רשויות האכיפה ממשיכות "לסגור את הברזים" הכלכליים של העבריינים: הוועדה לרישוי חוקרים פרטיים ושירותי שמירה החליטה אתמול (ד'), בהחלטה חריגה, לשלול את רישיונן של 5 חברות שמירה בצפון הארץ, לאחר ששוכנעה כי קיימת תשתית ראייתית מינהלית לכך שהחברות היוו בסיס לפעילות נרחבת של סחיטה באיומים, הלבנת הון והוצאת חשבוניות פיקטיביות. זאת, בשעה שבעלי החברות - אשר נגדם מנוהל תיק פלילי חמור בגין סחיטת דמי פרוטקשן ואיומים על בעלי עסקים בצפון וכן עבירות מס והלבנת הון - עדיין לא הורשעו.
החלטת הוועדה - ביחס לחברות "כנפי עטלף", "מקיפי מרום 300", "חוד אבטחה", "מ.ס.קילנור" ו"אורגן אבטחה" - התבססה על שיקולים של ביטחון הציבור ואמון הציבור בגופי אבטחה, והפגיעה החמורה באינטרס הציבורי ובתכלית שביסוד חובת הרישוי.
את ההליך ניהלה חוליית אכיפה כלכלית משולבת מפרקליטות מחוז צפון, תוך שילוב כלים משפטיים מתחום המשפט המינהלי עם ממצאי החקירה הפלילית.
הבקשה לשלילת רישיון חברות השמירה נולדה על רקע כתב אישום חמור שהוגש 31 נאשמים וחברות בפברואר השנה, במסגרתו נטען כי ארגון פשע מאזור הצפון דרש וקיבל "פרוטקשן" (דמי חסות) בהיקף כולל של מיליוני שקלים מבעלי עסקים בצפון, עבור שירותי שמירה שבפועל לא סופקו.
בין הגופים הנסחטים על-פי כתב האישום: קרן קיימת לישראל (קק"ל), שנסחטה ונעשקה על-ידי הארגון, שדרש וקיבל מהקרן דמי חסות במשך שנים עבור שירותי שמירה באתר "אגמון החולה", שלא סופקו בפועל.
הפרשה נחשפה בראשית השנה, עם מעצרם של 27 חשודים במעורבות בתעשיית ה"פרוטקשן" בצפון הארץ. ממצאי חקירה סמויה שבוצעה על-ידי המשטרה, בשיתוף-פעולה עם רשות המסים, חשפה חשד כי כנופיה שפעלה באזור הצפון הטילה את אימתה על בעלי עסקים, דרשה תשלום בהיקף אלפי שקלים עד עשרות אלפי שקלים עבור "שירותי שמירה" וגרמה נזקים כלכליים בשווי מאות אלפי שקלים למי שסירב לשלם. כתב האישום כולל לא פחות מ-50 אישומים נגד כל הנאשמים, כל אחד על-פי חלקו, כאשר כל אישום מגולל פרשיית סחיטה אחרת, בהן הסחיטה של קק"ל.
כתב האישום שהוגש בפרשה מגולל ריבוי אירועי גביית דמי חסות, "פרוטקשן", תוך הפחדה וטרור בתקופה שבין ראשית 2012 ועד ראשית 2017. הנאשמים ואחרים, נטען, התאגדו יחד לארגון פשיעה שקנה לעצמו שליטה וצבר מוניטין בתחום דמי החסות באזור הצפון, מרמת הגולן ועד לגליל העליון והתחתון.
על-פי האישום, ראשי הארגון דאגו להפצת שמם באמצעות מדבקות ועליהן הכיתוב "רעם" ומספרי טלפון, אותם הדביקו באתרי הבנייה ועל הכלים הזוכים להגנתם. זאת, בתמורה לדמי החסות וכתחליף לשמירה בפועל על הכלים, שלא סופקה מצדם.
הגנה של מדבקת הארגון
לפי כתב האישום, באמצעות המדבקות, התריעו ראשי הארגון על שליטתם במקום, הפיצו את המוניטין שלהם והרתיעו גורמים עברייניים אחרים מלהתקרב לאתרים ולכלים הזוכים לחסותם. בעלי כלים כבדים בשטח האזור הגאוגרפי שלא קיבלו את חסותו של ארגון הפשיעה, באמצעות מדבקות של המותג "רעם", סבלו מגניבות ונזקים חמורים - ואלה נפסקו באורח-קסם עם קבלת החסות מצד הארגון.
עוד נטען כי ראשי הארגון דאגו להחזיר את הרכוש הגנוב בתמורה לתשלום כספי או בתמורה לתשלום דמי חסות מכאן ולהבא.
"שמם של הארגון וראשי הארגון נודע ברבים, באמצעות האימה שהוטלה על-ידם ונזק הרכוש שנגרם למי שלא ביקש או הסכים לקבל את חסות הארגון", נכתב באישום. "כתוצאה מכך חששו מפני ראשי הארגון גם קבלנים וגם בעלי עסקים שלא נפגעו או אוימו ישירות, ומפאת האימה שהטיל הארגון על האזור כולו, הסכימו אף הם ולעתים אף ביקשו לקבל את חסותו של הארגון ולשלם עליה דמי חסות, מבלי שיזכו לשמירה בפועל על עסקיהם, אלא רק להגנתה של 'המדבקה'".
עוד נטען כי הנאשמים פעלו באופן מאורגן ומתוחכם, על-מנת ליצור לדמי החסות חזות חוקית ולגיטימית, תחת מטרייתן של חברות שמירה ואבטחה רשומות ובעלות היתרים כדין, שהיו הלכה למעשה בשליטת ארגון הפשיעה. כך, נטען, דאגו הנאשמים להנפקת חשבוניות כוזבות ולהלבנת הכספים ששולמו כדמי חסות, בסך כולל של מיליוני שקלים רבים, באמצעות חברות השמירה. זאת, תוך שימוש בחברות-קש אחרות ובעסקים למתן שירותי מטבע.
בהחלטת הוועדה ששללה את רישיונן של חלק מחברות השמירה המעורבות בפרשה (חלק מהחברות כלל לא היו בעלות רישיון) נקבע כי "בשל חומרת המעשים ומאפייניהם, גובר בנסיבות האמורות האינטרס הציבורי, ובכלל זאת החובה להגן על ביטחון הציבור, על פני שיקולים שמקורם בפגיעה בזכויות הפרט, ובכלל זאת פגיעה בחופש העיסוק ובפרנסתם של עובדי החברות, שחלקם תמי-לב".
עוד קבעה הוועדה כי "לא ניתן להפקיד בידי החברה ומנהליה, שנמצאו לגביהם ראיות מינהליות לביצוע המעשים המפורטים, רישיון מטעם המדינה לעסוק במקצועות השמירה. מתן רישיון בנסיבות אלה מהווה פגיעה חמורה באינטרס הציבורי ובתכלית שביסוד חובת הרישוי".
ההחלטה היא פרי עבודתה הראשון של חוליית אכיפה כלכלית משולבת שהוקמה לאחרונה בפרקליטות מחוז צפון, ואשר עיקר עבודתה שלילה של כל טובת הנאה מהעבריין או תמריץ כלכלי העשוי לצמוח לו כתוצאה מביצוע העבירה, לצד הגנה על נכסי המדינה והקופה הציבורית.
מפרקליטות מחוז צפון נמסר כי "מדובר בצעד משמעותי נוסף של פרקליטות המחוז, שמטרתו לאפשר לתושבי הצפון ובעלי העסקים בה לחיות ללא מורא ולישון בשלווה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
