דעה: שעה פחות בשבוע לא תשנה כלום - תנו לנו את ימי ראשון

השעה הזאת בשבוע אולי נשמעת יפה על הנייר, אך בפועל היא לא תורגש כלל אצל כל אחד מהעובדים הללו ■ הורדת ימים שלמים, לעומת זאת, תורגש כמעט אצל כולם

קריירה הייטק סלולר / צילום: thinkstock
קריירה הייטק סלולר / צילום: thinkstock

אתמול (ד') פורסם כי ההסתדרות חתמה על הסכם עם ארגוני המעסיקים, שמקצר את שבוע העבודה בישראל בשעה. עוד פורסם כי נשקלת גם אפשרות אחרת - הארכת סופי השבוע כך שיכללו גם את יום ראשון, במספר מועדים שיסוכמו מראש. 

אם מישהו מבין משהו באיך שוק העבודה פה מתנהל, ובאמת רוצים לעזור איכשהו לעובדים, חייבים ללכת על האופציה של ימי הראשון. אני לא סמנכ"לית משאבי אנוש ולא יושבת ראש ההסתדרות, אבל כמי שחיה את השוק הזה כשכירה כבר כמה שנים ומכירה עוד שכיר או שניים, אני יודעת בוודאות שהשעה הזאת בשבוע היא כוסות רוח למת.

מאז שסיימתי את התואר ונכנסתי לשוק העבודה יצא לי לעבוד במספר מקומות עבודה בתחומים שונים לחלוטין (הייטק, קמעונאות, תקשורת), שהדבר היחיד המשותף להם היה תשלום משכורת גלובלית שכללה גם תוספת שעות נוספות גלובלית. כך שילמו גם לחבריי מאותם מקומות העבודה, וכך משלמים כמעט לכל מי שאני מכירה היום ללא קשר לתחום בו הם עובדים.

כל מי שמקבל שכר גלובלי ותוספת שעות נוספות גלובלית לא יושפע מהפחתת שעת עבודה בשבוע, כפי שאין שום השפעה להגדרה החוקית של 43 שעות שבועיות על המציאות בשטח.

בכל המקומות בהם עבדתי, בחיים לא הפלתי את העט מהיד כשנגמרו השעות השבועיות שהיה מחובתי למלא. כך נהגו גם העובדים מסביבי, גם אם הרגישו שחוקים, לא מתוגמלים כראוי או שמאסו במקום עבודתם.

עוד לא הכרתי עובד שהלך הביתה כשהיה נחוץ בעבודה, למעט מקרים דחופים בהם היה צריך לאסוף את הילדים מהגן או עניינים אחרים בסגנון זה. בטח שאף אחד לא הלך אם הייתה גרסה שחייבת לעלות לאוויר, קמפיין חשוב, סוף של רבעון תובעני או לקראת סגירת עסקה גדולה עם לקוח. וזה עוד לפני שאמרנו מלה על מיילים בערב מהבית, נסיעות לחו"ל מטעם העבודה או בלת"מים שעובדים רבים מתמודדים איתם.

השעה הזאת בשבוע אולי נשמעת יפה על הנייר, אך בפועל היא לא תורגש כלל אצל כל אחד מהעובדים הללו. ומי שעובד פחות מ-43 שעות בשבוע, גם ככה עובד פחות - ולכן, זה לא ישנה. משרות האם לא יושפעו מזה, העצמאים לא יושפעו מזה ועובדי המשמרות למיניהם לא יושפעו מזה.

הורדת ימים שלמים, לעומת זאת, תורגש כמעט אצל כולם. כמו שבסופי שבוע, חגים או חופשות מרוכזות בהן כל הארגון או המשק מושבת, אנשים מצליחים (לרוב) להיות בחופש באמת. חופש אמיתי בלי טלפונים, מיילים או ראש מוטרד, בלי לקום בבוקר ולעמוד בפקקים את השעה הזאת שיורידו לנו מהשבוע.

בלי לקחת חצי יום חופש כדי ללכת לעשות טסט לאוטו, לעבור דירה, או סידורים אחרים של החיים עצמם שכולנו נאלצים לדחוף בחצי יום שישי מהר לפני שנכנסת השבת. 

אחת המצוקות הגדולות שקיימות פה היא בקרב ההורים, שנאלצים להתמודד עם ימי חופש רבים של הילדים מבתי הספר והגנים, שלא מתואמים עם ימי החופש שלהם. אין הורה שכיר בישראל שלא זקוק ליום חופש בסוף אוגוסט, כשנגמרות הקייטנות (ונאלץ לסחוב איתו את הילד לעבודה או לחילופין לשלם מאות שקלים למטפלת או לסנג'ר את סבתא שתעזור), בשבוע שלפני פסח, בחנוכה, או בכל מועד אחר בו לילדים יש חופש ולהורים אין. שישה ימי חופש נוספים בשנה יכולים לחסוך לאותם הורים מאות שקלים וכאבי ראש.

והעצמאים? רק ירוויחו מימי החופש בהם אנשים יסתובבו ויקנו יותר.

ברור שיש צעדים נוספים שצריך לעשות ואנחנו רחוקים מלהיות שוק עבודה מושלם, בטח אם משווים לשאר המדינות החברות ב-OECD, אבל מבין שתי החלופות האלה שכרגע עומדות על הפרק - ימי הראשון החופשיים לוקחים בענק.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988