טייקון הנדל"ן שמעון וינטרוב נקלע לעימות מכוער

למרות נכסים ברחבי העולם ואקזיטים מרשימים, חברים כמו יאיר לפיד, רוני יצחקי ואודי אנג'ל, וינטרוב לא הצליח להימנע מעימות מול מנהלי חברה בשליטתו: "פגעו בציפור נפשו, ועל זה הוא לא יכול לסלוח"

שמעון וינטרוב / צילום: תמר מצפי
שמעון וינטרוב / צילום: תמר מצפי

הנחת היסוד מאחורי הבלחותיו של שמעון וינטרוב בתקשורת היא פשוטה: כל עוד הכול בסדר בעסקיו, לא תשמעו עליו. וינטרוב, 56, המייסד ובעל השליטה בבראק קפיטל, אמנם רחוק מלהיות איל ההון המסתגר - עם מגוון רחב של חברים, מיאיר וליהיא לפיד, דרך עינת שרוף ועד אודי אנג'ל - אבל הוא בהחלט מתרחק מאור הזרקורים ככל שבאפשרותו. הפעם האחרונה, למשל, שהגיע לכותרות ב"גלובס", הייתה לפני כשנתיים, כאשר זומן להעיד במשפטו של נוחי דנקנר, לשעבר הבעלים של אי.די.בי, בנוגע ל"הנפקת החברים". זמן קצר לאחר מכן הופיע ברשימת "העשירים הנסתרים" של G, ומאז הצליח לשמור על פרופיל נמוך. עד לאחרונה.

הפעם עולה שמו בעיתונות הכלכלית על רקע עימות עם הנהלת בראק אן.וי, חברה בשליטתה (בשרשור) של קבוצת בראק קפיטל, החולשת על נכסי נדל"ן מניב בגרמניה. על קצה המזלג, טוענת הנהלת בראק אן.וי כי וינטרוב ורונן פלד, שותפו לשליטה בבראק קפיטל, ניסו להיטיב את מצבה של BCRE, זרוע הנדל"ן בקבוצה, על חשבון בראק אן.וי. על פניו, למהלך כזה יש יתרון עבור וינטרוב ופלד: בעוד מצבה של החברה האם לא מזהיר (רק בשבוע שעבר פורסם כי הפסידה 100 מיליון אירו בהשקעות ברוסיה), הרי שמצבה של החברה הבת מרשים למדי, והודות לרווחים שלה התאפשר ל- BCRE לרשום ב-2016 הפסדים מינוריים של 3.7 מיליון אירו למרות ההפסדים הגדולים ברוסיה. אלא שמקורביו של וינטרוב דוחים את הטענות האלה מכול וכול, ומדברים על מקרה של "ויקומו המלפפונים ויכו את הגנן".

המלפפונים במשוואה הזו הם גל טננבאום ואופיר רחמים, מנהלי בראק אן.וי, שלטענת המקורבים הובאו לחברה על-ידי וינטרוב עוד בתחילת דרכם המקצועית. תחתיו, אומרים בסביבתו, גדלו השניים והתפתחו, "קיבלו ממנו חבל ארוך ומניות בחברה, אך ירקו לבאר שממנה שתו". על-פי המקורבים, מדובר בניסיון של השניים להשתלט על החברה. מטעם בראק אן.וי נמסר: "דירקטוריון והנהלת החברה ימשיכו לפעול ללא לאות, כפי שעשו עד כה, למקסום התשואה לכלל בעלי המניות בחברה לרבות שמעון וינטרוב".

עדיין לא ברור איך כל העניין הזה ייגמר, אבל למקורבי וינטרוב ברור שזה ממש לא עובר לידו. אנשים שפגשו אותו לאחרונה מספרים כי מצב רוחו השתנה. מי שניסה לדבר איתו בנושא, נהדף: "ניסיתי לומר לו משהו בעניין", מספר חבר קרוב, "אך הוא אמר לי: בוא נעבור נושא". "הוא לא פירט", אומר חבר אחר, "הוא רק אמר: שמע, זה מייסר אותי".

נכסים מארה"ב ועד הודו

כמי שממעט בחשיפה, ושגם חבריו הקרובים שומרים בקנאיות על פרטיותו, מעט מאוד ידוע על חייו האישיים של וינטרוב. ידוע, למשל, שהוא נולד בבאר יעקב, שכיום הוא מתגורר בפריוקט סי אנד סאן בתל-אביב וכי הוא גרוש עם ארבעה ילדים. אשתו לשעבר היא עו"ד חגית וינטרוב, שאף שימשה כיועצת המשפטית של בראק קפיטל במשך תקופה.

את תחילת דרכו המקצועית עשה וינטרוב כמתרגל בחוג לכלכלה של אוניברסיטת תל-אביב. לאחר סיום הלימודים השתלב וינטרוב בשוק ההון: הוא החל את דרכו בבית ההשקעות אילנות דיסקונט, ולאחר מכן חבר לפלד, שותפו עד היום, ויחד הקימו את בית ההשקעות קפיטל. בהמשך, הם מיזגו לתוכו את בית ההשקעות דור-ברגר, וב-2002 מכרו אותו ועברו להתמקד בנדל"ן, דרך חברת האחזקות בראק קפיטל שהקימו. רק בתחום הנדל"ן חולשת הקבוצה על נכסים בהיקף של כ-2 מיליארד אירו - בארצות-הברית, מערב אירופה, רוסיה, הודו, סין והונג-קונג. לצד עסקי נדל"ן, יש לה השקעות בתחומי האנרגיה והתשתית, הפקת הנפט וההייטק.

כמה שנים לאחר מכן הצטרף אליהם רוני יצחקי, חבר ילדות של וינטרוב וטייקון בפני עצמו, שכמו וינטרוב נמנע מחשיפה. לימים, כשייפרדו, פחות או יותר בתחילת העשור הנוכחי, ייכתב כי היו ביניהם מחלוקות, וזאת בלשון המעטה. יצחקי, בתשובה לפניית גלובס, הסכים רק להגיד שוינטרוב והוא ביחסים טובים וכי הוא "מאוד מעריך את שמעון".

אחת העסקות הראשונות של בראק קפיטל הייתה רכישת חברת הנדל"ן ההולנדית האסלמר, שבשליטתה היו נכסים ברחבי בריטניה בהיקף של 2.6 מיליארד אירו, תמורת כ-1.2 מיליארד ליש"ט. העסקה הוכתרה בזמנו כגדולה ביותר שבוצעה אי פעם על-ידי ישראלים.

בשוק תהו אז כיצד חברה בינונית מצליחה לממן עסקה כה גדולה. חלק מהפרשנים דיברו על שימוש במכשירי המימון המתקדמים באירופה; אחרים דיווחו על מימוש נכסים שרכשה במנהטן ברווחים יפים. כך או כך, שנתיים לאחר כן מימשה בראק קפיטל את ההשקעה ההולנדית ברווח הון של כ-60 מיליון שקל, כשמכרה אותה לחטיבת הנדל"ן של GE.

ב-2005 החליטו וינטרוב ושותפיו למחוק את בראק קפיטל ממסחר בבורסה; עד אותה עת היא נסחרה לפי שווי של כ-200 מיליון שקל. תשע שנים אחר כך, הם רשמו למסחר בבורסה של לונדון את פעילות הנדל"ן של הקבוצה, תחת השם BCRE Brack Capital Real Estate)), לפי שווי של 400 מיליון דולר. זאת, לאחר שסיימו גיוס פרטי של 60 מיליון דולר ממשקיעים ישראלים וזרים, בהם אביגדור וילנץ (מייסד חברת גלילאו, שנמכרה בשנת 2000 לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר), מאיר שמיר וקבוצת האחזקות הפרטית אלייד בראשות פרופ' יצחק סוארי. בין בעלי מניותיה כיום נמנה גם שלמה נחמה.

ל- BCREנכסים בכל רחבי העולם, הכוללים בנייני מגורים ומסחר וכן בתי מלון (בין היתר, שותפה החברה ברשת המלונות CitizenM, המפעילה בתי מלון במנהטן ובלונדון).

בתחום ההייטק, אחד האקזיטים המוצלחים של וינטרוב ופלד היה של חברת המכירות הפומביות באינטרנטQXL , שבה השקיעו כחלק מקבוצת משקיעים שכללה את יצחקי, וילנץ, האנג'ל זהר גילון, מייסד מדינול קובי ריכטר, פרופ' יאיר טאומן (שוינטרוב היה המתרגל שלו בחוג לכלכלה באוניברסיטת תל-אביב) ואחרים. החברה נמכרה בכ-2 מיליארד דולר והעשירה את קבוצת המשקיעים ב-330 מיליון דולר. כשהקים וילנץ ב-2011 את חברת השבבים אנאפורנה, השתתף וינטרוב בהשקעה הראשונית, שהסתכמה בכ-20 מיליון דולר. ארבע שנים מאוחר יותר, נמכרה אנאפורנה לאמזון תמורת 370 מיליון דולר.

בראק אן.וי, שנמצאת כאמור בליבה של מחלוקת קשה בין וינטרוב ובין שני המנהלים הצעירים שהוא מחשיב כבני טיפוחיו, היוותה את אחת הפעילויות המרכזיות בתיק הנכסים של בראק קפיטל - נדל"ן בגרמניה. בראק אן.וי מחזיקה בכ-50 נכסים מניבים בכ-20 ערים, הכוללים משרדים, מסחר ומלונאות, וכן בזכויות בנייה של כ-250 אלף מ"ר לפרויקט ענק בתחום המשרדים והדיור בדיסלדורף, באזור היוקרתי ביותר בעיר.

העדות במשפט דנקנר

לוינטרוב יש כאמור רשימה ארוכה ומכובדת של חברים, שכוללת את בני הזוג לפיד, ריכטר, וילנץ, גילון, אודי אנג'ל, פרופ' אברהם נוימן, פרופ' טאומן, דני טוקטלי, זהר גושן, לשעבר יו"ר רשות ני"ע, ועוד רבים בשוק ההון. חבריו מספרים על אדם נדיב וחבר נאמן. "הוא באמת רחב לב", אומר טאומן, וריכטר מוסיף: "אף על פי שדעותיו תמיד מבוססות היטב, הוא אף פעם לא כופה אותן, ובעיניי זו תכונה יפה". עינת שרוף מכתירה אותו כ"אחד מהאנשים שאני הכי גאה להכיר בחיים שלי", ובן זוגה תמיר הרפז אומר שמדובר ב"חבר נפלא".

לפחות במקרה אחד, היחלצותו לעת צרה סיבכה אותו במידת מה. זה היה כאשר וינטרוב לקח חלק ב"הנפקת החברים" של נוחי דנקנר, שלימים הורשע בעבירות ניירות ערך. כמי שהשתתף בהנפקה ההיא (6 מיליון שקלים - 2 מיליון מהם מהונו האישי ו-4 מיליון באמצעות חברות פרטיות בבעלותו), זומן וינטרוב להעיד במשפטו של דנקנר. בעדותו טען כי כלל לא הכיר את דנקנר, ושהקשר נוצר דרך חברו של דנקנר, אבי פישר, וכי הוא סבר שההשקעה טובה אך בדיעבד התברר כי טעה, והוא מכר את המניות בהפסד.

חבריו מתארים אותו כאיש עסקים מזן אחר, אחד שלא סוטה ימינה ושמאלה, אבל גם כזה ש"לא ממש מתקשר עם העולם". הם מספרים שהוא מבלה חלק גדול מזמנו בבריכת גורדון, שאין לו קוד לבוש ושהוא מדבר לכולם, נשים וגברים כאחד, בלשון זכר. מקורביו מתארים איש מופנם, מאוד "לא פוליטיקאי", וענייני. "הוא מאוד קצר בדיבור", אמר אחד מהם, "אין לו ראש לדיבורים מיותרים".

תכונה נוספת שלו, מספרים מכריו, היא הימנעותו מעימותים. "פעם היה לי סכסוך מול אחת החברות שלו", מספר אחד מהם, "ניסיתי לפתור את העניין מול המנהלים והם התעקשו להישאר בעמדתם. הרמתי טלפון לשמעון וסיפרתי לו את הסיפור. הוא אמר לי: אני אוהב אותך, אני חבר שלך, אבל אני לא מתערב".

"מההתחלה הם לא ספרו אותו"

את גל טננבאום ואופיר רחמים, מנהלי בראק אן.וי, גייס וינטרוב לפני כמה שנים - טננבאום היה אנלסיט בחברת הדירוג מעלות, ורחמים היה סמנכ"ל ואחראי פיתוח עסקי בחברת הבנייה דמרי. בראק אן.וי עשתה חיל, בעניין הזה אין מחלוקת: שני המנהלים השיאו רווחים לחברה (ראו תרשים) ואף דורגו במקום השישי בדירוג המנהלים הטובים של "כלכליסט" לשנת 2016. הם גם תוגמלו היטב: וינטרוב העניק להם מניות, כך שהיום כל אחד מהם מחזיק בכ-1.5% מהחברה.

הסכסוך החל כש-BCRE ביקשה לכנס אסיפת בעלי מניות של בראק אן.וי, כדי לפטר את הדירקטור הבלתי תלוי רוברט ישראל ולמנות שלושה דירקטורים אחרים מטעם בעלי השליטה, אחד מהם מנכ"ל BCRE. את בקשתם לפטר את הדירקטור ישראל נימקו בעלי השליטה בטענה כי אין להם אמון בו. הבקשה לפיטוריו פתחה תיבת פנדורה לכאורה, שבמסגרתה פרסמו טננבאום ורחמים דיווח למשקיעים, שבו גוללו כרונולוגיה של מאבק מתמשך סביב גובה דמי ניהול.

הנהלת בראק אן.וי טענה כי רצונם של וינטרוב ופלד לפטר את הדירקטור ישראל, טמון בעובדה שהאחרון הוא חבר בוועדת ביקורת אשר בדקה את התנהלותם של בעלי השליטה. עוד טוענת הנהלת החברה, כי הדירקטורית מטעמם של וינטרוב ופלד, ננסיה קוטסאו, התנגדה לעיתוי הביצוע של גיוס הון של בראק אן.וי (הכוונה היא לגיוס של 200 מיליון שקלים מגופים מוסדיים באמצעות הנפקת מניות, שביצעה החברה בהצלחה בינואר האחרון). וזאת, לטענת בראק אן.וי, תוך שקוטסאו מסתירה מהנהלת החברה את העובדה ש-BCRE מקדמת מצידה הנפקת איגרות חוב בסכום של 12 מיליון דולר, וכפי הנראה חוששת כי הנפקת המניות תפגע בהנפקת האג"ח המתוכננת שלה.

בית ההשקעות פסגות, בעל עניין בבראק אן.וי, וחברת הייעוץ למוסדיים אנטרופי, התייצבו לצד טננבאום ורחמים; וחברת הדירוג S&P מעלות הזהירה שהשינוי בדירקטוריון יביא להורדת הדירוג. BCRE מצדה פרסמה תגובה לאקונית, האומרת כי כל פעולותיה מיועדות לשמירה על כל בעלי המניות, וכי היא "מצרה על כך שהנהלת בראק אן.וי מעדיפה לנהל מאבק תקשורתי". לגבי הטענות לגופן, טוענת BCRE כי בראק אן.וי פרסמה עובדות מסולפות, וכי לטענות שלפיהן BCRE מנסה להשתמש בחברה הבת לצרכיה שלה אין בסיס במציאות.

מקורביו של וינטרוב טוענים כי היה כאן תרחיש צפוי מראש. "הם מההתחלה לא כל-כך ספרו את שמעון, התנהגו אליו לא יפה", אומר גורם שהיה מעורב בחברה מתחילתה. "אמרנו לשמעון מהיום הראשון: האנשים האלה ייקחו לך את החברה".

"איזה בעל שליטה את מכירה שאין לו שליטה בדירקטוריון?", אומר עוד מקורב. "שמעון מאמין באנשים, וזו התוצאה. עם כל הכבוד, הם מנהלים שכירים והוא בעל השליטה. אין ערך למה שבעל השליטה רוצה, בכפוף לכללי ממשל תאגידי?".

יש הטוענים, כי ברקע העניין עומד חששם של טננבאום ורחמים שוינטרוב רוצה למכור את חלקו בחברה: "כשהם הבינו ששמעון מקבל כל מיני הצעות לקנות את החברה, הם חששו שהעצמאות שלהם תסתיים", מעריך אחד ממקורביו. "בסופו של דבר, הוא והם יושבים באותו מסדרון, אז הם שומעים מה קורה, ושומעים שהוא מקבל הצעות, אז הם חששו. רק ששמעון לא היה מוכן למכור, כי הוא טען שאינו יכול לעשות את זה למשקיעים שנכנסו בגללו לחברה".

כך או כך, השבוע פורסם כי וינטרוב מכר מניות בראק אן.וי בהיקף של כ-50 מיליון שקל.

"הם הכניסו לו מכה מתחת לחגורה", אומר מקורב אחר. "הם עשו דבר שלא עושים. נכון שהם עשו לחברה, ואולי הם הרגישו שהם לא מקבלים מספיק פידבק, אבל שמעון הוא איש שלא נותן פידבק, לטוב ולרע. הם עבדו יפה והצדיקו את עצמם, אבל הם שכחו מאיפה הם באו. שכחו שהם לא בעלי הבית".

כיצד תסתיים הסאגה הזו? בשלב זה, וינטרוב משך את דרישתו להחליף את הדירקטור ישראל ולכאורה נראה כאילו ירד מהעץ. עם זאת, צוין בדיווח לרשות ני"ע, כי זה רק לעת עתה ובמטרה שלא לפגוע בחברה (מאז האירועים, מנייתה ירדה בכ-8% ולאחר מכן חזרה לרמתה).

מקורביו מציינים שעדיין לא נאמרה המילה האחרונה מצדו, ואף על פי שהוא לא שש אלי קרב, הם מודים, במקרה הזה כנראה לא תהיה לו ברירה. "הם פגעו בציפור נפשו", אומר אחד מהם. "הוא תמיד כל-כך נזהר מלעשות משהו גבולי וכעת הכתימו אותו, ועל זה הוא לא יכול לסלוח".

צרו איתנו קשר *5988