שליש מעוה"ד בישראל "מגרדים" את ה-11 אלף שקל בחודש

סקר של GLawBAL חושף פערים של עד אלפי אחוזים בין שכר עורכי הדין בישראל ■ החיים בקצפת: כ-60 עו"ד מושכים מדי חודש לפחות 462 אלף שקל מרווחי המשרד רק מפעילות משפטית ■ בעשירון התחתון של עוה"ד מרוויחים 4,922 עד 5,791 שקל ברוטו

טקס הסמכת עורכי דין /  צילום: תמר מצפי
טקס הסמכת עורכי דין / צילום: תמר מצפי

החודש, על רקע מבחני ההסמכה האחרונים שערכה לשכת עורכי הדין, התחדשו שוב הוויכוחים על שוק עריכת הדין המוצף, הקושי להתפרנס מהמקצוע והניסיונות לחסום את הבאים בשעריו באמצעות מבחנים מורכבים. רבים מרודפי חלום הגלימה עומדים בימים אלה מול רסיסי החלום שהתנפץ, לאחר שגילו שאין מספיק עבודה במשק עבור עשרות אלפי עורכי הדין.

אולם, לא כל העוסקים במקצוע נמצאים בקלחת הזאת. נתוני סקירה שנערכה בשוק עורכי הדין לשנת 2016 מגלים כי יש יחידי סגולה שנושמים אוויר פסגות. בשנת 2016, מי שנמנה עם האלפיון העליון של סקטור עורכי הדין בישראל - כ-60 עורכי דין שהם שותפים מייסדים באחדים מהמשרדים הגדולים, או בעלים של כמה ממשרדי הבוטיק היוקרתיים - הרוויח ברף התחתון כ-363 אלף שקל ברוטו לחודש, שהם 4.35 מיליון שקל בשנה. הסכום משקף משיכה חודשית של כ-462 אלף שקל לחודש מרווחי המשרד (כולל בונוסים) רק מפעילות משפטית. בקרב אותו האלפיון, ישנם עורכי דין ספורים, שרמות השכר שלהם כפולות - והם משתכרים 8-10 מיליון שקל בשנה.

יותר מ-500 עורכי דין במאיון העליון

נתונים אלה ונוספים מתפרסמים בסקירה השנתית שערך עבור "גלובס" עו"ד דודי זלמנוביץ, מנכ"ל חברת GLawBAL (שיפור ביצועים, ייעוץ מיזוגים והשמה לסקטור המשפטי). מהסקירה עולים פערים משמעותיים, של עד אלפי אחוזים, בין השכר של עורכי הדין בעשירונים התחתונים של המקצוע (בכל עשירון כ-5,958 עורכי דין), לבין אלה הנמנים עם האלפיון העליון. אולם, גם ברי-מזל אלה לא מצליחים להיכנס לרשימת האלפיון העליון שבכלל האוכלוסייה - אשר רף ההכנסה התחתון של אלפיון זה עומד על כ-600 אלף שקל לחודש (פער של כ-200 אלף שקל מהרף התחתון באלפיון העליון של עורכי הדין). כפי שפורסם ב"גלובס", הכנסתם הממוצעת השנתית של 400 ה"מגה-עשירים" בישראל עמדה ב-2016 על 60 מיליון שקל בממוצע. אך גם להם יש לאן לשאוף: לדברי זלמנוביץ', ערכי משיכה של שותפים בכירים בארה"ב, "יכולים להגיע לפי 8 ויותר מהאלפיון העליון שלנו".

לפי הסקירה, במאיון העליון של עורכי הדין רף ההכנסות התחתון עומד על יותר מ-2 מיליון שקל בשנה: כ-171 אלף שקל ברוטו לחודש. הסכום משקף משיכה של כ-214 אלף שקל לחודש מרווחי המשרד. מעל 500 עורכי דין נמנים על מאיון זה. בקבוצה זו נמצאים רק שותפי הון במשרדי עורכי דין בינוניים וגדולים ובוטיקים שונים, כאשר רובם המוחלט עובד במרכז הארץ ובודדים עובדים בירושלים ובחיפה.

רף ההכנסות הבא של עורכי הדין הוא של אלה הנמנים עם העשירון העליון, המתאפיין בשונות גבוהה מאוד בין עורכי הדין בו ובפער משמעותי בין רף ההכנסות שלהם לחבריהם באלפיון ובמאיון העליונים. רף ההכנסות התחתון של העשירון העליון מתחיל בשכר "זעום" של 40,025 שקל לחודש - המשקף הכנסה של כחצי מיליון שקל בשנה. גם בעשירון זה, למעט חריגים מיוחדים, לא נמצא שכירים. הוא מורכב משותפים, כמה עשרות פרקליטים ויועצים משפטיים בסקטור הציבורי וכמה מאות יועצים משפטיים ראשיים או סגניהם בסקטור הפרטי.

צעירים, במשרדים קטנים, בפריפריה 

צניחה למטה, היישר אל העשירון החמישי בסקירת השכר של עורכי הדין, תוביל אותנו לשכר החציוני של כלל עורכי הדין הפעילים בישראל - שעומד על כ-15,800 שקל ברוטו. מהסקירה עולה, כי כשליש מעורכי הדין הפעילים, שמרכיבים את שלושת העשירונים הראשונים, מרוויחים מתחת ל-11 אלף שקל ברוטו. עורכי הדין הנמנים עם העשירון השלישי נדרשים להסתפק בשכר חודשי המתחיל ב-8,667 שקל ברוטו. עם אלה נמנים עורכי דין שכירים וצעירים במשרדים, אך גם שותפי-תיקים זוטרים צעירים במשרדים קטנים, ושכירים נטולי-ותק בייעוץ המשפטי בסקטור הציבורי. אותם צעירים נטולי-ותק "מככבים" גם בעשירון השני, שם הם נאלצים להסתפק בשכר חודשי הנמוך מ-6,000 שקל ברוטו לחודש.

עדות לפערים המשמעותיים בשכר, ניתן למצוא בשכר של העשירון התחתון ביותר. רוב רובו של עשירון זה מורכב מעורכי דין צעירים במשרדים קטנים, שכמעט כולם ממוקמים בפריפריה. השכר בעשירון זה מתחיל מעט מעל שכר המינימום במשק - סך של 4,922 שקל ברוטו לחודש, ומגיע לתקרה מדכאת של 5,791 שקל ברוטו.

אולם, זלמנוביץ מבהיר, כי שוק עריכת הדין אינו שוק "עני" באופיו. במונחי ממוצע, ולא בפילוח לעשירונים, הדברים נראים עגומים פחות, כאשר ממוצע השכר החודשי ברוטו במשרדים קטנים לעורך דימן בשנתו הראשונה, עומד, על-פי הסקירה, על סך של 7,000-8,750 שקל.

מהסקירה עולה עוד כי בהמשך למגמה בשנים האחרונות, שוק העבודה של עורכי הדין נמצא בחוסר שיווי משקל: קיים עודף ביקוש על היצע לפרופיל תעסוקתי מסוים, ובין היתר לעורכי דין בעלי ותק של שנתיים עד חמש שנים המצטיינים בתחומי ההיי-טק, הליטיגציה, החברות או המקרקעין; מנגד יש היצף ואבטלה בתחומים אחרים.

מצב זה מוביל לכך שבעוד שעורך דין מסחרי צעיר שמתחיל במשרד גדול בתל-אביב, עשוי להיות מחוזר ולקבל משכורת העשויה לחצות את רף ה-13,750 שקל ברוטו לחודש ויותר - חברו, עם אותו ותק, במשרד העוסק במשקי-בית (תביעות אישיות בין אזרחים) או מועסק במשרד בפריפריה, ייאלץ להסתפק גם במחצית השכר, ואף בפחות מכך. פערים אלה מתחדדים ככל שעולים בוותק ובניסיון.

הרווחיים: פלילי, מיסוי ומקרקעין

על-פי הסקירה, 70 אחוזים מעורכי הדין הפעילים בשוק הינם מתחת גיל 40. נתון זה עשוי לעודד את מי שחושב על שינוי כיוון ושיפור השכר, ולהשתמש במסקנות הסקירה בשאלה באיזה תחום נמצא "הכסף הגדול". שלא במפתיע נמצא, כי בין התחומים הרווחיים ביותר בולטים ניתן למנות את תחומי הליטיגציה הפלילית והצווארון הלבן, המיסוי והמקרקעין.

בתחום המיסוי, מסביר זלמנוביץ', הודות לשיטת תמחיר לפי הצלחה, מחירה של שעה ממוצעת "אפקטיבית" (בפועל, ולא על-פי המחירון) נע במשרדים קטנים בין 405-623 שקל; במשרדים גדולים, בינוניים ומשרדי בוטיק הסכום כבר עולה לסך של בין 683-1,362 שקל. בתחום הליטיגציה הפלילית והצווארון הלבן - נצפתה שונות רבה בין משרדים קטנים (ובוודאי אלה שנותנים שירות לסנגוריה הציבורית) - שם מחיר שעה ממוצעת, בפועל, הוא בין 258-452 שקל; במשרדים גדולים יותר ובמשרדי בוטיק - שעת עבודה של עורך דין תנוע בטווח שבין 488-949 שקל.

בתחום המקרקעין נמצא הפער המשמעותי ביותר במחירי שעת העבודה של עורך דין: מחירה הממוצע הנמוך של שעת עורך דין במשרד קטן הוא 183 שקל, ומחירה הממוצע הגבוה הוא 1,390 שקל. עו"ד זלמנוביץ' מייחס את הפערים הגדולים בתחום המקרקעין לשיטת התמחור של המשרדים בתחום. לדבריו, "בשל שיטת התמחיר הייחודית לעולם המקרקעין - במסגרת מחירים קבועים או תעריפי הצלחה - מצליחים גם משרדי מקרקעין קטנים המלווים יזמים וקבלנים להגיע לערכי הכנסה גבוהים מאוד. אולם, אם המשרדים ילוו משקי-בית בנושאים פשוטים (מכר דירות יד שנייה, טיפול בליקויי בנייה וכו') - הם יגיעו למחירים מגוחכים של כ-131 שקל לשעה בפועל, שאם לא יאוזנו על-ידי ביצועים בתחומים אחרים במשרד, הם יביאו לסגירת המשרד".

וכרגיל, המשרדים הגדולים והייחודיים, נמצאים ב"ליגה" משלהם. "במשרדים הגדולים או הבוטיקים התמונה הרבה יותר טובה, למעט בהענקת שירות ריטיינר לחברות נדל"ן גדולות, השוחק את מחיר השעה האפקטיבי", אומר זלמנוביץ'.

ואיפה פחות כדאי להיות אם רוצים להרוויח? דווקא תחום הליטיגציה האזרחית והנזיקין, שמהווה כמעט שליש מפעילותם של משרדי עורכי הדין בישראל, עושה לעורכי הדין חיים קשים בתחום ההכנסות, ובייחוד למשרדים הקטנים ולאלה שבפריפריה הרחוקה - שם מחיר שעה ממוצעת, בפועל, של עורך דין נע בין 145-322 שקל בלבד.

לדברי זלמנוביץ, "בנזיקין חשוב להבחין בין משרדים המייצגים חברות ביטוח, שחלקם בקושי מגיעים לסף הרווחיות, לבין משרדים המייצגים תובעים ובפרט בתתי תחומים יוקרתיים (כגון רשלנות רפואית), שמגיעים לביצועים מצוינים".

כמו בתחומים רבים אחרים, גם בשוק עריכת הדין למיקום המשרד יש חשיבות מכרעת לעניין ההכנסות. על-פי הסקירה, שחקנים עסקיים במשק, בשונה ממשקי-הבית הפרטיים, נוטים להפקיד את ענייניהם המשפטיים בידי משרדים בתל-אביב וברמת-גן או מקסימום "מרחיקים" עד אזורי התעשייה של רמת החייל או הרצליה פיתוח. כך, נוצרת שונות גדולה בין מרכז הארץ למחוזות אחרים בבכל הנוגע לגובה שכר-הטרחה ולגובה המשכורת.

בירושלים, שבה ניתן למצוא, בין השאר, את המשרדים הגדולים המייעצים לגופי ציבור וממשל, תעריפי שכר-הטרחה יהיו נמוכים ב-12% בממוצע מהמרכז, והשכר הממוצע לשכירים בשנה הראשונה יהיה נמוך ב-9% מהמרכז; גם באזור חיפה והצפון תעריף שכר-הטרחה הממוצע ושכר עורך דין בשנה הראשונה, נמוכים ביחס למרכז הארץ: באזור חיפה - נמוך בכ-17%-18% מהמרכז; ואילו צפונית לחיפה, הפער מול המרכז גדל ומגיע ל-25%-27%.

עוד לפי הסקירה, במחוז באר-שבע והדרום המתאפיין במשרדים קטנים, שה"גדול" שבהם לא חוצה את רף 15 עורכי הדין, תעריפי שכר-הטרחה ושכר עורכי דין בשנה הראשונה, נמוכים כדי 28%-30% מהתעריפים המקבילים במרכז.

6 משרדים חצו את רף ההכנסה השנתית של מיליון שקל לעורך דין

מלבד הפערים בשכר עורכי הדין, מתגלים פערים דרמטיים בהכנסות המשרדים עצמם. כך עולה מהסקירה השנתית. לדברי זלמנוביץ', "הפערים ביחס להכנסות משרדי עורכי הדין בישראל, הינם מבין הפערים הגדולים בעולם".

זלמנוביץ' מסביר כי "הנתון המקובל להשוואת הכנסה במשרדי עורכי דין הוא מחזור ההכנסה למשרה מלאה של מחייב - שותף או עורך דין. מדובר במחזור הכנסה לפני תשלום כל הוצאה לשכר ולתקורות -הנהלה וכלליות". לפי הסקירה, רק 6 משרדים גדולים מבין 20 המשרדים הגדולים בישראל הצליחו ב-2016 לעבור את רף ההכנסה השנתית של מיליון שקל לעורך דין. מיעוט מובחר אף התקרב או חצה את הרף של 1.2 מיליון שקל לעורך דין. בקבוצה ייחודית זו מספר משרדים בעלי פרופיל התמחויות יוקרתי, שירות ללקוחות חו"ל וכדומה. לעומת זאת, בקרב קבוצת משרדי הבוטיק נרשמה שונות גדולה, כאשר רף ההכנסות שלהם לעורך דין נע בין כ-192 אלף שקל לכ-2.68 מיליון שקל בשנה.

נתונים מעניינים נוספים העולים מהסקירה הינם נקודות "השיא והשפל" של ההכנסות - כאשר בנקודת השפל סכום הכנסה שנתי של כ-44 אלף שקל מול נקודת שיא שלא הייתה מביישת משרדים בחו"ל של כ-4.59 מיליון שקל לעורך דין לשנה. לשיאים אלה מגיעים רק בוטיקים ייחודים בתחומי מס, הון משפחתי, תחומי נזיקין מיוחדים, ענפים מסוימים בקניין הרוחני ועוד.

רווחיות גבולית

בסקירה נמצא גם כי קיימת הלימה בין תחומי העיסוק בהם פועל המשרד, מיצובו ורגישות לקוחותיו למחיר, לבין הכנסותיו. כך, על-פי הסקירה, במשרדים שעיסוקם בעיקר בתחום משקי-הבית תנוע ההכנסה בין כ-87 אלף שקל לעורך דין לשנה לכ-328 אלף שקל לעורך דין לשנה.

"ההכנסות ברובד זה של משרדים, על סף ההיתכנות הכלכלית, בקושי מותירות רווח ולמעשה משקפות את הבעיה המרכזית של התחרות בסקטור", אומר זלמנוביץ'. ה"בעיה" משקפת למעשה גם הצלחה - הצלחת עורכי דין רבים "להשאיר את הראש מעל המים" ולהישאר במקצוע על אף גבוליות רווחיותו עבורם, והצלחתם של לקוחות לקבל שירות זול ולשאת בסיכון שהשירות יסב להם נזק.

בקבוצה השנייה, בה ההכנסה לעורך דין לשנה נעה בין 329-543 אלף שקל, נמצאים משרדים העוסקים בפעילות במיצוב גבוה יותר עבור משקי-הבית, וכן בפעילות עבור לקוחות מסחריים, בהם עוסקים זעירים וחברות קטנות.

לקבוצה השלישית, בה ההכנסה השנתית לעורך דין נעה בין כ-544 אלף שקל לכ-881 אלף שקל, משתייכים מרבית המשרדים הגדולים והבינוניים, העוסקים בפעילות מסחרית לחברות, תיקי ליטיגציה ומקרקעין מורכבים ועוד.

ככל שעולים בסולם ההכנסות, כך מתמעטים המשרדים הזוכים להיכלל בקבוצה - בקבוצה הרביעית (מספר מצומצם מאוד של משרדים), ההכנסה השנתית לעורך דין נעה בין 882 אלף שקל לכ-1.34 מיליון שקל.

יש מחירון ויש מחיר

לא רק המיקום הגיאוגרפי, הוותק במקצוע, גודל המשרד ותחום ההתמחות שלו משפיעים על רמת ההכנסות של משרדי עורכי הדין בארץ. גם לאופי של הלקוח הישראלי יש השפעה על שכר-טרחתם של עורכי הדין - עניין המוביל לכך שלעתים "מחיר המחירון" של עורך דין לא משקף את הכנסתו בפועל.

לפי הסקירה, "מחיר המחירון" הפורמלי של המשרדים הפחות-רווחיים בארץ - אלה שעיקר עיסוקם במשקי-בית - עומד מראש על גבול הכדאיות הכלכלית ונע בין 120-180 שקל לשעת מתמחה; 260-380 שקל לשעת עורך דין; 420-500 שקל לשעת שותף זוטר; וכ-600 שקל לשעת שותף בכיר. לעומת זאת, בקבוצת המשרדים הרווחיים ביותר, "מחיר המחירון" לשעת מתמחה הוא 300-400 שקל; מחיר שעת עורך דין הוא 640-900 שקל; לשעת שותף זוטר המחיר הוא 880 שקל; ולשותף בכיר - עד 2,000 שקל.

אולם, מחירי המחירון אינם תמיד המחירים הנגבים בפועל - כי ברגע האמת נכנס לתמונה כושר המיקוח של הישראלי המצוי. כאשר לקוח כזה פונה למשרדים שעיסוקם בתחומי משק-הבית, דוגמת מכר דירות, תאונות דרכים ועיזבונות, הוא יכול לשלם סכום פחות משמעותית מהמחיר הנקוב. לפי הסקירה, ככל שמיצוב המשרד נמוך יותר, והוא עוסק בתחומי משק-הבית - כך גדל הפער בין מחיר המחירון שלו למחיר האפקטיבי בפועל שנגבה.

כך, לדוגמה, בעוד מחיר המחירון הממוצע לשעת עבודה של עורך דין במשרד במיצוב נמוך הוא 390 שקל, הרי שבפועל הוא יגבה רק 226 שקל - 58% ממחיר המחירון. במשרד במיצוב בינוני המחיר האפקטיבי מהווה 71% ממחיר המחירון, ובמשרד עם מיצוב גבוה - 82%.

לפי הסקירה, גם אצל השותפים ישנם פערים בין גובה שעת המחירון לגבייה בפועל. אולם, נטיית הלקוחות להפחית משכר השותפים נמוכה יותר ביחס להפחתת שכר השעה של עורכי דין מן השורה.

סקטור עורכי הדין - מהאלפיון העליון ועד העשירון התחתון
 סקטור עורכי הדין - מהאלפיון העליון ועד העשירון התחתון
כמה מרוויחים עורכי דין?
 כמה מרוויחים עורכי דין?
שעת עו"ד - התחומים הרווחיים ביותר
 שעת עו"ד - התחומים הרווחיים ביותר



רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988