ברודט: עד מתי תימשך ירידת חלק הממשלה בתוצר?

דוד ברודט, יו"ר בנק לאומי, בוועידת שוק ההון של "גלובס": "המשק הגלובלי מתאושש מהמשבר הגדול, אך עדיין יש אי ודאות בארה"ב, באירופה וכן בסין וביפן"

"נתוני המשק הישראלי ל-2016 היו טובים - צמיחה של 4% אבטלה נמוכה פחות מ-5%, אין אינפלציה, מאזן תשלומים טוב, אקזיטים וסטארט-אפים ועוד. המשק הגלובלי מתאושש מהמשבר הגדול, אך עדיין יש אי ודאות בארה"ב ואנחנו עדיין לא מבינים את המשמעויות של התוכניות של הנשיא טראמפ, גם בגוש האירו יש אי ודאות, וגם סין ויפן עדיין לא לגמרי התאוששו". כך אמר דוד ברודט, יו"ר בנק לאומי בוועידת שוק ההון 2017 של "גלובס".

ברודט הוסיף: "אנחנו בניגוד למה שקורה בעולם, יכולים להשפיע על עצמנו במהלכים שניקח. למרות הצמיחה הגבוהה אשתקד, הצמיחה שלנו היא בינונית בשנים האחרונות. הפיריון נמוך במשק הישראלי בגלל השקעות נמוכות בסקטור העסקי, וכן בגלל דמוגרפיה ועוני", אמר. "כדאי לנו לשים דגש בפיתוח משאבים כדי לשלוט על גורלנו הכלכלי".

מכאן עבר ברודט לדבר על תהליך הקטנת הפעילות של הממשלה במשק: "שנים רבות היה זה תהליך מחויב המציאות לנוכח הרמה הגבוהה של הוצאות הממשלה בהשוואה הבינלאומית. בתפקידיי בממשלה, במשרד האוצר, כממונה על התקציבים וכמנכ"ל האוצר לפני למעלה מ-20 שנה, הובלתי בנמרצות מהלכים אלו ואז היה לנו חוב ציבורי גבוה והוצאה ממשלתית חריגה.

"הייתה אג'נדה ממשלתית שרצתה להקטין את חלקה של הממשלה תוך הורדת מיסים כתפיסה כלכלית. האם אג'נדה זו צריכה להמשך? הגענו בשנה החולפת ליחס חוב-תוצר של 62 אחוזים, להוצאה ממשלתית כוללת של 39 אחוזים והוצאה ציבורית אזרחית של כ-31 אחוזים, מהשיעורים הנמוכים בעולם המפותח.

"צמיחת השירותים הממשלתיים האזרחיים נמוכה מגידול התוצר. במקביל עלתה הצריכה הפרטית, שהחליפה את מימון שירותי הממשלה. להתפתחויות אלו יש משמעויות שליליות על אי השוויון הכלכלי-חברתי. אתם פה, היושבים בקהל חשים את המגמות האלו ,כפי שחש רוב הציבור הישראלי, המשלם יותר עבור חינוך, בריאות, שירותי רווחה ואף לחלק משירותי התשתית.

"אנחנו נמצאים היום בנקודה שצריך לשאול עד מתי תימשך ירידת חלקה של הממשלה האזרחית בתוצר? מהו השיעור שהממשלה רוצה להגיע, בהוצאה הממשלתית האזרחית מהתוצר? מהו השיעור בין המימון הפרטי למימון ממשלתי בשירותים כמו חינוך ובריאות? ובמיוחד יש לדון ולהבין מהו המחיר הכלכלי-חברתי להמשך מגמות אלו? למשל, המשך ירידת יחס חוב-תוצר לכ-50 אחוזים תוך המשך הורדת נטל המס, תשפיע על ההאטה נוספת בשירותים הציבוריים האזרחיים ועל עליית מימון משקי הבית למוצרים ושירותים חברתיים.

"הקטנת חלקה של הממשלה במשק, גורמת לאי טיפול בשאלות מרכזיות שתשפענה על הצמיחה העתידית, כמו הפריון הנמוך המבטא כשל שוק שרק הממשלה יכולה לפתור. לא משקיעים מספיק בהכשרה מקצועית, לא משקיעים מספיק בהון האנושי לקבוצות נזקקות כמו חרדים, ערבים ואזורי הפריפריה בהקניית ארגז הכלים הנדרש להתמודדות עם הכלכלה המודרנית והטכנולוגית".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988