התחבורה השיתופית שעשויה להקל על הפקקים תקועה

איך קורה ש-WAZE, מבית גוגל הכול-יכולה, מעדיפה להצניע כיום את הפיילוט שהיא מבצעת בישראל כדי לא למשוך את תשומת-לב שר התחבורה?

ועידת הנדל"ן - ישראל כץ, שר התחבורה / צילום: תמר מצפי
ועידת הנדל"ן - ישראל כץ, שר התחבורה / צילום: תמר מצפי

ארגון ה-OECD הודיע אשתקד כי ישראל נמצאת במקום הראשון בדירוג הצפיפות בכבישים מבין כל המדינות המפותחות. הנתונים היו נכונים לסוף 2015. מאז עלו עוד כ-450 אלף כלי-רכב חדשים על כבישי הארץ; והנהג הישראלי לא זקוק לאישור מה-OECD על הצפיפות בכבישים. הפקקים בשעות העומס כבר הפכו מזמן למכת מדינה ולשגרה מתישה ושוחקת.

אחת הדרכים לפתרון הבעיה היא הגדלה של ניצולת כלי-הרכב הקיימים בשעות העומס, מה שמכונה בשפת המומחים "הגדלת מקדם המילוי". אם כל רכב פרטי שנוסע בשעות הבוקר לעבודה (או בערב ממנה) עם נהג בודד, יאסוף עוד שניים-שלושה אנשים, שנוסעים לאותו כיוון, העומס על הכבישים יירד דרמטית, וכך גם עלויות העובדים והמעבידים.

הדרך הזו, שמכונה "CARPOOLING" (תחבורה שיתופית/נסיעה משותפת), ותיקה מאוד, אבל רק בשנים האחרונות הופיעה טכנולוגיה שמאפשרת ליישם אותה בדרך זולה, אמינה והמונית. מדובר בטכנולוגיה שמבוססת על שילוב בין תקשורת אלחוטית, מיקום בזמן אמת, ואלגוריתמים מתוחכמים, שמפגישים בין הביקוש (כלומר, אנשים שנוסעים לאותו כיוון) לבין ההיצע (נהגים עם מקום פנוי).

בעולם, הקארפולינג הוא לא אוטופיה עתידנית, אלא מציאות קיימת. מיליוני נוסעים בעשרות ערים גדולות בעולם עושים כיום שימוש בטכנולוגיה הזו כדי לחסוך בהוצאות, ואף זוכים על כך לעידוד ולתגמול ממעסיקים ומגופים ממשלתיים. אבל דווקא בישראל, שבה צמחו כמה מהטכנולוגיות ומהחברות שמובילות כיום את מהפכת הקארפולינג בעולם, מתרסקים כיום כל ניסיונות היישום המוקדמים על חומות הרגולציה.

נציין, כי לשיטה הזו יש תמיכה לא מעטה במסדרונות הרגולציה הישראלית. ראינו זאת השבוע באירוע שאורגן על-ידי חברת WAZE ועל-ידי "אקומושן" - קהילייה שהוקמה בשנת 2012, ביוזמת התוכנית הלאומית לתחליפי דלקים ותחבורה חכמה והמכון הישראלי לחדשנות, ובתמיכת משרד הכלכלה והתעשייה. זו פועלת במודל של "קהילת חדשנות" במטרה לחבר בין כלל השחקנים באקוסיסטם של הרכב החכם. באירוע השתתפו נציגים בכירים מעולם הרגולציה הישראלית, והמסר שהציגו נשמע די אחיד ומעודד: קארפולינג הוא צורך דחוף, ברמה הלאומית.

כך, למשל, אמר באירוע רכז תחום התחבורה הציבורית באגף התקציבים באוצר, אלון מסר, כי "הנזק המשקי כתוצאה מהגודש בדרכים נאמד כיום ב-25 מיליארד שקל, ויש אינטרס משקי מובהק לצמצם את התופעה... להקמתן של תשתיות כבדות כמו מערכות הסעת בהמונים נדרשות שנים לא מועטות, ועל כן משרד האוצר רואה חשיבות גדולה בקידום פתרונות, שיאפשרו שיפור במצב הגודש כבר בטווח הקצר".

לדברי מסר, אחד הפתרונות הוא הגדלת "מקדם המילוי" של הרכב הפרטי על-ידי שיתוף נסיעות ברכב פרטי, או קארפולינג. "כדי לגרום לשינוי התנהגותי כה משמעותי, על הממשלה לנקוט מספר צעדים, כגון השלמת ההסדרה חוקית, יצירת העדפה בנתיבי תחבורה ציבורית לרכבי קארפול, העדפה בחניונים ותמריצים נוספים, "הטבות" שיעודדו את הציבור לבצע שינוי באופן ההגעה שלו בבוקר לעבודה".

גם נציגי הדרג המקצועי במשרד התחבורה, שנכחו באירוע, השמיעו מסרים מעודדים. כך, למשל, אמרה סגנית ראש מנהלת נתיבי ישראל במשרד התחבורה, הילה חדד, כי "המשרד מבין את הצורך. קארפול זה מוצר משלים לתחבורה ציבורית והוא משמעותי אם אנחנו רוצים לטפל ב'מקדם המילוי'".

אבל דווקא צמרת משרד התחבורה, שמחזיקה את המפתחות ליישום התחבורה השיתופית בישראל, היא זו שחוסמת ביעילות את כל הניסיונות ליישם קארפולינג בשטח. זאת, בשם האינטרס המקודש של הגנה על בעלי המוניות - אחד הארגונים העסקיים המקושרים ביותר.

 

לחבק בזרועות פתוחות כל פתרון תחבורתי

את זה לא אנחנו אומרים, אלא רשות ההגבלים העסקיים. בחודש אוגוסט אשתקד פרסמה הרשות תוצאות של בדיקה שערכה בנושא התחבורה השיתופית, והציגה מסקנות נחרצות בעד אימוץ נרחב של תחבורה שיתופית. לדברי הממונה על ההגבלים, "המצב של התחבורה הציבורית בישראל הוא בכי רע. הפיתוחים הטכנולוגיים כיום מאפשרים לנו לפתח מנגנוני תחבורה גמישים, מודרניים, שמאפשרים מגוון רחב יותר של שירותים. לישראל אין הפריבילגיה להדוף את הפתרונות הטכנולוגיים האלו החוצה. המצב בכבישים הוא כ"כ רע שאנחנו חייבים לחבק בזרועות פתוחות כל פתרון של תחבורה שמונח לפתחנו".

הבדיקה של רשות ההגבלים הצביעה על החסם המרכזי: הניסיונות לשמר את כוחו של שוק המוניות. במסר של הממונה על ההגבלים למשרד התחבורה נכתב במפורש: "אסור שאינטרסים של בעלי המוניות ימנעו או יעכבו את שינוי מדיניות הרגולציה הקיימת לצורך פתיחה של ענף התחבורה לתחרות חופשית והטמעה של טכנולוגיות מודרניות, שמביאות עימן בבירור רווחה משקית גדולה".

שר התחבורה נטרל את "האיום המיידי" באמצעות הקמת ועדה משותפת לטיפול בנושא - שיטה מוכחת ובדוקה לטאטוא מתחת לשטיח - והבטחה "להסדרה של הנושא" שתסתיים, אולי, ברבעון הראשון של 2018. בינתיים, משרד התחבורה חוסם ביעילות כל ניסיון ל"קארפולינג" מעשי בשטח. כך, למשל, בשבוע שעבר הודיע חברת GETT על התחלה ניסיונית של שירותי שיתוף נסיעות מבוסס טכנולוגיה (זימון באמצעות אפליקציה), באמצעות "שאטלים", לעובדים במרכזי התעסוקה ותחנות הרכבת בתל-אביב.

לא חלפו ימים ספורים מההכרזה החגיגית, ומשרד התחבורה "החליט לבחון - האם השירות החדש הוא תחליף להפעלת מוניות-שירות, והאם הוא עומד בתנאי הרישיון". באותה דרך, עם יותר אגרסיביות, נטרל המשרד ניסיונות מוקדמים של "אובר" להציע שירותים דומים. אפילו WAZE, מבית גוגל הכול-יכולה, מעדיפה להצניע כיום את פעילות הפיילוט שהיא מבצעת בנושא בישראל כדי לא למשוך את תשומת-הלב של השר.

אז בינתיים הטכנולוגיות שפותחו בישראל והביאו לנו גאווה רבה, ימשיכו לשפר את איכות חייהם של הנהגים והעבודה בעולם. והעובדים והנוסעים האחרים בישראל? - הם ימשיכו להתלבט בין זחילה של שעה וחצי לעבודה בפקקים לבין האלטרנטיבה של המתנה בשמש לתחבורה ציבורית דחוסה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988