"הציבור קונה את תעמולת השלטון השקרית נגד העליון"

פרופ' יובל אלבשן: "התלונות של הממשלה נגד ביהמ"ש העליון הן תלונות-סרק, רק עתירה אחת מכל 9 מתקבלות; לאורך 15 שנים היו רק שתי דוגמאות של התערבות בהחלטת ממשלה"

סקר שפורסם לאחרונה ב"גלובס" העלה ממצאים מדאיגים לגבי האופן שבו הציבור הישראלי תופס את בית המשפט העליון. למשל, מהסקר עלה כי רוב הציבור כלל אינו מכיר את שופטי בית המשפט העליון.

פרופ' יובל אלבשן, מבכירי המשפטנים בישראל, התראיין לגלוס TV ונשאל עד כמה אנחנו צריכים להיות מודאגים מהתוצאות של הסקר הזה.

- שלום יובל. אז מה זה בעצם אומר שהציבור לא מכיר את השופטים, לא יודע מי זה ניל הנדל, לא יודע מי זה עוזי פוגלמן, לא יודע מי זאת אסתר חיות - מה זה אומר?

פרופ' יובל אלבשן: "קודם כל חשוב להבין - הציבור לא מכיר את בית המשפט העליון ביחס לאיך שציבורים קודמים הכירו את בתי המשפט העליון בתקופתם, שזה הדבר המדאיג. בית המשפט העליון תמיד היה מורכב משופטים שהיו פחות בחזית ומכמה כוכבי משפט שהם בעצם הוציאו את שמו, והם אלה שנתנו לו את יוקרתו". 

- כמו אהרן ברק, מאיר שמגר. 

אלבשן: "אהרן ברק, מישל חשין, דליה דורנר, השופט טירקל - יש לך שורה ארוכה. דורית ביניש כמובן. והיו עוד". 

- בסדר, אבל מה בעצם הבעיה, למה הציבור צריך להכיר את השופטים? הוא צריך אולי להכיר את הפסיקה?

אלבשן: "מהסיבה המאוד פשוטה, שהאמון שהציבור רוחש לבית המשפט, האמון הזה נובע מהיוקרה שלו. בסופו של יום, בית המשפט העליון - להבדיל מבתי משפט בערכאות נמוכות יותר - הוא בית שופטים. מי שיושב בו הוא זה שמקנה לו את היוקרה. היוקרה מאפשרת לו יזמות משפטית, מאפשרת לו לומר דברים לתוך השיח הציבורי, מאפשרת לו מקום של כבוד אל מול שאר הרשויות.

"כאשר בית המשפט העליון הוא אפרורי, האנשים לא מכירים אותו, יש בו, הייתי אומר, הציבור שווה-נפש לגבי מה שקורה בו, קל לרשויות אחרות, למשל הרשות, הממשלה היום, הרשות המבצעת, לרשות המחוקקת שאנחנו שומעים חדשות לבקרים איך מנסים להציע הצעות חוק לכרסם בזכויות שלו ובסמכויות שלו, קל לנסות את זה, כי אל מולם לא עומדים פנים של גדולי המשפט, שבעצם הציבור יזעק להגן עליהם".

- זאת אומרת שבית המשפט העליון היום הוא אפרורי לדבריך, השופטים פחות טובים, פחות מוכשרים?

אלבשן: "לא, חס ושלום. אין קשר בין הנראות לבין מהות השיפוט. להפך - אני חושב שהיום יש לנו בית משפט עליון הרבה יותר טוב מבתי המשפט הקודמים. אבל גם בבית משפט שהוא טוב, שהקהילה המשפטית, אתה, אני, הצופים שלנו, יודעים שמדובר בבית משפט עליון משובח, אבל הציבור הכללי לא מכיר אותו, לא מבין, ואז הוא לא נזעק להגן עליו כמו שהיו בתקופות בעבר.

"אני מזכיר לך שגם בעבר עלו על בית המשפט העליון. אמנם לא היה לנו חבר כנסת שהציע לעלות עם D9, אבל היו חברי כנסת חרדים שהעמידו חצי מיליון על מדשאות גן סקר אל מול בית המשפט העליון. הציבור תמך בעליון. אותו דבר קרה בתקופת רבין עם המגורשים, עם ה-400 המגורשים". 

- והיום הציבור לא תומך בעליון?

אלבשן: "היום הציבור שווה-נפש, הוא לא מבין מה, וקל לו לקנות את התעמולה, שבעיניי היא תעמולה שקרית, על זה שבית המשפט העליון אקטיוויסט, על זה שהשופטים רק תאווי שלטון, והם מנסים רק לשלוח ידיהם לתוך סמכויותיהם של רשויות אחרות, קל לו לעשות את זה, כי ממול לא ניצבת, הייתי אומר, אין לו חזית או חלון, חלון הראווה של העליון די ריק".

- הסקר הראה גם שהציבור חושב ששופטי העליון לא משקפים את מגוון הפלחים של החברה הישראלית. אין שופט דרוזי, אולי אין מספיק שופטות נשים היום, אין שופטים אולי מספיק מזרחים. מה אתה חושב על העניין הזה?

אלבשן: "קודם כל, הציבור צודק. זה נכון". 

- למה, אין שופטים מזרחים? 

אלבשן: "יש, עדיין אין בכמות, זה למשל דבר שקשה לי להסביר. במיוחד כשאני רואה מנגד מה קורה עם ציבור שיש לו כוח פוליטי עצום, הציבור הדתי-לאומי, שהוא מייצג בין 5-6% באוכלוסייה, ויש לו כבר 4 שופטים, וברמות למטה, אפילו הייתי אומר, 150 המינויים האחרונים כמעט כולם נוטים לכיוונים האלה. אז כאן אתה רואה שהרשות רוצה, הרשות המבצעת, שרת המשפטים, הממשלה, הכנסת - הם יודעים איך לעשות את זה. ציבור דתי-לאומי, שהוא שוב מאוד קטן, יש לו ייצוג יתר, לעומת זאת שנגיד על ציבורים מזרחיים משום מה זה חסר.

"אני לא מצליח להבין את זה, כי יש הרבה שופטים ממוצא מזרחי שהם מעולים, יש לנו גם הרבה מאוד עורכי דין ופרקליטים ומשפטנים שהם עונים, וקשה לי להבין, לגבי ערבים זו החלטה, זה ששופט ערבי הוא רק אחד, זאת החלטה פוליטית. לגבי קבוצות אחרות שעלו בסקר, אם זה חרדים, ואם זה האתיופים, הסיבה היא פה מאוד פשוטה, בסך-הכול האוכלוסייה הזאת נכנסה לתוך עולם המשפט רק ב-10-15 שנים אחרונות, עוד לא בשלו המשפטנים שעברו מספיק זמן וקילומטראז' שיוכלו להגיע לעליון".

- שאלה אחרונה: אתה אומר, שמעתי שאמרת שבית המשפט הוא לא אקטיוויסטי, אבל בית המשפט העליון לפי מה שאנחנו נוטים לחשוב הוא מאוד אקטיוויסטי, הוא פוסל את מתווה הגז, הוא מתערב בהחלטות כלכליות של הממשלה, הוא לא נותן לכלוא מהגרי עבודה במתקן חולות בתנאים שהממשלה רוצה. הממשלה כל הזמן מתלוננת, הממשלה והכנסת מתלוננות על בית המשפט העליון. התלונות הן תלונות-סרק?

אלבשן: "כן, התשובה היא כן. לפי המחקר האחרון שעשה פרופ' גד ברזילאי, מתקבלת עתירה אחת מתוך כל 9, וזה כשהוא עוד סופר, הייתי אומר, הוא ביד נדיבה נותן לבית המשפט העליון, בגדול הוא פסיביסט. אתה בעצמך ציינת עכשיו שתי דוגמאות, אבל שתי דוגמאות שהן חריגות לכלל. בסופו של יום בית המשפט העליון משתדל לא להתעסק, לא בענייני תקציב, לא בענייני זכויות חברתיות, לא בביטוח לאומי, והייתי אומר שבהרבה מובנים ליבו גס, וידו לא מושטת למקומות שהם נדרשים יותר מכל, שזה איפה שנמצאים העניים והמוחלשים ואלה שזקוקים להגנה שלו.

"נכון שהיו שתי דוגמאות לאורך 15 שנים של התערבות, אפשר להוסיף אולי עוד אחת אולי בתקופת ההתנתקות שבה הוא איפשר את ההתנתקות אבל נתן, התערב בעניין הפיצויים, אבל חוץ מזה, אתה רואה בית משפט מאוד פסיבי, מאוד לא מתערב, מאוד רחוק מבית המשפט של שנות ה-50, שהעז לעמוד מול דוד בן-גוריון, ולעצור, הייתי אומר סגירה של עיתון בשם 'קול העם'. אתה לא רואה את זה אפילו בשנות ה-90 וה-80, אל מול רבין, אתה רואה בית משפט שבגדול מתכנס בתוכו.

"אני חושש מלהגיד 'מפוחד', כי אני לא רוצה להוציא את דיבתם של השופטים רעה, אבל אין ספק שלבית משפט מאוד זהיר, בטח ביחס לבתי משפט עליונים אחרים בעולם שהם סבירים, שהם לא אקטיביסטים, אבל התעמולה עושה את שלה".

- אמרת זהיר, אבל רמזת שמפוחד.

אכן דברים מדאיגים ואפילו מטרידים אומר פרופ' יובל אלבשן. אנחנו אולי נצטרך לחכות לסקרים הבאים כדי לראות אם המצב הזה משתנה. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988