המדינה נגד עמדת הכנסת בעניין חוק מיסוי דירה שלישית

יועמ"ש הכנסת איל ינון הודיע אתמול לבג"ץ כי הפגמים החמורים שנפלו בהליך החקיקה מהווים עילה מובהקת לפסילת החוק, אולם לדבריו יש להסתפק ב"התראה"

הרחבת דירות אינה בסמכות ועד הבית / צילום: פורטל בית משותף
הרחבת דירות אינה בסמכות ועד הבית / צילום: פורטל בית משותף

יום לאחר שהיועץ המשפטי של הכנסת, עו"ד איל ינון, הודיע לבג"ץ כי הפגמים המהותיים שנפלו בהליך החקיקה של חוק מיסוי דירה שלישית מהווים עילה מובהקת לפסילת החוק - הגישה היום (ד') המדינה באמצעות הפרקליטות עמדה סותרת.

"הליך החקיקה נוהל בלחץ זמנים רב, אולם במבט על מכלול נסיבות ההליך בדיעבד במשקפיים של ביקורת שיפוטית, לא קמה באופן מובהק עילה לפסילה של חקיקה ראשית של הכנסת אשר התקבלה על-ידי רוב חברי הכנסת", לשון תגובת המדינה.

ככלל, המדינה מצאה לנכון להודות כי השימוש בחוק ההסדרים לצורך העברת מספר רב של חוקים שונים בהליך מהיר אינו חף מבעיות, ועל כן הצהירה כי בשנים האחרונות ישנה ירידה עקבית בהיקפו של חוק ההסדרים.

לעניין עצם החוקיות של חוק מיסוי דירה שלישית ולא להליך עצמו, המדינה טוענת כי "הטלת מס בכלל והמס דנן בפרט אינה פוגעת בזכות החוקתית לקניין, כי לפנינו חקיקה אקטיבית ולא רטרוספקטיבית - וכי העותרים לא הראו פגיעה בזכות לשוויון במובחן משונות רלוונטית שאינה בגדר אפליה".

למעשה, טוענת המדינה, גם אם מדובר היה בהסדר מפלה - הרי "אין אפליה זו עולה כדי פגיעה חוקתית בזכות לשוויון בגדרי היקף ההגנה הניתן לזכות זו כנגזרת של הזכות החוקתית לכבוד".

עוד טענה המדינה כי ההשגות של העותרים מהאפקטיביות של החוק - ובכלל זה הטענה שלפיה המס יגולגל בסופו של דבר על השוכרים - אין בהן כדי לערער על חוקיותו.

לעניין הפגיעה במי שיבחרו למכור את הנכסים, טוענת המדינה כי הבחירה באפשרות למכור את הנכס השלישי ומעלה או לשלם בגינו מס מצויה בידי בעלי הדירות, וכי ממילא בגין המכירה מקבל הבעלים תמורה כספית - כך שלא מדובר בפגיעה בקניין.

עוד טוענת המדינה כי העותרים מתעלמים מהעובדה שהחוק מאפשר למי שימכרו את הנכסים להפקיד את הכספים בגין המכירה בקופת גמל אשר רווחיה יהיו פטורים ממס רווחי הון. "לא הפקעת קניין יש כאן, כי אם הכוונת התנהגות למכירת דירות מגורים להשקעה והפניית ההשקעה לאפיק אחר באמצעות מכשיר מס ותמריצים נוספים. כל זאת, מעבר לעובדה כי העותרים כלל לא ביססו את טענתם לקיומה של 'הפקעה', במובנה המשפטי של הגדרה קניינית זו. די בכך כדי לדחות את טענתם זו".

המדינה טוענת עוד בתגובתה לבג"ץ כי מבחינה מסורתית, ההשקעה בנדל"ן עדיין נהנית מהטבות מס רבות, ולכן בטענה ל"אי-שוויון" יש משום התעלמות מהתמונה הכוללת. כך למשל, המדינה מציינת כי "המס המוטל על הכנסות משכר דירה נמוך יותר מהמס המוטל על הכנסות אחרות".

בנוסף, טוענת המדינה, "רכישת דירה להשקעה אמנם חייבת במס, אולם עד שנת 2014 מכירת דירות מגורים הייתה פטורה הלכה למעשה ממס שבח. אף היום מי שמוכר דירת מגורים פטור מהמס על עליית ערך הדירה עד שנת 2014".

נזכיר כי על אף שיועמ"ש הכנסת קבע בעמדתו לבג"ץ כי הפגמים בחקיקה מהווים עילה לביטול החוק, הרי שהכנסת מסתפקת ב"התראת בטלות" - קרי אזהרה מצד בית המשפט כדי להרתיע מפני פגמים דומים בעתיד. עו"ד ינון סקר בהודעתו לבג"ץ מספר פסיקות דומות מהעבר, והזכיר כי בית המשפט מעולם לא פסל בפועל חוקים רק על סמך פגמים פרוצדורליים בהליך חקיקתם.

בנוסף, עו"ד ינון הבהיר כי הוא אינו מקבל את הטענה של מרבית העותרים, ולפיה מלבד הפגמים בהליך עצם החוק אינו חוקתי בשל פגיעתו בזכויות הקנייניות של בעלי הדירות.

גורמים משפטיים אמרו היום ל"גלובס" כי מדובר ב"עמדה מוזרה" לכל הפחות, שכן אם גם במקרה המדובר הכנסת לא מבקשת לפסול חוק בשל פגמים חמורים בחקיקה - לא ברור למה שהדבר ירתיע מפני הליכי חקיקה פגומים בעתיד.

יצוין כי לבג"ץ הוגשו 6 עתירות שונות בעניין: עתירה אחת של ראש האופוזיציה יצחק הרצוג ו-5 עתירות נוספות מצד משקיעים ובעלי מספר דירות. בעוד שהרצוג עסק בעיקר בפגמים ונשען על חוות-הדעת שפרסם יועמ"ש הכנסת כבר לאחר ההצבעה בוועדת הכספים, יתר העותרים טענו גם לבעיות חוקתיות ולפגיעה חמורה בזכות הקניין.

 

צרו איתנו קשר *5988