נשיא פרו לשעבר החשוד בשוחד נמלט ועושה את דרכו לישראל

אלחנדרו טולדו מבוקש בפרו בגין לקיחת שוחד של מיליוני דולרים ■ לאחר שהוצא נגדו צו מעצר, הוא הגיע בשבוע שעבר לארה"ב, ומשם המריא במטוס שצפוי לנחות הערב בנתב"ג

אלחנדרו טולדו  / צילום: רויטרס
אלחנדרו טולדו / צילום: רויטרס

אכן, זה מה שהיה חסר לישראל עכשיו: פרשת שוחד מסמרת שיער, החובקת את אמריקה הלטינית, מתגלגלת לתל-אביב. בתשע הערב (א') עומדת לנחות בנמל בן-גוריון טיסת "יונייטד" מספר 954 מסן פרנסיסקו. אם יתאמתו הידיעות בעיתוני פרו, מן המטוס יבקעו נשיא פרו לשעבר אלחנדרו טולדו ורעייתו הישראלית אליאן קארפ.

לא ביקור ידידות או נימוסים יהיה הביקור הזה, אף כי טולדו הוא ידיד מובהק של ישראל, ומשתתף זה שנים במאבק נגד הדה-לגיטימציה שלה. נשיא פרו לשעבר חשוד בקבלת שוחד של 20 מיליון דולר. שופט בפרו הורה בסוף השבוע שעבר להושיבו ב"מעצר מונע" לשנה וחצי לקראת משפטו. הוא אפוא עבריין נמלט, ופרו מבקשת את הסגרתו באמצעות האינטרפול.

טולדו היה בשנים האחרונות עמית מחקר בכיר במוסד הובר של אוניברסיטת סטנפורד. הוא התגורר בסן פרנסיסקו הסמוכה. נשיאותו נמשכה חמש שנים, והסתיימה ב-2006. בשעתו הוא היה המושיע הלאומי: הפרואנים בחרו בו מיד לאחר הטראומה הגדולה שליוותה את נפילת קודמו, אלברטו פוחימורי (פוג"ימורי, למי שמעדיף את ההגיה היפנית).

ההפך הטבעי

טולדו היה אז התקווה הגדולה לנירמול, להחזרת המוסדות הדמוקרטיים על כנם, להשבת שלטון החוק. פוחימורי אמנם נבחר פעמיים ברוב גדול, אבל רק לאחר שקרע לגזרים את החוקה. הוא הקים מדינת משטרה, השתמש בשירותי הביטחון נגד יריבים פוליטיים, ומעל לפחות במיליונים. הוא נענש על שורה של עבירות, כולל פשעים נגד האנושות, ונידון ב-2008 ל-25 שנות מאסר.

טולדו היה ההפך הטבעי של פוחימורי. הוא היה הנשיא הראשון בתולדות פרו, בעצם בתולדות אמריקה הלטינית, שבא מן ה"אינדיחנאס" (indigenas), האוכלוסייה המקורית של היבשת לפני בוא האירופים, במאה ה-16. הוא נולד למשפחה ענייה מרודה של עם הקצ"ואה. היו לו 16 אחים ואחיות, שחציים מתו בילדותם.

קשה להעלות על הדעת סיפור חיים מרשים יותר ונוגע יותר ללב מזה של הילד אלחנדרו. הוא המרה את פי אביו, והמשיך את לימודיו לאחר שסיים בית ספר יסודי. הוא עבד ולמד בערבים ובסופי שבוע. בעזרת אמריקאים הוא המשיך לימים את לימודיו באוניברסיטת סן פרנסיסקו, ומימן אותם באמצעות מלגת כדורגל חלקית ועבודה בתחנת דלק. בהיותו בן 27 הוא קיבל תואר דוקטור בכלכלה של משאבי אנוש מאוניברסיטת סטנפורד רבת-היוקרה.

במרוצת קריירה בינלאומית מרשימה הוא עבד בבנק העולמי, בבנק הבין-אמריקאי ובארגון העבודה הבינלאומי. הוא היה חוקר אורח באוניברסיטת הרווארד.

פחות כריזמה, פחות עוני

ניסיונו הראשון להיבחר לנשיא, ב-1995, הניב שלושה אחוזים מן הקולות. אבל עריצותו של פוחימורי הזניקה את טולדו אל מרכז הזירה. הוא היה יריבו העיקרי של פוחימורי בבחירות של 2000. אמנם פוחימורי ניצח בהן, אבל משטרו מיהר להתמוטט בעקבות גילויים על שחיתות ושימוש לרעה בכוח. הנשיא, ממוצא יפני, נמלט ליפן. שמונה חודשים אחר כך, טולדו נבחר לנשיא.

הוא לא היה שייך אל הקלאסה המפורסמת, והידועה לשמצה, של דמגוגים פופוליסטיים באמריקה הלטינית. הוא לא היה עתיר כריזמה, והוא לא היה מוכן לכוף את מוסדות המדינה לשאיפותיו הפוליטיות. אבל הסטטיסטיקה של חמש שנות נשיאותו הראתה צמיחה כלכלית בלתי פוסקת וירידה בשיעור העוני. לפחות חלק של האשראי, אם לא רובו, הגיע לפוחימורי. העולם החיצון החזיק טובה לטולדו. הסנאט של ארה"ב כיבד אותו לפני שש שנים ויותר בהחלטה, המשבחת את "תרומתו העצומה" לכלכלת פרו.

טולדו כובד בתוארי דוקטור באוניברסיטאות בכל העולם. הוא חזר והוזמן לדבר על ביעור העוני, על דמוקרטיה ועל נקיון כפיים. הנשיא שמעון פרס הזמין אותו לוועידותיו, והוא נעשה חבר הנהלת מרכז פרס. "לישראל שמור מקום מיוחד בלבי", הוא אמר.

לחבר שני אוקיאנוסים

בשבוע שעבר פשטה המשטרה בפרו על ביתו של טולדו, בהיעדרו. התביעה פרסמה מסמך מדהים, שאישר, לכאורה, כי הוא התחייב להעניק לענק הבנייה הברזיליאני אודברשט (Odebrecht) את המכרז לסלילת החלק הפרואני של כביש רב-מסלולי, אשר נועד לחבר את האוקיאנוס השקט עם האוקיאנוס האטלנטי. פרו סמוכה אל הראשון, ברזיל סמוכה אל השני.

המסמך, שצילומיו התפרסמו בעיתוני פרו, לא היה אלא חוזה לתשלום שוחד. תמורת התחייבותו של טולדו, התאגיד מברזיל הבטיח לשקול 35 מיליון דולר על-ידיו. לפי חיאובני ויסנטה רומרו, אנליסט לטינו-אמריקאי החוקר את פרשת אודברשט, בתאגיד הייתה מחלקת שוחד לכל דבר, שפעלה ב-27 ארצות, בעיקר באמריקה הלטינית אבל גם באפריקה ובמזרח התיכון.

3.5 מיליארד דולר קנס

קשר השחיתות של אודברשט "התפשט בשיטתיות וביתר עוצמה מאשר נגיף הזיקה, שהשתולל בברזיל בשנים האחרונות", כותב ויסנטה (שאת ציוציו ואת קישוריו אפשר למצוא בgeovannyvicentr@).

נזקיו החמורים ביותר של קשר השחיתות נרשמו בברזיל עצמה. היקף השלמונים לבכירי ממשל וקונגרס הניב שורה של שערוריות בשנתיים האחרונות. המוניטין של מפלגת השלטון הסוציאליסטית הוכתם, ממשלתה התמוטטה, מנהיגה ההירואי עומד למשפט - אבל גם ריחם של יריביה הובאש.

מנכ"ל אודברשט נידון ל-19 שנות מאסר. הוטל עליה הקנס הגדול ביותר בתולדות המאבקים בשחיתות, שלושה מיליארד וחצי דולר, על שוחד בהיקף של 439 מיליון דולר, ששולם בארגנטינה, בקולומביה, באקוואדור, בגוואטמלה, בפנמה, בפרו, בוונצואלה, ברפובליקה הדומיניקנית ובשתי אפריקאיות, אנגולה ומוזמביק.

בפרו, לא רק טולדו אלא גם שניים מיורשיו חשודים שידם הייתה במעל, ואפשר שגם הם ייעצרו. אפילו הנשיא המכהן, גם הוא כלכלן לשעבר בבנק העולמי, נחקר עכשיו.

על-פי החשד, השוחד הברזיליאני מעולם לא שולם במלואו, מפני שטולדו לא עמד בדיבורו. מה אפשר להגיד על פוליטיקאי המוליך שולל את משחדיו. האם מותר להם לתבוע אותו לדין?

השוחד, על-פי החשד, לא שולם במישרים לטולדו, אלא עבר דרך ערוציו של ידידו הוותיק, איש העסקים הישראלי-פרואני יוסי מימן. זה האחרון מכחיש מכול וכול, ומאשים את התקשורת הפרואנית שהיא בדתה הכול מלבה. אשתו הישראלית של טולדו כתבה בעמוד הפייסבוק שלה, שאין כאן אלא מעשה של נקמה פוליטית בבעלה. הנשיא הנוכחי, פדרו פבלו קוצ"ינסקי, שהיה ראש ממשלה ושר אוצר בזמן נשיאותו של טולדו, אומר כי השוחד שנטל טולדו הוא "בגידה במולדת".

מה יעוללו הגילויים האלה לדמוקרטיה הפרואנית, שתמיד הייתה שברירית מאוד? מה הם יעוללו לדמוקרטיות שבריריות אחרות באמריקה הלטינית (כולן שבריריות במידה כזאת או אחרת)? קשה לדעת. הדמוקרטיה הליברלית עומדת בימים האלה במבחנים קשים בכל היבשות. מה עגום ומדאיג הוא החשד שכלכלנים בינלאומיים בעלי מוניטין מועלים באמון עמיהם. אם הם, אפילו הם, לא יכלו להתאפק, מי יוכל או ירצה.

הרשויות בארה"ב הודיעו לפרו כי לא ימנעו מטולדו לעלות על טיסה מקליפורניה לישראל

הרשויות בארה"ב הודיעו לפרו שהן לא מתכוונות למנוע מהנשיא לשעבר אלחנדרו טולדו, שמבוקש בפרו בקשר לחקירת שחיתות, לעלות על טיסה לישראל מקליפורניה לפנות בוקר (שעון ישראל), מסר מקור משרד הפנים הפרואני בשבת.

משרדי המשפטים והחוץ בממשל האמריקאי לא הגיבו מיד בנושא זה.

המקור הפרואני, שדיבר בעילום שם מאחר שהוא אינו מוסמך לעסוק בנושא זה, אמר שלפרואנים לא ברור מדוע ארה"ב לא רצתה לעצור את טולדו. לדבריו, ממשלתו של הנשיא פדרו פבלו קוצ'ינסקי הפעילה לחץ על ארה"ב לשנות את עמדתה.

המחלוקת מאיימת להעיב על היחסים בין ארה"ב לאחת מבעלות בריתה המסורתיות בדרום אמריקה.

שופט בפרו הוציא צו מעצר בינלאומי נגד טולדו, שכיהן כנשיא ב-2001-2006, ביום ה' שעבר, וממשלה הציעה 100,000 סול (30,000 דולר) תמורת כל מידע שיוביל למעצרו אחרי שהוא החליט שלא להסגיר את עצמו לרשויות במדינה.

פרו מסרה שהאינטרפול פרסם התרעה אדומה ל-190 מדינות חברות כדי לאתר אותו, אבל טולדו אינו מופיע ברשימת האנשים המבוקשים על-ידי האינטרפול. הארגון עצמו לא הגיב לבקשות למידע על טולדו.

התביעה בפרו טוענת שטולדו קיבל שוחד בסך 20 מיליון דולר לתאגיד הבנייה הברזילאי אודברשט, ושופט קבע שיש לכלוא את טולדו ל-18 חודשים בזמן הכנת גיליון האישום נגדו. פרקליטו של הנשיא לשעבר מסר שאינו יודע דבר על מקום הימצאו.

בין ישראל לפרו אין הסכם הסגרה, אבל אפשר ליצור הסכם אד-הוק

החלטתו של נשיא פרו לשעבר אלחנדרו טולדו, החשוד בשחיתות, להימלט לישראל מרשויות החקירה והמשפט בארצו, בתקווה למצוא כאן מקלט, עלולה להתברר כטעות מבחינתו. טולדו, אם אכן הפרסומים על הגעתו לארץ יתבררו כנכונים, מטיל את יהבו על כך שלישראל ולפרו אין אמנת הסגרה, או הסכם הסגרה קבוע, ולכן הוא מקווה למצוא כאן מקלט.

ואולם, העובדה שבין ישראל לבין פרו אין אמנת הסגרה, לא אומרת שטולדו חסין מפני הסגרה. כפי שכבר קרה בעבר, ישראל ופרו יכולות ליצור הסכם הסגרה ספציפי אד-הוק שבמסגרתו יוסגר טולדו. הדבר תלוי ברצונם של המדינאים של שתי המדינות, ולא בראשי מערכות המשפט בהן.

במילים אחרות, אם תרצה ממשלת ישראל להסגיר את טולדו לפרו, אנשי המשפט לא ימנעו זאת ממנה, אלא ימצאו את הדרך להכשיר את ההסדרה בהסכם משפטי מתאים.

דוגמה טרייה ומוכרת להסכם הסגרה אד-הוק בין ישראל לפרו קרתה בעניינו של השופט לשעבר, דן כהן. כהן, נזכיר, נמלט לפרו בשנת 2005 לאחר שנחשד במעשי שחיתות חמורים בעת שכיהן בצמרת חברת החשמל. בשנת 2009 הוגש נגדו כתב אישום בעבירות של קבלת שוחד ומרמה, אך הוא נשאר בפרו. בשנת 2013, אחרי שינויי שלטון במדינה, הוסגר לישראל, הורשע ונידון לשש שנות מאסר, ולקנס בסך 10 מיליון שקל. ב-2016 שוחרר כהן מהכלא לאחר שאושרה בקשתו לשחרור מוקדם.

בתוך כך, נודע ל"גלובס" כי פרו ביקשה לאחרונה מישראל להסגיר לידיה איש עסקים ישראלי, טייס בעברו, שעבד בפרו ואשר חשוד שם בפלילים. הבקשה עדיין לא נענתה.

יוסי מימן: כמיליארד שקל "נשרפו" בערוץ 10, כמיליארד שקל "נשרפו" למשקיעי אמפל

יוסי מימן היה שותף בערוץ 10 מהקמתו, בראשית 2002, אך מהר מאוד מצא את עצמו פחות או יותר לבד לנוכח הפסדי הערוץ שקרטע למעשה מיום תחילת שידוריו. כבר בשנתו הראשונה הפסיד הערוץ יותר מ-100 מיליון שקל, ונכנס להקפאת הליכים, ומימן שנותר היחיד שהמשיך להזרים כספים לערוץ, הגדיל את החזקותיו בו ל-51% (המקסימום המותר על-פי החוק).

במהלך השנים הצטרפו אל מימן שותפים שונים שנשאו יחד עמו בעול מימונו של הערוץ, שבמהלך כל תקופות חייו, עד השנתיים האחרונות, לא הפסיק לדמם הפסדים. בין היתר הצטרפו איש העסקים היהודי-מקסיקאי משה סאבא, וקבוצה של רון לאודר ושלמה בן צבי, וב-2005 נכנס להשקעה בערוץ גם ארנון מילצ'ן.

למרות הזרמות הכספים, לא הצליח הערוץ להתייצב, ועל-פי הערכות שונות שפורסמו בעבר מימן לבדו "שרף" בערוץ כמיליארד שקל (בסך הכול הזרימו בעלי הערוץ לתוכו לאורך השנים, עד השנתיים האחרונות, כ-1.3 מיליארד שקל). בשנים האחרונות, מימן שהסתבך גם בעסקיו המרכזיים לאחר ש"שרף" כמיליארד שקל למשקיעי האג"ח של אמפל, חדל מהזרמת הכספים לערוץ, ובמשך תקופה עבר ערוץ 10 להישען על הזרמות מלאודר בלבד, לאחר שגם מילצ'ן, שהזרים לערוץ במהלך השנים כ-50 מיליון דולר, הודיע כי יפסיק לממן אותו.

במאי 2015 רכשה את השליטה בערוץ קבוצת RGE, שבבעלות לן בלווטניק, אביב גלעדי ואודי רקנאטי. על-פי הערכות, הקבוצה הזרימה לערוץ בין 150 ל-200 מיליון שקל, בעיקר באמצעות נטילת חובותיו, והסכומים שלהם זכו לאודר ומימן נחשבים זניחים. יחד עם זאת, בשל מגבלה רגולטורית שלא מאפשרת לגורם יחיד להחזיק יותר מ-51% בחברות ששולטות בערוצי הברודקאסט (קשת, רשת וערוץ 10) מימן מחזיק גם כיום באופן רשמי 33% ממניות הערוץ.

■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny.