קרטל המשלחות לפולין: ראשי החברות המארגנות יועמדו לדין

זאת בכפוף לשימוע ■ עפ"י החשד, גורמים ממשרדי נסיעות שונים, שזכו במכרז של משרד החינוך כזכייניות להוצאת משלחות נוער מטעם בתי ספר לפולין, חברו וביצעו תיאום מחירים וחלוקת שוק

אושוויץ  / צילום: רויטרס
אושוויץ / צילום: רויטרס

פרשת קרטל המשלחות לפולין: ראשי החברות המארגנות את המשלחות לפולין יועמדו לדין, בכפוף לשימוע, בגין עריכת קרטל שהכניס מאות מיליוני שקלים לכיסי החברות. זאת, באמצעות חלוקת המכרזים של המדינה בעניין הוצאת המשלחות ביניהן, שלא כדין.

המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ורשות ההגבלים העסקיים הודיעו ל-14 חשודים, בהם 4 חברות העוסקות בארגון משלחות לפולין, כי נשקלת העמדתם לדין, בכפוף לשימוע, בגין עבירות בתחום ההגבלים העסקיים, עבירות מירמה והלבנת הון - כל אחד לפי חלקו.

החשודים הם: פנחס גינזבורג וצבי סער מחברת י. הלל ושות' בע"מ, נחמן קידר ואיילת יונגסטר מחברת טיולי הגשר לעולם בע"מ, שמעון רגב ואהרון טורוביץ' מחברת אקדמי טרוול בע"מ, משה הרטמן ואייל סלוק מחברת דיזנהאוז בע"מ וכן אחישי גל ואסתר גוילי, כמו גם החברות עצמן.

החשד המרכזי בפרשה נוגע לחלוקת שוק של משלחות הנוער שיצאו לפולין בין השנים 2010 עד 2016, בהתאם למכרזים של משרד החינוך.

על-פי כתב החשדות שנשלח אל החשודים, החברות החשודות סיכמו ביניהן מראש כי לא יתחרו האחת על הוצאת משלחות בתי הספר של רעותה. החברות פעלו על-פי הסיכום על-מנת לוודא שהזוכה בכל אחד מבתי הספר תהיה החברה שהוציאה את המשלחת לפולין של בית הספר בעבר.

על-פי החשד, במסגרת חלוקת בתי הספר ומשלחות הנוער ביניהם, הציגו החשודים מצגים כוזבים בפני הגורמים הקשורים בהוצאת המשלחות, כאילו מתקיימת תחרות ביניהם על הוצאתן, כאשר בפועל החשודים סיכמו ביניהם מראש שלא להתחרות זה על לקוחותיו של זה.

בנוסף, החקירה העלתה חשדות לכך שתואמו הצעות מחיר להוצאת משלחות לפולין גם עבור גופים נוספים - "יד ושם", שירות בתי הסוהר וקופת-חולים מכבי.

ההיקף הכספי המצטבר של עלות הוצאת המשלחות במכרזים שחולקו בין החשודים מגיע למאות מיליוני שקלים.

למרבית החשודים מיוחסות עבירות של עשיית הסדר כובל בניגוד לחוק ההגבלים העסקיים וקבלת דבר במירמה. לחלקם מיוחסות גם עבירות על חוק איסור הלבנת הון.

פרשת קרטל המשלחות לפולין נחקרה על-ידי מחלקת החקירות של רשות ההגבלים העסקיים יחד עם משטרת ישראל - היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ) שבלהב 433.

החקירה הגלויה התחילה בינואר 2016, ובמסגרתה נגבו הודעות מלמעלה מ-100 עדים, והיקף חומר החקירה מחזיק למעלה מ-60 ארגזים. עם סיום החקירה הועבר חומר החקירה למחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ולמחלקה המשפטית של רשות ההגבלים העסקיים, אשר מטפלות בתיק בשיתוף-פעולה.

בעקבות החקירה הוגשה לבית המשפט בקשה לאישור תביעה ייצוגית, בסך 179 מיליון שקל, נגד החברות שקיימו לכאורה את הקרטל. הטענה בבקשה הייתה כי "משרדי נסיעות שזכו במכרז משרד החינוך כזכייניות לצורך הוצאת משלחות נוער מטעם בית ספר לפולין, ביצעו תיאום מחירים וחלוקת שוק על-מנת לקדם בחירתם על-ידי בתי הספר, באופן שתואם ביניהם מבעוד מועד ומבלי שהתקיימה תחרות של ממש".

במקביל הוגשה לבג"ץ עתירה נגד גביית עלות הנסיעה למשלחות לפולין מהורי תלמידי בתי הספר התיכון. בעתירה, שהוגשה באמצעות עו"ד שלומי פרידמן, נטען כי גביית הכספים מנוגדת לחוק חינוך חובה חינם, פוגעת בשוויון ומנציחה את הפערים החברתיים.

מנתונים שאספה רשות ההגבלים העסקיים עולה כי מחירה הממוצע של נסיעה לפולין, כולל הוצאות נלוות, מגיע לכ-6,000 שקל לתלמיד - סכום שמשפחות רבות אינן יכולות לעמוד בו. גובה הסכום, נזכיר, כולל על-פי החשד פרמיה שנוצרה כתוצאה מתיאום מחירים אסור כביכול בין הסוכנויות המארגנות את מסעות הזיכרון.

בעתירה מוצגים בין היתר נתונים שמקורם במחקר של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, לפיהם כ-75% מן התלמידים הנוסעים לפולין הם בני 5 העשירונים הגבוהים, כלומר, אנשים מרקע סוציו-אקונומי חזק.

בתום הליך השימוע, שייערך למי מהחשודים שיחפוץ בכך, יוחלט סופית האם להגיש נגדו כתב אישום. 

עורכי הדין גיל דחוח, גלית רוטנברג ועדי קידר, עורכי דינה של חברת גשר לעולם בע"מ, מסרו בתגובה: "כבר עתה בכתב החשדות ניתן לראות צמצום משמעותי של הטענות, לעומת הטענות שנטענו בשלב המעצרים המתוקשרים בפרשה הזו. אנו מאמינים שעתה, כאשר יתאפשר לנו לראשונה להציג טענותינו בפני הפרקליטות, הפרקליטות תהיה קשובה לטענותינו, והתמונה תשתנה באופן משמעותי. נציין כי כבר מכתב החשדות עצמו עולה כי חברת גשר לעולם בע"מ פעלה לא אחת בניגוד להסכמות הנטענות, דבר שכבר בו די על-מנת להבין שלא הייתה צד להסכמות, שלפי טענות הפרקליטות התקיימו בין חברות הנסיעות". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988