"הציפוף כבר עכשיו יוצר לנו הרבה בעיות"

רשות הכבאות מערימה קשיים על פרויקטי תמ"א 38 ברחובות צרים ■ הקבלנים: "האבסורד הוא שמי שאחראי על שלום הציבור מביא לתוצאה שבה בניינים רבים ישארו חשופים בעת רעידת אדמה"

כבאים בפעולה / צילום: תמר מצפי
כבאים בפעולה / צילום: תמר מצפי

בחודש שעבר אירע אסון בכפר עין נקובא, סמוך לירושלים. הנדי ג'אבר (36) וילדיה תאלא בת ה-9, שהאב בן ה-6 ועבד אלמונעם בן ה-4.5 נספו בשריפה בביתם, שפרצה ככל הנראה מתנור חימום. "רוב ההרוגים בשריפות הם בבתים, ולא במקומות עבודה או מסחר. אין לנו כמעט הרוגים בעסקים או במקומות בילוי, אלא בבתי מגורים ישנים", אומר חיים תמם, ראש אגף בטיחות אש וחקירות ברשות הארצית לכבאות והצלה.

אביה של הנדי ג'אבר, שהתראיין למחרת השריפה לניב רסקין בגל"צ, אמר כי הכבאיות לא יכלו להגיע מהר מספיק לבית, בגלל מכוניות סקרנים שחסמו את הכביש. ברשות הכבאות וההצלה אומרים שאמנם היה קשה לתמרן, אבל לא נמצא עיכוב משמעותי בהגעתם.

עם זאת, ברשות מוטרדים מאוד מהצורך להגיע לכבות אש ברחובות צפופים. בדיון שנערך לאחרונה בוועדת הפנים של הכנסת, הודיעו נציגי הכבאים כי לא יאשרו פרויקטים של תמ"א מסוג הריסה ובנייה במקומות שבהם רוחב הכביש קטן מארבעה מטרים. כזכור, תמ"א 38 היא תוכנית מתאר המעניקה זכויות בנייה נוספות תמורת חיזוק מבנים מפני סכנה אחרת - רעידות אדמה. והאפיק של הריסה ובנייה (לעומת חיזוק ותוספת בנייה) הופך פופולרי יותר ויותר.

תמם: "הלכנו עם תמ"א 38 כברת דרך ארוכה. היינו מוכנים לשלם מחיר של בטיחות, ובלבד שיחזקו מבנים מפני רעידת אדמה. גם אם יש דרך גישה לא מספיקה הסכמנו. לפי התקנות, אנחנו צריכים דרך גישה ברוחב 4 מטר, כי לרכב כיבוי יש דלתות ותאים משני הצדדים שצריך לפתוח אותם ולהוציא ציוד. ירדנו עד רוחב 3.70 מטר באישור מהנדס העיר, אבל עכשיו הקבלנים רוצים לצמצם למינימום, ל-3.30.

"בפרויקטים של חיזוק אמרנו שאנחנו מוכנים להתפשר ויהיו מתזים רק בקומות הנוספות. אבל במקרה של תמ"א 38/2, הריסה ובנייה, רצינו שאם כבר הורסים בניין תהיה דרך של 3.70 מטר לפחות. הלכנו כברת דרך לקראת הקבלנים, למשל שרחבת הכיבוי תהיה במרחק 20 מטר".

אחד הדברים שממנו חוששים ברשות הכיבוי הוא תרבות החניה הישראלית, הכוללת חניה במקומות אסורים ומכוניות המפריעות לרכבי הכיבוי להיכנס, כפי שאירע בעין נקובא. "לא חונים כמו שצריך, ואנחנו מכירים את זה. הציפוף כבר עכשיו יוצר לנו הרבה בעיות. אנחנו פוגעים במכוניות שחונות ואז צריכים לשפות את הבעלים".

בשטח, ההתעקשות של רשות הכיבוי נראית לעתים קצת תמוהה. אלעד שמרלינג, מנכ"ל משותף בחברת רם-מוגרבי-ארדיטי, אומר: "אנחנו תקועים מעל חצי שנה. יש לנו פרויקט תמ"א 38 הריסה ובנייה ברחוק רנ"ק 23 בתל אביב, סיימנו את כל הדרישות להיתר, ורק זה נשאר. הבעיה היא שרוחב הדרך פחות ממה שכיבוי אש רוצים. חסרים לנו מקסימום 30 סנטימטרים ומסתמן שאין לזה פתרון. אין מישהו שאפשר ללכת איתו לשטח. אני מודע למצוקת כוח האדם שלהם, אבל אני צריך פתרון. זה בניין ישן ורעוע שהוא הרבה יותר מסוכן במצב הנוכחי".

- כמה השקעתם בפרויקט עד היום?

"קרוב למיליון שקל על תכנון, יועצים. אני לא מבין איך לא מוצאים לזה פתרון. האם מכבי אש באמת חושבים שכל מרכז תל אביב לא יוכל להיבנות? זה לא רציני. הם רוצים לבנות את כל השכונה מסביב לכבאית. הצענו להחמיר את הדרישות בתוך הבניין, למשל להוסיף ספרינקלרים בכל הבניין ולא רק בשטחים הציבוריים, למרות שזה מייקר את הבנייה במאות אלפי שקלים והם לא הסכימו לזה.

"אני לא מבין, הרי אני מציע להיטיב משמעותית את המצב הקיים, כי גם היום לשיטתם כבאית לא יכולה לעבור. מה שאבסורד הוא שבתוספת על הקיים הם לא מתנגדים".

לדברי המשנה למנכ"ל התאחדות בוני הארץ, עו"ד אמיר הלר, "רשות הכבאות מפרשת את התקנות באופן לא נכון, הסותר את עמדת מנהל התכנון המופקד על אישור התקנות. האבסורד הוא שדווקא מי שאחראי על שלום הציבור מביא לתוצאה שבה בניינים רבים יישארו חשופים בעת רעידת אדמה למערכות אינסטלציה, גז וחשמל רעועות, שמסכנות כבר כיום את דיירי הבניין. ניסינו לקדם פתרונות שונים בעניין, אך רשות הכבאות סירבה בתוקף. אנו תקווה ששר האוצר והשר לביטחון פנים שאמונים על נושא זה, יפעלו להסרת החסם הזה בהקדם".

קרב על מכוני הבקרה

גם בעניין אחר הקשור לתכנון ובנייה - הקמת מכוני הבקרה - הגיעה לאחרונה רשות הכבאות והצלה לעימות חזיתי עם רשויות התכנון.

מכוני הבקרה, נזכיר, היו אחת ההמלצות הבולטות בדוח זיילר שגובש לאחר אסון ורסאי. יותר מעשר שנים אחרי שהממשלה אימצה את המלצות ועדת החקירה הממלכתית, יצא סוף סוף התהליך לדרך. באפריל שעבר פרסם מינהל התכנון "קול קורא" להקמת מכוני הבקרה, התקיימו קורסים להכשרה והוכשרו יותר ממאה בקרים.

אבל בדיון שנערך בכנסת לקביעת האגרות של המכונים, הודיעו לפתע הכבאים כי לא יחתמו על התקנות.

שירה ברנד, מ"מ מנהלת מנהל התכנון, אמרה בכנסת: "צר לי שרשות הכבאות טרם השלימה עם הצורך בהקמת מכוני הבקרה זאת על אף החלטות הממשלה והמחוקק בעניין".

תמם: "ככל שהסיכון גבוה יותר, הפיקוח צריך להתבצע בכבאות, ואם הסיכון נמוך יכולים להיות אחרים שיעשו זאת. בשלב הראשון אפשרנו לבצע במכוני הבקרה בקרת תכן למבני מגורים בלבד, עד 29 מטר גובה (כ-10-9 קומות). על זה היתה הסכמה עם מינהל התכנון. אבל תקנות האגרות שהגיעו לדיון בכנסת מפנות לשתי תקנות אחרות שאינן סגורות. לאחר שמכוני הבקרה יעברו לשלב הבא הם יוכלו לעשות מבנים נוספים, כמו תעשייה, מסחר, מלונות וכו'. הם רוצים כמובן כמה שיותר למכוני הבקרה, ואנחנו כמובן רוצים יהיה אצלנו".

על רקע שתי ההתנגדויות הללו, יש בענף מי שרומז שהכל פוליטי: ברשות הכיבוי, אף שחסר לה כוח אדם ושמבנים מחכים חודשים לאישורים ולטפסי 4, פשוט רוצים לשמור כמה שיותר כוח בידיים שלהם.

- גם במכוני הבקרה הקיימים בעולם לא כל הבקרים הם כבאים.

"אנחנו רוצים למנוע פגיעות בנפש. אירוע שריפה אחד יכול לגרום לאסון שבו ייהרגו עשרות אנשים. לכן אנחנו מאוד מקפידים על בטיחות האש וטפו טפו זה עובד ויחסית לעולם אין לנו הרבה הרוגים. אם לוקחים מהנדס בניין שהוא לא איש כבאות שעבר את ההכשרה, זה לא אותו דבר. אני עשיתי בעצמי את הקורס של מכוני הבקרה, ואצלנו ההכשרה והליווי הרבה יותר מעמיקים. כרגע אנחנו במשא ומתן עם מינהל התכנון כדי להגיע להסכמות".

ניהול סיכונים ופחות רגולציה: רישוי עצמי לעסקים קטנים

ניהול סיכונים שעשו ברשות הכיבוי הפחית את הרגולציה בכל הנוגע לרישוי עסקים קטנים דווקא. "האוצר בא אלינו וביקש לפשט רגולציה. הסכמנו שבעסקים בסיכון נמוך, בעל העסק יצהיר בעצמו שהוא עומד בדרישות. יש 212 פריטים ברשימת הרישוי, ומתוכם בחרנו 115 שהם בסיכון נמוך, כמו איטליז, מספרה, מחסנים עד 200 מ"ר, משתלות עד 1,500 מ"ר. כל אלה יכולים למצוא באתר שלנו בעצמם את מפרט הדרישות, וליישם את הדברים האלה בעצמם. בעל העסק מגיש תצהיר שהוא ביצע, וזה כאילו הוא קיבל אישור כבאות. זו מהפכה של ממש שתקל מאוד על עסקים קטנים.

"הגענו בניהול סיכונים למסקנה שהסיכון הוא לא כזה גבוה. כיוון שיש לנו מגבלת כוח אדם אני מעדיך להשקיע את הזמן במקומות החשובים: בתי אבות וכו'. יהיו עשרות אלפים עסקים שייכנסו למסלול כזה וזה חוסך לנו התעסקות ולהם אגרה וזמן. הצגנו את זה לאוצר ושם מאוד שמחו. שר הפנים רק צריך לחתום על זה".

- אתם סומכים על הציבור בעניין הזה?

"מי שייתן הצהרת שווא, יצטרך לשלם את המחיר, אולם עדיין לא ברור אילו סנקציות יהיו. אנחנו גם נעשה ביקורות מדגמיות, וחוץ מזה אנשים יודעים שבבטיחות לא צריך להתעסק".

מספר ההרוגים בשריפות
 מספר ההרוגים בשריפות

צרו איתנו קשר *5988