מיטב דש: "יעקב עמידרור ביצע עבירות מס בחברה של עמי סגל"

האם ראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה לשעבר, האלוף במיל' יעקב עמידרור, ביצע עבירות מס והלבנת הון, ומה הקשר שלו לעמיחי (עמי) סגל, הבעלים לשעבר של בית ההשקעות אלפא פלטינום, החשוד כי רימה לקוחות בכ-100 מיליון שקל?

השאלות הללו נדונות בימים אלה בבית המשפט במסגרת תביעה שהגיש עמידרור לפני כ-3 שנים לתשלום כספי פיצויים, שלטענתו מגיעים לו מעבודתו בחברת בקינגהם - חברה בתחום אבטחת המידע, שהייתה בבעלותו המלאה של סגל עד פתיחת הליכי פשיטת הרגל נגדו והוצאת צו פירוק לחברה ולחברות אחרות שהקים וניהל.

מדובר לכאורה בתביעת עובד לשעבר לפיצויים, אך במסגרת בירור התביעה והמסמכים המוגשים לבית המשפט עולות טענות קשות כנגד התנהלותו של עמידרור מול רשויות המס ועל ביצוע תרגילי מס לא לגיטימיים ואף חשודים בפלילים, בניצוחו של מי שהיה "הבוס" שלו דאז - סגל.

סגל מצוי בימים אלה בעיצומה של חקירה פלילית חמורה נגדו בגין עבירות ניירות ערך ותרמית משקיעים והליכי פשיטת רגל, במסגרתם הוצא צו כינוס על נכסיו.

חרף זהות המעורבים והטענות העולות במסגרת ההליך המשפטי נגד אחד הדמויות הביטחוניות המוערכות במדינה, עד כה התנהלה התביעה מתחת לרדאר. "גלובס" חושף לראשונה את הטענות הקשות נגד עמידרור ואת תגובתו לדברים.

הפרת חובת אמון ורשלנות

אלוף (במיל') עמידרור כיהן בשורה של תפקידים ביטחוניים בכירים כאיש צבא קבע. לאחר שחרורו מצה"ל, באפריל 2011, הוא מונה לראש המועצה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה, תפקיד בו כיהן עד נובמבר 2013. הוא נחשב לאחד הדמויות הבכירות בתחום הביטחוני בישראל, כיהן בוועדות שונות בתחום ונתן חוות-דעת רבות לממשלה ולגופים בטחוניים. רק אתמול (א') עלה שמו לכותרות, לאחר שהקבינט המדיני-ביטחוני אימץ את המלצות "ועדת עמידרור" שבראשה עמד האלוף במיל', לעניין עבודת הקבינט.

את תביעתו לבית המשפט בכפר-סבא הגיש עמידרור בטענה ל"העלמת" כספי פיצויים וחיסכון בסך של כמיליון שקל נכון לדצמבר 2012, שהפריש ממשכורתו ושהופקדו באמצעות חברת בקינגהם, במשך 7.5 שנות עבודתו (עד מארס 2011), בחברת מיטב דש גמל ופנסיה.

בתביעתו - שהוגשה באמצעות עו"ד אחיקם שינדלר - מעלה עמידרור טענות לתרמית, עושק, גזל, התנהלות רשלנית והפרת חובת האמון של המנכ"ל לשעבר במיטב דש, יצחק אסטרייכר; של רפרנטית מעסיקים בחבר, רונית דנינו; ושל רואה החשבון לשעבר של חברת בקינגהם, יוראי אביאל.

התביעה הוגשה גם נגד סגל וחברת בקינגהם, אך כיוון שסגל והחברה מצויים בהליכי פשיטת רגל ופירוק, כל ההליכים המשפטיים נגדם מעוכבים בשלב זה.

לטענת עמידרור, בין ספטמבר 2003 למארס 2011 הוא עבד כשכיר בבקינגהם. ההסתבכויות הכלכליות והפליליות של בעל החברה, סגל, החלו בשלהי שנת 2013.

לתביעתו צירף עמידרור מסמך שקיבל מבקינגהם ומסגל, עליו חתמו ביום בבנובמבר 2013, לפיו הם מודים כי הוא זכאי לפיצויים אותם הוא תובע מחברת מיטב. לטענת עמידרור, לאחר התחייבות מפורשת של מנכ"ל מיטב לשעבר כי הכספים יועברו אליו, חזר בו המנכ"ל מההתחייבות ועיכב את העברת הכספים. בהמשך, לטענתו, הודיעה לו הרפרנטית בחברה, רונית דנינו, כי אין כספים בקופה. עמידרור טוען כי העלמת כספיו בוצעה מתוך רשלנות פושעת של חברת מיטב ועובדיה.

לכאורה מדובר בסכסוך כספי-עסקי סטנדרטי, אך למקרא תגובות הנתבעים לטענותיו של עמידרור, מצטיירת תמונה מאוד לא שגרתית. מלבד ההתנגדות להעברת הכספים לעמידרור, עלו בכתבי ההגנה טענות על כך שהאלוף במיל' למעשה הונה את המדינה והרשויות. מה ש"הדליק את הנורות האדומות" אצל הנתבעים היו דווקא העובדות אותם כתב עמידרור בעצמו בתביעתו. הנתבעים העלו בפני בית המשפט טענה כי לפי גרסתו של עמידרור עצמו בנוגע לאופן הפקדת כספיו בקופת מיטב - הוא ביצע עבירות הלבנת הון ועבירות מס.

כדי להבין את טענת ההגנה, צריך לחזור לכתב התביעה של עמידרור, המתאר כיצד הוא התגלגל לעסק של סגל. בתביעה כותב עמידרור כי מספר חודשים לאחר השחרור הוא נפגש עם סגל - בהמלצת גורם בצבא המסייע לבכירים בצה"ל היוצאים לאזרחות - וזה הציע לו לנהל את כלל עסקיו, באופן שבמקום שהוא יצטרך להתעסק עם ניהול עסק לכל דבר ועניין (דיווחים לביטוח לאומי, למע"מ, למס הכנסה, דוחות שנתיים, תיאומי מס בגין הפנסיה למשכורת, גביית חובות) - יהיה עמידרור שכיר של חברת בקינגהם, ומכוחה תבוצע כל הפעילות העסקית שלו, וזאת בשכר ברוטו של 45 אלף שקל בחודש.

על-פי עמידרור, סגל הציע לו כי עמידרור הוא שיממן את כל עלויות המעסיק לביטוח לאומי וההוצאות האחרות, וכן כי יופרשו לו מהכנסותיו כל הזכויות הסוציאליות שלו. אולם, נטען בתביעה, הוסכם שכל ההוצאה תהיה על-חשבונו של עמידרור, וכי חברת בקינגהם לא תישא בעלויות כלשהן. עמידרור ציין כי "לדברי סגל, הנושא חוקי לחלוטין, ואין פה מאומה מלבד חיסכון בביורוקרטיה".

עמידרור ציין כי הקשרים בינו לבין סגל הלכו והתהדקו, והוא הרגיש כי "הוא יכול לסמוך על סגל בעיניים עצומות". מספר חודשים לאחר שהחל לעבוד בבקינגהם, הציע לו סגל - "על סמך היכרותם האישית ורמת האמון המיוחדת שנרקמה ביניהם" - לפתוח קרן פיצויים ולהפקיד את הכספים שניתן להפריש לפי חוק, כקרן פיצויים. לדברי עמידרור, הוא אישר לסגל לעשות זאת, ובהתאם לכך דיווח לו סגל כי בדצמבר 2003 נפתחה בניהולו, באמצעות חברת בקינגהם, קרן פיצויים.

סגל, טוען עמידרור, הסביר לו כי הכספים שיצטברו בקרן יעמדו לזכותו כאשר ייצא לפנסיה. עוד נטען כי בשלב מסוים דיווח סגל לעמידרור כי נפתחה עבורו קרן נוספת לגיל הפרישה, וכי גם אליה מופרשים כספים. עמידרור טוען בתביעתו כי "במהלך השנים צבר לזכותו כספים רבים, אשר מהם הופרשו כספים רבים והועברו, לדברי סגל, לקופת פיצויים, כאשר כצינור להעברתם בלבד משמשת חברת בקינגהם".

עוד טוען עמידרור כי בשלב מסוים הציע לו סגל כי ישקיע עבורו כספים, אותם הוא מקבל מפעילותו העסקית השוטפת ושאותם הוא מבקש לחסוך. עמידרור, נטען, קיבל את הצעתו של סגל והעביר לו 225 אלף שקל (כ-50 אלף דולר) להשקעות שונות מעבר לכספים של קרן הפיצויים.

לדברי עמידרור, במשך 7.5 שנות עבודתו בבקינגהם, הוא קיבל עדכון שנתי על מצב ההשקעה שהעביר לסגל, עד לדיווח האחרון שקיבל במאי 2013, לפיו יתרתו עומדת על כ-340 אלף שקל. מעבר להשקעה זו, טוען עמידרור, הוא העביר למנהלי מיטב דש להשקעה סך של כ-707 אלף שקל.

עמידרור מציין כי הדיווחים שהעביר לו סגל יצרו אצלו אמון מוחלט בסגל ובמערכת התומכת של חברת בקינגהם, ו"כך הגיעו סך ההשקעות של התובע אצל סגל ובקינגהם לסכומים גבוהים".

מערכת יחסים פיקטיבית

בכתב ההגנה שהגישו מנכ"ל מיטב דש לשעבר, יצחק אסטרייכר, והרפרטנטית שנתבעה, רונית דנינו, הקדישו השניים פרק שלם להסבר של עמידרור, כי הוא זה שהפקיד את כספי הפיצויים המגיעים לו במיטב - כאשר, לטענתם, באופן הפקדה זה ביצע עמידרור עבירות הלבנת הון ועבירות מיסוי.

לדברי השניים, טענתו העיקרית של עמידרור, לפיה הכספים שבקינגהם הפקידה בקופה המרכזית לפיצויים, שהועברה לניהול מיטב, הם למעשה כספים שלו שהופקדו "מתוך משכורתו". עמידרור, נטען, מסביר במפורש בתביעה שלו כי סגל הציע לו לנהל את כלל עסקיו, כך שבמקום לנהל עסק שכולל דיווחים לרשויות המס והביטוח הלאומי, התובע יהיה "שכיר" של בקינגהם, ודרכה תתבצע כל הפעילות העסקית של עמידרור - וזאת על-מנת ל"חסוך את ההתנהלות" מול רשויות המדינה.

דברים אלה של עמידרור הובילו את הנתבעים למסקנה כי מדובר במערכת יחסים פיקטיבית שנולדה על-מנת להונות את המדינה. "עולה מכתב התביעה כי לטענת עמידרור, מערכת היחסים בין עמידרור לבקינגהם היא מערכת יחסים פיקטיבית, ועולה ממנה חשש רב כי מדובר בעסקה שכל מטרתה היא לחמוק מתשלום מס ולהונות את רשויות המדינה", נטען.

לטענת הנתבעים, קופת גמל מרכזית לפיצויים היא מכשיר חיסכון סוציאלי, הנועד להבטיח תשלום פיצויי פיטורים של מעסיקים לעובדיהם הזכאים לכך, לפי חוק פיצויי פיטורים. בחוק נקבע כי לקופה מרכזית לפיצויים ניתן להפקיד כספי מעסיק בלבד, וכי אין להשתמש בה ככלי חיסכון או השקעה.

"אם טענת עמידרור נכונה", טענו אסטרייכר ודנינו, "הרי שעמידרור וכן בקינגהם הפרו את הוראות הדין בכך שהפקידו לקופה מרכזית לפיצויים כספים שאינם כספי מעסיק (אלא כספיו של עמידרור - א' ל"ו) וכלל אינם מיועדים לפיצויי פיטורים".

עוד טענו השניים כי ניהול ההשקעות הפרטיות של עמידרור במסגרת קופה מרכזית לפיצויים זיכתה את עמידרור בהטבות מס רבות, בהן פטור ממס על רווחי ההון הנצברים בקופה ופטור ממס על משיכת כספים במועד הזכאות. זאת, מכוח פקודת מס הכנסה המעניקה הטבות לעובדים שכירים שמשכרם מנוכים כספים - הטבות להן לא זכאים משקיעים פרטיים.

"אם אכן יתברר חלילה כי טענתו של עמידרור, שהכספים שהפקידה בקינגהם הם למעשה הכספים שלו - אזי כי מדובר בהפקדה אסורה, בתכנון מס אסור ואף בהפרת הוראות חוק איסור הלבנת הון", טענו אסטרייכר ודנינו.

כיסוי לפעילות עסקית

לדברים אלה הצטרף גם הנתבע הנוסף בתביעה, רו"ח יוראי אביאל, ששימש כרואה החשבון המבקר של חברת בקינגהם. בכתב ההגנה שהגיש, נטען כי תביעתו של עמידרור היא תביעת-סרק קנטרנית, טורדנית וחסרת תום-לב כאחד. לטענתו, "כל מטרת הקשר שבין התובע לבין חברת בקינגהם אינו קשר של יחסי עובד-מעביד אלא קשר שכל מטרתו להביא לידי מצג כזה או אחר אל מול רשויות החוק והמדינה".

לטענת אביאל, עמידרור לא עבד כשכיר בחברה, לא קיבל תלוש משכורת חודשי כנהוג, לא היה כפוף לבעלי ומנהלי החברה, ובעצם לא עמד באף אחד מהמבחנים שנקבעו בדין ובפסיקה לצורך בחינת יחסי עובד-מעביד. לדבריו, החברה לא שימשה "אלא כיסוי לפעילותו העסקית".

"עמדירור, כמי ששם מבטחו בסגל והעביר לידיו ממיטב כספו, בא כעת ביום פקודה, ולאחר שהפסיד כספים אלה, ומנסה שלא כדין ובדרך לא דרך לנסות ולהיפרע מגורמים כאלה ואחרים באמתלות שונות אשר אין בינן לבין המציאות ולא כלום", כתב אביאל.

עוד כתב אביאל כי טענת עמידרור, לפיה הוא "סמך" על אמירתו של סגל כי "הכול חוקי", מהווה היתממות מצדו. "תמהנו למקרא המתואר בכתב התביעה, לפיו התובע הוא זה שיממן את כל העלויות הנוגעות לביטוח לאומי וכן יממן את יתר ההוצאות החלים על מעסיק, וכל הוצאה תהיה על-חשבונו, ואילו החברה לא תישא בעלויות כלשהן. ניתן היה לצפות מדמות ברמתו ובדרגתו של התובע אשר נשא ונושא בתפקידים רמי-דרג בשירות מדינת ישראל, כי לא יתנהל בצורה שמטרתה להערים על שלטונות החוק בישראל, ובוודאי שלא יעמיד פני תם", טען רו"ח אביאל.

כן, טען רו"ח אביאל כי עמידרור מבסס את עובדת היותו עובד של בקינגהם על אישור שנתן לו סגל בנובמבר 2013, למעלה משנתיים וחצי לאחר סיום עבודתו בחברה, וכשסגל כבר נכנס לעומק הליך קריסתו הכלכלית.

"מלכתחילה נרקמת השותפות שבין עמידרור לסגל, כך שלא יוגדר כעובד החברה מחד גיסא, אך יוכל להתנהל בדרך לא דרך אל מול הרשויות הרלוונטיות, מאידך גיסא. לאחר כשנתיים וחצי מהיום בו מסיים עמידרור את 'עבודתו' בחברה, ולאחר שנודע דבר קריסתו של סגל, פונה עמידרור לפתע לסגל לצורך קבלת אישור על היותו עובד ועל זכאותו בקרן הפיצויים המרכזית - אישור שניתן כחודש לפני שסגל מוכרז כפושט רגל".

עוד נטען כי עמידרור לא נתן כל הסבר בכתב התביעה כיצד עם סיום עבודתו לא נטל את כספי הפיצויים שלו, והוא נזכר בהם רק לאחר שנודע ברבים דבר קריסתו של סגל והחברות בבעלותו. "לא ביחסי עובד-מעביד עסקינן אלא בקונסטלציה עסקית שכל כולה פתרונות יצירתיים - לשון המעטה - אל מול רשויות המדינה", טען רו"ח אביאל.

"ניסיון להלך אימים"

בכתב תשובה שהגיש לדברים, מתייחס עמידרור לטענות בדבר הלבנת הון ועבירות מיסוי המיוחסות לו כ"טענות אבסורדיות". לדבריו, בטרם החליט על התקשרות עם סגל, ובטרם החל את עבודתו בחברת בקינגהם, הוא קיבל ייעוץ והסברים מסגל ומאחרים, וכך הבין "בצורה הברורה ביותר שהתקשורת זו נכונה וראויה בכל דרך שהיא, וכפי שהסבירו לעמידרור, אין לכך כל מניעה או כל עבירה בדרך שבה הופקדו הכספים על-ידי בקינגהם".

עמידרור מציין עוד כי לאחר שהועלתה טענה זו בכתב ההגנה של אסטרייכר ודנינו, הוא פנה שוב לבחינת הנושא, ושוב הגורמים איתם התייעץ הסבירו לו כי אין בהתנהלותו משום עבירה.

עמידרור טוען כי הגורמים במיטב דש, מנסים לזנב, לאיים ולהלך אימים כלפיו, למרות שהם חבים לו חובת נאמנות הגינות מקצועיות - וזאת כדי להציל את עורם מרשלנותם. "איומיהם לא יצליחו, והתובע לא יירתע מלעמוד על קבלת הזכויות המגיעות כדין", כתב עמידרור. "התובע הוא איש המוכר מאוד בזירה הביטחונית, שם שירת את המדינה במשך שנים ארוכות. אולם, התובע אינה מגיע מהעולם הפיננסי, הוא אינו בקיא בעולם זה, ולכן לקח ייעוץ בתחום זה מסגל, אדם שעליו המליצו גורמים שונים כאדם אמין ומקצועי. לא ייתכן, לא הגון ולא ראוי לטעון כי רק בשל מעמדו הציבורי הרם של עמידרור, תחול עליו אשמה תורמת מוגברת או אשמה בכלל".

"לעמי סגל היה שם טוב, למיטב כחברה מנהלת ומקצועית יש שם טוב - וזו הטעות היחידה של התובע שסמך על שמם הטוב", כותב עמידרור ומוסיף כי לא ראה כל צורך להפסיק את עיסוקיו כראש המועצה לביטחון לאומי, כדי לפקח על הסגל או על חברת מיטב שהחזיקו את כספו.

החשד נגד סגל: הונה משקיעים ב-100 מיליון שקל 

באוגוסט אשתקד, כ-3.5 שנים לאחר שהתפוצצה ברעש גדול פרשת התרמית לכאורה בבית השקעות אלפא פלטינום, שהייתה בבעלות עמי סגל, עבר תיק החקירה של רשות ניירות ערך נגד סגל לפרקליטות, על-מנת שתכריע אם להגיש נגדו כתב אישום.

סגל, הבעלים לשעבר של בית ההשקעות אלפא פלטינום ובעליהן של שתי קרנות זרות - "Equity Fund Forum International" ו-"Forum Global Fixed Income Fund" - שהתאגדו בברמודה ונרשמו למסחר בבורסה האירית - חשוד כי רימה לקוחות בכ-100 מיליון שקל.

לפי ממצאי החקירה, סגל היה אחראי לגיוס כספי המשקיעים, בלי שקיימת לקרנות יכולת ממשית לעמוד בהתחייבויותיה כלפי הלקוחות, כאשר בחלק מהמקרים כספי משקיעים חדשים מימנו פדיונות של משקיעים אחרים - מה שמעלה את החשד כי מדובר בתרמית מסוג "פונזי".

הפרשה נחשפה לראשונה ב"גלובס" בסדרת כתבות שפורסמו בסוף 2013 על עשרות לקוחות של אלפא פלטינום שלא הצליחו למשוך את כספם. רשות ניירות ערך פתחה מיד בחקירה בחשד להונאה בבית ההשקעות.

עמידרור: "זהו ניסיון להשמיץ אותי כדי להפחיד אותי - זה לא יעבוד"

האלוף (במיל') יעקב עמידרור בחר מסר בתגובה לטענות נגדו (עמידרור מסר את התגובה בעצמו ולא באמצעות בא-כוחו עו"ד אחיקם שינלדר): "חברת מיטב דש ומנהליה נתבעו על-ידי, משום שנכשלו בשמירת הכספים שהופקדו אצלם ככספי פיצויים עבורי. מעניין מדוע אחרי 3 שנות התנהלות בבית המשפט, הגיעו טענותיה כנתבעת לפרסום בעיתונות.

"במקום להגן על עצמה בבית המשפט כראוי, ולאחר שנחשפו מחדליה, כולל מעשים שלא ייעשו, עברה חברת מיטב דש להשמצות אישיות, שגם היא יודעת שאין להם בסיס עובדתי, שאינן רלוונטיות לתביעה, והכול במטרה להפחיד ולהרתיע אותי. זה פשוט לא יעבוד, אתמודד עם כך בבית המשפט כראוי לאזרח שומר חוק.

"רואה החשבון, שהגיש לפני כמעט כעשור את דוחות מס הכנסה השנתיים שלי, יוראי אביאל, הוא רואה החשבון שנזכר בכתבה, שאף הוא נתבע על-ידי, לכן אין פלא ש'נזכר' לאחר כ-10 שנים להעלות טענות אבסורדיות על הדוחות שהוא עצמו חתום עליהם והגישם למס הכנסה.

"עד עתה בחרה חברת מיטב דש רק 'לרמוז' על הנזק שייגרם לי כאיש ציבור מהתערבות העיתונות, אולם כעת כאשר נדרשה להגיב תגובה עניינית לבית המשפט, הגיעה איומה לידי מימוש. מעניין למה? חבל שהעיתון עושה עצמו כלי שרת של חברת מיטב דש בהצטרפותו למסכת ההפחדה, אבל אל דאגה - גם על כך אתגבר".

עובדי מיטב דש, יצחק אסטרייכר ורונית דנינו - המיוצגים בידי עו"ד גלעד בכר - סירבו למסור תגובה; רו"ח יוראי אביאל - המיוצג בידי עורכי הדין אביתר אסף ודרור זמיר ממשרד לויתן-שרון ושות' - סירב למסור תגובה.