הנקראות ביותר

יורש העצר התאילנדי: קאב קם - השם הכי חם בסצנת האוכל

"קאב קם", המקום החדש של לק ויריב מלילי מ"בית תאילנדי" - פשוט אוכל סקסי

קאב קם סלט איטריות עם כיסוני שרימפס / צילום: איל יצהר

מה הופך מקום, מסעדה או בר, לסקסי? האמת היא שלא פעם, מספיקה הגדרתו כבית אוכל, מסעדה או בר כדי להפכו לכזה. מסעדה זה עסק רציני ובר זה סקסי. לא? בעידן ה"זורם" שלנו, זה שבו מפות מעומלנות ומלצרים מעונבים הם נחלת העבר, מסעדות רבות הבינו מזמן את החלוקה הזו, והכריזו על עצמן זה מכבר כ"מסעדה-בר", כן או לא קשור למציאות.

רוצה לשחק אותה אצל קהל צעיר ומעודכן? בנה בר גדול במרכז המסעדה וראה זה פלא. לפעמים. אפילו חיים כהן הגדול כבר מארח אנשים על הבר, אפילו שני ברים, במסעדת "יפו תל-אביב" שלו.

מסעדת "בית תאילנדי" הייתה, ונשארה, אחת המסעדות האהובות ביותר על הקהל התל-אביבי בשני העשורים האחרונים. גם עליי. אבל יש משהו שקשה מאוד לומר עליה, שהיא מסעדה מצודדת במיוחד. לרבבות סועדים, וגם לי, זה לא ממש הפריע עד עכשיו. ובצדק. "בית תאילנדי" מגישה אוכל מסעיר, שאין לו שום צורך בקישוטים ובעיצובים מיותרים מסביבו.

אלא שהזמנים משתנים, ואחרי שנים של שמועות על מקום נוסף, מגיע המקום החדש של לק ויריב מלילי, הבעלים של "בית תאילנדי", ומוכיח שגם בתחום העיצוב קשה להתחרות בהם, כשהם רוצים.

"קאב קם", הבר-מסעדה החדש של בני הזוג המלכותי של הקולינריה התל-אביבית, הוא השם הכי חם בסצנת האוכל של העיר בחודשים האחרונים. "קאב קם" מעוצבת, אני מניח (לא הייתי במקומות הבאים) כמו בר אפלולי במלון יוקרתי בבנגקוק או פנום פן. זה מתחיל בתאורה העמומה, נמשך במוזיקה החושנית (גם אם לא מספיק, אם להתקטנן על משהו קטן. קצת יותר מדי מוזיקת מעלית/קניון, וקצת פחות מדי "האמריקני השקט" של גרהם גרין) ונגמר בעיצוב המרהיב. מסכי במבוק במקום קירות מאחורי הבר המסורג, מסעדי הספסלים המחוברים לקיר בחגורות גברים ועוד אלמנטים עיצוביים המתגבשים בסופו של דבר לאמירה קוהרנטית ובעיקר, כאמור, סקסית.

גם הקהל הוא מ"הסוג הנכון". צעיר, יפה, רחוץ, חפוף ומעודכן לאללה. כזה שיודע שכאן גם שותים. הזמנו אם כן שני קוקטיילים - אם כבר, אז כבר, ושלל מנות קטנות למרכז השולחן. אחד היה מרגריטה, על בסיס טקילה דון חוליו וקוואנטרו כמו שצריך ומקובל, אבל בתוספת ליים ובעיטור צ'ילי, ועם מקל למון גראס לקישוט (וכן, זה היה חריף לאללה). הקוקטייל השני היה לימוני ומרענן על בסיס וודקה קטל וואן, מקושט ברבע ליים עם צ'ילי ירוק וסירופ אגבה, בקישוט עלי ריחן תאילנדי. שני הקוקטיילים היו ממסטלים ומצוינים. וסקסיים.

ואז התחילו להגיע המנות. ברוסט (חזה) חזיר צלוי ופרוס דק, עטוף במעין משחת פלפלים חריפים אדומה, מתובלת במיצי הדרים טריים. מנה בטמפרטורת החדר, שהייתה פשוט ממכרת בחריפותה המתונה, שמותנה עוד יותר בעזרת מעין "קרטיב" של סטיקי רייס, אורז דביק על שיפוד.

שלוש נקניקיות בקר מתובלות כדבעי בנוסח צ'אנג מאי, עטופות בעלי חסה ומקושטות בפלפל חריף, כוסברה ובצל ירוק. אתה טובל ברוטב החריף, ובוכה. מאושר. עוד מנת-על: חסה, קוביות לברק מטוגנות מתובלות בלמון גראס, בצלצלי שאלוט, בוטנים קצוצים, קוקוס קלוי, ג'ינג'ר ותועפות לימון. שוב, פצצה. בכלל, חובבי הדגים ישבעו כאן נחת ויוכלו להעביר ערב שלם ללא בשר. וכך גם הצמחונים ואפילו הטבעונים.

עכשיו מגיעה מנה המורכבת בעצם משלוש מנות. לביבות לברק קטנות, שמזכירות קצת את לביבות הבטטה של "אורנה ואלה", אבל יחי ההבדל הקטן, ולצדן שקיקי בצק דק כדוגמת פילו ממולאים בשרימפס, ושוקי עוף זערוריות שהיו הקנטקי פרייד צ'יקן הכי טעים שאכלתי מימיי.

סלט אטריות חיטה קרות עם... ברוסט של חזיר, כיסוני שרימפס (אותם הכיסונים משלישיית ההפתעות שמקודם) ופאק בונג* וקנה (עוד ירוק תאילנדי נהדר) מהחווה של יריב מלילי. שוב, נהדר. סקסי. אפילו את סלט הפאפייה המסורתי המרנו הפעם בסלט פאפייה עם... ברוסט צלוי של חזיר. לא הצטערנו.

קינחנו ב... רגל חזיר מבושלת בישול ארוך של תשע שעות עם באק צ'וי, קאנה, אטריות ורוטב אדום חריף מופלא ממש. יש גם קינוחים אמיתיים. לא טרחנו. רצינו לשמור על הטעמים החריפים/חמוצים הנהדרים האלה בפה כמה זמן שרק אפשר. יש סיכוי שקם יורש ל"בית תאילנדי". אבל לבני הזוג מלילי אין מה לדאוג.

כדאי להכיר

פאק בונג: חוות הירוקים האורגניים המשרתת את יריב ולק מלילי מנפיקה את מה שרבים מחובבי האוכל התאילנדי כבר מכירים היטב ואפילו מוצאים מדי פעם בשוק הכרמל, אם כי לא בכזו איכות ותדירות. הפאק בונג המוכר גם למטיילים בשמו הנוסף "Morning Glory". הוא עלה הגדל ליד מקורות מים ומשמש כ"תרד" בתאילנד. 

קאב קם

פרטים: לינקולן 11, תל-אביב, טל' 03-6223360. ב'-ש' 02:00-18:00

מחירים: מרגריטת טום יאם - 52 שקל, קוקטייל קפאו - 42 שקל, בירה סינגה מחבית (פעמיים) - 56 שקל, קא מו (רגל חזיר) - 88 שקל, סאיי הואה (נקניקיות) 52 שקל, קונג טוט, ביסים פריכים (לברק, שרימפס ועוף) - 52 שקל, מו מנאו (ברוסט חזיר) - 48 שקל, מיאנג פלה (לברק) - 48 שקל, סום טאם מו (סלט פאפייה עם ברוסט חזיר) - 58 שקל, באמי מו - סלט איטריות - 72 שקל

השורה התחתונה: יקר אבל שווה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות