ילדי פישמן: "המנהל המיוחד מנסה לבלבל בין החייב לצאצאיו"

ילדיו של איש העסקים אליעזר פישמן מבקשים מבית המשפט לעצור את הרחבת מצבת הנכסים הנתפסת ברשתו, ולא לאפשר לו לתפוס נכסים אשר לטענתם נמצאים בבעלותם כדין ואינם קשורים לפישמן.

ילדי פישמן הגישו הבוקר (ד') תגובה משלימה לבית המשפט לבקשתו של המנהל המיוחד לנכסי פישמן, עו"ד יוסי בנקל, להרחיב את צו הקפאת הנכסים שהטיל בית המשפט על נכסיו של פישמן, גם על נכס מקרקעין נוסף בסביון הרשום על שם אייל ויעל פישמן.

"למרבה הצער, בקשה זו מהווה המשך ישיר לגישתו התמוהה והפסולה של המנהל המיוחד, אשר באופן שיטתי מנסה לערבב ולבלבל בין החייב לבין צאצאיו, חתניו וכלתו, אשר - צריך כנראה להזכיר - כל אחד מהם הינו אדם מבוגר ועצמאי, ואף לא אחד מהם מצוי בהליכי פשיטת רגל", נכתב בתגובה שהוגשה באמצעות עורכי הדין דוד לשם וד"ר אלעד פלד ממשרד ניר כהן, לשם ושות'.

בראשית השבוע נעתר בית המשפט המחוזי בתל-אביב לבקשת עו"ד בנקל והוציא צו ארעי האוסר על ילדיו של פישמן לבצע כל עסקה בארבע וילות שהם מחזיקים בסביון. הבקשה הוגשה במעמד צד אחד, ולאחר הענקת הצו, הגישו ילדיו של פישמן התנגדות למתן צו קבוע להקפאת נכסיהם ולביטול הצו הזמני שניתן. בהמשך הגיש עו"ד בנקל בקשה נוספת במעמד צד אחד להרחיב את הצו הארעי שניתן על וילה נוספת בבעלות הילדים.

לטענת ילדיו של פישמן, הבקשה נגועה ב"כשלים יסודיים", המאפיינים את גם את הבקשה המקורית להוצאת צווי איסור הדיספוזיציה בנכסים שהגיש המנהל המיוחד, ואף מרחיקת לכת ממנה. "הפעם מבקש המנהל המיוחד לשים את ידו על נכס של צדדים שלישיים, כאשר המנהל המיוחד עצמו מודה כי אין בידיו שמץ של ראיה כי הנכס הוענק לאותם צדדים שלישיים במישרין או בעקיפין על-ידי החייב (פישמן)", נכתב בבקשה.

לטענת הילדים, מדובר בנכס שנקנה מכספי אייל פישמן ורעייתו יעל, ובעיקר ממשכנתא שלקחו מבנק. בנסיבות אלה מבקשים הילדים לדחות את הבקשה ולהשית על המנהל המיוחד הוצאות לדוגמה.

בבקשתו הנוכחית עתר המנהל המיוחד לצו זמני האוסר על אייל ויעל לבצע כל דיספוזיציה בנכס מקרקעין ברחוב החרמש 18 בסביון, הרשום על שמם, צו שיתווסף לצו דומה אשר התבקש בבקשה העיקרית לגבי ארבעה נכסי מקרקעין שבבעלות הילדים ובני משפחה אחרים של פישמן.

"מאחר שמדובר בנכס של צדדים שלישיים, מושכלות יסוד הן כי על המנהל המיוחד מוטל הנטל להראות (כתנאי ראשוני) כי מדובר בנכס שהגיע מהחייב או נרכש על-ידו. אלא שהמנהל המיוחד לא ניסה אפילו להרים נטל זה בבקשתו", נכתב בתגובה לבקשה. "הפוך והפוך בבקשה, ולא תמצא בה בדל ראיה, ולו הראשונית שבראשונית, לכך שהנכס הנדון הועבר על-ידי החייב או נרכש על ידו או בעזרתו. אדרבא: המנהל המיוחד מודה בפה מלא כי אין לו כל ראיה כזו".

הסיבה לכך, נטען בתגובה, פשוטה: הנכס לא היה מעולם בבעלות אליעזר פישמן ולא נרכש על-ידו. לטענת ילדיו של פישמן, הנכס נקנה על-ידי אייל ויעל מברל וחנה שור, שהיו בעליו הקודמים, נרשמה לטובתם הערת אזהרה על הנכס בשנת 2008, ובשנת 2013 הנכס נרשם על שמם בלשכת רישום המקרקעין (העיכוב בהשלמת הרישום נבע מסיבות הקשורות במוכרי הנכס).

בין המוכרים לבין אליעזר פישמן, רעייתו, ילדיו, כלתו או כל בן משפחה אחר, נכתב בתגובה, אין ולא היה כל קשר משפחתי, חברתי, עסקי או אחר. המחיר שבו נרכש הנכס עמד על כ-6.7 מיליון שקל. 4.2 מיליון שקל ממחיר, המהווים כ-63% מן המחיר, שולמו באמצעות נטילת משכנתא, היתרה (2.5 מיליון שקלים) שולמה מהונם העצמי של אייל ויעל.

בתוך כך, סיכמו אתמול (ג') הנאמנים של נכסי אליעזר פישמן מטעם בנק לאומי, עורכי הדין רונן מטרי ואייל רוזובסקי, על מכירת חברת תנופורט של פישמן בחלקים שווים לאנשי העסקים ירון אדיב וירון דהרי, תמורת 160 מיליון שקל. בנק לאומי צפוי לקבל 110 מיליון שקל עבור 69% מהמניות של תנופורט שהיו בבעלות פישמן ושמשועבדות לבנק. המכירה טעונה את אישורו של נשיא בית המשפט המחוזי בתל-אביב, השופט איתן אורנשטיין, הדן בתיק כינוס הנכסים של פישמן.

תנופורט עוסקת בהשכרה של מבנים לוגיסטיים להשכרה ברחבי הארץ. אדיב ודהרי גברו על משפחת דיין שהציעה 135 מיליון שקל עבור תנופורט, ועל רני צים, בעלי אופיס דיפו.

מכירת תנופורט לאדיב ודהרי נעשתה לאחר שלפני כשבועיים הגישו הנאמנים לבית המשפט בקשה למכור לצים 69% מהמניות המשועבדות ללאומי. בתחילה סוכם עם צים על מכירה תמורת 80 מיליון שקל, אך מאוחר יותר התקבלה הצעה גבוהה בחמישה מיליון שקל, וצים השווה אתה הצעתו. אולם, התנגדותו של המנהל המיוחד לנכסי פישמן, עו"ד יוסי בנקל, לעסקה מנעה את יישומה. עו"ד בנקל ביקש לערוך התמחרות חדשה לתנופורט, בטענה כי המחיר שסוכם עם רני צים לא משקף את שווי השוק שלה.

בנוסף, עו"ד בנקל ביקש שבנק לאומי לא ימכור רק את ה-69% המשועבדים לו, אלא שיחד עם זה יימכרו עוד 25% מהמניות שמוחזקות על-ידי חברת נכסי פישמן ושאינן משועבדות. הבנק וכונסי הנכסים וכן חברת נכסי פישמן התנגדו לבקשה. הבנק טען כי מכירת כלל המניות של תנופורט ביחד תביא לירידה בסכום שיגיע לבנק בגין המניות המשועבדות לו.

תוספת על ההצעה של צים

לאחר שדן בטענות הצדדים, הורה השופט אורנשטיין על מכירת 69% המניות המשועבדות ללאומי ביחד עם המניות שאינן משועבדות ועל התמחרות חדשה. התוצאה הייתה שתנופורט נמכרה בשווי המשקף 160 מיליון שקל. כפועל יוצא מכך, קיבלו הנושים של פישמן עוד 75 מיליון שקל מעבר ל-85 מיליון השקל שהיו מקבלים אילו החברה הייתה נמכרת לצים.

חברת נכסי משפחת פישמן, שעדיין נמצאת בשליטת משפחת פישמן, נאלצה למכור נכס שהיא העדיפה לשמור, שממנו ייהנו הנושים הלא מובטחים מסכום של 40 מיליון שקל. בנק לאומי, שהתנגד בתחילה לעמדת עו"ד בנקל, ייהנה אף הוא לפחות בשלב זה מ-23 מיליון שקל נוספים על ההצעה של צים.

עו"ד רוזובסקי אמר היום ל"גלובס": "מרגע שביוזמת בית המשפט ניתן היה למכור את כל 100% ממניות תנופורט, באופן טבעי זה הביא למחיר גבוה יותר, ואני מברך על כך. כשאנשים קונים חברה בשלמותה, מטבע הדברים הם מוכנים להציע מחיר מלא". 

ועוד בתיק פישמן: בימים הקרובים צפויים ילדיו של איש העסקים פושט הרגל שהחזיק ב"גלובס", ענת מניפז, אייל פישמן, ורונית אופיר-פישמן כמו גם חתניו, רותם אופיר וטל מניפז, להגיב לבקשתו של המנהל המיוחד בנקל לזמנם לחקירה.

עו"ד בנקל מבקש לזמן לחקירה בבית משפט את ילדי וחתני פישמן במשרדו או בבית המשפט, זאת במטרה לקבל מידע על אחזקותיהם בחברות קבוצת פישמן. לטענת עו"ד בנקל, בני משפחת פישמן מסרבים להעביר לידיו מידע ומסמכים שבידיהם. עם זאת, עו"ד בנקל ציין כי ענת מניפז נפגשה עמו פעם אחת והעבירה לידיו חלק מהמידע שביקש.