הפתיחות של הבורסה בת"א עלתה בהפסד של רוב ההשקעה

מנקיינד וסלזיון, שתיים מחברות הביוטק שנרשמו לפני כשנתיים למסחר בת"א, עושות את דרכן החוצה

טקס פתיחת המסחר במנקיינד / צילום: קובי קנטור
טקס פתיחת המסחר במנקיינד / צילום: קובי קנטור

בימים האחרונים הודיעו חברות הביוטק הזרות מנקיינד  וסלזיון  על רצונן להימחק מהבורסה בתל אביב, לאחר שהסבו הפסדי עתק למשקיעים בהן בתקופה שבה נסחרו כאן. יחד עם ביוטיים ונבידאה, הרכיבו מנקייד וסלזיון את גל חברות הביוטק הזרות שזרם לבורסה המקומית בסתיו 2015, במטרה לנצל את הכניסה האוטומטית למדדי המניות כפלטפורמה לגיוסי הון מהירים וקלים.

אלא שהפתיחות שהפגינה הבורסה המקומית כלפי החברות הזרות, משכה לכאן גם את אלה שהתקשו לגייס בחו"ל, והביאה עקב כך לפגיעה במשקיעים המקומיים. כשפתיחות זו נזנחה כעבור זמן קצר, נעלמה עמה גם הסיבה המרכזית לרישום מניותיהן של אותן חברות בתל אביב.

מנקיינד (Mannkind), שפיתחה משאף אינסולין לטיפול בסוכרת, הודיעה היום על כוונתה למחוק את מנייתה מהמסחר בתל אביב ולהמשיך להיסחר בנאסד"ק בלבד. המחיקה תתבצע בעוד שלושה חודשים, ויהיה קשה למצוא מישהו בשוק ההון שמצטער על עזיבתה.

בתקופה שבה "התארחה" מנקיינד בבורסה המקומית, איבדה מנייתה 94% מערכה. ואולם, תעודות הסל המקומיות נאלצו להשקיע בחברה כבר בסמוך לנחיתתה כאן, מאחר ששווייה הגבוה באותה תקופה העניק לה כרטיס כניסה מהיר למדד ת"א-75 (כיום ת"א-90).

מנקיינד הגיעה לבורסה בתל אביב בסוף 2015, כחברה מפוארת עם מוצר המשווק על ידי חברת התרופות הענקית סאנופי, כשהיא מגובה על ידי בעל שליטה מוערך - המיליארדר היהודי אלפרד מאן, שנחשב לבעל כיסים עמוקים וכריזמה מימונית.

כבר עם כניסתה של מנקיינד לבורסה, לא מעט גורמים בשוק הישראלי היו סקפטיים לגבי היכולת של המוצר שלה להפוך ל"בלוק-באסטר", כפי שניבאו התוכניות העסקיות של החברה. המוצר הושק ב-2014 והגיע עד מועד הכניסה של מנקיינד לתל אביב למכירות של כ-16 מיליון דולר - נמוך משמעותית מהציפיות.

בינואר 2016, חודשיים בלבד אחרי ההנפקה, הודיעה סאנופי על ביטול הסכם ההפצה למוצר של מנקיינד, והמניה שלה התחילה לצלול. מנקיינד הודיעה כי תשווק בעצמה את המוצר, אבל השיווק העצמי דורש השקעה רבה של מזומנים, שלא היו בידי החברה, והמוצר היה חבוט וחבול. בפברואר 2016 מת אלפרד מאן, המייסד, בעל השליטה ויו"ר החברה, כשהוא בן 90.

גיוס בכפייה מהציבור בישראל

בשלהי 2015 נראה היה כי נמצאה דרך מושלמת עבור חברות אמריקאיות לגייס כסף כמעט בכפייה מהציבור הישראלי, באמצעות פרצה בתקנות הרישום הכפול של הבורסה המקומית. זה התחיל בספטמבר אותה שנה, כשביוטיים ואחריה נבידאה החליטו להירשם למסחר בתל אביב, אף שאין להן כל קשר או זיקה לישראל.

במונחים אמריקאיים מדובר היה בשתי חברות קטנות, אבל במונחים ישראליים אלה הן חברות שמשתחלות בקלות לרשימת 100 החברות הגדולות בבורסה - מה שהכניס אותן אוטומטית למדד היוקרתי.

כשחברה נכנסת למדד מרכזי של הבורסה, תעודות הסל והקרנות המחקות שעוקבות אחרי אותו מדד, חייבות לרכוש את מניותיה, כאשר במקרה של ביוטיים עמד הסכום שהזרימו המשיקעים המקומיים למניות החברה על כ-80 מיליון שקל.

ההצלחה של ביוטיים עודדה חברות נוספות לפעול בצורה דומה.

באוקטובר 2015 הגיעה לכאן מנקיינד והביאה את הפארסה לשיאה. החברה, שפיתחה משאף אינסולין לטיפול בסוכרת, נקלעה למצוקה שחייבה אותה לחפש בדחיפות מקורות מימון חדשים.

כאן כבר היה מדובר בחברה שערב כניסתה לישראל נסחרה בשווי שוק לא קטן, של יותר מ-1.5 מיליארד דולר.

סלזיון איבדה 96% בשנתיים האחרונות

הכניסה של מנקיינד למדד ת"א 75 חייבה את תעודות הסל המקומיות לקנות מניות של החברה בכ-350 מיליון שקל (מתוכם גיוס של 140 מיליון שקל לתוך החברה). בתחילת הדרך היוותה מנקיינד כ-4% ממדד ת"א-75. המדד אמנם הוסיף בתקופה זו כ-21% לערכו, אבל זה לא היה בזכות מנקיינד.

זה גם לא היה בזכות שתי החברות האחרות שנכנסו למדד, נבידאה וביוטיים, שבינתיים לא הביעו כוונה להימחק.

נבידאה, שעסקה באבחון סרטן, ירדה מאז הרישום הכפול ב-82%, והיא נסחרת כיום לפי שווי של 67 מיליון דולר. בעת הכניסה למדדים רכשו תעודות הסל מניות שלה בכ-137 מיליון שקל.

ביוטיים נרשמה למסחר בתחילת ספטמבר 2015, כמו נבידאה, ומאז הרישום הכפול רשמה ירידה של כ-29% "בלבד" (במקביל לירידה במגזר הביומד כולו), ושוויה כיום 311 מיליון דולר. ביוטיים היא בעלת החזקות בחברות בתחום תאי הגזע, ופעילותה מתקדמת בינתיים פחות או יותר על פי התוכניות.

סלזיון היא החברה הקטנה בחבורה, ומלכתחילה עשתה את הכל בקטן יותר. החברה הודיעה במוצאי שבת כי תימחק מהמסחר בתל אביב, לאחר שבשנתיים האחרונות ספגו המשקיעים בה הפסד של 96%. כיום נסחרת סלזיון לפי שווי של כ-5.5 מיליון דולר בלבד, אף שהיא נמצאת בניסויים קליניים מתקדמים בתרופות לסרטן.

עוד קודם לרישום בתל אביב, עברה מניית החברה ב-2012 קריסה דרמטית של יותר מ-80% ביום אחד, לאחר כישלון בניסוי קליני, ומאז למעשה לא התאוששה.

אפשר לשייך לסיפור הזה חלקית גם את מיילן, שנכנסה ישירות למדד ת"א 25. המניע של מיילן היה אחר. היא רצתה לרכוש את חברת פריגו, הנסחרת גם בתל אביב, והמהלך של הרישום למסחר כאן היה אמור לעזור לה בכך. מיילן היתה פחות זקוקה לביקושים של תעודות הסל. ואולם בכל זאת, היא קיבלה אותם, בהיקף של יותר מ-2 מיליארד שקל. מאז הרישום לבורסה בתל אביב, ירדה מניית מיילן ב-48%.

חלון ההזדמנויות של חברות הביוטק האמריקאיות נסגר בתוך מספר שבועות לאחר פתיחתו, לקראת סיומה של 2015. הזעקה שהתעוררה בעקבות ההפסדים שגרמו החברות הללו למשקיעים במניותיהן, הובילה את רשות ניירות ערך להתערב, ובעקבותיה את הבורסה. לבסוף, נקבע כי חברות ללא זיקה לישראל יוכלו אמנם להמשיך להגיע לבורסה התל אביבית, אבל לא ייכנסו באופן אוטומטי למדדים - מה שימנע את "הגיוס הכפוי" מתעודות הסל והקרנות המחקות. גל חברות הביומד שאיים להתנפץ על שערי הבורסה המקומית - נבלם.

מנקיינד
 מנקיינד