהם זקוקים לה; אין די אמריקאים שמסוגלים למלא את מקומם

טראמפ חותם על צו מקסיקו סיטי / צילום: רויטרס
טראמפ חותם על צו מקסיקו סיטי / צילום: רויטרס

הכוונת של דונלד טראמפ התמקדה בהגירה - ובמהגרים - עוד בתקופה שבה הוא התמודד על מועמדות המפלגה הרפובליקאית לנשיאות. הוא הגדיר אז היספנים נטולי אשרות כ"מרצחים" ו"אנסים" והבטיח לבנות חומה לאורך הגבול הארוך עם מקסיקו (במימון המקסיקאים). כנשיא, הוא זנח (כמעט) את הגידופים (ונואש כנראה מתרומה מקסיקאית למימון החומה שתיבנה או לא תיבנה). אך העוינות של טראמפ להגירה ומהגרים נותרה בעינה והיא אחד מעמודי התווך של סיסמת נאום ההשבעה שלו, "אמריקה תחילה".

הממשל נאלץ להקפיא את ההגבלות שהטיל לפני שבוע על מהגרים (בעיקר מוסלמים) בעקבות צו מניעה זמני שהוציא שופט פדרלי בסיאטל, במדינת וושינגטון. הנשיא אף לא הטיל, בינתיים, הגבלות על אשרות שמשרתות בעיקר מקצועני היי-טק, למרות דליפת טיוטה של צו נשיאותי שמפרטת את ההגבלות הפוטנציאליות ומניעיהן. אך האיבה המתמשכת של הנשיא החדש למהגרים מבשרת רעות לכלכלת ארה"ב ובראש ובראשונה לתעשיות הטכנולוגיות שלה.

אם נצא מתוך הנחה שמבחינת טראמפ החיים הם משחק סכום אפס - כלומר, הצלחה שלי מחייבת כישלון שלך - המאבק של הבית הלבן במהגרים הגיוני ביותר. יש שכבה גדולה של אזרחים אמריקאים בגיל העבודה שלא הצליחו ליהנות מפריחת הכלכלה הלאומית בשמונה שנות נשיאותו של ברק אובמה. אזרחים אלה הם ה"בייס", הבסיס האלקטורלי של טראמפ, וחלק גדול מצעדיו כנשיא נועד לתגמל אותם או לרצותם לקראת הבחירות הבאות.

מכאן נובעת העוינות הנשיאותית להגירה (אם נתעלם מתרומה פוטנציאלית של דעת קדומות ומוטות), גם אם לפעמים מלבישים על העוינות הזו אדרת של לוחמה בטרור, כפי שקורה עתה. המהגרים הבלתי חוקיים גוזלים את מקומות העבודה של אמריקאים - גורס קו המחשבה הטראמפאי - ולכן צריך להרחיק אותם, אם הם בתחומי ארה"ב, או למנוע את כניסתם, אם הם מנסים להגיע.

ההגבלות שניסה טראמפ להטיל פגעו, בין היתר, במהגרים ומבקרים חוקיים בארה"ב משבע מדינות מוסלמיות (בעלי גרין קארד או אשרות אחרות), במשפחותיהם, בלימודיהם, במקומות העבודה שלהם, בהכנסותיהם - ובמקרים רבים בשירותים שהם מעניקים לאמריקאים אחרים. (דוגמה אחת מרבות: ד"ר סוהא אבושאמה, פנימאית אזרחית סודאן, שעובדת בבית החולים הידוע קליוולנד קליניק, נעצרה בנמל-התעופה קנדי בניו-יורק בשובה מביקור משפחתי בסעודיה, והועלתה על טיסה חוזרת, למרות שהיא מחזיקה באשרת עבודה תקפה בארה"ב).

אך מעבר לנזקים המיידים האלה, פעולות הממשל נגד מהגרים או מהגרים בפוטנציה - אפילו רק תכניות להטיל הגבלות על אשרות למקצועני היי-טק זרים - עלולות לגרום זעזועים מתמשכים בעולם העסקים, ובמיוחד במגזר הטכנולוגי. על פי ניתוח ב-Code.org, ארגון שלא למטרות רווח לקידום שיעורים במדעי המחשב בבתי-ספר בארה"ב, כל המשרות שקשורות במחשבים הן המקור הגדול ביותר של משכורות חדשות בארה"ב - 16%, יותר מניהול, שירותי בריאות, פיננסים, הנדסה ומכירות. פלח גדול מהמשרות אלה מאויש ע"י עובדים זרים. (הניתוח מצוטט במגזין "אטלנטיק").

משפט המפתח בטיוטת הצו הנשיאותי להגבלת אשרות היי-טק, שהגיעה לידי סוכנות בלומברג, אומר: "את מדיניות ההגירה של ארה"ב חייבים לתכנן וליישם, בראש ובראשונה, ככלי שישרת את האינטרס האמריקאי הלאומי. את תכניות האשרות לעובדים זרים צריך לנהל באופן שיגן על הזכויות האזרחיות של עובדים אמריקאים ותושבי קבע. התכניות צריכות לתת זכות קדימה להגנה על עובדים אמריקאים - מעמד העובדים שנשכח - והמשרות שלהם".

הבעיה היא, שאין מספיק עובדים אמריקאים בעלי כישורים מתאימים כדי לאייש את כל המשרות הטכנולוגיות בשוק העבודה בארה"ב, לדברי Code.org. יותר מ-500 אלף משרות הקשורות במחשבים מוצעות עתה, אך רק כ-43 אלף אמריקאים נכנסים לשוק העבודה מדי שנה עם תארים במדעי המחשב.

רק 24 מדינות בארה"ב מתירות לתלמידים לכלול קורסים במדעי המחשב ברשימת השיעורים הנדרשים כדי לגשת לבחינות הגמר. 90% מההורים שואפים שבניהם/בנותיהם ילמדו מדעי המחשב, אך רק 40% מבתי-הספר התיכוניים בארה"ב מציעים קורסים כאלה. וכל זה קשור לעובדה שארה"ב מדורגת במקום ה-41 מתוך 72 מדינות במידרג PISA של OECD להישגי תלמידים במתמטיקה (ישראל במקום ה-40) ובמקום ה-25 בהישגי תלמידים במדעים.

את הפער בין הביקוש הגדול בארה"ב למקצועני היי-טק לבין ההיצע המצומצם של מקצוענים כאלה באוכלוסיה נועדו לפתור אשרות עבודה כ-H-1B או L-1B. הן ניתנות לאזרחים זרים בעלי כישורים טכנולוגיים שנדרשים ע"י מעסיקים אמריקאים. פעם שנה מוצעות 85 אלף אשרות H-1B והן נחטפות ע"י הודים, פקיסטנים, סינים, ישראלים ואחרים בתוך כמה ימים מפתיחת הרשמה. מספר הנרשמים גדול פי שלושה ולפעמים ארבעה ממספר האשרות המוצעות ומקבליהן נבחרים בהגרלה. עתה שואף טראמפ לצמצם את מספר האשרות לעובדי טכנולוגיה זרים ו/או לשנות את התנאים להענקתן, תוך התעלמות מהעובדה שאין מספיק אמריקאים מיומנים למילוי מקומם של המומחים הזרים.

במילים אחרות: עובדי היי-טק זרים שמחים לבוא לאמריקה, כמו כל אחד אחר, אך ארה"ב זקוקה להם יותר משהם זקוקים לה והמצב הזה יימשך כל עוד החינוך הטכנולוגי בבתי-ספר התיכוניים יוסיף להימצא בשפל המדרגה.

עו"ד נמרוד פנץ, מחברת עורכי-הדין דירסון לוי פנץ מוושינגטון, וירג'יניה ומרילנד, שמתמחה בדיני הגירה ובניוד עובדי היי-טק, אומר: "אחת מהביקורות של ממשל טראמפ היא, שיותר משליש מאשרות העבודה הטכנולוגיות מצטבר בידי חברות מיקור-חוץ הודיות, כאינפוסיס או טאטא קונסאלטנסי סרוויסס.

חברות אלה מתקשרות בחוזי יעוץ למתן שירותי מחשוב או פיתוח עם חברות אמריקאיות, כ-IBM, סיטי-בנק או מייקרוסופט ומציבות בהן עובדי היי-טק זרים בעלות נמוכה יותר מהתשלום הנוהג למהנדסים אמריקאים. למעשה, הצעת חוק שהונחה באחרונה על שולחן בית-הנבחרים קוראת לקבוע שכר מינימום של 100 אלף דולר לעובדים שמחזיקים באשרות H-1B".

"ממשל טראמפ טוען, כי הוא פועל להגנת האינטרסים של אזרחי ארה"ב תחילה", אומר עו"ד פנץ. "למעשה, אם תאומץ הצעת החוק הזו, או אם הצו הנשיאותי הסופי יכלול סעיפים דומים, ייפגעו בעיקר חברות מיקור-החוץ ההודיות". משקיפים אחרים מציינים, כי בשלב זה לפחות, שבו הביקוש לעובדי היי-טק גדול משמעותית מההיצע, התרופות התחיקתיות או הרגולטריות האלה לא יביאו שום תועלת למצביעי טראמפ או לאזרחי ארה"ב ככלל.

לדברי פנץ, בגלל הפער בין הביקוש להיצע עדיין יהיה צורך לייבא עובדים זרים כדי לתמוך בחברות הטכנולוגיה בסיליקון ולי. אם אכן יוטלו הגבלות על אשרות לעובדי טכנולוגיה, תמצא התעשיה האמריקאית דרך להתמודד עם השינויים, אולי באמצעות הרחבת מרכזי פיתוח ו-call centers בהודו ובמדינות נוספות".

האם ישראלים יצאו נשכרים מהתפתחות זו?

"עובד ההיי-טק הישראלי כבר מזמן אינו נמנה עם הפרולטריון הטכנולוגי הזו", אומר פנץ.
הוא מדגיש, כי בינתיים מדובר בטיוטת צו בלבד ורק הנוסח הסופי של הצו - אם בכלל יפורסם - יקבע. צריך גם לזכור, שמימוש חלק גדול מההבטחות שהשמיע טראמפ במסע הבחירות מחייב הליך חקיקה מסודר ואין די בצו נשיאותי או בתקנת תקנות.

עו"ד גלי שחם גורדון, מ-Gordon Law Group בסאן-פרנסיסקו, מציינת, כי חברות טכנולוגיות, לרבות חברות ישראליות, נתקלות בקשיים להבטיח לעובדיהן אשרות H-1B מפני שהפונים נבחרים באקראי בהגרלה ורק לאחריה בוחנים פקידים ממשלתים כל פניה (שנבחרה) לגופה. התוצאה היא, שנפגעת יכולתן של חברות רבות לשכור עובדים זרים או להמשיך להעסיק אותם. אף לא אחד מהפתרונות הפוטנציאליים של טראמפ יתקן את המצב ולו רק במקצת, אומרת שחם גורדון. להיפך, הם ייצרו מכשולים נוספים.

וכך, חברות היי-טק גדולות ומבוססות וסטארט-אפים קטנים בסיליקון ולי החלו להקים קול זעקה נגד מדיניות ההגירה שמנסה טראמפ לאכוף ונגד ההגבלות הפוטנציאליות על אשרות לעובדי טכנולוגיה. לאחר שראשי חברות היי-טק יצאו מתוסכלים מפגישה עם הנשיא בסוף השבוע שעבר, הם החלו לנסח מכתב פומבי שיתריע מפני הסיכונים שצעדים כאלה מציבים לפני הכלכלה.

יו"ר אובר אפילו התפטר מחברותו בחבר יעוץ כלכלי לנשיא - סטירת לחי לטראמפ - וליפט משכה תקציב פרסומי מהאתר הימני קיצוני ברייטבארט, שסטיב בנון, "האסטרטג הראשי" של טראמפ, היה המו"ל שלו. קודם לכן, הצטרפו אמאזון ואקספידיה לתביעה של מדינת וושינגטון נגד הצו הנשיאותי לאיסור כניסת אזרחי שבע מדינות מוסלמיות.

"אנשים מגיעים לסיליקון ולי כדי כדי לממש את החלום האמריקאי שלהם וזה אחד מהמקומות האחרונים שבהם עדיין אפשר לעשות זאת", אמר ג'ונתן נלסון, מנכ"ל Hackers/Founders, רשת גלובלית של יזמים ומהנדסים שמקיפה 300 אלף אנשים, בראיון ל"וושינגטון פוסט". "אם צעדי טראמפ יוצאו אל הפועל, יימחק יבול חברות הטכנולוגיה של עשר השנים הבאות".

כמה חברות שוקלות אפילו להוציא מרכזי מו"פ מארה"ב ולהעבירן למדינות עם מדיניות הגירה רגועה יותר, כמו ואנקובר, בקנדה, או דאבלין באירלנד. שתי מדינות אלה כבר הבהירו שיקבלו בברכה פליטים טכנולוגיים מאמריקה.

צרו איתנו קשר *5988