רפורמה בהוצל"פ: הקלות משמעותיות בריבית הנצברת על החוב

השבוע פורסם תזכיר חוק שעשוי להציל חייבים רבים ממלתעות הריביות הגבוהות אליהן הם נקלעים ■ לפי החוק כיום, הריבית יכולה לגדול עד אין-קץ, כך שהחוב לעולם לא ישולם עד תומו ■ החוק החדש יאפשר לחייב לבקש ממנהל לשכת ההוצל"פ להפחית 25% מריבית הפיגורים ■ ומה חושבים על כך המומחים?

הוצאה לפועל / צילום: שלומי יוסף
הוצאה לפועל / צילום: שלומי יוסף

"בשנת 2007 גילו לאשתי סרטן, וכדי לממן תרופות, מכרתי את ביתי ולקחתי הלוואה בסך 120 אלף שקל מבנק לאומי, ושנינו לא עבדנו באותה תקופה. הגענו לתקופה שלא היה לנו אוכל בבית, אך תוך שבועיים הוציאו נגדי פסק דין להוצאה לפועל, ומאותו הרגע המחאות חוזרות, וגם על כל חוב אחר נפתח תיק חוב. אין לי 3,000 שקל להחזיר כל חודש" - כך סיפר בקול רועד בעל חוב במערכת ההוצאה לפועל לחברי הוועדה לביקורת המדינה בדיון שהתקיים לפני כשנה.

הדברים נאמרו במסגרת דיון בוועדה לביקורת המדינה על דוח שערך מבקר המדינה על הכשלים במנגנון גביית החובות במערכת ההוצאה לפועל. במסגרת הדוח נחשפו נתונים מקוממים בעליל על שיעורי הריבית המושתת על חייבים, הגורמת לחובם לתפוח לממדים מפלצתיים לעתים ביחס לחוב המקורי.

אולם סיפורו של בעל החוב הזה אינו חריג. חייבים רבים הנקלעים לסבכי מערכת ההוצאה לפועל עם חוב נמוך יחסית, מוצאים את עצמם תוך זמן קצר עם חוב מפלצתי, שאינם יכולים לעמוד בו, לאחר ש"התלבשו" על החוב ריביות והצמדות ועוד.

לפי דוח מבקר המדינה מאשתקד, למשל, באוגוסט 2015 היה ההיקף הכולל של החובות בתיקי ההוצאה לפועל למעלה מכ-650 מיליארד שקל. מתוך סכום זה, כ-63 מיליארד שקל בלבד כסכום החוב הראשוני בעת פתיחת התיקים; והיתרה (כ-580 מיליארד שקל) כוללת בין היתר ריביות, הפרשי הצמדה, אגרות והוצאות שהצטברו לחוב עד לאוגוסט 2015.

סטטוס של "חייב משלם"

תזכיר חוק חדש שפרסמה בתחילת השבוע שרת המשפטים, איילת שקד, שמשרדה מופקד על רשות האכיפה והגבייה (הוצאה לפועל) - הכולל תמריץ ראשון מסוגו לחייבים במערכת ההוצאה לפועל לשלם את חובם - עשוי להציל חייבים רבים ממלתעות הריביות הגבוהות אליהן הם נקלעים. זאת, במסגרת אחד התיקונים המעוגנים בתזכיר החוק, העוסק בהסדר התשלומים של החייב ובהקלות ריבית שיקבל חייב שיעמוד בתנאים מסוימים.

לדברי שקד, מדובר בהצעת חוק שמהותה "יותר גזרים ופחות מקלות", ש"יעודדו חייבים לשלם את חובם. כך יצאו כולם נשכרים - גם החייב וגם הזוכה".

על-פי החוק כיום, חייב שבוחר בתחילת התהליך לשלם את חובו בתשלומים (ולא בבת-אחת), אפילו אם עומד בתשלומים, צובר ריבית פיגורים בהתאם לסוג החוב. הריבית יכולה לגדול עד אין-קץ, כך שהחוב לעולם לא ישולם עד תומו. בנוסף, על אף שהחייב עומד בתשלומים, הוא חשוף לעיקולים שונים ואמצעי גבייה אחרים שניתן לבקש מרשם ההוצאה לפועל לנקוט נגדו.

התיקון לחוק מציע כי חייב שיצהיר על כך שמעוניין לשלם את חובו בתיק ספציפי באופן עקבי, ואכן יעמוד בכך במשך 3 תשלומים רציפים - יוכר כ"חייב משלם" בתיק הזה, ויוכל לבקש ממנהל לשכת ההוצאה לפועל להפחית 25% מריבית הפיגורים. בנוסף, יוכל אותו חייב לבקש ממנהל ההוצאה לפועל לעכב בתיק זה מעתה ואילך חלק מההליכים שעשויים היו להינקט כנגדו, ובהם שלילת רישיון נהיגה ועיקולי חשבון עו"ש, משכורת ומיטלטלין. התיקון המוצע לא אמור לחול על תיקי משכנתא, משכון או הלנת שכר.

מנגד, על-פי התיקון המוצע, אם החייב לא יעמוד בהתחייבותו לשלם - יוכל הזוכה (הגורם שלו חייבים כספים), בתנאים מסוימים, לבקש להחזיר (ממועד הבקשה) את ריבית הפיגורים לשיעורה המקורי, וגם לבקש שימומשו נגד החייב אותם הליכים שעוכבו.

ללא ריבית תופחת

תמריץ כזה, כבר בפתחו של ניהול תיק ההוצאה לפועל, הוא ראשוני ומעוגן בחקיקה כברירת מחדל. זאת לעומת המצב החוקי כיום, במסגרתו אם החייב רוצה לפעול להפחתת הריבית על החוב, עליו לנהל הליך ממושך מול רשם ההוצאה לפועל והזוכה. נכון להיום צריכים חייבים לבקש מרשם ההוצאה לפועל את הפחתת הריבית, וזה פונה לצדדים לקבלת את עמדתם. עם זאת, גם לאחר שקיבל את תמיכת הזוכה בהפחתת הריבית, לרוב לא נענה הרשם לבקשה.

לדברי הסגנית הבכירה ליועצת המשפטית ברשות האכיפה והגבייה, עו"ד ענת ליברמן, אותם 25% שיופחתו מריבית הפיגורים - לפי הצעת החוק - עשויים במקרים רבים להוות את קו פרשת המים בין חוב שמשולם עד תומו לבין חוב שכבר לא ישולם לעולם נוכח הריבית התופחת. "לראשונה, מי שעומד בתשלומים - המערכת מכירה בו ככזה, במקום המסר הנוכחי שהוא מקבל - של ריבית שממשיכה להיות ריבית עונשית", היא מוסיפה.

ההכרה האמורה מתבטאת גם בכך ש"החייב המשלם" יכול, כאמור, לבקש שלא להיות חשוף לאיום המתמיד של עיקולים ושלילת הרישיון - איומים שכיום מרחפים על ראשי החייבים עד לסיום תשלום החוב, סיום שלא תמיד מגיע.

פרופ' רון חריס, שחוקר את דיני ההוצאה לפועל ושעמד בראש ועדה שעסקה בחייבים המצויים בפשיטת רגל, מגדיר את התיקון המוצע ביחס להפחתת הריבית ועיכוב ההליכים - "צעד חשוב בכיוון הנכון". לדעתו, חלק מהריביות החלות היום בהליכי הוצאה לפועל הן גבוהות מדי באופן לא מוצדק כלכלית, "בפרט בגלל התקופה המתמשכת של ריביות מאד נמוכות במשק הישראלי ובעולם בכלל".

כיוון שריבית גבוהה גם פוגעת באופן קשה במוטיבציה של חייבים להתאמץ לפרוע את חובם, סבור פרופ' חריס כי נכון לבחון הפחתת הריבית בהוצאה לפועל באופן כללי, ובוודאי נכון להפחית ריבית לחייבים שמתאמצים ועומדים בתשלומים, כפי שמציע תזכיר הצעת החוק.

פרופ' חריס מוסיף כי גם עיכוב הליך שלילת הרישיון מהחייבים הוא "צעד בכיוון הנכון", אך כיון שלדעתו שלילה כזו איננה חוקתית, נוסף על כך שאיננה מקובלת בעולם ופוגעת ביכולת החזר החובות - היה ראוי ללכת צעד נוסף ולבטל את שלילת הרישיון ביחס לכל החייבים. "יש מספיק אמצעי גביה ראויים אחרים", הוא אומר.

אולם, לחריס יש גם ביקורת כלפי התזכיר החדש - הנוגעת לכך שהנטל לבקש את הפחתת הריבית ואי-שלילת הרישיון נופל על כתפיו של החייב, ולא נעשה באמצעות מנגנון אוטומטי שאינו תלוי במודעות של החייב לזכותו לבקש זאת.

"כ-95% מהחייבים בהוצאה לפועל אינם מיוצגים על-ידי עורכי-דין, וסביר שלא ידעו שיכולים ליזום הפחתת הריבית, או כיצד לעשות אותה", מסביר חריס את הקושי שבהטלת היוזמה על החייב.

לדעתו, הליך הפחתת הריבית צריך היה לקרות אוטומטית; ואם הזוכה מתנגד - הוא זה שיצטרך להגיש בקשה. זאת, בין היתר, כיון שברוב המקרים הזוכה הוא תאגיד גדול בעל ייצוג משפטי מקצועי.