הנקראות ביותר

"יבואן מקביל רשאי לשווק מוצר ששם היבואן הרשמי מוטבע עליו"

היבואן הרשמי של שוקולדי ליימה טען כי שם היבואן המקביל מופיע רק על העטיפה החיצונית, כך שבמקרה של תקלה הוא עלול להיתבע ■ השופט אלטוביה ציין את חשיבות היבוא המקביל למשק ואמר: "אין למבקשת להלין אלא על עצמה"

מגן אלטוביה / צילום: בירן בוצ'צ'ו
מגן אלטוביה / צילום: בירן בוצ'צ'ו

היבוא המקביל מיטיב עם הצרכן במקרים רבים ומתחרה במחיר של היבוא הרשמי. לכן לא מפתיע שהיבואנים הרשמיים מנסים לחסום את התחרות - בין אם בחסות היצרן בחו"ל ובין אם דרך כוחות השוק. כך, לאחרונה עסק בית המשפט המחוזי בתל-אביב בסוגיית היבוא המקביל מזווית הרישום המופיע על גבי תווית המוצרים, שמוטבע על-ידי היצרנית בחו"ל, בדגש על רישום שבו מופיע שמו של היבואן הרשמי.

השופט מגן אלטוביה דן בבקשת חברת לטפוד, היבואן הרשמי של מוצרי שוקולד ממולאים של המותג ליימה, לאסור יבוא מקביל שלהם על-ידי חברה אחרת (פודסטוק), בטענה כי על גבי המוצרים מופיעים פרטי החברה כיבואן.

עוד דרשה לטפוד כי מוצרי היבוא המקביל שכבר הגיעו לחנויות ייאספו ויועברו לכונס נכסים עם מסמכי היבוא, חשבוניות ופרסומים של מוצרי השוקולד שיזמה פודסטוק. ואולם, השופט קבע כי היבואן מקביל רשאי לשווק בישראל מוצר ששמו של היבואן הרשמי מוטבע עליו.

בינואר 2017 ייבאה פודסטוק 13 אלף יחידות של שוקולד ליימה, שעבורן שילמה 20 אלף אירו. מכיוון שהיצרן נוהג להטביע על אריזת המוצר את שמו של היבואן הרשמי באותיות עבריות, גם המשלוח שיובא ביבוא מקביל כלל סימון זה - אך היבואן המקביל הדביק על גבי כל אריזה מדבקה הכוללת את פרטיו ואת הסימון התזונתי של השוקולד.

אחת הטענות של היבואן הרשמי הייתה כי הצרכן פותח וזורק את עטיפת הצלופן שעליה מודבקת מדבקת היבואן המקביל, ומה שנותר הוא אריזת הקרטון, שעליה מוטבע שמו של היבואן הרשמי. במקרה של תקלה, טען, עלול הצרכן לתבוע את מי ששמו מופיע על המוצר, ולכן עצם היבוא המקביל בנסיבות כאלה עלול להסב לו נזק.

על כך השיב בית המשפט: "אפשר שייגרם לה נזק בשל טעות של צרכן לחשוב שהיא אחראית ליבוא, אך אין מדובר בנזק חמור, אם בכלל, וזאת לנוכח אחריות היצרן למוצר, וככל שכך אין למבקשת להלין אלא על עצמה, על אשר לא מנעה את הטבעת שמה על מוצרים שאינם מיובאים לישראל".

עוד ציין השופט כי אין פגיעה במוניטין של המוצר היות שמדובר על מוצר מקורי שלא מטעה את הלקוחות.

השופט הסביר בנימוק להחלטה כי היבוא המקביל הוא פעולה מותרת ואף חיונית לנוכח המאפיינים של המשק הישראלי, "שבו התנאים התחרותיים מוגבלים (ואף מעוררים חשש לריכוזיות יתר הפוגעת בתחרות), בהתחשב, בין השאר, בגודלו הקטן יחסית, בתלות הכמעט מוחלטת ביבוא במגזרים תעשייתיים רבים, ובהיותו מבודד מבחינה כלכלית מסביבתו הקרובה".

הוא הוסיף כי "האפשרות הקיימת היום לרכוש מוצרים בחו"ל במתכונת מקוונת על-ידי אנשים החיים ופועלים בישראל באמצעות שימוש ברשת האינטרנט אף מחלישה את הציפייה של הסוכן הרשמי בישראל לכך שהחשיפה למוצרים הנושאים את סימן המסחר תהיה רק באמצעותו".

עוד ציין כי משהסכים היבואן הרשמי, בפועל או במחדל, ששמו יתנוסס על אריזת מוצרי השוקולד, היה עליו לצפות את האפשרות שאלה ייובאו ביבוא מקביל, כפי שאירע בפועל.

"משכך", קבע בית המשפט, "אין המבקשת זכאית למנוע ממי שרכש את מוצרי השוקולד שימוש בהם (כולל שיווק ומכירה בישראל) רק משום ששמה וכתובתה מוטבעים על מוצרי השוקולד".

לבסוף פסק כי המבקשת תשלם את הוצאות הבקשה ושכר-טרחה בסך 18 אלף שקל.

את חברת לטפוד ייצג עו"ד קיריל שפר, ואת היבואן המקביל ייצגו עורכי הדין אליס אברמוביץ ורפאל אוליאל ממשרד איתן, מהולל & שדות.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות