"בחקירות שלנו אנו רואים מכוניות עמוסות במאות אלפי שקלים"

מעצרו של רו"ח אבישי ברדוגו, שותף בכיר במשרד קסלמן וקסלמן, לפני כשבועיים במסגרת חקירת חברת אורבוטק הפך להיות שיחת היום בכנס לשכת רואי החשבון השנתי באילת, והעסיק גם את המשתתפים בפאנל הפתיחה שנערך הבוקר (ב').

אחד המשתתפים בפאנל היה מנהל רשות המסים, רו"ח ועו"ד משה אשר, אשר התבקש להסביר אם הם לא לקחו צעד אחד רחוק מדי באכיפה כנגד רואי החשבון, צעד שמוביל לפגיעה אנושה במוניטין של רואה החשבון שנעצר ובמוניטין של המקצוע.

"אני לא יכול להתייחס לתיק כזה או אחר", אמר משה אשר בעניין זה, אך הוסיף כי "באופן עקרוני כל אזרח במדינה צריך לשלם מסים כחוק ולא להסתיר מידע מרשות המסים. המדיניות שלי היא תשימו את הדברים על השולחן. ברגע שנתת גילוי מלא, גם אם לקחת פוזיציה קיצונית - זה בסדר גמור. ברגע שהתחלת להסתיר דברים - אתה בבעיה. רואי החשבון צריך לשים את הדברים על השולחן".

רו"ח ברדוגו נעצר יחד עם סמנכ"לית הכספים של אורבוטק בחשד לאי-דיווח של החברה על הכנסות מריבית בגובה של 44.6 מיליון שקל בגין הלוואה שניתנה לחברה-בת בלגית של אורבוטק ולא דווחה לרשויות המס בישראל.

לדברי אשר, חקירת רואי חשבון דורשת אישורים מיוחדים ולא נעשית בקלות-ראש. "אנחנו לא ששים לחקור רואי חשבון או עורכי דין או יועצי מס, וברגע שחושבים שצריך לעשות את זה, זה צריך להגיע לאישור אישי של סמנכ"ל חקירות", אמר, אך הוסיף כי מנגד, רואי החשבון אינם חסינים מפני חקירות כאשר יש חשש שהם מעורבים בביצוע עבירות. "אני מצפה מכם רואי החשבון לא להסתיר את הדברים אלא לשים אותם על השולחן. לא סתם הלכנו מולכם לשקיפות בשנים האחרונות, לחובות דיווח ועוד. אם אתם לא מתנהלים בשקיפות, אז אל תתפלאו כשהדברים לא על השולחן, שהרשות בודקת אתכם". 

הסדר החוב של פישמן: "עניין ציבורי" 

נושא נוסף שהעסיק את רואי החשבון והאורחים שהגיעו להשתתף בכנס אילת הוא הסדר החוב הדרמטי שהניח אתמול (א') איש העסקים אליעזר פישמן על השולחן, במסגרתו הוא מציע לנושיו לשלם פחות מ-90 מיליון שקל אל מול חוב של 1.75 מיליארד שקל - תספורת של כ-95% מהחוב. רשות המסים, אשר הייתה זו שפתחה בהליכי פשיטת-הרגל כנגד פישמן והובילה לחשיפת חובות נטענים בהיקף של כ-4 מיליארד שקל לנושים רבים, אמורה להגיש את עמדתה להסדר.

"זה נושא שהובא רק אתמול לתגובתנו, ואנחנו ניתן תגובה מסודרת לבית המשפט ולנאמן", אמר על כך משה אשר, והוסיף כי "חשוב שנושא בסדר גודל כזה בא לסדר היום הציבורי של ועדת הכלכלה וכנסת ישראל, כי יש לזה חשיבות ציבורית".

לשאלה האם בכוונת רשות המסים לתמוך בהסדר או להתנגד לו, השיב אשר כי הרשות טרם גיבשה עמדה, ואולם מדובר בנושא שהוא מעבר לשאלת גביית המס מהתיק. "מעבר לדיון שאנחנו נעשה לעניין גביית המסים לטובת מדינת ישראל, יש פה עניין ציבורי רחב-היקף. יש פה חובות-עתק", אמר.

לשאלה האם רשות המסים צפתה את כדור השלג הענק שיתגלגל בתיק של פישמן כאשר הגישה את בקשת פשיטת-הרגל נגדו, השיב אשר כי "נכון שהחוב של פישמן לרשות המסים היה חוב קטן יחסית של 200 מיליון שקל - קטן ביחס לחובות של 4 מיליארד שקל שהתבררו - אבל לאחר שלא הגענו להסכמות עם פישמן, נאלצנו ללכת לבקשה לפשיטת-רגל כדי לגבות את אותם חובות. לא הבנו שום דבר, ראינו חוב לפנינו ועסקנו בו כמו שאנחנו עוסקים עם הרבה מאוד נישומים, גם קטנים וגם גדולים. בסופו של דבר כשאתה לא מצליח לגבות חובות, אתה צריך להפעיל סמכויות, ואף אחד לא פטור - לא גדול ולא קטן. זו הנקודה שבה הפעלנו את הסמכויות". 

"העלמת מס זה לא ספורט לאומי יותר" 

עוד התייחס אשר בדבריו בפאנל פתיחת כנס רואי החשבון למאבק של רשות המסים בהון השחור. לדבריו, המאבק מוליד תוצאות של גביית מס אמת וחשיפת הון חבוי ושילובו בכלכלה המדווחת. "אנחנו רואים בשנים האחרונות גבייה עודפת. בשנה שעברה גבינו 7 מיליארד שקל מעל האומדן. רשות המסים גבתה יותר מאשר הצמיחה במשק בצורה משמעותית. הצמיחה במשק היא 3%, ורשות המסים עלתה ב-6% בשנה. אנחנו עושים פעולות נמרצות לצמצום ההון השחור במדינה, ונמשיך בכך.

"בין היתר, עשינו את המהלך של הגילוי מרצון, וחשפנו למעלה מ-25 מיליארד שקל ב-7,400 בקשות לגילוי מרצון. אנחנו נגיע לכ-3 מיליארד שקל של גבייה, אבל הכסף הגדול נכנס לכלכלה הלבנה. זו הדרמה הגדולה מהגילוי מרצון. היום השיח הציבורי הוא שהעלמת מס זה לא ספורט לאומי יותר".

ב-31 לדצמבר 2016 פג תוקף נוהל הגילוי מרצון והוראות השעה שהופעלו במסגרתו, לפיהן ניתן היה להגיש בקשות אנונימיות ובקשות בנוהל מקוצר. בתקופה שלפני שפג תוקף הוראת השעה נשמעו הערכות שונות על הארכת תקופת יישומו של הנוהל, לאחר שהנוהל הוארך קודם לכן מספר פעמים, ואולם הנוהל לא הוארך שוב. כעת, כך חשף אשר, הרשות בשאיפה להחזיר את הנוהל שוב.

"כרגע אנחנו בתקופה שאין גילוי מרצון, ואנחנו בשיח עם משרד המשפטים ופרקליטות המדינה בכוונה להחזיר את הנוהל הגילוי מרצון", אמר אשר, והוסיף כי "זה נוהל חשוב לצמצום ההון השוחר, ואני חושב שכולנו צריכים לתת יד אחד לצמצם את ההן השחור. זה לטובת המשק. זה הרי לא הגיוני שיש פה כמה אנשים שיש להם מיליוני יורו מוחבאים בחוץ לארץ, ופה בארץ אנשים עובדים צריכים לשלם מס על כל גרוש שהם מרווחים". 

"נגיע לכל מעלימי ההון" 

כהרגלו, אשר שיגר מסר חד לציבור מעלימי ההון, כאשר אמר (ולא בפעם הראשונה): "אנחנו נגיע לכל האנשים שמסתירים הון. אני מציע שכולם ידווחו על כל ההון השחור שלהם, כי עם כל הצעדים שאנחנו עושים, הפעולות בזירה הבינלאומיות, שיתופי-הפעולה ועוד, אנחנו נגיע לכולם". 

עוד התייחס משה אשר לצעדים הנוספים הנדרשים לדבריו על-מנת להמשיך במאבק בכלכלת הצללים ובהון השחור, ובין היתר קידום חוק הגבלת השימוש במזומן, שהוא היה בין חברי הוועדה שהמליצה על חקיקתו. ביו עיקרי הצעת החוק קיימת ההוראה לפיה עסקאות במזומן יוגבלו ל-10,000 שקל. הרפורמה, שנועדה להילחם בהון השחור, בפשיעה הכלכלית ובהלבנת הון, כוללת הפחתת שימוש במזומן, הפחתת שימוש בצ'קים מוסבים והגדלת שימוש באמצעי תשלום אלקטרוניים. ואולם, החקיקה לא מקודמת כרגע בכנסת, מזה תקופה.

לדברי אשר, חובה להעביר את החוק. "יש פה הסכמה מקיר לקיר שעסקאות מעל 10,000 שקל לא אמורות להתבצע במזומן. עסקה בהיקפים כאלה שמתבצעת במזומן נועדה להעלמת מס ולהבנת הון. זה נעשה כך רק כשיש מה להסתיר. בחקירות שלנו אנחנו מגיעים למכוניות של עבריינים ורואים מכוניות עמוסות במזוודות עם מאות אלפי שקלים. לא הגיוני שנתנהל במשק במזומנים בסכומים כאלה. זה רק אם אתה רוצה להלבין הון. לכן, צריך לקדם את החוק של הגבלת השימוש במזומן. אם אתה משתמש במזומן בניגוד לחוק, תהיה חשוף לקנס של 30%, ואז האזרחים הם חלק מהמערכת הפועלת לגביית מס אמת. הם לא יעשו יותר עסקאות כאלה".

לדברי אשר, למרות התנגדויות שונות, החוק הזה יעבור. "גם חוק איסור הלבנת הון (הפיכת עבירות מס לעבירות מקור בחוק איסור הלבנת הון, א' ל"ו) בסוף עבר. גם האופוזיציה וגם הקואליציה בסוף הצביעו לטובתו. אז גם זה בסוף יעבור", אמר.

עוד התייחס משה אשר לחוק מיסוי דירה שלישית, הממתין כיום להכרעת בג"ץ, ואשר בראשית דרכו הביעה רשות המסים התנגדות לחקיקתו. "בכל דיון מקצועי נשמעות דעות שונות, ובאופן טבעי יש דעות לכאן, אבל בסופו של דבר זו החלטה של שר האוצר, זו אחריות והסמכות שלו. היום יש החלטה של שר שאנחנו הולכים אחריה. חששנו מהכבדה והעמסה על המערכת כתוצאה מהחוק הזה, ולכן ביקשנו תקנים, וקיבלנו אותם. קיבלנו את התקציבים, ואנחנו כרגע בקליטת העובדים. אנחנו נערכנו לנושא הזה. אנחנו מוכנים ורק מחכים להחלטת בית המשפט העליון בעניין. רשות המסים ערוכה ומוכנה".