מכה לכחלון: מה יעלה בגורלן של עשרות אלפי דירות בשרון?

בשבועות האחרונים העיריות באזור השרון גועשות ■ אחרי תקופה ארוכה בה קודמו תוכניות מתאר בערים כמו כפר-סבא, הרצליה והוד-השרון, שהיו אמורות להוסיף לכל אחת מהן עשרות אלפי דירות חדשות, התנגדות התושבים עלתה מדרגה, והלחץ האדיר המופעל על הרשויות למשוך את התוכניות מתחיל לעבוד

בשבועות האחרונים, ואפילו בחודשים האחרונים, העיריות באזור השרון גועשות. עד כמה שחם בחוץ, נראה שבישיבות המועצה חם עוד יותר, והכל בגלל תוכניות המתאר. אחרי תקופה לא קצרה בה קודמו תוכניות בערים כמו כפר-סבא, הרצליה, הוד-השרון ועוד, התנגדות התושבים עלתה מדרגה ולחץ אדיר מופעל על הרשויות המקומיות למשוך את התוכניות. לא בכל מקום זה מצליח, ולא בכל מקום למתנגדים יש כח זהה. אבל יש כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון.

קודם כל העיתוי. זה לא מקרי שבדיוק עכשיו יש המולה גדולה סביב התוכניות. אנחנו נמצאים בקיץ 2017 ובעוד קצת יותר משנה אמורות להתקיים הבחירות ברשויות המקומיות. זה בדיוק הזמן שבו הפוליטיקה המקומית מתחילה להתניע את מהלכי מערכת הבחירות ותוכניות המתאר הן הזדמנות פז להתנגחויות.

חשוב להגיד שטענות או תלונות כנגד תוכניות המתאר הן לגיטימיות ואפילו חשובות. מעורבות התושבים בנושאים האלו חשובה אפילו עוד יותר. אבל הבעיה היא שלא תמיד המתנגדים מבינים עד הסוף את התוכנית מצד אחד, ומהצד השני, בחלק מהמקרים מדובר כבר בתזמון בעייתי בו התוכניות כבר נכנסו לתהליך בוועדות המחוזיות.

עוד דבר חשוב קשור למעורבות הציבור. יש מושג אחד שמקבל לאחרונה הרבה יחסי ציבור. שיתוף ציבור קוראים לו. כותרת יפה שאי אפשר להתווכח על חשיבותה, אבל כן אפשר לחלוק על יעילותה. כדי לעשות שיתוף ציבור אמיתי ומוצלח צריך להפוך קודם כל את התוכניות לקריאות ומובנות. מי שניסה להיכנס ולבחון תוכנית מתאר ואין לו רקע בתכנון מבין בדיוק מה הכוונה. קשה מאוד להבין את הניואנסים הקטנים, את הניסוחים המשפטיים ואת הסרטוטים המרתיעים. ושם, בניואנסים הקטנים נמצאים כל הפרטים החשובים. המציאות הזו גורמת לדו שיח של חרשים, לא פחות.

הנה דוגמא אחת להמחשה. בזמן שמהנדסי הערים מדברים בשפה תכנונית, ומשתמשים במושגים כמו צפיפות יחידות דיור לדונם למשל, התושבים משתמשים גם הם במילה צפיפות שעבורם מסמלת דברים אחרים. לא הגדרות של מינהל התכנון או יעדים שהציבה מערכת התכנון המרכזית לועדות המקומיות לתכנון ובנייה אלא הצפיפות הפיזית. הפקק בדרך לבית הספר, המכוניות שחונות על המדרכה בערב כי יש הרבה יותר מכוניות ממקומות חנייה והחשש הגדול מפני עוד יחידות דיור שיהפכו את המצב היום לגרוע יותר בעתיד. יכול להיות אגב, שתוכנית המיתאר כוללת תשובות לבעיות האלו. אבל זוכרים? קשה עד בלתי אפשרי להבין אותה. ומה שקורה זה שמהנדסי הערים מדברים בשפה תכנונית והתושבים בשפה אחרת לגמרי והתוצאה היא כאוס. כאוס, שהבחירות שמתקרבות רק מלבות.

תוכניות המתאר הן תוכניות חשובות. הן בדיוק התוכניות שצריכות להכין את העיר לעתיד. לא רק תוספת יחידות דיור שהיא מחויבת המציאות, אלא גם התחלת הדרך התכנונית של מחלפים, תחבורה ציבורית, מוסדות ציבור, תשתית ביוב ועוד המון דברים. חשוב להבין שלא פעם כדי להתחיל ולפעול מול ועדות התכנון או משרדי הממשלה חייבים תוכנית מתאר מאושרת, כדי להתחיל להניע תוכנית או לשריין תקציבים. אבל ככל שהתוכנית תתעכב, כך גם הפתרונות האפשריים יתעכבו. אי ודאות תכנונית היא בעיה שרק תחמיר את המצב הקיים כי תוכניות שמאושרות ללא הבסיס של תוכניות המתאר רק יוצרות עוד בלאגן. וזה נכון גם לגבי בתי ספר וגנים חדשים שצריכים להיפתח וגם למתחמי התחדשות עירונית שמחכים להתקדמות.

מאז המחאה החברתית של קיץ 2011 הציבור נהיה מודע הרבה יותר, ורוצה להיות שותף פעיל הרבה יותר גם במהלכי תכנון. הגיע הזמן לנסות ולאפשר את המעורבות הזו בצורה נכונה ולא על ידי הסיסמא של שיתוף ציבור שלא פעם ריקה מתוכן.

הבחירות לרשויות המקומיות מטפטפות עכשיו עוד דלק לוויכוחים הקיימים. אבל זה גם הזמן בו מעורבות התושבים יכולה לעזור. זה אולי הזמן הטוב ביותר להתחיל ולעבוד על הגדרות לשקיפות בוועדות התכנון המקומיות ועל מנגנון אמיתי של שיתוף התושבים בתהליכים ארוכי טווח בכל עיר ועיר. ככל שהבחירות יתקרבו, הפופוליזם והסיסמאות המפוצצות, שהן אגב לא תמיד נכונות, יתגברו. אבל אם התושבים שמראים עכשיו עד כמה הם רוצים להיות מעורבים בתוכניות המתאר, יפעלו להגברת המודעות בכל ישיבת מועצה או ועדת תכנון מקומית, יש אולי סיכוי להצליח לשנות משהו במנגנון שעובד כבר שנים בצורה בעייתית.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נדל"ן ותשתיות?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988