הכותרת האמיתית של דוח המבקר

משרד המשפטים מרסק באחת את כל התיאוריות שעלו בשנה האחרונה

שאול אלוביץ / צילום: איל יצהר
שאול אלוביץ / צילום: איל יצהר

שלושה פרקים וקרוב ל-200 עמודים כולל דוח המבקר על פעילות משרד התקשורת בתחום שהוא מופקד עליו. וכל אותם עמודים ופרקים מתייחסים, כמובן, בעיקר לבזק, בהיותה החברה הכי דומיננטית בשוק. רוב הקביעות בדוח אינן חד-משמעיות, אולי כדרכו של המבקר יוסף שפירא להישאר עמום ומפותל משפטית ולתת לכל צד להרגיש כמנצח ומפסיד בעת ובעונה אחת. עיתוי הפרסום רגיש, במיוחד לבזק ועוד יותר מכך לשאול אלוביץ', בעל השליטה בחברה, על רקע הרחבת החקירה נגדו.

1.

דוח המבקר ישאב מהעיתונים הכלכליים עשרות אלפי מילים, אבל הכותרת של בזק ושל אלוביץ' היא אחרת לגמרי. האפשרות שהבנקים יובילו את אלוביץ' לבית המשפט, כפי שמפרסמת היום בידיעה בלעדית עירית אבישר, כתבת הבנקאות של "גלובס", מגמדת את כל הדוח עצמו ולמעשה היא הדרמה האמיתית של היום.

אין ספק שהחקירה זירזה את הבנקים לחשוב בכיוון המשפטי, כיוון שנוצרת תנועת מלקחיים קלאסית: ירידת שווי הבטוחות (בזק וחלל), חשש כבד מהיחלשות זרם הדיבידנדים וגם חברה פרטית (יורוקום תקשורת) שככל הנראה מתקשה לפרוע את חובותיה שהיקפם מאות מיליוני שקלים. כך מוצא עצמו אלוביץ' מסובך עם רשות ני"ע ומסובך עם הבנקים. התסבוכת עם רשות ני"ע שוחקת את ערך הבטוחות וגורמת לבנקים, במיוחד אחרי אירועי אליעזר פישמן, לא להתאפק ולהפסיק לגלגל את החובות.

2.

אז מה הכותרת מדוח המבקר בכל זאת? לדעתי הכותרת הכי גדולה מדוח המבקר, שלא פופולרי להכריז עליה אבל ההוגנות העיתונאית מחייבת זאת, קבורה אי שם עמוק בעמודים 178-180, לקראת סופו של הדוח, בפרק שדן בניגוד העניינים של ראש הממשלה בנימין נתניהו וטיפולו בבזק לאור קשריו עם אלוביץ'. היא לא מופיעה כקביעה של המבקר עצמו, אלא כעמדת משרד המשפטים, אבל מי שרואה את עצמו כמגן מערכת המשפט אמור להגן גם על קביעותיו של משרד המשפטים בנוגע לסוגיית היחסים בין נתניהו לאלוביץ'.

תחילה לציטוטים הלקוניים מהדוח: "בתשובת משרד המשפטים ממארס 2017 צוין שמחודש מארס 2016 (המועד שבו החל משרד המשפטים לבדוק את ניגוד העניינים מול משרד התקשורת) משרד התקשורת נמנע מלקבל החלטות בעניינים הנוגעים לקבוצת בזק, המצריכים מעורבות של השר (נתניהו - א"צ). לאורך תקופה זו עמד משרד המשפטים בקשר אינטנסיבי עם הלשכה המשפטית במשרד התקשורת. משרד המשפטים הוסיף כי הנחת העבודה שלו הייתה 'כי רפורמות או מהלכים משמעותיים שמשרד התקשורת קידם לפני כן או ביקש לקדם באותה עת היו נודעות לנו (למשרד המשפטים - א"צ).

וכעת לפסקה הכי חשובה בדוח: "משרד המשפטים הוסיף וציין כי במסגרת תפקידו כשר התקשורת ראש הממשלה לא קיבל החלטות שנויות במחלוקת לפני שגובשה חוות הדעת (לעניין ההחלטות - א"צ). עוד צוין כי לו היה המשרד רואה צורך בבירור מעמיק יותר אודות החלטות מסוימות, הוא היה עושה כן. מאחר שלא נמצא שיש צורך כזה, הוא לא מצא לנכון להוסיף ולתשאל את ראש הממשלה אודות שיחותיו האישיות עם מר אלוביץ', שכן די היה במידע שנמסר על מנת לקבוע כי יש אפשרות ממשית של חשש לניגוד עניינים".

ועוד פסקה חשובה מאין כמוה: "משרד המשפטים הוסיף שבתקופה הרלוונטית שקדמה לגיבוש ההסדר ובעת גיבושו אמנם נעשו ניסיונות להגיע לידי פתרונות מוסכמים עם בזק, אולם לא הייתה החלטה שהיטיבה עם בזק באופן ספיציפי שניתן היה להצביע עליה כהחלטה שעשויה להיות שנויה במחלוקת, וככזו שעשויה להיות נעוצה, בשורשה, בפגם של ניגוד עניינים".

גבירותי ורבותיי, משרד המשפטים הישראלי מרסק באחת את כל התיאוריות שעלו בשנה האחרונה, בעיקר בתקשורת, ואומר בריש גלי: ההחלטות של משרד התקשורת בנוגע לבזק לא היטיבו איתה באופן ספציפי. כלומר, משרד המשפטים הישראלי, וצריך להגיד זאת כדי להיות הוגן, ועיתונות חייבת להיות הוגנת, אומר בפועל: למרות קשריו של נתניהו עם אלוביץ', ראש הממשלה, בכובעו כשר התקשורת, לא קיבל החלטות שהיטיבו עם בזק.

3.

איך הקביעה הזאת מסתדרת עם הביקורת הדי חריפה שמותח המבקר על שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת ויד ימינו של נתניהו, בסוגית ההפרדה המבנית ובמיוחד הקביעה שהפרדה מבנית כזאת תאפשר את קיזוז הפסדי יס, אף שעמדת רשות המסים הייתה שביטול ההפרדה המבנית אינו מאפשר קיזוז כזה? איך הקביעה הזאת של משרד המשפטים מסתדרת עם ההודעה היום של רשות ני"ע על חקירה של בכיר במשרד התקשורת בנוגע להפרת אמונים ועבירות ניירות ערך? זה לא כל כך מסתדר, אבל כיוון שאין כמעט פרטים על החקירה, קשה לדעת איך קשור לזה נתניהו, אם בכלל. הניחוש שלנו: החקירה כולה קשורה לעסקת בעלי העניין בזק-yes, כולל היבטי המס שלה, שעברו דרך משרד התקשורת.

4. הפרק השלישי בדוח נכתב, כך מודה המבקר בעצמו, בעקבות כתבה שהתפרסה בתקשורת באוקטובר 2015. המבקר מקמץ במידע על כך, אבל העובדה שהוא מכנה את מה שפורסם "כתבה" ולא "תחקיר" מדברת בעד עצמה. ובכן, מדובר בכתבה שפורסמה בזמנו ב"הארץ", לא פחות, וקיבלה את הכותרת הראשית של העיתון. הכתבה טענה כי שר התקשורת נתניהו מסייע לבעלים של אתר וואלה (אלוביץ') באישורי עסקאות הקשורות לבזק ובעיכוב רפורמה שהייתה מיטיבה עם הציבור - והכול בתמורה לכיסוי נוח של משפחת נתניהו באתר. "הארץ" חזר מאז על הטענה הזו כ"ראה וקדש", שיווק אותה כ"תחקיר" ונטע בציבור את הרושם שהיחסים בין אלוביץ' לנתניהו שירתו את בזק והם בפועל מושחתים לכל עניין ודבר. לפי גרסת משרד המשפטים, לא דובים ולא יער. לפי גרסת רשות ני"ע, שעדיין יש עליה צו איסור פרסום, לא ברור מה היה חלקו של משרד התקשורת בעסקת בעלי העניין ב-yes. על פניו נראה שמשרד המשפטים שומט את הקרקע מתחת לכל הכתבה הזאת. הוא אומר במפורש שבזק לא קיבלה כל הטבה מיוחדת וכל ההחלטות הנוגעות לה היו סבירות.

ימים יגידו, אחרי חשיפת מלוא פרטי החקירות של רשות ני"ע, אם אוסף אקלקטי של דברים, בלי הוכחות ממשיות, שהפך ל"תחקיר", שווק כ"תחקיר" בעיתון עם תפיסה מאוד מסוימת ועם אינטרס מאוד מסוים, הייתה אכן מעשה עיתונאי לגיטימי או שיבוש דמוקרטי וכשל עיתונאי. נחכה ונראה.

5. שני הפרקים האחרים, העוסקים בהפרדה המבנית של בזק וברפורמה בשוק הסיטונאי, מגלים את מה שנגלה בכל דוח על פעילות של משרדים ממשלתיים וחושפים את מערומיה של הרגולציה: מאבקים בין-משרדיים ותוך משרדיים, שכל אחד מושך לכיוון אחר. אין עבודות מטה מסודרות, מדיניות מסוימת מבוססת על הנחות יסוד מוטעות, גרירת רגליים ועוד. משהו שאפשר לקרוא כמעט בכל דוח מבקר.

בגלל שמושגים כמו "הפרדה מבנית" ו"רפורמת השוק הסיטונאי" אינם מזמינים לקריאה, אנסה לפשט זאת. לבזק יש נתחי שוק מאוד גבוהים בפעילויות השונות שלה, במיוחד ב"פרת המזומנים שלה", החטיבה הנייחת (ראו טבלה). לאורך השנים, כדי להגביל ולרסן את כוחה, בזק למעשה הפכה "זרה" לחברות הבנות שלה ואינה יכולה לקיים איתן מערכת יחסים עסקית כמו כל תאגיד עם חברות בנות (מדובר ב-yes, בפלאפון ובבזק בינלאומי). כלומר, יש ביניהן חומות שאינן מאפשרות "תקשורת" או שיתופי פעולה. לבזק, כמובן, היה אינטרס ברור שההפרדה המבנית הזו תבוטל כמה שיותר מהר, כדי להתייעל ולספק שירותים משותפים לצרכן (כמו טריפל של הוט - טלפוניה, אינטרנט וטלוויזיה רב-ערוצית). זו הסיבה ללחץ הגדול לביצוע עסקת בעלי העניין עם yes ולקידום ביטול ההפרדה המבנית. העסקה הובילה בינתיים לחקירה ושאלת ההפרדה המבנית נותרה באוויר. קשה לי לראות כיצד באווירה הזאת עניין ההפרדה המבנית יאושר, וזו עוד צרה העומדת לפתחה של בזק.

רפורמת השוק הסיטונאי נועדה לאפשר לספקיות השירות להתחרות בחברות בזק והוט, ולהציע לצרכנים סלי שירותים הכוללים שירותי גישה לאינטרנט, שירותי טלפוניה ואחרים. כלומר, ספקיות השירות "רוכבות" למעשה על התשתית של בזק או הוט ומציעות את מרכולתן לצרכנים. לבזק היה פה כמובן אינטרס הפוך לחלוטין: לעכב את הרפורמה הזאת כמה שיותר, כדי לא לאבד נתחי שוק, והיא אכן התעכבה עוד מתקופתו של גלעד ארדן במשרד התקשורת. עכשיו מתברר ששנתיים מאז שיצאה הרפורמה לדרך היא צוברת תאוצה, במיוחד בחצי שנה האחרונה.

6. מה הלאה? ההפרדה המבנית היא מבנה ארכאי, מיושן ולא רלוונטי ולאורך זמן הוא גם נפל קורבן למלחמות אגו בין משרדי האוצר למשרד ראש הממשלה (על רקע מלחמות התאגיד המיותרות). כל לקוח של בזק היה מעדיף כמובן לקבל שירותים מאוחדים כמו טריפל ולא לתקשר עם כל חברה בנפרד. לביטול ההפרדה הזאת, כמובן, עלול להיות גם מחיר - ביצור מעמדה הדומיננטי של בזק בשוק ודחיקת מתחרים באמצעות מחירים טורפניים בתחילה. מה עדיף ויותר חשוב? ממה הצרכן ירוויח יותר? בטוח שהוא עשוי לקבל חבילות תקשורת זולות יותר באופן מיידי אחרי ביטול ההפרדה המבנית. מה יקרה בטווח הארוך יותר אחרי שבזק תנסה לדחוק מתחרים? האם היא תעלה מחירים? בשביל זה קיימת רגולציה.

7. כדי לבחון את רפורמת השוק הסיטונאי נכון להיום, או נכון לסוף הרבעון הראשון של 2017 (הדוחות האחרונים של בזק), צריך לחפור בדוחות עצמם. הנתונים לא מופיעים בדוח המבקר, אף שהכול משתקף מהמספרים. ובכן, לבזק יש נכון לסוף הרבעון הראשון קרוב ל-1.6 מיליון מנויי אינטרנט, אבל לא כולם "מקוריים", או בלשון מקצועית יותר "קמעונאיים". חלק לא קטן מאותם מנויים הם "סיטונאיים", כלומר לקוחות כתוצאה מהרפורמה המדוברת. כמה? כ-415 אלף. כמה מכניסה בזק מכל לקוח "מקורי"? 91 שקל. על פי הערכות, לקוח "סיטונאי" מכניס בין 30 ל-40 שקל פחות מלקוח קמעונאי.

איך אפשר לראות זאת מהמספרים של החטיבה הנייחת של בזק? בעוד מספר המנויים גדל (יחד עם הסיטונאים) ההכנסות מתקשות לצמוח (ראו טבלה) ואף נשחקות טיפה מדי שנה. האם יש סימנים של לחץ תחרותי ושחיקה ברווחיות? אין לכך סימנים מובהקים וברורים ברבעון הראשון (ייתכן שבזק מבצעת תהליכי התייעלות פנימית), אבל את ההצלחה או את האי-הצלחה של הרפורמה בשוק הסיטונאי אפשר יהיה לראות בעוד כמה רבעונים. המספרים (כמעט) אף פעם לא משקרים.

האם מכונת המזומנים האדירה של בזק עומדת לחרוק
 האם מכונת המזומנים האדירה של בזק עומדת לחרוק

eli@globes.co.il

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988