הנקראות ביותר

מוצרי טואלטיקה מיובאים יקרים ב-48% ביחס לעולם

נתונים שהציג היום משרד הכלכלה מגלים כי משחות השיניים בישראל יקרות ב-36% בממוצע לעומת מדינות בעולם, ובמותגים מסוימים הפער מגיע ל-91% ■ שר הכלכלה אלי כהן נגד יבואני הטואלטיקה: "לא ניתן שיגזרו קופון על הצרכן הישראלי"

שר הכלכלה אלי כהן / צילום: דודי ועקנין
שר הכלכלה אלי כהן / צילום: דודי ועקנין

מוצרי הטואלטיקה המיובאים יקרים ב-48% בהשוואה לעולם - כך עולה מנתונים שהציג היום (ד') שר הכלכלה, אלי כהן, המצביעים על פערי מחירים משמעותיים במוצרים מיובאים בין ישראל למדינות שונות בעולם.

במסגרת המלחמה ביוקר המחיה, משרד הכלכלה ערך בחודשים האחרונים סקירה השוואתית של מוצרי טואלטיקה וניקיון נבחרים, במטרה לבחון את רמת המחירים בישראל לעומת 13 מדינות בעולם, להעריך את פערי המחירים וממה הם נובעים.

"לך תתאבד במקום אחר": 890 תלונות נגד שופטים הוגשו ב-2016

loading

המוצרים בהם נמצאו הפערים הגדולים ביותר הם משחות שיניים, דאודורנטיים ומוצרי גילוח. כך למשל, בקטגוריית משחות השיניים, שהיקף הצריכה השנתי שלה עומד על 185 מיליון שקל, נמצא כי ישראל יקרה בממוצע ב-36%, ובמותגים מסוימים הפער אף מגיע ל-91%. גם בתוך המותגים עצמם נמצאו פערי מחירים: מרידול, שנתח השוק שלה עומד על 5%, יקרה ב-49% יותר מקולגייט, שנתח השוק שלה בישראל עומד על 58%.

בקטגוריית הדאודורנט לגברים נמצא כי המחיר בישראל יקר ב-30% מהמדינות שנבדקו. כך למשל, הפער במחיר של המותג ספיד סטיק, שלו נתח שוק של 22% בישראל, יכול להגיע ל-60% לעומת המדינות שנבדקו בסקירה. כך גם במוצרים של ג'ילט, שמחזיקה בישראל בנתח שוק של 10% עם פערי מחירים של 55%; ורקסונה עם 6% נתח שוק ופער של 33% במחיר. הדאודורנט היחיד שהפער בו היה לטובת ישראל הוא דאודורנט אקס.

גם בקטגוריית הדאודורנט לנשים הפערים גדולים מאוד. לפי הממצאים, פערי המחיר של ספיד סטיק, שמחזיקה בישראל נתח שוק של 22%, עלולים להגיע ל-52%; דאב עם נתח שוק של 19% ופער מחירים של 50%; ורקסונה עם נתח שוק של 9% ופער של 30% במחיר.

נציין כי היבואניות הגדולות שאליהן מתייחסים הנתונים של משרד הכלכלה הן דיפלומט, יוניליוור, שסטוביץ וגורי. הסקירה של המשרד התבססה על דיווחי הרשתות הקמעונאיות, שמחויבות כיום על-פי חוק שקיפות המזון לספק דיווח יומי בנוגע למחירי המוצרים שלהן.

מי שלא נכלל עד היום בחוק הזה הן רשתות הפארם, ובראשן סופר-פארם, המהוות כשליש מתחום הטואלטיקה מבחינת נתח השוק. רשתות הפארם ייכנסו לחוק שקיפות המחירים רק החל מחודש יולי, וכדי לכלול גם אותן בסקירה, ניאלץ המשרד לקיים בדיקה עצמאית עם מחקר נקודתי שבחן את הנתונים האלה. לדברי שר הכלכלה, סקירה נוספת בעניין הפארמים עתידה להתפרסם בהמשך. 

בישראל משלמים יותר

"רווחים חזיריים" 

"המשימה של יוקר המחיה קצת הוזנחה בשנים האחרונות", אמר השר כהן במסיבת העיתונאים. "בחודשים האחרונים הצוות הבכיר של משרד הכלכלה פעל במטרה לטפל ביוקר המחיה. יש כאלה שמנצלים בלעדיות ואת העובדה שאנחנו כלכלת אי, ליתר דיוק אי מדיני. אני מאמין בסחר הוגן ולא ברווחים חזיריים. אנחנו רואים ריכוזיות גם בייצור וגם ביבוא, יש שחקנים מרכזיים בכל אחד מהמקטעים האלה".

הוא הוסיף כי "אנחנו מתחילים היום בנושא הטואלטיקה - תחום שרובו נשען על יבוא. כולנו היינו בתחושה שמוצרי הטואלטיקה בישראל היו גבוהים בהשוואה לעולם, והממצאים שלנו מראים עד כמה. אנחנו לא נשלים עם זה. נפעל לכך שבישראל, ברלין ולונדון המחירים יהיו זהים. לא ניתן שיגזרו קופון על הצרכן הישראלי".

בתוך כך הכריזו היום במשרד הכלכלה על כמה צעדים שייכנסו לעבודה בחודשים הקרובים. בין השאר יועברו בחודש יולי תקנות חדשות לאישור הכנסת, שירחיבו את חוק שקיפות המחירים ויחייבו את הקמעונאיות הגדולות להציג את מחירי הטואלטיקה בחו"ל, בגין מוצרים שפער המחירים בהם נמצא גבוה בהשוואה לחו"ל. לדברי השר, ההשוואה תיעשה דרך משרד הכלכלה, והאחריות להציג את השילוט תהיה על הקמעונאים הגדולים בלבד.

בנוסף יחויבו הרשתות בפרסום מחירים ותמיכה באפליקציות להשוואת מחירים; המשרד יפעל לקידום תקנות תמרוקים (תחת משרד הבריאות) מעבר להצהרות לטובת יבוא מקביל, לרבות מעבר להצהרת יבואן. כמו כן הוחלט לקדם הצעת חוק להגבלת כוחם של יבואנים גדולים.

הורדת חסמים על יבוא מקביל

על כך אמרה הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, כי הצעת החוק נמצאת בשלבים האחרונים בעבודה פנימית, והיא תעבור לשימוע ציבורי ולאישור משרד משפטים. נציין כי ההגדרה למונופול היום מתייחסת ליבואן שמחזיק ביותר מ-50% משוק מסוים. 

"כשאנחנו מסתכלים על האתגר, ברור לנו שהגברת התחרות תבוא בראש ובראשונה מיבוא. אנחנו מנסים להוריד חסמים על יבוא מקביל. רק לפני חודשיים יצאנו נגד החברה המרכזית למשקאות. אנחנו רואים חשיבות עצומה לאכוף מגבלות על יבוא מקביל, ואנחנו בוחנים כרגע מספר אמצעים שיסייעו לנו לקידום התחרות. האמצעי הראשון הוא בחינה מחדש של הגדרת המונח מונופולים", אמרה הלפרין והוסיפה כי מדובר בנושא מורכב. "ראינו מה קרה לתחרות בעקבות הרפורמה בסלולר, רפורמת השמיים הפתוחים ובפתיחת מכסות היבוא על גבינות ובשר. כעת הגיע תור הטואלטיקה".

סוגיה נוספת שנבחנת בימים אלה על-ידי הממונה להגבלים העסקיים היא הסדרי בלעדיות של רשתות קמעונאיות בקניונים.

האם למשרד הכלכלה אין יכולת להתמודד ישירות מול היבואנים? התוכנית הנוכחית מנסה אמנם להיאבק בפערי היבוא וברווח של חברות היבוא הגדולות, אך בפועל מי שייאלץ ליישם את התקנות החדשות באם יאושרו בכנסת הם דווקא הקמעונאים, אשר הנטל לפרסום השוואת המחירים לעומת אירופה - יוטל עליהם. 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות