הנקראות ביותר

שותפים? נשואים? ידועים בציבור? זהירות, חשבון בנק משותף

כאשר מערכת היחסים בין השותפים לחשבון תקינה, חשבון משותף הוא דרך נוחה לניהול כספים משותפים ■ אלא שאם מתגלע סכסוך, כל השותפים בחשבון עלולים לסבול

חיים משותפים / צילום:צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
חיים משותפים / צילום:צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

רבים מאיתנו נוהגים לפתוח חשבון בנק משותף, בין אם מדובר בבני זוג נשואים או בידועים בציבור, או במקרים רבים אחרים צירוף אחד הילדים כשותף, חשבון של שותפים עסקיים ועוד. אכן, כאשר מערכת היחסים בין השותפים לחשבון תקינה, חשבון משותף הוא דרך נוחה לניהול כספים משותפים. עם זאת, כדאי להביא בחשבון גם את הסיכונים. 

ראשית, במרבית המקרים נהוג לסכם עם הבנק כי לכל אחד מהשותפים תהיה זכות חתימה נפרדת בחשבון. הסיכון במקרה כזה הוא שהשותף בחשבון ימעל באמון וימשוך כספים ללא הסכמתו של הצד הנוסף. תיקים הנדונים בבתי המשפט מלמדים כי לעתים מדובר במשיכת סכומים משמעותיים עד כדי ריקון החשבון. אם הוסכם להקנות לכל שותף זכות חתימה נפרדת בחשבון, יהיה ניתן לבוא בטענות אל הבנק רק במקרים חריגים וקיצוניים. 

כאשר מתעורר סכסוך בין השותפים, קיים סיכון הפוך - שאחד השותפים ידווח לבנק על הסכסוך ויבקש לשנות את זכויות החתימה בחשבון, באופן שהחל מאותו מועד לא ניתן יהיה לבצע משיכות אלא בחתימה של שני השותפים. הבנק חייב לכבד את ההוראה שניתנה על-ידי אחד השותפים ולמנוע משיכות בידי שותף אחד בלבד. מצב כזה עלול להביא לשיתוק הפעילות בחשבון, תוך הקפאת הכספים המופקדים בו.

אם מדובר בעסק פעיל, הדבר עלול לגרום לחנק תזרימי עד כדי סגירת החברה. בהנחה שלא ניתן להגיע להסכמות פרקטיות בין השותפים, הפתרון למקרה כזה הוא פנייה לבית המשפט. במיוחד כאשר מדובר בחשבון עסקי, בית המשפט עשוי למנות גורם ניטרלי שינהל את המשיכות בחשבון.

שלישית, אם אחד השותפים הולך לעולמו, הדבר עלול לפגוע ביכולתו של השותף הנותר בחיים לנהל את החשבון. אמנם במרבית החשבונות המשותפים קיים "סעיף אריכות ימים", המכונה גם "סעיף היוותרות בחיים", שמאפשר לשותף הנותר בחיים להמשיך בניהול החשבון גם לאחר הפטירה, אולם מטעמי זהירות נוטים הבנקים להצר צעדיו של השותף הנותר בחיים ולאפשר לו לבצע משיכות בסכומים מוגבלים בלבד במטרה להגן על זכויות היורשים, ומתוך החשש שהשותף ינצל את ההזדמנות וירוקן את החשבון.

חשוב להבהיר כי עצם העובדה ששני שותפים בחרו לנהל חשבון בנק משותף, אין משמעה שהבעלות בכספים המופקדים בחשבון מתחלקת ביניהם בחלקים שווים. זו אמנם החזקה הבסיסית, אולם כל שותף יוכל להוכיח אחרת ולטעון, למשל, כי הכסף בחשבון מקורו בנכסים שלו, וכי השותף השני צורף לחשבון מטעמי נוחות בלבד או מסיבה אחרת. הבנק לא ייכנס לשאלות של חלוקת הכספים בין שני השותפים, אולם במידת הצורך בית המשפט עשוי להכריע בשאלת הבעלות בכספים.

קיימים מקרים בהם ישנם חובות בחשבון המשותף, בין אם מדובר ביתרת חוב, הלוואות וכדומה. במקרים מסוג זה, שני השותפים אחראים כלפי הבנק ביחד ולחוד, וגם אם קיימת ביניהם הסכמה לפיה רק אחד מהשותפים לוקח על עצמו את החוב - אין בהסכמה זו כדי לחייב את הבנק, אלא אם הבנק נתן לכך הסכמה מפורשת. בדומה לכך, אם קיימים בחשבון המשותף גם חובות וגם פיקדונות, לבנק מוקנות זכויות קיזוז ועיכבון לגבי הפיקדונות, והוא רשאי לממשם, לאחר מתן התראה, לשם הקטנת החוב.

■ הכותב הוא שותף במחלקת הבנקאות במשרד יעקב סלומון ליפשיץ ושות'.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות