"ההצעה לעכב הליכי חקירה נגד ראש ממשלה מכהן - לא קבילה"

השופט דוד רוזן, ראש נציבות הביקורת על הפרקליטות, בכנס לשכת עוה"ד באילת: "גם אם יעוכבו הליכים נגד ראש ממשלה שנחקר, הוא יהיה מוטרד מהתחקירים שבאים יום אחרי יום"

"הצעת החוק לעכב הליכי חקירה נגד ראש ממשלה מכהן (המכונה 'החוק הצרפתי') היא הצעה בלתי קבילה. הרי גם אם יעוכבו ההליכים נגד ראש ממשלה שנחקר, הוא יהיה מוטרד בגלל התחקירים בעיתונות שבאים יום אחרי יום, בצורה נושכת ולעתים גם בצורה נלוזה ומבישה. ואז, לא הגענו לשקט ולמנוחה. לכן, גם לפי ההצעה, ראש הממשלה יהיה מוטרד מהמלחמה שלו על שמו הטוב" - כך אמר היום (ב') השופט לשעבר של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, דוד רוזן, שעומד כיום בראש נציבות הביקורת על הפרקליטות.

דברי רוזן - שהרשיע בזמנו את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בשוחד במשפט הולילנד - נאמרו בפאנל שעסק בהצעת החוק לעיכוב הליכים בחקירות ראש ממשלה ושרים, שנערך בכנס לשכת עורכי הדין באילת. הפאנל כונס כשברקע נמצאות חקירותיו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפרשת המתנות מארנון מילצ'ן ובפרשת הפגישות עם מו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס.

רוזן המשיך והסביר את כוונתו: "ברור שחקירה של ראש ממשלה לא רק מטרידה את מנוחתו אלא גם פוגעת בתפקודו. חקירה היא לא דבר של מה בכך. אלא שבחברה דמוקרטית, עיתונות חופשית ונושכת שבה תחקיר רודף תחקיר, תמשיך לעסוק בנושא (ולכן, אין טעם ב"חוק הצרפתי". ח' מ')".

רוזן נשאל בכנס על-ידי המנחה, ברוך קרא, הפרשן המשפטי של ערוץ 10, מה הוא (רוזן) חושב על היחס השונה שהעניק בית המשפט העליון למעשיו של אולמרט. נזכיר כי רוזן הרשיע את אולמרט בשתי עבירות של לקיחת שוחד, וגזר עליו עונש חמור של 6 שנות מאסר. בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעור אולמרט, זיכה אותו מאחד מאישומי השוחד והפחית באופן משמעותי ביותר את תקופת מאסרו.

על כך השיב רוזן: "לא הייתי רוצה להיות שופט במדינה שאין ערכאת ערעור שמתערבת ואומרת את דברה". עם זאת, לדבריו, "זה לא אומר שדעתי השתנתה. אני איתן בדעתי, ללא זיק של שינוי, בפסק הדין (בפרשת הולילנד) שעליו חתמתי. אבל אני מרכין את ראשי ומקבל את החלטות הערכאה העליונה".

"אין הבדל בין מתנות לכסף"

רוזן התייחס בדבריו גם לתפקידו הנוכחי, ואמר כי "כל מקרה שנבדק בנציבות התלונות על הפרקליטות, נבדק בצורה מאוד חדה וברורה. לנציבות יש חשיבות לעשות פרקליטות טובה יותר וחזקה יותר. להבדיל מגופים אחרים, הפרקליטות מלמעלה עד למטה מאוישת בגורמים מקצועיים. גורמים פוליטיים לא יכולים להתערב בשיקולי הפרקליטות. עם כל החסרונות של הגוף הזה, זהו עדיין גוף מקצועי. יש חיקויים, אבל עדיין זה גוף שאפשר רק להתברך בו".

רוזן הזכיר כי ביום ראשון הקרוב (28.5.17) יתפרסם הדוח על עבודת הפרקליטות ויחסיה עם המכון הפתולוגי. "ההמלצות מאוד חדות", אמר רוזן.

עו"ד נוית נגב, שייצגה את אולמרט ב"פרשת ראשונטורס" (שממנה זוכה אולמרט בעליון ברוב של 3 שופטים נגד שניים), אמרה כי "גם לחיות עם עננה של חשדות, כפי שמציע ח"כ זוהר, זה קשה. אני לא חושבת שצריך לאסור חקירות ראש ממשלה, אלא איך מתמודדים עם הסיטואציה הזאת. בעיניי, זה מזעזע שחקירה פלילית היא כלי להחלפת השלטון".

עו"ד פנחס (פיני) רובין, ראש משרד גורניצקי, אמר כי יש לאפשר חקירה נגד ראש ממשלה מכהן, אבל לא העמדה לדין. "כמו כן, יש לקצוב את זמן החקירה, שאם לא כן העומס הנפשי על ראש הממשלה שעומד לחקירה ולכתב אישום הוא בלתי אפשרי, ולמרות הפוזות וזקיפות-הקומה קשה מאוד לעמוד בתקופה סוערת כזאת ולשרת את הציבור בישראל".

עו"ד רובין יצא גם להגנתו של ראש הממשלה נתניהו וטען כי "אם אתה מחלק את המתנות שקיבל על פני השנים, הדרמה היא לא כזו גדולה. יש גם הבדל עצום אם הכסף ניתן לצורכי קידום מטרות, לבין מקרים שבהם יש איזשהו 'שימון'".

עו"ד אביגדור (דורי) קלגסבלד, שייצג בזמנו את ראש הממשלה המנוח אריאל שרון, שנחקר בכמה חקירות פליליות אך לא הועמד לדין, ואשר מייצג היום את איל ההון שלדון אדלסון, נשאל על "תיק נתניהו-נוני מוזס", שעוסק ביחסי מו"ל וראש ממשלה.

לדבריו, "כל חשד לביצוע עבירות פליליות צריך להיבחן במשקפיים פליליים. אבל אני לא יכול להתייחס למקרה הזה". קלגסבלד יצא נחרצות נגד אימוץ החוק הצרפתי בארץ, ואמר כי "הבחירה בראש ממשלה בישראל היא לא בחירה ישירה. אם ראש הממשלה ילך, יבוא הבא אחריו במפלגה שהוא עומד בראשה. אז אי-אפשר לדבר פה ברצינות על החוק הצרפתי".

וקלגסבלד סיכם: "אין שום קשר בין המצב בצרפת לבין המצב בישראל. כל הדיון הזה (ב'חוק הצרפתי'. ח' מ') הוא טיפשי".

קלגסבלד התייחס גם הוא ל"פרשת חקירות נתניהו", ואמר כי "אין הבדל בין קבלת מתנות לבין קבלת כסף". הוא הוסיף כי "לצערי, לפי החוק, ראש ממשלה לא צריך להתפטר גם אם מוגש נגדו כתב אישום. זה מצב לא רצוי.

"אם מוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה, והוא לא מתפטר, אז צריך לנהל נגדו את התיק מיום ליום. אם יש משהו שצריך לחשוב עליו, זה קיצור תקופת החקירות נגד ראש ממשלה, שנמשכות ללא הצדקה תקופה ארוכה, גם אם הן פשוטות יחסית. צריך לעבוד יום ולילה כדי לסיים אותן ולקבל החלטה".

עו"ד דוד (דודי) תדמור, לשעבר ראש רשות הגבלים עסקיים, שהשתתף אף הוא בדיון, אמר כי "במשטר כמו שקיים אצלנו היום, שתמיד יש חקירה, ראש ממשלה אחר ראש ממשלה, יועמ"ש אחר יועמ"ש, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו - האם כל ראשי הממשלה שלנו מושחתים, או שמשהו בשיטה שלנו מחייב תיקון".

לדברי תדמור, "יש כאן בעיה מבנית. יש מקרים שחקרו ולא היה צריך לחקור, כמו את השר לשעבר חיים רמון בפרשת הנשיקה; ויש מקרים אחרים שלא הושקעו בהם מספיק משאבים. יש אצלנו בעיה מוסדית של מוטיבציה (לחקור ראשי ממשלה ושרים). בעניין הזה צריך לעשות חשיבה מחודשת".

ח"כ מיקי (מכלוף) זוהר מהליכוד, שהוא מתומכי "החוק הצרפתי", הביע אמון בבית המשפט העליון, אבל אי-אמון בפרקליטות. "כשאני רואה חקירה של נבחר ציבור כזה או אחר, שכולה מתומללת בתקשורת (הכוונה לחקירתו של נתניהו), אני מאבד את האמון בפרקליטות ו/או במשטרה. כי אם זה יוצא לתקשורת, אני שואל את עצמי מיד - האם זו חקירה כדי ליצר ספין תקשורתי, או שמא מדובר במקום מקצועי וענייני".