מש' הכלכלה: לאפשר גיוס במימון המונים - בלי אגרה לרשות ני"ע

לטענת הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, האגרה בגובה 2% "הופכת הלוואות לבלתי כדאיות", וזאת לתחום הסובל ממצוקת אשראי ומתנאי מימון נחותים מהבנקים ■ גורמים ברשות ני"ע: האגרה נדרשת כי חסר לנו תקציב לפיקוח על התחום החדש

רן קויתי / צילום: ליאור מזרחי
רן קויתי / צילום: ליאור מזרחי

מחלוקות בין הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים שבמשרד הכלכלה והתעשייה לבין רשות ניירות ערך סביב סוגיית מימון ההמונים לעסקים הקטנים והבינוניים. עיקר המחלוקת הוא בשל הדרישה של הרשות לניירות ערך מבעלי עסקים שמגייסים הלוואות מההמון באמצעות אתרים ייעודיים לשלם לה אגרה בסך של 2% מגובה הגיוס.

בסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים רואים בדרישה זו חסם משמעותי לעסקים קטנים, שגיוס מההמון הוא לעתים מוצא יחיד למצוקת האשראי שממנה הם סובלים: "עלות זו הופכת במקרים רבים הלוואות קטנות בהיקפים של מאות אלפי שקלים ליקרה מדי לבעל העסק ולא כדאית", נכתב בנייר עמדה שגיבשה הסוכנות והוגש היום לחברי ועדת הרפורמות של הכנסת, שדנה בקידום החוק החדש להלוואות המונים. הוועדה שוקדת על הכנת לקריאות שנייה ושלישית בכנסת.

על פי החלוקה שנקבעה להסדרת הפיקוח על מימון ההמונים, רשות שוק ההון שבמשרד האוצר אמונה על מימון ההמונים לכל הלווים הפרטיים שאינם תאגיד ואילו רשות ניירות ערך תהיה אמונה על תאגידים. בסוכנות לעסקים קטנים חוששים כי "ההפרדה בין לווים פרטיים ועצמאיים שאינם תאגיד לבין לווים שהם עסקים קטנים ובינוניים היא מלאכותית ותהווה חסם לפיתוח אפיק מימון ההמונים כמקור אשראי נוסף לעסקים אלה".

מנתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, שבראשות רן קויתי, כשליש מעסקים אלה שפועלים במשק מדווחים על חוסר במקורות מימון ואשראי. ככל שהעסק קטן יותר, שיעור זה עולה עד לכ-40%. זאת בין השאר מפני שהמערכת הבנקאית מעמידה אשראי לעסקים אלה בריבית גבוהה - לעתים פי שניים - מזו שהיא דורשת מעסקים גדולים.

הסוכנות לעסקים קטנים דורשת לכן לאפשר לעסקים אלה גיוס של הלוואות קטנות מההמונים, בגובה של עד מיליון שקל בלי לשלם לרשות לניירות ערך את האגרה הנדרשת בגובה של 2%, לבטל את כפל הרגולציה מצד רשות ניירות ערך ורשות שוק ההון, ולבטל מגבלות שחלות על משקיע בודד, שכן לפי תקנות הרשות לניירות ערך סך כל ההשקעות של אדם במצב זה לא יעלה על 20 אלף שקל.

בסוכנות מזהירים כי הגבלה זו תהפוך את הפלטפורמה למתן הלוואות במימון המונים לבלתי כדאית שכן התשואה למשקיע תהיה נמוכה.

"יש מקום לקבוע כי בהלוואות לעסקים קטנים ובינוניים בסכומים של עד מיליון שקל לא יידרש פיקוח של הרשות לני"ע והוא לא יהיה כפוף לחוק ניירות ערך - שלא זו הייתה המטרה שלשמה הוא חוקק", נטען בעמדת משרד הכלכלה והתעשייה.

על פי נתונים עדכניים של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, בישראל פועלים כ-520 אלף עסקים, מהם 99.5% קטנים ובינוניים שמעסיקים עד 100 עובדים. עסקים אלה תורמים 61% מהיקף התעסוקה במגזר העסקי ו-54% מהתוצר העסקי במשק. בעסקים אלה מועסקים כ 1.75 מיליון עובדים. שיעור הצמיחה הנומינלי שלהם בין 2009 ל-2013 היה 7.1% ושיעור הצמיחה הריאלי 4.7%.

סך האשראי שהועמד לעסקים בישראל ב-2015 היה כ-800 מיליארד שקל, כ-450 מיליארד מהם הוא אשראי בנקאי והשאר אשראי חוץ בנקאי, כמו אג"ח בורסאי וחוץ בורסאי המשמש בעיקר את העסקים הגדולים.

לפי משרד הכלכלה והתעשייה, רק רבע מכלל העסקים הקטנים והבינוניים נהנים מהאשראי במשק, למרות שהם מהווים יותר מחצי מהתוצר העסקי.

בדיון סגור שהתקיים באחרונה אמר גורם שמעורב בנושא, כי הדרישה של הרשות לניירות ערך לגבות אגרה של 2% על עסקאות מימון המונים נובעת מכך שהיא לא נתמכת מתקציב המדינה. זאת, בזמן שעל הרשות לפתח יכולות חדשות לבקרה, פיקוח ואכיפה בתחום מימון ההמונים ,שנחשב תחום חדש, ומחייב היערכות מתאימה למניעה, לחשיפה ולטיפול במקרים של מרמה והונאה.

גורם ברשות אמר היום ל"גלובס" כי על רקע הטענות שעולות מצד משרד הכלכלה והתעשייה, במהלך התקופה הקרובה ייבחנו היבטים הקשורים לסוגיה זו, תוך ניסיון להסרת חסמים שעומדים לפני עסקים קטנים ובינוניים ולמען פיתוח אפיקי מימון חדשים למגזר זה".