הרחק מעל כולם, כמעט שנתיים לאחר שמונה לשר אוצר, התעקש וקיבל לידיו את "ארגז הכלים" הנדל"ני (האחריות על רשות מקרקעי ישראל ומינהל התכנון), הציבור רואה במשה כחלון המשפיע הגדול ביותר על עולם הנדל"ן. גולשי "גלובס" העניקו לכחלון 30% יותר קולות מאשר לראש הממשלה בנימין נתניהו, שנעדר כמעט באופן מופגן מהטיפול במשבר הדיור. לא בכדי, הציטוט הזכור ביותר של נתניהו בענייני נדל"ן בשנה האחרונה היתה קריאתו לאחרונה דווקא לקנות דירות. "לפני כמה שנים אמרתי לקנות דירות בדרום, ועכשיו אני אומר לתושבי הצפון - תקנו דירות, תשקיעו בגליל", הכריז נתניהו.
נכון להיום, עוד לפני שהספינה אכן שינתה כיוון (גם המצדדים במדד מחירי הדיור של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ודאי יודעים שאין טעם לדבר על מגמה של ממש לאחר חודש אחד של ירידות, בשיעור חריג של 1.2% בדצמבר, בנתונים שהלמ"ס עצמה הדגישה כי הם ארעיים בלבד), די בצעדים שעשה עד כה כחלון כדי להעיד על כוחו הרב בשוק - העלאת מס הרכישה לקוני דירה נוספת, שינוי שיטת מכרזי הקרקע מן היסוד למודל כמעט בלעדי של מחיר למשתכן למחוסרי דיור, סבסוד אותם מגרשים (כולל מענקי מקום) בהנחה של 200-300 אלף שקל לפחות לדירה, מס ריבוי נכסים לבעלי 3 דירות לפחות ועוד. למעשה, הצעדים האגרסיביים שנקט כחלון השכיחו לא מעט הבטחות בחירות אחרות (כמו למשל לפרק את רשות מקרקעי ישראל), אולם העובדה שהוא משפיע על השוק עדיין לא אומרת כמובן שהוא גם המנצח הגדול.
ראשית, מחירי הדירות כאמור עדיין לא ירדו. מעבר לכך, כשירדו המחירים (מתישהו זה יקרה), יהיו פה כמובן לא מעט מתוסכלים. לא רק בגלל שלאחד מכל עשרה ישראלים יש דירה להשקעה (בעלים של שתי דירות ויותר), ולא רק בגלל שלעוד שישה מכל עשרה ישראלים יש דירה בבעלות (ולמרות שירידת מחירים תקל עליהם לעבור מדירה לדירה, ותקל על ילדיהם לקנות דירה בבוא היום, לפגיעה ב"אפקט העושר" שלהם ולעובדה שהם "שווים פחות" תהיה בהכרח השפעה על המשק), אלא בגלל שגם אותם אלה שמייחלים לשינוי - מחוסרי הדירה האומללים - לא בהכרח יפצחו מיד בשירה, גם אם מחיר הדירה יהיה מחר או מחרתיים יותר שפוי (ודאי אם הם או קרוביהם מתפרנסים מהענף שעלול להיכנס לקיפאון).
ברשימת הפוליטיקאים בולטת אורלי לוי-אבקסיס, שנשיאת דגל הדיור הציבורי מקנה לה כנראה לא מעט קרדיט בקרב הגולשים שזוקפים לזכותה את העובדה שהנושא נותר על סדר היום. השר האחראי, שר השיכון יואב גלנט, נמצא רק במקום החמישי מבין הפוליטיקאים, מתחת לשר התחבורה ישראל כץ, מה שמראה שהציבור הפנים שתחבורה יעילה ומהירה, למשל, חשובה ומשפיעה הרבה יותר מהמשרד שעורך את ההגרלות של כחלון לדיור מוזל.
קרנית וכל השאר
ועם כל הכבוד למשוואות ההיצע והביקוש, מתברר שגם הציבור הרחב מבין את השפעתה העצומה של הריבית על שוק הנדל"ן. ריבית נמוכה שמעניקה לאנשים אשראי נדיב וזול, וגם הופכת את האפיקים האחרים להרבה פחות משתלמים. הציבור הרחב בחר את קרנית פלוג נגידת בנק ישראל ואת חדווה בר המפקחת על הבנקים בצמרת המשפיעים מבין הרגולטורים, יותר מאמיר לוי הממונה על התקציבים במשרד האוצר שהוביל את הרפורמות השונות, יותר מעדיאל שמרון מנהל רשות מקרקעי ישראל שאחראי על הוצאת המכרזים והצליח לסיים את השנה בשיא שיווקים (אם כי מרביתם על הנייר בלבד), יותר משירה ברנד האחראית על מינהל התכנון, החוליה הראשונה בכל השרשרת. פלוג קיבלה פי חמישה יותר קולות מערן ניצן, שהגיע אחרון ברשימה, שאחראי במשרד האוצר על תחום הנדל"ן וגם יושב בראשות הוותמ"ל - ועדת העל הממשלתית שהתגאתה רק לפני שבוע כי אישרה כ-40 אלף יח"ד חדשות בשנה האחרונה. מבחינת הציבור הרחב, גובה הריבית משפיע על השוק הרבה יותר מעוד כמה אלפי דירות, ודאי אם הן בקרית גת או בקרית מוצקין.
באר-שבע אלופה
הפתעה הגדולה היא לא בחירתו של רוביק דנילוביץ', ראש העיר הנמרץ של באר-שבע, לראש העיר המשפיע ביותר, אלא העובדה שהוא קיבל רק מעט קולות פחות מכחלון, וכמעט 30% יותר מנתניהו ו-50% יותר מראש עיריית תל-אביב, רון חולדאי. דנילוביץ' החליף את הדיסקט בבירת הנגב - לא עוד תחנונים ובקשות סיוע למסכנים בפריפריה, אלא ביסוס מעמדה של באר-שבע כמטרופולין עצמאי, עם תעסוקה, חינוך ובריאות איכותיים.
ויחד עם זאת, דנילוביץ', חולדאי וברקת (האחרון זוכה לתשומת לב לא מעט בשל פעילותו הפוליטית בליכוד) הם היוצאים מן הכלל. פעילות הגולשים מלמדת שהציבור עדיין לא ער מספיק לחשיבות השלטון המקומי ולהשפעתו על עולם הנדל"ן. אבל אולי שלא בכדי: מצד אחד, המדינה מאצילה על ראשי ערים סמכויות ומבינה שהם מבינים הכי טוב מה נכון לעירם. מצד שני, בזה אחר זה באים ראשי ערים עצמם ובועטים בדלי - ומוכיחים שמסוכן לתת לשלטון המקומי לשמור על השמנת ושצריך בינתיים לסמוך, לטוב ולרע, בעיקר על השלטון המרכזי היושב בירושלים.
מהיר כברק
נתחיל מהסוף: ענבל אור ואורן קובי (בעל חברת אדמה, שמכר אשליות על קרקע חקלאית) דורגו על ידי הציבור בתחתית רשימת היזמים. אף שקריסת השניים יצרה בשנה האחרונה גלים בביצת הנדל"ן המקומית, ובעיקר הזכירה לציבור הרחב שאין מתנות חינם (עד הפעם הבאה שהם יקנו אשליה חדשה - ברכישת בית בחו"ל, קבוצת רכישה להקמת משרד ועוד), ניכר בבחירת הגולשים שהם הבינו שהשפעתם ההרסנית והשלילית של אור וקובי אינה מתקרבת להשפעה של אנשי הנדל"ן שעושים פה דבר או שניים.
עם זאת, הבחירה בברק רוזן, בעלי חברת קנדה ישראל, לפני דנה עזריאלי, בעלת השליטה בקבוצת הנדל"ן הגדולה בישראל, מעידה כי הגולשים נותנים קרדיט ליזמות ולאומץ בענף הנדל"ן. לא רק כעיסקה פיננסית שמניבה תשואה, אלא גם לחזון ולנטילת סיכונים עצומים. רוזן מצליח ללהטט בין יזמות לקבוצת רכישה, בין מכירת דירות פוטנציאליות על קרקעות חקלאיות או תעשיות (ברמת השרון, בתל-אביב ועוד) לבין מכירת דירות של ממש (מידטאון, בלו ועוד) וגם המשקיעים בשוק ההון נותנים לו בינתיים קרדיט ענק - עם קפיצה של יותר מפי שניים בשנה האחרונה.
בקטגוריה האחרונה, רשימת המושכים בחוטים שמתלווים לכל עסקת נדל"ן, בלטה עו"ד ענת בירן, מומחית בתכנון ובנייה, שמוכיחה כי בביורוקרטיה הישראלית לעורך דין יש ערך מוסף של ממש. היכולת לקבל (ואפילו להכשיר בדיעבד) זכויות בנייה, היכולת לקצר הליכי תכנון מול הרשויות השונות - שווה בדרך כלל יותר מתכנון מבריק או מהנדסה יעילה כזו או אחרת.
משפיעי הנדל"ן / צילומים: אוליביה פיטוסי הארץ, איל יצהר, שלומי יוסף, תמר מצפי
פוליטיקאים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.