דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

"כשאימהות רבות הן קרייריסטיות, אז לעליון לא הייתה ברירה"

עורכי דין לענייני משפחה: הפסיקה החדשה של ביהמ"ש העליון תביא לגל של תביעות לביטול מזונות מצד אבות המקיימים משמורת משותפת ונושאים במזונות; מבחינתם של אבות רבים, פסק הדין הוא מהפכה

איך ניתן לאכוף פסק דין בגירושין/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
איך ניתן לאכוף פסק דין בגירושין/צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

יש משהו אירוני בכך שיומיים בלבד אחרי שמשרד הרווחה והפרקליטות הגישו לבג"ץ עמדה משפטית אנטי-ליברלית ואנכרוניסטית, המתנגדת לכך שזוגות חד-מיניים יאמצו ילדים, נתן היום (ד') בית המשפט העליון פסק דין בנוגע למזונות ילדים, שהוא מתקדם, מודרני, ושמתאים את המצב המשפטי למציאות החברתית הקיימת.

עד כה, המצב המשפטי היה שהגבר-האב משלם מזונות לגרושתו, גם כאשר האישה הרוויחה יותר ממנו, וגם כאשר המשמורת על הילדים הייתה משותפת בין שני ההורים. פסק הדין שניתן היום בעליון קובע כי תשלום המזונות ייעשה באופן שוויוני בין בני-הזוג ובהתאם ליכולת הכלכלית של כל אחד מהם.

ד"ר יואב מזא"ה, ראש המכון למחקר למשפחה, שוויון ומשפט, הקריה האקדמית אונו, שמאמר שלו מצוטט בפסק הדין של בית המשפט העליון מהיום אומר כי "גם אם באיחור מסוים, בית המשפט העליון הלך היום בעקבות התמורות החברתיות שהתרחשו בארץ - הגברת המעורבות של אבות בגידול ילדיהם, לצד יציאה של יותר נשים לעבודה ולניהול קריירה".

גם עו"ד איימי בכור, העוסקת בדיני משפחה, אומרת כי "היום, כשהאבות מעורבים בחיי הילדים שלהם וכשאימהות רבות הן קרייריסטיות ומרוויחות לא פחות מהגברים, אז לבית המשפט העליון לא הייתה ברירה אלא לשנות את הדין. בית המשפט העליון בעצם הלך בעקבות החברה, וטוב שכך".

עו"ד רונן דליהו, יו"ר פורום דיני משפחה בלשכת עורכי הדין, אומר כי פסק הדין של בית המשפט העליון הוא "תעודת עניות למחוקק, שלא השכיל להקדים רפואה למכה ולא יישם את המלצות 'ועדת שיפמן' או חוק דומה שמסדיר בחקיקה ראשית את נושא חלוקת המזונות בין ההורים". לדברי דליהו, פסק הדין נכנס לוואקום חקיקתי ועל הכנסת לגבש עמדה בנושא חלוקת המזונות.

אבות: הפסיקה משנה חיים של גברים

עו"ד רות דיין-וולפנר מציינת כי פסיקת בית המשפט העליון שלפיה אימהות ישתתפו במזונות ילדים במשמורת משותפת, הגיעה אחרי ציפייה ארוכה והפתיעה את העוסקים בתחום. "בתי המשפט המחוזיים היו חלוקים ביניהם בשאלת הנוסחה הראויה לפסיקת מזונות במשמורת משותפת, וכל מחוז אחז בעמדה משלו. התוצאה הייתה חוסר ודאות שנמשך שנים, וחמור מכך - חוסר יכולת לצפות מה תהיה פסיקת מזונות עתידית, כיוון שכל שופט עשה כטוב בעיניו".

דיין מציינת כי לאור פסיקת בתי המשפט המחוזיים - "העיניים היו נשואות אל בית המשפט העליון, שנתן היום פסק דין אמיץ וראוי. פסיקת בית המשפט העליון עולה בקנה אחד עם המציאות, ומרחיקה אותה מאותו דין עברי על פיו נקבעים דיני המזונות זה שנים. העליון קובע כי דיני המזונות שחלו עד כה מפלים לרעה אבות כאשר הם מטילים את חובת המזונות עליהם רק בשל מינם".

לדברי עו"ד דיין, ההוראות כעת ברורות ומשנות סדרי עולם: "במקרים שבהם שכר ההורים דומה והם חולקים משמורת שווה - האב לא ישלם מזונות. בנוסף, הסדרי המשמורת המשותפת ייבחנו בקפידה, על מנת לוודא שהם עולים בקנה אחד עם טובת הקטין, ואינם מנוצלים לשיקולים כלכליים". דיין אומרת, שנראה כי הפסיקה החדשה תביא לגל של תביעות לביטול מזונות מצד אבות המקיימים משמורת משותפת שוויונית, ונושאים במזונות מכוח ההלכה ששררה עד לפסיקה החדשנית.

עו"ד מתת פלסנר, שעוסקת אף היא בדיני משפחה, אומרת כי "מרגע שניתן פסק הדין הבוקר קיבלתי כבר פניות רבות מכל אותם אבות לילדים מעל גיל 6 שאנחנו מייצגים בתיקי המזונות, שנמצאים כולם בעיצומו של ההליך המשפטי, וחיכו בסבלנות לפסק הדין. מבחינתם של אותם אבות, פסק הדין שניתן היום הוא מהפכה ומשנה סדרי עולם".

כדי להדגים את ההשפעה המיידית של פסק הדין, מביאה פלסנר דוגמה ממשרדה - "יש לי לקוח שאני צריכה להגיש היום סיכומים בתיק המזונות שלו. הסיכומים כבר היו מוכנים להגשה, ואנחנו הולכים עכשיו לתקן אותם ולהוסיף את פסיקת העליון. הפסיקה הזאת משנה חיים של גברים".

אבסורד: ארגוני נשים שמתנגדים לפסיקה

ד"ר מזא"ה מסביר כי הסיבה למצב המשפטי הבעייתי שהיה קיים עד היום, היא שלפי החוק מזונות ילדים נקבעים על-פי הדין הדתי. "בתי המשפט פירשו את הדין הדתי במשך עשרות שנים כאילו הוא מחיל את החבות הכלכלית לצרכים של הילדים, רק על האבא. התוצאה המעשית הייתה, שהאבא שילם את צורכי הילדים גם אם השכר של האימא היה יותר גבוה, וגם אם הילדים שהו אצלו יותר זמן מאשר אצל האם".

מזא"ה אומר שהמצב הזה הביא למצבי אבסורד שבהם אב שהרוויח 7,000 שקל וגרושתו הרוויחה 7,000 שקל גם כן, נדרש לשלם מזונות של 5,000 שקל, ובשל כך לעתים אבות נקלעו למצב של עוני ממשי. "גם הילדים של הורים גרושים כאלה נפגעו, כי כאשר האבא שאינו עשיר נדרש לשלם מזונות גבוהים, הוא לא יכול לתפקד כאב".

מזא"ה מוסיף ואומר, ש"המסר של בית המשפט העליון בפסק דינו היום הוא לא רק לגבי משמורת משותפת, אלא שבכל תיק גירושים בתי המשפט צריכים לבדוק את המשאבים הכלכליים של האבא והאימא, ובהתאם לזה לפסוק את המזונות. כלומר, גם כאשר הילדים נמצאים שני-שלישים מהזמן אצל האם, אבל היא מרוויחה כפול מהאב, האב לא יהיה צריך לשלם מזונות לאם".

מזא"ה מציין, שפסיקת בית המשפט העליון היום מבטאת בעיניו תפיסה שוויונית ולכן היא פמיניסטית. אך "למרבה האבסורד יש ארגוני הנשים שמתנגדים לפסיקה הזאת, כי הם רוצים שהאבא ישלם תמיד את המזונות".

עו"ד רות דיין-וולפנר מצביעה על היבט חשוב נוסף בפסק הדין, והוא, שבית המשפט העליון מנחה את בתי המשפט לענייני משפחה כיצד לבחון את שאלת המשמורת. "העליון מציין כי יש לבחון גם את השאלה מי טיפל בפועל בילדים טרם הגירושים, כמדד לשאלת קביעת המשמורת המשותפת. בתי המשפט לענייני משפחה מונחים כעת לבדוק היטב את המשפחה העומדת לדיון ואת התנהלותה קודם לגירושים, היכולות ההוריות של שני הצדדים, שיתוף-הפעולה ביניהם ורצון הילד".

לדברי דיין, "משמורת משותפת מעתה ואילך תיקבע כשהיא עולה בקנה אחד עם טובת הקטין, ויש לבדוק היטב האם הרצון למשמורת משותפת נובע רק ממניעים כלכליים".

על המוקד: ביטול "חזקת הגיל הרך"

השינוי בנוגע לחלוקת הנטל בין בני -זוג בתשלום מזונות לילדים אינו השינוי המשפטי היחיד שמתחולל בימים אלה בתחום המשפחה. לאחרונה עברה בקריאה טרומית בכנסת הצעת חוק לביטול "חזקת הגיל הרך". עד היום, החזקה הייתה שילדים עד גיל 6 של בני-זוג שהתגרשו, יישארו בחזקת אמם. לפי הצעת החוק המתגבשת, חזקת הגיל הרך תחול רק על ילדים רכים עד גיל שנתיים, ואילו ילדים מעל גיל שנתיים ישהו על-פי רוב במשמורת משותפת של בני-הזוג.

עו"ד איימי בכור אומרת, שהמאבק לביטול חזקת הגיל הרך הוא אחת הסיבות שפרצו את הדרך לפסק הדין שניתן היום בנוגע לתשלום מזונות. "המאבק לביטול חזקת הגיל הרך ביטל את המשמורת היחידנית של האם. לאור השוויון בחלוקת זמני השהות של הילדים בין האבות לאימהות, מה שבפועל כבר קורה, נדרש השינוי במזונות, כיוון שעול פרנסת הילדים ביום-יום באמת מתחלק באופן שוויוני בין ההורים".

בכור מאמינה שכפי שבית המשפט העליון הלך אחרי המצב החברתי הקיים בפסיקת המזונות, כך יקרה גם בנוגע לאימוץ ילדים של זוגות חד-מיניים. "אלה הן מהפכות חברתיות שמגיעות מלמטה. זה לא שבית המשפט העליון החליט לשנות סדרי עולם, אלא אלה הם סדרי העולם שהשתנו, ולבית המשפט העלין לא הייתה ברירה, אלא לקבל את השינוי ולהתאים את המצב המשפטי למצב החברתי".

עו"ד רונן דליהו, מצנן מעט את החגיגות שהביא עימו פסק הדין. לדבריו, פסק הדין הוא נכון אך הוא צפוי להביא להארכת ההתדיינויות המשפטיות בין הזוגות הגרושים ולבעיות נוספות. "בני-זוג רבים שכבר נפסקו להם מזונות, כעת בגלל פסק הדין שמשנה את המצב המשפטי, יגישו תביעות לביטול המזונות.

"בנוסף, בכל המקרים שבהם היה ויכוח בין בני-הזוג אם מדובר במשמורת משותפת או לא, כעת יתחילו לריב על חלוקת זמני השהייה של הילדים. כמו כן, מעתה, כשהאבות יודעים שמשמורת משותפת פוטרת אותם מתשלום מזונות, הם עלולים לבקש משמורת משותפת רק כדי להיות פטורים ממזונות, ולא מתוך רצון אמיתי לגדל את הילדים באופן שוויוני".

בהמשך לכך, עו"ד דליהו צופה כי מעתה יפנו נשים לבית המשפט בבקשות ביזיון על כך שלא מבצעים את המשמורת המשותפת, כשברור שהרצון של הגבר למשמורת משותפת נובע מרצונו להפחית את תשלום המזונות. עו"ד דליהו מזהיר כי "פסק הדין של בית המשפט העליון יפתח פתח למניפולציות בקרב בני-זוג, למריבות על ההכנסות ולדחיקת עקרון טובת הילד הצידה".

עו"ד דליהו מסכם: "משמורת משותפת לא יכולה להתאים לכל זוג ולכל מצב. אמנם פסק הדין נוגע בסוגיה של 'טובת הילד', אבל יש חשש שהעיקרון הזה דווקא ייפגע".

ציטוטים נבחרים מפסק-הדין
 ציטוטים נבחרים מפסק-הדין

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות