הנקראות ביותר

אלי ישי: "לבחירות הבאות אגיע הכי מוכן שאני יכול"

שנתיים במדבר הפוליטי, אלי ישי מכין את המערכה הבאה ■ בינתיים הוא מעניק שירותי ייעוץ לחברת המוניות ריידר ■ רק לאדם אחד הוא לא מוכן לסלוח, נחשו מי? ראיון

אלי ישי / צילום: אריק סולטן
אלי ישי / צילום: אריק סולטן

מועד לבחירות הבאות עדיין אין, אבל אינדיקציה טובה לכך שהממשלה הנוכחית לא תוציא את ימיה, אפשר לקבל מאלי ישי - אדם שאיש לא יחשוד בכך שחושיו הפוליטיים אינם מחודדים. "אני לא רואה שהתקציב הדו שנתי הולך לעבור", הוא מנתח. "יש מאבקים בין כל המפלגות ואתה רואה את המאבקים על קרדיט בין איש פוליטי כזה או אחר. נוצר מצב שבו גם מי שלא רוצה בחירות כרגע, מבין שהאינטרס שלו ללכת לבחירות גדל, בגלל שהוא לא מצליח לעמוד מול הציפיות של המצביעים שלו. זה יכול להיות מהרבה סיבות - כלכליות, מדיניות, חברתיות וגם וגם. אני מעריך שהממשלה הזאת לא יכולה להחזיק יותר משלוש שנים".

ב-25 החודשים שחלפו מאז הבחירות ישי לא הרבה להתראיין, וגם הסיבה הרשמית לראיון הזה אינה פוליטית, אלא עסקית - לפני שבועיים ישי חתם על הסכם שלפיו יספק שירותי ייעוץ לאפליקציית המוניות ריידר, המנסה לקנות לעצמה דריסת רגל בשוק (ולכך נגיע בהמשך). לאחר שנכשל בניסיונו להיכנס לכנסת בראש המפלגה החדשה שהקים אחרי פרישתו רוויית האמוציות מש"ס והסכסוך המתוקשר עם היו"ר החדש-ישן שלה, אריה דרעי, ישי בעיקר אסף את השברים. הוא לא היה צריך להתעסק רק באגו שנסדק אחרי שנים בעמדות ההשפעה, כסגן ראש הממשלה, שר פנים או שר תמ"ת (כיום משרד הכלכלה), אלא גם בהחזרת החובות שהצטברו במהלך מערכת הבחירות, כ-12 מיליון שקל, ושהוא היה ערב לחלק מהם באופן אישי.

"התפרנסתי מהפנסיה שלי מהממשלה ומהעבודה של אשתי", הוא מספר על השנתיים שחלפו במדבר הפוליטי. "מבוקר עד ערב הייתי עסוק בגיוס תרומות כדי להחזיר את החובות ועכשיו הרוב מאחוריי ויכולתי לבחון נושא עסקי. רק עכשיו אני עושה את זה כי לא רציתי לעשות משהו שאני לא שלם איתו ומצד שני לא לעשות משהו על חשבון החזרת החובות. עכשיו, כשהרוב מאחוריי, אני יכול לעסוק בנושא ולהתכונן לפעם הבאה. אני משקיע את רוב הזמן שלי לקראת המערכה הבאה. לבחירות הבאות, שאני מעריך שיתקיימו בעוד שנה פלוס-מינוס, אני אגיע הכי מוכן שאני יכול בעזרת השם".

ישי, ראש תנועת יחד, שלפני הבחירות האחרונות חבר אל אנשי תנועת "עוצמה יהודית" הכהניסטית שבראשות ברוך מרזל, מצהיר שהוא מתכוון לרוץ שוב בראשות יחד וטוען שהסקרים הפנימיים של המפלגה מראים על התחזקות ניכרת: "קהלים גדולים מאוד מאמינים בדרך הזאת ואני מתכוון לפעול בכל הכוח". את חוסר הצלחתו בבחירות הקודמות (יחד קיבלה קצת יותר מ-125 אלף קולות, אולם לא הצליחה לזכות ב-3.25% מהקולות - אחוז החסימה) הוא תולה בזיופים ובמאמץ הרגע האחרון של נתניהו ("הערבים נוהרים לקלפיות"), שלדבריו העלה את מספר המצביעים ועקב כך את מספר הקולות הדרושים כדי לעבור את אחוז החסימה.

- הריצה עם מרזל הייתה טעות?

"יש אנשים שאומרים שכן ויש שאומרים שלא. אני באופן אישי חושב שכל מי שרץ עם המצע של תנועת יחד ומוכן להצטרף בתנאים שלי, זה בסדר. הרעיון שלי היה לא לאבד קולות ימין ולשמור על שלטון הימין. ב-1992 קמו כמה מפלגות והלכו הרבה קולות לאיבוד ולא עלתה ממשלת ימין. אני חושב שהמשימה שלנו היא לאחד כמה שיותר קולות במחנה הימין על מנת לשמור על השלטון".

בהקשר זה, ראוי לציין שחוסר הצלחתם של ישי ומרזל להיכנס לכנסת בבחירות האחרונות עלה לגוש הימין בכשלושה מנדטים.

- יחד עם אורי אריאל?

אז עם מי ישי ירוץ? אף שהוא לא אומר זאת ישירות, הוא לא פוסל אפשרות של חיבור עתידי עם תקומה בראשות אורי אריאל. המפלגה אמנם נמצאת בתוך הבית היהודי, אך נראה שבנט אינו שש לחתום על חידוש הסכם האיחוד בינה לבין המפד"ל, מה שעשוי לגרום לאריאל לחפש חיבור פוליטי אחר. "אני נפגש עם הרבה מאוד פוליטיקאים ואני לא מוציא הודעה לתקשורת אחרי כל פגישה. אין ראש מפלגה שיודע מי ירוץ איתה בסוף. כל אחד בוחן מהרגע ועד הסוף מי מתאים לו לרשימה ובאילו תנאים. מי שיגיד לך 'זו הרשימה שלי ועם זה אני רץ' לא יודע מה הוא אומר. יש לנו את המצע שלנו ויש כמיהה גדולה בציבור לתנועת יחד שתצליח. מי שירצה להצטרף אלינו - כל דבר נבחן לגופו של עניין. מוקדם מדי לדבר על זה. אני מרגיש מה שקורה שם".

האם חיבור בין אנשי תקומה, שנתפסים כמייצגים אלקטורט אשכנזי, ובין ישי - יו"ר ש"ס לשעבר שתמיד הדגיש את הנושא העדתי - ייראה טבעי? האם מבחינת בוחריו של ישי, חיבור כזה בכלל אפשרי? ישי סבור שכן. "אחרי כל התקופות שבהן העם היהודי היה מפוצל בתפוצות וגם בתוך מדינת ישראל קרוב לשבעים שנה, אני חושב שהנושא הספרדי-אשכנזי, גם אם הוא לא ייעלם - העובדה שאתה יודע להקים מפלגה שיהיו בה גם ספרדים וגם אשכנזים - נותנת תחושה מצוינת. כולם היו רוצים לראות משהו שהוא ביחד וזו תנועת יחד. אנחנו רוצים לדאוג לכולם בחברה הישראלית ולשמור על תורת ישראל ועל ארץ ישראל. השילוב הזה הוא השילוב המנצח".

כמישהו שהציב את עצמו בקצה הימני ביותר של המפה הפוליטית, ישי יודע שהוא ייכנס לממשלה רק אם מי שיעמוד בראשה יגיע משורות הליכוד. אי לכך, הוא נזהר מאוד כשהוא מתבקש להתייחס להתנהלותו של בנימין נתניהו. הדבר הקונקרטי ביותר שישי מוכן לומר בנושא תאגיד השידור הציבורי, למשל, הוא ש"נעשו שם לא מעט טעויות והיה מיותר להגיע למצב הזה". גם בנושא פינוי עמונה - לכאורה נושא שאמור להטריף את הימין המתנחלי - הביקורת שלו כלפי נתניהו מינורית להפליא. "אני חושב שהיו צריכים להעביר את חוק ההסדרה קודם וכך אפשר היה למנוע את פינוי עמונה", הוא אומר. "זה יכול להביא לידי פינוי של עוד יישובים רבים ועשרות אלפים אזרחים. אם הוא היה עובר, זה היה פותר לנו הרבה בעיות".

את המשמעות העמוקה יותר של החוק ההסדרה - גזל מוסדר של אדמות פרטיות של פלסטינים בשטח כבוש, שהחוק הבינלאומי אינו מאפשר התיישבות של אזרחים בו - ישי מסרב לראות. "בכל העולם יש סוג של הפקעה", הוא אומר. "אתה חושב שלא נכון לבוא ולומר לפלסטיני שמפחד למכור את האדמה שלו כי יהרגו אותו, קח את הכסף כי כבר נבנה פה? זה נראה לך הגיוני? לא יכול להיות שיפנו דיירים כשבעלי הקרקע לא מתלוננים על כך".

- אבל התלוננו.

"ברוב המקרים לא יודעים מי בעל הקרקע, ובכל המקרים, בעלי הקרקע היו ששים למכור. החוק הזה, אם היה עובר, היה משמח את כולם - גם את בעלי הקרקע וגם את מי שמפחד שיהרגו אותו וככה הוא היה יכול לומר שזה בגלל החוק והוא רק מקבל פיצויים. כולם היו נהנים. בעל הקרקע היה מקבל את הכסף שלו והיה עושה רווח טוב. הם היו ששים ורוקדים משמחה אם הם היו יכולים למכור. ביבי היה צריך לקדם את זה קודם".

גול עצמי מרהיב: הקלטת הלוהטת שמטלטלת את ש"ס

loading

"ברגע שהוא חזר, הבנתי"

ישי, 54, פחות עמום כשהוא מדבר על אריה דרעי שהחליף אותו בראשות ש"ס. "ראיתי שבהתנהלות הדיקטטורית שלו אי אפשר לעשות שום דבר", כך ישי. "אני, למשל, פעלתי נגד המסתננים ולמען בניית הגדר ואז דרעי אומר בראיון באיטליה שהוא לא מבין את אלי ישי בהתנהלות שלו מול המסתננים. אז מחר אני צריך לעבוד מולו והוא יאמר לי שאני קיצוני מדי, ואני חושב שאם לא הייתי מוביל לבניית הגדר היו פה שני מיליון מסתננים והצביון היהודי של ישראל היה נגוז. אני לא יודע לעבוד בלי דמוקרטיה ובלי חופש פעולה.

"כשעמדתי בראש ש"ס לכל אחד היה חופש פעולה מלא. היום אף חבר כנסת או שר לא יכול לזוז או לצייץ בלי אישור של אריה דרעי. זה לא עובד ככה. אני לא יכול לעבוד כפוף ולעשות דברים שאני לא מאמין בהם. אם אני עומד תחת אריה דרעי אני צריך לעשות כל מה שהוא אומר לי גם אם זה לא מוצא חן בעיניי.

"אם למשל הייתי אומר לו שהוא עשה טעות קשה בהתנהלות שלו סביב מתווה הגז, אז הוא באותו רגע היה מעיף אותי מהתנועה כי כאילו הפרתי את דבריו. אצלי הח"כים אמרו מה שהם רוצים. אני הרגשתי ככה עוד כשהוא היה ראש התנועה לפני הכלא שלו. אי אפשר היה לזוז. הרב עובדיה היה נותן לי גיבוי, אבל אחרי שהרב נפטר - אוי ואבוי אם מישהו היה אומר משהו בניגוד לדעתו. הבנתי שאני לא יכול ככה לשרת את הציבור. ברגע שהוא חזר, הבנתי. ניסיתי שנה. חשבתי שאולי הוא בכל זאת השתנה ושיש אפשרות כזאת, אבל לצערי לא הייתה אפשרות. החלטתי לא לדבר על זה בתקופת הבחירות".

- מה עם הסרטון שבו רואים את הרב עובדיה מדבר על דרעי?

"אני לא הוצאתי את הסרטון. אם אני הייתי מוציא אותו, הייתי נותן קטע לערוץ 2, קטע לערוץ 10 וקטע לרדיו. הייתי עושה את זה שבוע אחרי שבוע, ותאמין לי שהוא לא היה אומר מילה נגדי. מטה הטרור שהם הקימו נגד תנועת יחד זה לא התנהגות. יכול להיות שהייתי צריך לומר דברים שלא אמרתי, אבל חשבתי שאסור לי להתמקד בוויכוח של ישי-דרעי. אמרתי שאני מעדיף לשתוק, אבל אולי טעיתי. בשורה התחתונה, אני חושב שכולם מבינים שהוא הסב נזק לש"ס. התנועה הפסידה 40%-30% מהמנדטים שלה. הטעות המרכזית שלי הייתה שלא עניתי איפה שהייתי צריך לענות וזה גרם לציבור להתבלבל בהרבה צמתים בדרך".

נושא אחר שעל הפרק, ושמוציא מישי אמוציות חזקות יותר, הוא החלטת בג"ץ לאפשר לרשויות מקומיות לאשר פתיחת מרכולים בשבת. ישי מתחיל את המתקפה בטיעונים מהתחום הסוציאלי ("יכריחו עובדים לעבוד ביום המנוחה שלהם"), עובר לטענה שפתיחת מרכולים בשבתות מכרסמת בסטטוס-קוו המקודש, ומשם זורם בשצף קצף לשיעור היסטוריה מקוצר ששורתו התחתונה היא שיש לשמור על השבת, משום שידוע שהשבת שמרה על עם ישראל מאוחד בגלות במשך אלפי שנים. כל אלו, בסופו של דבר, משמשים את ישי כתחמושת נגד שר הפנים דרעי, שלדבריו התרשל בתפקידו ואיפשר את הקטסטרופה.

"הייתה החלטת ממשלה שזו סמכותו של שר הפנים, הכנסת והממשלה אישרו שזו הסמכות שלו, ועברו שלושה חודשים כמעט מאז", כך ישי. "הוא (דרעי) היה צריך לקום ולכתוב מכתב לרון חולדאי שהוא מתנגד. אתה לא יכול להשאיר את זה לרגע האחרון. אני אמרתי לו - באמצעות כלי התקשורת - שהוא צריך לקבל החלטה ולא להתמהמה. הוא אמר שזו החלטה קשה, וזו החלטה קשה אם אתה מקבל אותה לבד, אבל אם אתה מתייעץ עם המועצת, זו החלטה מאוד קלה. תנמק את החוק הסוציאלי, את הסטטוס-קוו. הוא נכשל כי הוא התמהמה".

בסביבתו של דרעי מתרעמים על הדברים. "מאז כניסתו לתפקיד שר הפנים בינואר 2016, מקדיש אריה דרעי יומם ולילה כדי לתקן את כל הליקויים הקשים שהותיר אלי ישי בעת שכיהן כשר הפנים", נמסר ממקורביו. "בתקופת אלי ישי נכנסו לישראל עשרות אלפי מסתננים והשר דרעי נאבק כדי להחזירם לארץ מוצאם. בתקופת אלי ישי, התרבו חילולי השבת כמעט בכל ערי ישראל וכעת פועל השר דרעי בכל כוחו כדי להחזיר את הסטטוס-קוו וכדי לאכוף את חוק עבודה ומנוחה שנפרץ לחלוטין בשנים האחרונות. אלי ישי, שנכשל כישלון מוחלט בבחירות, גרם לאיבוד ארבעה מנדטים לציבור הדתי ופועל מתוך תסכול. הוא האחרון שיכול להטיף למישהו בעניין שמירת השבת ובשאר הנושאים".

מה יכול ישי לתת לריידר?

מי שהתמהמה, אבל בתחום אחר, היא אפליקציית המוניות ריידר - חברה בריטית עם מרכז פיתוח בישראל - שמנסה זה זמן לאתגר את הדומיננטיות של Gett בשוק, וכעת מצויה במהלך מחודש של חדירה, תחת ניהולו של נציגה בארץ משה יעקבי. מהות החיבור בין ריידר לבין ישי שנשכר לייעץ לה "לתקופה לא ארוכה", מעוררת שאלות. ישי מודה שהוא לא מכיר היטב את שוק התחבורה הציבורית, ובטח שלא את הטכנולוגיה שעומדת בבסיס האפליקציה של החברה. לטענתו, תרומתו לחברה תתמצה במתן עצות שיסייעו לה לעקוף מחסומים ביורוקרטיים שהיא עשויה להיתקל בהם במהלך הדרך. הוא מכחיש בתוקף שקשריו האישיים, המאפשרים לו להגיע לאנשי מפתח שיכולים לסייע לחברה להצליח בשוק, הם הסיבה לכך שנשכר לתפקיד.

גיוסו של ישי מגיע במקביל לפעילות מאומצת של החברה שבבעלות משפחת עמנואל החרדית מלונדון, להשיג דריסת רגל משמעותית בשוק הישראלי, שאליו היא ניסתה בעבר להיכנס ללא הצלחה. בימים אלו, אומר יעקבי, מנסה החברה לגבש הסכמים עם תחנות המוניות הגדולות קסטל והדר. אם ההסכמים ייחתמו, יעבדו עם ריידר עוד 1,100 נהגים. במקביל, החברה מקדמת חתימה על הסכם להחלפת המונים בכ-6,000 מוניות והשבוע הייתה אמורה להעלות קמפיין שנועד להעלות בצורה ניכרת את מספר הנוסעים המשתמשים בשירותיה. "ריידר בפוטנציאל די גדול בתקופה די קצרה לעבור את גט", טוען יעקבי. "יש היום המון נהגים שיושבים על הגדר. הם מתים שריידר תצליח כדי שהם יוכלו להצטרף אליה. הם לא רוצים עדיין לעזוב משהו שמכניס להם כסף". בחודש האחרון, כך נתוניו של יעקבי, הוזמנו באמצעות ריידר 13,700 נסיעות. לטענתו, יש לה 4,710 משתמשים ו-1,650 נהגים משתמשים בשירותיה.

- אתם לא נכנסים לשוק באיחור גדול מדי עכשיו כש"גט טקסי" כבר הפך לשם גנרי ללהזמין מונית באמצעות הסמארטפון?

יעקבי: "העובדה היא שהרבה נהגים בועטים בגט טקסי. נהג מונית לא רוצה שיהיו לו בוסים ושיעבידו אותו, וזה מה שאנחנו מאפשרים. הנהג רק צריך להוריד את האפליקציה ולקחת את המכשיר שלנו והוא לא צריך אף אחד אחר".

כשאני שואל את ישי איזה שירותים הוא בעצם מספק לריידר, חשוב לו להכחיש שמדובר בשירותי פתיחת דלתות. "מיד אחרי הבחירות קיבלתי הרבה מאוד הצעות מכל מיני גופים וגם ממשרדי לוביסטים. הצעות מאוד מפתות, עם תקציב גדול - לי, לצוות, לשכה, משכורת גבוהה. סירבתי לכולן מהסיבה הפשוטה שאני קודם כול לא יכול לעבוד בדבר שאני לא מאמין בו, ואני לא מוכן לקדם דבר שהוא לא הטוב ביותר מבחינתי, ואני לא רוצה להצטייר - כאדם שרוצה לחזור לפוליטיקה - כמישהו שמחפש רק את הכסף.

"אז אני לא לוביסט ואני לא מחפש לפתוח דלת כזאת או אחרת במשרדי הממשלה. אני חושב שאם הוא (יעקבי) צריך אותי כדי להיכנס לשר, אז כבר מראש משהו לא בסדר - לא התוכנה שלו ולא הרעיון. איפה הוא כן צריך אותי? לתת לו את העצות, את ההכוונה, את ההדרכה. סוג של להאיר את עיניו. נקרא לזה מורה נבוכים".

- תן דוגמה.

"הייתי שר תמ"ת, מה שנקרא שר כלכלה היום. הרבה מאוד משקיעים מחוץ לארץ שהגיעו לפה נעקצו ולא ידעו להתמודד ולהתחבר נכון אל המנטליות ואל הרגולציה ואל אופי העבודה פה בארץ. כשהייתי שר התמ"ת שמעתי אין-ספור פעמים ממשקיעים זרים באירועים ובכנסים ובסמינרים את הפזמון החוזר הזה כל הזמן: 'תשמע, השקעתי בארץ, ואני לא חוזר לשם'. הייתי מתכווץ עם עצמי. לא הייתי יכול לשמוע את זה".

- אבל בשביל דבר כזה מספיק עורך דין טוב, לא צריך שר בכיר לשעבר.

"עורך דין מייעץ משפטית מה הכי נכון לעשות, אבל הוא לא תמיד רואה את הדברים בפרספקטיבה נרחבת. מה הכי נכון לעשות. הם צריכים לעמוד מול הרגולציה, מול משרדי הממשלה. אני נותן את העצה הכי נכונה. פה תדבר עם זה, פה תפנה לזה, פה תכתוב לזה, פה תיקח את השירותים של פלוני-אלמוני. אם אתה צריך את זה - תפנה למכון התקנים. הוא יכול לרוץ ולרוץ ולרוץ, והוא לא ידע מה שעורך דין לא יכול להגיד לו 'רגע, היית במכון התקנים לפני זה?' - דוגמה. הניסיון שיש לי, שאני מגייס לטובת העניין הזה, זה לכוון אותם, להאיר את עיניהם, להיות מורה נבוכים כדי שהם לא יפסידו זמן ולא ייפלו בדרך על תקלות טכניות. זה בעצם מה שהם צריכים".

- לשר התחבורה ישראל כ"ץ או למנכ"ל המשרד שלו, לא תרים טלפון?

"אני לא שם ואני לא רוצה להגיע לזה".

יעקבי: "אני גם לא אבקש".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות