מסתננים: 20 אלף אוקראינים וגיאורגים הציפו את ישראל

אריתראים? סודנים? רוב המהגרים החדשים הם ממזרח אירופה ■ כמה מהם שוהים בישראל לא חוקית? ואיך זה קשור להסכמים של המדינה? ■ דוח G

לשכת האוכלוסין / צילום: תמר מצפי
לשכת האוכלוסין / צילום: תמר מצפי

ארבע השעות שבין 8 בבוקר ל-12 בצהריים מספקות חסד נדיר לממתינים להכרעתם של פקידי לשכת האוכלוסין וההגירה בפינת הרחובות סלמה ואברבאנל בדרום תל אביב. השמש מסתתרת בשעות הללו מאחורי הבניין הגדול, ועד שהיא מטפסת אל מרכז השמיים ומלהיטה את המדרכה שמול הכניסה, יכולים הממתינים להישען על הברזלים שעל שפת הכביש, להירגע ממה שעבר עליהם בשעות שעד פתיחת הדלתות, לעשן סיגריה, ולקוות לטוב.

חלק מהאנשים שאיתם דיברנו טוענים שעד השעה 08:00 נשלט התור על-ידי עבריינים, הגובים מאות שקלים מאלה שמעוניינים להתמקם בתחילתו, ושפעילות הסידור שלו, שלעיתים קרובות מלווה באלימות, מתחילה כבר ב-3 או 4 בבוקר. כשהדלתות נפתחות, מאות האנשים שהמתינו בחוץ נדחקים פנימה, פוסעים דרך גלאי המתכות הרגיש ונדחסים למעליות הקטנות והאיטיות שלוקחות אותם לקומה הרביעית. שם, הם מוסיפים להמתין עד שבסופו של דבר הם מתיישבים מול פקידי היחידה לטיפול במבקשי מקלט. אלו מעבדים את בקשותיהם, קובעים להם ראיונות ובסופו של תהליך, שאורך בין כמה שבועות לכמה חודשים, מספקים להם תשובות - כמעט תמיד שליליות.

בבניין ברחוב סלמה יש גם סניף של משרד הפנים שישראלים מן השורה מגיעים אליו כדי להוציא דרכון או תעודת זהות, אבל הפעילות העיקרית בו היא של זרים שמגישים בו בקשות למקלט מדיני. הישראלי הממוצע עשוי להניח בשלב הזה שרובם המוחלט של ההמונים שנדחסים לסניף ארבע פעמים בשבוע הם אזרחים אריתראים או סודנים, אבל הוא טועה, ובגדול: בעוד שב-2014 אכן התמקמו אזרחי שתי המדינות האפריקאיות בראש טבלת מבקשי המקלט עם 1,203 בקשות (אריתריאה) ו-903 בקשות (סודן), שנה לאחר מכן המצב השתנה בצורה דרמטית, ושתי מדינות אחרות, מפתיעות למדי, תפסו את ההובלה.

ב-2013 הגיש רק אזרח גיאורגי יחיד בקשה למקלט מדיני בישראל, ב-2014 עלה המספר ל-27 אזרחים, ב-2015 הגישו אזרחי המדינה המרכז-אסייאתית 736 בקשות, וב-2016 זינק המספר ל-3,668 בקשות. מגמת הגשת הבקשות מגיאורגיה אומנם נבלמה בגלל נוהל חדש של הרשות שיפורט בהמשך (מתחילת 2017 הגישו אזרחי המדינה רק 1,328 בקשות), אולם קצב הגשת הבקשות של אזרחי המדינה שמובילה את הטבלה לא מראה שום סימני האטה.

גם מבקשי המקלט מאוקראינה החלו בטפטוף: רק ארבעה אזרחים אוקראינים הגישו ב-2013 בקשות למקלט מדיני בישראל, אולם שנה לאחר מכן עלה המספר ל-51, ב-2015 הוא טיפס ל-703 וב-2016 הוא רשם זינוק נחשוני ללא פחות מ-6,680 בקשות מקלט. בששת החודשים הראשונים של 2017 הגישו אזרחי המדינה 5,718 בקשות למקלט מדיני בישראל. בשבועות האחרונים ישנם דיווחים גם על עשרות מהגרים ממונגוליה שעושים את אותו הדבר.

וכך, בעוד ש-40 אלף מבקשי מקלט מאריתריאה ומסודן ממקדים אליהם כבר שנים זעם, חמלה ובעיקר תשומת לב, מעטים הבחינו שמאז 2015 הגישו 19,033 אוקראינים וגיאורגים בקשות מקלט בישראל וניתן להניח שרבים אחרים כלל לא טרחו לעשות זאת. אף על פי שאף אחת מהבקשות לא אושרה, רק מעטים מאלו שהגישו אותן עזבו את הארץ לאחר שפג תוקף אשרת השהייה. אם לשפוט מניסיון העבר, עד שהמדינה תתעורר ותפעל בנחישות להרחקתם, ילדים ייוולדו, משפחות ייקרעו, לבבות יישברו וכספי ציבור יבוזבזו.

ואז הגיעו המתווכים

ממה נובעת העלייה במספר מבקשי המקלט משתי המדינות? ברמת המאקרו, שתי המדינות סובלות מחוסר יציבות מתמשך בגלל התוקפנות הרוסית כלפיהן. כלכלותיהן נחלשו בשנים האחרונות ולפחות באוקראינה ישנם אזורים שבהן מתנהל מאבק אלים. כך או אחרת, אזרחיהן של שתי המדינות נאלצים למצוא דרכים יצירתיות להתפרנס.

ברמת המיקרו, הסיבות פרוזאיות יותר: הסכמים מדיניים שחתמה ישראל עם אוקראינה (ב-2011) וגיאורגיה (ב-2014), שבין השאר פטרו את אזרחי המדינות מהצורך בבקשת אשרת תייר. אזרחיהן יכולים להגיע לישראל כתיירים - ועשרות אלפים מהם אכן עושים זאת מדי שנה - והם מקבלים את אשרת התייר שלהם עם נחיתתם.

מנהל היחידה לטיפול בבקשות מקלט ברשות האוכלוסין וההגירה, חיים אפרים, אומר כי הרשות צפתה שההקלה בכניסה לארץ של אזרחי המדינות תביא לכך ש"תיירים" רבים יבואו הנה על מנת לעבוד והתריעה על כך מראש: "לפלטפורמה הזאת של טיפול במבקשי מקלט קפצו כל מיני מתווכים, חברות כוח אדם ועורכי דין, והם מנצלים את התשתית כדי להגיש בקשות סרק. אנחנו צריכים לבדוק כל בקשה בגלל שאנו חתומים על האמנה ואני לא יכול לבוא ולומר, 'אני יודע שזו בקשת סרק ואני לא דן בה'. הניצול הזה גרם לעלייה במספר הבקשות מאוקראינה ומגיאורגיה ואנחנו מנסים למצוא פתרונות במסגרת החוק והנהלים".

"כשזה קרה, ראינו התחלה של עלייה הדרגתית בבקשות למקלט", הוא נזכר. "כמובן שייחסנו את זה למדיניות הפטור ונערכנו לזה מבחינת תיקון הנוהל - החלה של סדר דין מהיר למדינות שמוגדרות ככאלו שניתן להוציא אליהן בבטחה. זה אומר שהמבקש עובר ראיון מקיף וממצה, הטענות שלו נבחנות, אך אם אין לו טענות ייחודיות ופרטניות, ניתן לדחות אותו בהליך מהיר גם אם הוא מעלה טענה שיש בה מרכיב עילתי".

- מה זה מרכיב עילתי?

"מדינת ישראל חתומה על אמנת הפליטים וכל מי שנרדף על רקע דת, גזע, לאום, הבעת דעה פוליטית או השתייכות לקבוצה חברתית כלשהי ואז מעלה את הטענה הזאת ומוכיח פחד מבוסס מפני רדיפה - מגיע לו מקלט מדיני".

הנוהל החדש שנכנס לתוקף בפברואר השנה, מסביר אפרים, מתבסס על חוות דעת ממשרד החוץ שקובעת שגיאורגיה היא מדינה בטוחה: "זה מאפשר לנו להרחיק מישראל נתינים משם גם אם הם מציגים טענה פוליטית - למשל שאותו אדם משתייך לארגון אופוזיציוני למשטר. אנחנו יכולים לדחות אותו בהליך מהיר כי אנחנו יודעים שיש שם שלטון דמוקרטי עם חופש ביטוי. טענות כאלו אנחנו דוחים באותו יום. הפרקטיקה הזאת גרמה לירידה חדה במספר הבקשות. היה לנו סדר גודל של 300 בקשות בחודש טרם תיקון הנוהל וכיום מדובר על בקשות בודדות. עכשיו אנחנו רוצים שהנוהל הזה יחול גם על אוקראינה וכרגע זה נמצא בטיפול משרד החוץ".

- אז מתוך כל אלפי בקשות המקלט, כמה התקבלו עד כה?

"כולן נדחו".

- וכמה מאלו שסורבו ונשארו ללא אשרה באמת עזבו את הארץ?

"רק בודדים. אלפים שוהים בישראל ועובדים בה ללא אשרה. אנחנו מנסים לאתר את אותם אנשים, לעצור אותם ולהרחיק אותם. זה קורה וזה מבוצע על-ידי יחידות האכיפה שפזורות ברחבי הארץ".

אפרים אומר שאותם אנשים מאותרים בעיקר על-פי הכתובות שהם מספקים לרשות האוכלוסין וההגירה (כשמבקש מקלט מגיש את הבקשה שלו, הוא צריך למסור פרטים אישיים ופרטי התקשרות כמו כתובת וטלפון): "בדרך כלל מבקשי המקלט מרוכזים במקומות עבודה שלא הרבה ישראלים רוצים לעבוד בהם, כמו למשל משחטות, מפעלים ומקומות גדולים שבהם הם עוסקים בניקיון ואתרי בנייה. אחרי שתוקפה של האשרה של מבקש המקלט פג, הוא עובד בשחור".

על אף שאפרים אומר שהוא סבור שיחידת האכיפה של הרשות עושה "עבודה טובה בסופו של דבר", הנתונים מראים שהפעילות שלה מצומצמת למדי, ובוודאי שאינה מזכירה את המאמץ המרוכז של משטרת ההגירה לגירוש עשרות אלפי עובדים זרים בראשית העשור שעבר: כך, בשלושה החודשים הראשונים של השנה הורחקו מישראל רק 537 זרים שאשרת התייר שלהם פגה. במהלך כל שנת 2016 גורשו מישראל 1,836 זרים בסטטוס זה. מתוך 3,221 הזרים שהורחקו מישראל בשנה שעברה (כולל עובדים שאשרתם פגה) - 1,166 היו אוקראינים ו-432 היו גיאורגים.

- מה ניתן לעשות כדי לטפל בתופעה?

אפרים: "שינוי חוק הכניסה לישראל. מבקש מקלט שנכנס באופן חוקי לישראל, להבדיל מהמסתננים שמגיעים ממצרים, יתכבד ויכנס למתקן שהייה כמו חולות ויגיש משם את הבקשה. הוא צריך להמתין במקום כזה בעודו נמצא במתקן פתוח, כפי שזה נעשה במרבית מדינות אירופה".

בהמלצה הנוספת של אפרים יש גם מתיחת ביקורת מרומזת על משרד החוץ, שהגיע להסכמים מול שתי המדינות בלי לקחת בחשבון את ההשלכות האפשריות של ביטול הצורך בבקשת אשרת כניסה לישראל עבור נתיניהן: "אם אנחנו מדברים על מדינות שאנחנו מחילים לגביהן הסכמי פטור מאשרה, אנחנו צריכים לבדוק את המצב בהן. האם יש הפרות של זכויות אדם או אם הן בטוחות, ולהוציא דו"ח שיאפשר לי כמנהל יחידת הטיפול במבקשי מקלט להשקיע את המשאבים שלי בצורה נכונה. אם היום אני מגיע למצב שיש מאות אנשים מאוקראינה שמגיעים אליי ולי אין את היכולת לטפל בהם באופן מהיר, אז אני נמצא בבעיה. ואם מדינת ישראל לא מגדירה את אוקראינה כמדינה בטוחה, אז צריך לבדוק האם ניתן לבחון בשנית את מדיניות הפטור מהצורך באשרה, כי המצב הזה לא סביר".

אפרים אומר שכל מבקשי המקלט מתודרכים מראש בארץ המוצא שלהם, ושהם מגיעים אל עורכי דין ישראלים מיד עם נחיתתם: "אני קורא לאנשים הללו מחוללי התופעה. זה מתחיל בחברות כוח אדם ותיווך במדינות המוצא ועד לחברות בארץ ובסוף השרשרת - המעסיקים. מבקשי המקלט מקבלים תדרוך ויש להם סיפורים שלא הם עצמם כתבו, אבל הם מתודרכים להציג את הגרסה הזו. זה משהו שכולם מבינים וכולם יודעים, אבל אני לא יכול להקל ראש במבקש מקלט בין אם הוא מגיע מתודרך או לא. הוא ייבחן על-פי אותן אמות מידה".

אפרים רואה בעורכי הדין שמטפלים במבקשי המקלט "חלק מהתעשייה": "אני מניח שעבור טיפול בתיק הם גובים כמה אלפי שקלים. תראה, כולם מרוויחים מהתעשייה הזאת. המפסידים הם מבקשי המקלט. אין צל של ספק. אני יכול לומר לך שרבים מהם חושבים שהם באים הנה לקבל עבודה כי זה מה שאומרים להם בארצות המוצא שלהם. הם חושבים שזה כמו אותם ישראלים שהולכים לעבוד בעגלות בארה"ב. הם אפילו לא מודעים לכך שזה לא חוקי. רבים עושים את זה בתמימות".

"אין לי לאן לחזור"

אולה בוסרובה, בת 34 מאוקראינה הייתה אחת ממבקשי המקלט שהמתינו על המדרכה שליד סניף רשות האוכלוסין וההגירה ביום חמישי שעבר והסכימו לשוחח איתנו. היא אומרת שהגיעה לישראל לפני כמה שנים כשהחלה הלחימה באזור דונייצק, וששמעה על האפשרות לשפר את מצבה בארץ מחברים באדנקלסניקי (רשת חברתית בשפה הרוסית). "הם הגיעו לישראל לפני המון שנים, וכשהגעתי הנה בעצמי ראיתי את הנחישות שלהם לעזור. כשפוצצו לי את הבית במדינה שלי, אף אחד לא עזר לי. כל הרכוש שלי נהרס שם. הגעתי הנה בלי כלום".

- למה לא עברת לקייב? אין שם לחימה.

"הייתי בקייב, אבל לא יכולתי לשכור שם דירה, בגלל שאם נכנסים שם למודעות (השכרת דירה) ישר שואלים אם אתה מדונייצק ואם כן, אז לא משכירים לך. עד המלחמה עבדתי בקייב וכשהיא התחילה, פיטרו אותי רק בגלל שאני מדונייצק".

בוסרובה אומרת שהיא עובדת פה ושם וכי היא נסמכת על עזרתם של חברים בישראל. "הם עוזרים לי לעבוד כמה שעות ביום, עוזרים לי עם אוכל, נתנו לי חדר לחיות בו וככה אני מנסה לחיות. בכל אופן, אני חיה ומעל הראש שלי לא עפות רקטות ואני לא שומעת איך מפוצצים בחוץ את העיר שלי ואני מודה לאל על כך. שמעתי שהיהודים הישראלים בעצמם סבלו מגירוש בעבר, והם מבינים אנשים בסיטואציה קשה כמו שאף אחד אחר לא מבין".

לצורך ההתנהלות מול הרשויות היא נעזרת בעורך דין ישראלי שלטענתה עוזר לה ללא תשלום, והיא אומרת שבסופו של דבר הייתה מעוניינת לחזור לאוקראינה. "הייתי רוצה שבעיר שלי תיגמר המלחמה, שיבנו מחדש את הבית שהרסו לי, ובשמחה הייתי חוזרת לשם. חוזרת לחיים שהיו לי, בלי מלחמות ובלי נשים, ילדים וזקנים שנהרגים". כשאנחנו שואלים אותה אם היא מודעת לכך שכל בקשות המקלט שמגישים נתיני אוקראינה נפסלות, פניה מתקדרות: "אני מקווה שבמקרה שלי יאשרו לי את הבקשה, בגלל שאני לא יכולה לחזור לשם, אין לי לאן לחזור".

שניים אחרים שממתינים בסמוך לסניף הם גאורגי יעקובשווילי, בן 25, מהעיר גורי שבגיאורגיה, וממוקה חבדלידז'ה, בן 27, מהבירה טיביליסי. הם מספרים שהכירו בישראל לאחר שהגיעו לפה לפני כשמונה חודשים, ושזמן קצר לאחר הגעתם הגישו בקשות מקלט ובמקביל החלו לעבוד - חבדלידז'ה בניקיון בבית מלון בתל אביב ויעקובשווילי במטבח בפתח תקווה.

הם אומרים שהגיעו הנה בגלל "בעיות כלכליות ובעיות עם המשטרה", וכהוכחה למצב הקשה בארצם שולפים טלפון ומראים בו סרטון של הפגנה סוערת שמפוזרת על-ידי שוטרים. יעקובשווילי אומר שלאחר שפוטר מעבודתו בעירייה ללא סיבה, שמע שבישראל אפשר להסתדר ולעבוד ללא צורך בוויזה. לאחר שהגיע הנה התברר לו שהמצב יותר מורכב ועקב כך הגיש בקשת מקלט. אם היא לא תאושר, הוא אומר שייאלץ לחזור לגיאורגיה, שאותה הוא מתאר בהיסח דעת כ"נהדרת" רגע לפני שהוא נזכר לומר שהיא גם מסוכנת.

"חבר מביא חבר"

אחד מעורכי הדין שמייצגים מבקשי מקלט מאוקראינה ומגיאורגיה מסכים לדבר בתנאי ששמו לא יוזכר. לדבריו, הוא טיפל בתיקי בקשת המקלט של כמה אזרחי גיאורגיה ואוקראינים שהגישו בקשות מקלט, אולם מאז שנכנס לתוקפו הנוהל המזורז לדחיית בקשות המקלט שלהם, הוא כבר אינו מתעסק בתחום. "התחלתי מכוח האינרציה. לקוחות באו, חבר הביא חבר, וכשזה פסק, זה פסק. אני לא בוחר במה לעסוק". כשהוא נשאל על כך, הוא מסרב בתוקף לומר מה גובה שכר הטרחה שהוא גבה בעבור טיפול בתיקים הללו.

"תראה, מישהו ברשות ההגירה הגדיר את זה כתיירות מבקשי מקלט ואני אומר לך שבקשר לגיאורגים זה פסק מאז שנכנס לתוקפו הנוהל שמאפשר לפסול במהירות את בקשות המקלט שלהם, על סמך חוות הדעת שאומרת שהמדינה שלהם לא מסוכנת. אבל כולם משחקים את המשחק, ושופט שפעם התמחיתי אצלו אמר לי פעם שהוא מעדיף לזכות עשרה אשמים מאשר להרשיע חף מפשע אחד. המדיניות של ישראל היא מדיניות מכילה שבאה ובודקת את כל המקרים הללו ואני בטוח שיש ממש אחוזים בודדים של אנשים שבאמת צריכים את הסיוע ואת העזרה של המדינה. אבל אתה יודע איך זה - אנשים מקבלים הטבות כשהם מגישים את בקשת המקלט שלהם. יש הרי פסיקת בג"ץ מ-2010 שמאפשרת להם לעבוד כל עוד בקשת המקלט שלהם מתבררת. אז למעשה, אנחנו עדים פה למצב של מהגרי עבודה והמערכת לא יודעת להתמודד בזמן אמת עם הדבר הזה ועשרות אנשים התעשרו מזה - אלו שמשכירים להם דירות, ואלו שמעסיקים אותם".

את הצד שהוא מילא במשוואה עורך הדין מתאר כ"עבודה פקידותית ללא חדשנות משפטית": "מוכשר ככל שתהיה ויודע לטעון טוב ככל שתוכל, בסופו של יום דוחים את הבקשות הללו. השופטים קובעים שההחלטה של הרשות אינה בלתי סבירה".

"אין מקום לשנות מדיניות"

במשרד החוץ סבורים שאין סיבה לשינוי מדיניות, כלומר לחייב שוב את אזרחי אוקראינה וגיאורגיה לבקש אשרת כניסה לישראל לפני הגעתם לפה. במשרד מזכירים שההסכם עם אוקראינה נחתם ב-2010, שנתיים לאחר שהסכם דומה נחתם עם רוסיה והביא לעלייה של פי עשרה במספר התיירים שנכנסו לישראל ולהכנסה של מיליארדי שקלים לקופת המדינה. "כשבאנו לחתום על ההסכמים עם אוקראינה ב-2010, שמענו את אותן אזהרות מאותם אנשים, אבל זו לא החלטה שהתקבלה כלאחר יד ובמשך כמה שנים באמת הכול היה בסדר", אומר גורם במשרד.

אותו גורם אומר שאיש לא חזה את המשבר שנוצר באוקראינה לאחר הפלישה הרוסית לחצי האי קרים ב-2014 ושמאוחר יותר גרם לכך ששוויו של המטבע האוקראיני איבד שני שלישים מערכו ויצר לאזרחי המדינה תמריץ לעבוד מחוץ למולדתם. את האחריות למצב שנוצר מאז 2015 הוא מטיל על משרד הפנים האחראי על רשות האוכלוסין וההגירה: "סוגיית מבקשי המקלט היא מייד אין יזראל. הגיעו אנשים, הגישו בקשה וראו שזה יופי של סטרט-אפ. לוקח למדינה שלוש שנים לבדוק זכאות של בן אדם למקלט. אין דבר כזה באף מדינה בעולם. מי שיצר את הבעיה הזאת זה משרד הפנים, חד וחלק. לא מרוע אלא מאימפוטנציה".

- האם צריך לחייב שוב את אזרחי אוקראינה לבקש אשרת כניסה לישראל?

"אין מקום לשנות מדיניות. חד משמעית. אוקראינה חתמה לאחרונה על הסכם עם האיחוד האירופי - גוש של חצי מיליארד איש שבחלק מהמדינות שם יש משכורות יותר גבוהות מישראל ושצפוי להוריד את הלחץ מישראל. צריך לחתום על הסכם זרים בתחום הבניין כדי שלפחות חלק מהאוכלוסייה שאנחנו מדברים עליה תוכל לבוא הנה בצורה חוקית. צריך לייעל את תהליך בדיקת בקשות המקלט ולקצר אותו לימים ספורים וצריך ליצור אכיפה. אם הם שב"חים, שיטפלו בהם כמו שמדינת ישראל יודעת. במקום ליצור נזק במיליארדים, שייקחו עוד פקחים בדרום תל אביב. מעבר לזה, צריך לטפל במאכערים בצד הישראלי שחלקם תמימים ולא יודעים שהם באים הנה לעבוד בצורה לא חוקית. אני חושב שאם כל הדברים הללו ייושמו, אנחנו נראה שיפור במצב תוך חצי שנה".

סמנכ"לית משרד החוץ לעניינים קונסולריים, סטלה ראפ, אומרת שכדי להוציא מישראל את האזרחים הגיאורגיים ששוהים פה ללא אשרה, גיבשה ישראל לאחרונה הסכם עם ממשלת גיאורגיה, לפיו יקבלו אזרחי המדינה שיעזבו את הארץ מרצונם "חבילת קליטה קטנה" מממשלתם. במקביל, היא אומרת, פועלים במשרד כדי להשיג חוות דעת משפטית שתקבע שאוקראינה אינה מדינה מסוכנת, ושתאפשר לפסול בצורה מהירה את בקשות המקלט שאזרחי המדינה מגישים בישראל.

מנהל מחלקת אירו-אסיה במשרד החוץ, יעקב ליבנה, מוסיף: "אנחנו חושבים שצריך לצמצם דרמטית את פרק הזמן שבו נבחנת הבקשה למקלט מדיני משלוש שנים לימים ספורים. הדבר יצמצם את המוטיבציה של אותם אנשים ואת מספר מבקשי המקלט ואנחנו סבורים שצריך להגביר את האכיפה על מי שמנצל לרעה את ההסכם בין המדינות במקום לבטל את כולו ולשפוך את התינוק עם המים".

גם ראפ וגם מנכ"ל רשות האוכלוסין וההגירה, אמנון שמואלי, מזכירים שחוות הדעת שהוצאה כבר לגבי גיאורגיה צמצמה בחודשים האחרונים בצורה ניכרת את מספר בקשות המקלט שאזרחי המדינה הגישו. מתי כל זה יקרה? ראפ אומרת ש"בימים הקרובים", אולם מדגישה כי חוות הדעת תצטרך קודם לכן לקבל אישור ממשרד המשפטים.

ומה לגבי הנתינים הזרים שנמצאים פה ללא אשרות בתוקף? האם ליחידת האכיפה של הרשות - שמפעילה 160 פקחים, שרק 40 מהם פועלים בדרום תל אביב שבו ריכוז הזרים הלא חוקיים הגדול בישראל - ישנה יכולת לטפל במספר הזרים הלא חוקיים ששוהים בישראל? שמואלי אומר כי הוא מעריך שרבים מאזרחי גיאורגיה השוהים בישראל ללא אשרה יעזבו במסגרת ההסכם שגובש עם ממשלתם, וכי הוא מקווה שבקרוב יגובש הסכם דומה עם ממשלת אוקראינה. אם זה לא יקרה, הוא אומר, "כל אחד שיגיע לחדש את האשרה שלו פשוט ייעצר ויגורש".

- ומה עם אנשים שפשוט נטמעו בקהילה ואינם נמצאים עוד בקשר עם הרשויות?

"כל מי שנתפס מגורש. הרחקנו מהארץ מתחילת השנה בסביבות 5,000 זרים. צריך קצת סבלנות עם הסיפור הזה. אנחנו פועלים בדרום תל אביב יחד עם ועדי השכונות, ואני אומר לך שהם פחות לוחצים בעניין הזה. מה שלוחץ להם יותר זה אוכלוסיות אחרות".

מבקשי המקלט
 מבקשי המקלט

צרו איתנו קשר *5988