עיריית קריית גת עתרה לבג"ץ נגד רשות מקרקעי ישראל

רמ"י פנתה מוקדם יותר למשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), עו"ד ארז קמיניץ, וזאת טרם פנייה לבית המשפט נגד עיריית קריית גת ■ רמ"י מבקשת לפנות לבית המשפט "עקב הפרות חוזרות ונשנות של הסכם-הגג ע"י העירייה

קריית גת / צילום: אייל פישר
קריית גת / צילום: אייל פישר

הסכם-הגג בקריית גת ממשיך להסתבך. לאחר שברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) פנו בשבוע שעבר אל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה וביקשו את מעורבותו בסכסוך מול עיריית קריית גת הקשור להסכם-הגג, הגישה היום העירייה עתירה לבג"ץ. נזכיר כי לשני הצדדים טענות רבות אודות אי מימוש ההתחייבויות הקשורות להסכם-הגג לבניית כ-7,000 דירות בעיר. עוד נזכיר כי הסכם-הגג שנחתם עוד ב-2013 היה הסכם-הגג הראשון שחתמה המדינה עם רשות מקומית, ובזמן שעבר מאז החתימה כבר שווקה קרקע על-ידי המדינה, יזמים וקבלנים כבר זכו במכרזים והדירות הראשונות בשכונה החדשה אמורות להתאכלס בעוד מספר חודשים.

במסגרת העתירה לבג"ץ, שהוגשה באמצעות עו"ד יעקב כהן ממשרד יעקב כהן, ירון שביט עורכי דין ועו"ד אמיר קדרי ממשרד טל, קדרי , שמיר ושות', דורשת העירייה שהמדינה תעמיד את התקציבים להם היא מחויבת כלפי העיר. עוד טוענת העירייה בעתירה כי מכיוון שמדובר בהסכם-הגג הראשון שנחתם ללא ניסיון מוקדם של המדינה, הקצתה המדינה תקציבים חסרים בכל הנוגע להקמת מבני ציבור ומבני חינוך, פיתוח תשתיות והוצאות ניהול הפרויקט ופיתוח התשתיות, בהשוואה לצרכים בפועל ובהשוואה להסכמים מאוחרים יותר שנחתמו עם עיריות אחרות.

עוד טוענת העירייה כי "שני המחלפים בכניסות לשכונה החדשה אשר סוכם שבנייתם באחריות ממשלתית בלעדית, מצויים נכון לעכשיו באיחור ניכר וגוזרים מצור תחבורתי על השכונה, לרבות עיכוב במתן היתרים. נחיצות המחלפים ומבני הציבור לשכונה ולעיר קריטית ומהווה תנאי בסיסי לאכלוס.

"לטענת העירייה קיימים כשלים בעמידת המדינה בהתחייבותה כלפי העיר ובהם: היעדר הקצבה לבניית תשתיות חינוך, מבני ציבור ופארקים כמובטח לתושבים, היעדר תקצוב להשקעה ופיתוח תשתיות בעיר הוותיקה, היעדר תיקצוב הולם לתקורות העצומות הנדרשות לעירייה בגין פיתוח התשתיות וביצוע ההסכם על תנאיו וכן עיכוב משמעותי כאמור בהקמת המחלפים ודרכי הגישה אל השכונה וממנה. עוד טוענת העירייה כי עד כה היא עמדה בכל ההתחייבויות שנטלה על עצמה בהסכם-הגג להקמת כרמי גת ובהסכמי הפיתוח מול היזמים, לרבות לגבי ביצוע הפיתוח במועדים שסוכמו, היערכות הנדסית כולל רישוי בפרקי הזמן המתחייבים על-פי ההסכם, היערכות לקליטת תושבים ואכלוסם, קידום תכנון וביצוע מוסדות חינוך וציבור ועוד".

במסגרת העתירה מבקשים בעיריית קריית גת מבית המשפט לקבוע שהמדינה תיקח אחריות לביצוע התשתיות בכל שטחי השכונה החדשה "תוך שהיא מוציאה שטחים אלה מתחום השיפוט של העירייה ולוקחת על עצמה את האחריות". עוד מבקשים בקריית גת מבית המשפט כי יוציא צו ביניים המורה לרשות מקרקעי ישראל כי עד שלא תתברר העתירה האמורה, תמשיך המדינה לכבד את ההרשאה התקציבית להתקשרות עם קבלנים ונותני שירות המבצעים עבודות נכון להיום.

ראש העיר קריית גת, אבירם דהרי, אמר לאחר הגשת העתירה כי "התנהלות המדינה בכל הקשור להסכם-הגג שנחתם עם קריית גת חריגה. קיים פער עצום ומקומם בין התחייבויות המדינה שניתנו לעירייה לבין האופן בו נהגה המדינה. קריית גת מתנהלת באחריות תקציבית ולא תיגרר לגירעונות ענק. תוספת אלפי דירות בעיר היא עול כבד על התקציב, אבל אנחנו ראינו שליחות בהצטרפות להסכם-הגג. כעת התחושה שהיא שלא רק שנשכבנו על הגדר שמעליה עברו מאז עיריות רבות, אלא שלבסוף המדינה הותירה אותנו מאחור. המדינה לא הותירה ברירה בידינו ונאלצנו להגיש את העתירה".

כאמור, העתירה לבג"ץ של העירייה מגיעה לאחר טענות רבות שהפנתה רמ"י עצמה כלפי העירייה בכל הקשור להסכם-הגג ומימושו. ברמ"י פרטו את הטענת כנגד העירייה במכתב ששלחו למשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי), עו"ד ארז קמיניץ, וזאת טרם פנייה לבית המשפט בנושא בעצמם. במכתב, עליו חתמה עו"ד רות אפריאט, היועצת המשפטית של מרחב עסקי ירושלים ברמ"י נכתב כי הפנייה נעשית "עקב הפרות חוזרות ונשנות של הסכם-הגג על-ידי העירייה, ולאחר שמוצו כל הניסיונות להגיע להבנות באופן ישיר מול העירייה".

עוד נכתב במכתב כי "עיריית קריית גת מפרה ברגל גסה את הסכם-הגג עליו היא חתמה כמו גם הסכם נוסף שנחתם לאחריו, תוך שהיא הופכת את היזמים שזכו במכרזי רמ"י לבני ערובה במטרה לדרוש כספים שאינם מגיעים לה. בעוד רמ"י עמדה ועומדת בכל התחייבויותיה על-פי הסכם-הגג ואף הוסיפה תקציבים שונים לעירייה במסגרת הסכם נוסף שנחתם לאחר הסכם-הגג - העירייה מפרה את התחייבויותיה על-פי הסכמים בכל שמסרבת לחתום עם יזמים על הסכמים לפיתוח תשתיות ואף מונעת מהם לפתוח תיק רישוי, תוך שהיא עושה שימוש לרעה בסמכויותיה המנהליות. כן מערכת העירייה פרסום מכרז לביצוע עבודות פיתוח".

במכתב הארוך מפרטת רמ"י את הסכם-הגג ואת הפרות העירייה לטענתה, ובסיום המכתב נכתב כי "בטרם רמ"י תפתח בהליך משפטי נגד העירייה, היא פונה בהליך ליישוב הסכסוך במטרה לאכוף על העירייה לקיים את התחייבויותיה על-פי ההסכם ובפרט לחתום על הסכמי תשתית עם יזמים שזכו במכרזים שפרסמה רמ"י ולהניע את הליכי הרישוי ולאפשר את מימוש ההסכמים עליהם חתומה העירייה. נודה לקביעת דיון מוקדם ככל הניתן שכן בכל יום מתעצמים הנזקים הנגרמים מהתנהלות העירייה".