תעשייני השבבים מבקשים החרגה מחוק שעות העבודה והמנוחה

"המדינה מגבילה את שעות העבודה של העובדים המעטים בענף. איך אפשר לעבוד כך?"

שבב / צילום: רויטרס
שבב / צילום: רויטרס

התאחדות המלאכה והתעשייה מבקשת ממשרד העבודה והרווחה להחריג את המפעלים הקטנים המשתייכים לענף העיבוד השבבי מחוק שעות העבודה והמנוחה. הבקשה הוגשה על רקע ההסכם הקיבוצי בענף המחייב מעסיקים להעסיק את עובדיהם בשלוש משמרות ביום בנות 8 שעות כל אחת, ועל רקע המחסור החריף בעובדים בעלי מיומנויות בתהליכי ייצור אלה.

בפנייה של יו"ר התאחדות המלאכה והתעשייה, יוסי אלקובי, לשר העבודה והרווחה, חיים כץ, הוא מזהיר כי בשל המחסור בכוח-אדם מקצועי נאלצים מעסיקים לקיים במפעליהם שתי משמרות עבודה בלבד של 12 שעות, וזאת בהסכמת העובדים שכן שכרם החודשי גדל בשל כך באופן משמעותי.

לדבריו, פקחים ממשרד העבודה והרווחה הרחיבו באחרונה את פעולות האכיפה של החוק, מסיירים באזורי תעשייה וקונסים בעשרות אלפי שקלים בעלי מפעלים המעסיקים עובדים בשעות נוספות, תוך הפרת חוק שעות עבודה ומנוחה. "למרות המחסור החמור בכוח-אדם, בעלי מפעלים קטנים שביקשו לפעול כחוק ולהעסיק עובדים במתכונת של שלוש משמרות ביממה, נאלצו להתמודד עם גלי עזיבה של עובדים שסירבו להשלים עם המצב החדש נוכח הפגיעה בשכרם, ועברו לעבוד במפעלים שמאפשרים להם לעבוד שעות נוספות", טען אלקובי.

לטענת ההתאחדות, רבים מהמפעלים הקטנים שעוסקים בעיבוד שבבים הם קבלני משנה של תעשיות ביטחוניות ומחויבים לזמני אספקה שהוגדרו מראש. זאת בעוד שלפי חוק שעות העבודה והמנוחה בסמכותו של שר העבודה להתיר העסקה חריגה של עובדים מעבר לקבוע בחוק, וזאת כשמדובר במקומות עבודה שפועלים לביצוע הזמנות של צה"ל. עם זאת, החרגה זו מותרת במקרה שמוכרז במדינה מצב חירום.

בפנייתו של אלקובי לכץ נאמר כי יש להחריג את המפעלים מענף העיבוד השבבי, בין השאר בשל תרומתם לתוכניות שמובילות התעשיות הביטחוניות: "בעוד שהמפעלים הקטנים מתמודדים עם מחסור חריף בידיים עובדות, קיים ביקוש רב לתוצריהם בייחוד מצד החברות הביטחוניות הגדולות שמשתמשות באותם רכיבים כחלקים במוצריהן הסופיים", הוא טוען.

"עובדים בתחום העיבוד השבבי הם בין המבוקשים ביותר בתעשייה", אמר היום (ג') ל"גלובס" אברהם אמיר, מנהל המפעל שיבובים שבאזור התעשייה בחולון, המעסיק כ-40 עובדים. "הבעיה היא שאין די עובדים במקצוע הזה בשל המשבר המתמשך בחינוך המקצועי והיעדר מסלולי הכשרה מתאימים לעובדים. גם כשאנחנו מסתכלים ימינה ושמאלה אנחנו לא רואים שום עתודה של עובדים שיאיישו בשנים הקרובות את רצפות הייצור".

אמיר הוסיף כי בשל המחסור בעובדים בענף זה הוא נאלץ לדחות לעתים קרובות הזמנות חדשות מחשש שלא יעמוד בזמני אספקה של תוצרת. "בהתחשב במצב הנתון של עבודה במשמרות של 12 שעות כל אחת, כל הצדדים מרוצים: המעסיקים שצריכים לעמוד בהזמנות, והעובדים שמגדילים משמעותית את השכר שלהם מ-6,000 שקל לחודש בממוצע לכ-10,000 שקל בחודש. עובד שיידרש לעבוד במשמרת של 8 שעות, ירצה להגדיל את ההכנסה החודשית שלו וממילא ילך לעבוד בעבודה נוספת כמו שטיפת מכוניות או אבטחה של מועדון".

"אני לא מכריח אף אחד לעבוד יותר ממה שהחוק מחייב - והעובדים מבקשים זאת", אומר אמיר ומוסיף: "היו לי מקרים של עובדים שלא יכלו לעבוד שעות נוספות והתפטרו. במקרים אחרים עובדים ממש רבים ביניהם על הזכות לעבוד שעות נוספות. נוצר מצב אבסורדי: המדינה לא מכשירה די אנשים לעבודה בתעשייה בהתאם לצרכי המשק, ומאידך היא מגבילה בחוק את מספר השעות שניתן להעסיק אותם. אפילו עובדים זרים לא מאפשרים לנו להביא. איך אפשר לעבוד כך?".

ממשרד העבודה והרווחה נמסר היום בתגובה לפניית התאחדות התעשייה והמלאכה כי "הנושא בבדיקה".

צרו איתנו קשר *5988