מחירי מכרז הלחם של שב"ס נמוכים עד 38% מהמחיר המפוקח

במכרז שב"ס לאספקת לחם, המאפיות מתבקשות למכור אותו במחירי הפסד ■ בכך למעשה המדינה, שלא מכירה במחירים בהנחות שניתנות לקמעונאיות, דורשת אותן לעצמה תחת הכובע של שירות בתי הסוהר ■ שב"ס: "פועלים לחיסכון כספי ציבור תוך שמירה על הנהלים"

לחם אחיד / צילום: תמר מצפי
לחם אחיד / צילום: תמר מצפי

במכרז של שירות בתי הסוהר לאספקת לחם לסוגיו, שנסגר היום (ב'), מחירי המקסימום שהוגדרו על-ידי המדינה נמוכים בעד 38% מהמחירים בפיקוח, שאותם קובעת המדינה ולפיהם נמכר הלחם לרשתות הקמעונאיות - כך עולה מנתונים שהגיעו לידי "גלובס".

מכרז שירות אספקת הלחם לבתי הסוהר עומד על למעלה מ-13 מיליון שקל בשנה. המשמעות: המאפיות מתבקשות למכור במחירי הפסד, והמדינה - שלא מכירה במחירים בהנחות שניתנות לקמעונאיות - דורשת אותן לעצמה תחת הכובע של שירות בתי הסוהר.

המכרז קובע מחיר מקסימום לכל מוצר ובנוסף לכך מחיר מקסימום לסל המוצרים. לדוגמה, במחיר המכירה המפוקח של לחם אחיד פרוס, הפער עומד על כ-38%; מחיר המכירה לפי צו הפיקוח על המחירים עומד על 5.13 שקלים, ואילו במחיר שנדרש לפי מכרז השב"ס המחיר המפוקח עומד על 3.19 שקלים. כלומר, חברה שרוצה לזכות במכרז צריכה להציע מחיר נמוך אף יותר מאשר המחיר המופיע במכרז.

מנגנון פיקוח מחירי הלחם מתבצע לאורך שנים על-ידי משרד הכלכלה, ועל-פיו נקבע מחיר הלחם, והוא כולל שני מחירי לחם מפוקחים - המחיר שבו היצרן מוכר לקמעונאי והמחיר בו הקמעונאי מוכר לצרכן. 

לחם וזעזועים
 לחם וזעזועים

גורם בכיר בתעשיית הלחם אמר היום ל"גלובס": "יש פה מצב בלתי סביר, שמדינת ישראל ביד אחת שלה קובעת מחיר אחד - וביד השנייה שלה דורשת למכור אותו בעשרות אחוזים פחות. אני לא זוכר פער בסדר גודל כזה במכרזים של המדינה.

"מדינת ישראל, בכובעה בשירות בתי הסוהר, דורשת מאיתנו למכור במחירים נמוכים משמעותית מהמחירים שהיא עצמה קבעה. מצד אחד, איך אתם כרגולטור קבעתם מחיר שעל-פי התחשיב שלכם הוא המחיר הנורמטיבי - ומצד שני אתם דורשים מאיתנו שאם אנחנו רוצים למכור למדינת ישראל, זה יהיה במחיר נמוך בעשרות אחוזים?".

הנתונים הללו מתפרסמים 5 ימים לאחר שהמדינה הגיעה לפשרה עם ארבע המאפיות הגדולות - אנג'ל, ברמן, דגנית ודוידוביץ' - והסכימה לשלם להן 7.8 מיליון שקל על פגיעה שנגרמה לאורך השנים על אי-יישום מנגנון הפיקוח שקיים בחוק. הסכם הפשרה אושר על-ידי בית המשפט ביום חמישי האחרון.

הרקע לפשרה: בחודש ספטמבר 2012 ארבע המאפיות הגישו לבית המשפט המחוזי מרכז תביעה נגד המדינה בגין נזקים שלטענתן גרמה להן המדינה במהלך השנים 2005-2007, כתוצאה מעיכובים בעדכון מחיריהם של מוצרי הלחם שבפיקוח. סכום התביעה הכולל עמד על 47 מיליון שקל, ומתוכו רק חלקה של מאפיית אנג'ל נאמד בכ-19.6 מיליון שקל. לפי ההסכם המדינה תיאלץ לשלם את מיליוני השקלים שעליהם הוסכם בפשרה בתוך 45 יום מהחתימה. 

"פתאום הרגולטור דורש הנחות?"

"5 ימים אחרי ההסכם שבו המדינה נאלצה לשלם לנו על אי-יישום מנגנון הפיקוח", אומר הגורם ל"גלובס", "נמנעת מאיתנו אפשרות לגשת למכרז משמעותי. מבחינה כלכלית לגשת למכרז כזה זאת התאבדות".

- השב"ס, כגוף גדול שמחליף למעשה את הקמעונאי, לא זכאי להנחה?

הגורם: "הקמעונאי קונה במחיר הפיקוח פחות הנחה מסוימת, והוא מוכר לצרכן ברווח. הקמעונאי כשלעצמו קונה לחם במחירי קמעונאי, כלומר זוכה להנחה בתור לקוח גדול, אבל כאן ההנחה שדורשים היא הנחה בלתי סבירה. הרגולטור אמר שהוא לא מוכן להכיר בהנחות, אז איך ייתכן שפתאום הוא יודע לדרוש אותן?".

גורם נוסף בתעשיית הלחם אומר היום ל"גלובס": "הבעיה העיקרית היא שמצד אחד המדינה קובעת מחיר פיקוח על הלחם, ולא מכירה בזה שהמאפיות נותנת הנחה לקמעונאיות שהם לקוח גדול לעומת המכולות הקטנות - ומצד שני דורשת באותו זמן את ההנחה הזו עבור עצמה באמצעות שירות בתי הסוהר. איך המדינה מצד אחד אומרת 'יש מחיר מפוקח' - ומצד שני מתעלמת מכך שנותנים הנחות לקמעונאים? היא סותרת את עצמה".

הערכות בשוק הן כי תעשיית הלחם מגלגלת כ-2-3 מיליארד שקל בשנה. שוק הלחם נשלט על-ידי 3 קבוצות גדולות, כאשר הקבוצה הגדולה ביותר היא קבוצת אנג'ל, המחזיקה במאפיות אנג'ל בירושלים, בלוד, בנתיבות, באורנים ובבית שמש. לפי ההערכות, היא מחזיקה בנתח של 20% מהשוק.

השחקנית השנייה בגודלה היא קבוצת ברמן, המחזיקה, בנוסף למאפיית ברמן בירושלים, גם במאפיית ודש רמת-השרון ובמאפיית לחם חן בבת-ים. 

משב"ס נמסר בתגובה: "שירות בתי הסוהר כגוף ציבורי מחויב לפעול על-פי חוק חובת המכרזים ולצאת למכרזים פומביים. שב"ס פועל לחיסכון כספי ציבור תוך שמירה על הנהלים. במכרז אספקת לחם ומוצרי מאפה, הנושא נדון בבית המשפט, אשר מחק עתירה לאחר הסכמה בין הצדדים. לאחר תיקונים תהליך המכרז בעיצומו".

ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה עד לפרסום הידיעה.