לא למהר להגיד לא

איך בוחרים נכון את התפקיד הבא?

קריירה / צילום: Shutterstock
קריירה / צילום: Shutterstock

הטור הקודם - הקרב על הטייטל - עסק במרדף אחרי הגדרת תפקיד בכירה יותר, והתמקד בשאלה מתי ההגדרה היא נכס קריירה ומתי היא חסרת ערך. המסקנה היא כי ערכה הוא פונקציה של הארגון המעניק אותה. כלומר, אם הארגון נהנה מערך מותג גבוה הרי שהגדרת התפקיד היא נכס, אך אם חלילה ערכו של הארגון בשוק נמוך, ערכה של ההגדרה וכוחה כמנוף קריירה נמוכים גם הם - גם כשמדובר במנכ"ל החברה.

שתי אלטרנטיבות ריאליות

איך יודעים האם התפקיד המתהדר בהגדרה נוצצת מהווה מקפצת קריירה טובה יותר מזו הנוכחית, או שמא מוביל לנסיגה בקריירה ולפגיעה בערך השוק הנוכחי והעתידי?

ניקח לדוגמא דירקטור, מנהל תחום דיגיטל בחברת מדיה ממותגת, שמטרת הקריירה שהציב לעצמו- מנכ"ל חברה בינונית בת כ-500 עובדים. לאחר 3.5 שנים בתפקיד, הבין שלא יצליח להתקדם לפוזיציית סמנכ"ל בחברה בה הוא עובד והחל מחפש תפקיד סמנכ"ל דיגיטל בחברה אחרת (בינונית ומעלה), או לחילופין מנכ"ל חברה קטנה.

המשימה שלקח על עצמו מורכבת, שכן סמנכ"ל דיגיטל זו פוזיציה נדירה - ומרבית העוסקים בתחום הם בדרג סמנכ"ל. בנוסף הוא חסר את הניסיון/הרקע הטכנולוגי הדרוש לתפקידי סמנכ"ל שיווק, סמנכ"ל פיתוח עסקי או סמנכ"ל מוצרים, כלומר בפניו שתי אפשרויות ריאליות: תפקיד מקביל (דירקטור) בחברה בסדר גודל דומה, או תפקיד מנכ"ל חברה קטנה מאד.

ואכן 5 חודשי חיפוש לא הניבו הצעה לתפקיד סמנכ"ל (להוציא בחברת סטארט-אפ רעועה שתקרוס תוך פחות משנה), תחת זאת הוא קיבל הצעה לנהל תחום דיגיטל בחברה טכנולוגית קצת יותר גדולה מזו הנוכחית (דרג דירקטור), וזומן לראיון ראשון לתפקיד מנכ"ל סטארט-אפ בתחום המדיה. עוד לפני שהספקתי להביע דעתי השיב בשלילה לתפקיד הדירקטור, מתרגש לקראת הראיון לתפקיד המנכ"ל. הוא הצליח להרשים את המראיין והחל מתקדם בתהליך המיון, כשבמקביל ביקשתי ממנו לשתף איתי פעולה בתרגיל קריירה.

קורות חיים ככלי תומך החלטה

בקשתי שיכין שני מסמכי קורות חיים נוספים על זה הנוכחי, שבכל אחד מהם יוסיף קדנציה בת 3 שנים באחד משני התפקידים שהוצעו לו. כלומר, מסמך אחד עם תפקיד מנכ"ל הסטארט-אפ אליו הוא מתראיין, ומסמך שני עם תפקיד הדירקטור שפסל על סף, שבוצעו לכאורה בין השנים 2017-2020. הנחיתי אותו להמציא גם תכנים לתפקידים הנ"ל (תכולת התפקיד, היקפי פעילות, היקפים כספיים, גידול במכירות/רווח, הישגים מקצועיים נוספים וכו'), זאת על פי המידע שאסף עד כה לגבי כל אחד מהתפקידים/ החברות.

כשעמדו לרשותנו 3 המסמכים, ביקשתי ממנו לנסות ולקבוע את ערך השוק של האוחז בכל אחד מהם, כאילו מדובר ב-3 אנשים שונים. תכלית התרגיל הייתה לגרום לו להבין איזה מ 3 התפקידים מהווה מקפצת קריירה טובה יותר, שזה למעשה הקריטריון הכי חשוב בבחירת כל תפקיד.

רק לאחר שכתב את הדברים הצליח לראשונה להבין שדווקא התפקיד שפסל על הסף מקנה לו את ערך השוק הגבוה ביותר, ומשמש מקפצה טובה יותר מהשניים האחרים. מדוע? למרות שמדובר בתפקיד דירקטור "בלבד", היה בו קידום אמיתי לחברה בעלת ערך שוק גבוה יותר מזו הנוכחית, שמאפשרת לו גם לצאת מהנישה של המדיה בה הוא תקוע שנים, וגם את הפוטנציאל לרכוש את הניסיון שחסר לו כדי להתקדם לתפקיד סמנכ"ל בחברה רצינית.

מטרה לא ריאלית

האם התפקיד שפסל על הסף עתיד היה להוביל אותו לעמוד בראש חברה של 500 עובדים? כנראה שלא. להערכתי המטרה שהציב לעצמו מלכתחילה לא הייתה ריאלית, אבל גם אם כן - אין ספק שתפקיד מנכ"ל הסטארט-אפ לא ייקח אותו לשם. תרגיל קורות החיים הוכיח לו שמדובר בחברה עם סיכוי אפסי להצליח, כישלון שעתיד להיות מיוחס לעומד בראשה, ולפגוע בערך השוק שלו ובהסתברות לעוד תפקיד מנכ"ל בעתיד.

הדוגמא הזו ממחישה היטב מדוע לא כדאי לסמוך על אינטואיציה ולמה מומלץ שלא להתפתות להגדרות תפקיד נוצצות. בכל מקרה רצוי לבחון כל הצעת עבודה באמצעות בכלים קצת יותר מובנים, כפי שהסברתי בהרחבה בטור איך לבחור נכון את התפקיד הבא , אחרת אתם עלולים להתנדב לסגת בקריירה, או חלילה להגיד לא להצעה הטובה ביותר. בהצלחה.

■ הכותבת היא מומחית לשוק העבודה. לתגובות: orna@rudi-cm.com