הנקראות ביותר

כך נשארה אלביט מערכות הזוכה היחידה במכרז תעש

5 חברות התמודדו במכרז תעש ואף שילמו למדינה ערבויות, אולם פרשו זו לאחר זו מההליך ■ כעת חושף "גלובס" את הסיבה: חדרי המידע שעל בסיסם אמורות היו החברות להחליט אם הרכישה כדאית - היו חסרים בנתונים קריטיים על מצב החברה ■ תעש: "גורם אינטרסנטי מפיץ מידע שאינו מתחבר למציאות"

תעש מערכות / צילום: יחצ
תעש מערכות / צילום: יחצ

בסוף שנת 2015 נפל דבר במכרז שפרסמה רשות החברות הממשלתיות למכירת התעשייה הצבאית מידי המדינה לידיים פרטיות. בזו אחר זו פרשו מההליך לא פחות מ-5 חברות וקבוצות שחודשים אחדים לפני כן התכנסו אל הישורת האחרונה, שילמו למדינה ערבויות וקיבלו גישה ל"חדרי המידע" של החברה. חדרי המידע האלה היו אמורים לחשוף אותם לסודות הכמוסים של התעשייה הצבאית, ועל בסיסם להחליט באם רכישת תעש מערכות מהמדינה כדאית להם או לא.

אלא, שבמקום תשובות הם מצאו את עצמם עם רשימה מתארכת של קושיות ונעלמים. "בשורה התחתונה, על בסיס הנתונים שהיו שם אף אחד לא יכול היה לתת הצעה אחראית", מספר ל"גלובס" גורם שהיה מעורב בתהליך. "חדרי המידע היו וירטואליים, מבוססים על תוכנת מחשב מאוד מתקדמת ומרשימה, אבל המידע שהיה בהם לא היה רלוונטי לתהליך. הוא בטח לא יכול היה לסייע למשקיע פוטנציאלי שמתלבט לפני ביצוע השקעה כל-כך משמעותית".

יותר משנה וחצי אחר כך, המדינה עדיין מתברברת עם תוכנית המכירה של התעשייה הצבאית. כ-10 חברות וקבוצות מישראל ומחו"ל שהתמודדו על רכישת תעש מערכות מהמדינה - אלביט מערכות, חברה ביטחונית-ציבורית שבבעלות איש העסקים מיקי פדרמן - היא היחידה שנשארה בהליך, שתקינותו שנויה במחלוקת ועומד במרכז של ביקורת מיוחדת שמוביל מנהל החטיבה לביקורת מערכת הביטחון במשרד מבקר המדינה, יוסי ביינהורן.

נוסף לאלביט מערכות, הסתערו על רכישת תעש מהמדינה גם אנשי העסקים סמי קצב ומאיר שמיר, במסגרת החברה המשותפת שהקימו "נסקא שמיר"; קרן פימי שבראשות איש העסקים ישי דוידי; אינויקטוס, חברה שהוקמה למטרה זו בידי פלקסטרוניקס האמריקאית; ורנקו שבבעלות המיליארדר היהודי-אמריקאי איירה רנרט.

שורת עדויות של גורמים ואנשי עסקים שהיו מעורבים בניסיון של המדינה למכור את תעש מערכות, מצביעה על תלונות נשנות שהגיעו בזמן אמת לרשות החברות הממשלתיות אודות נתונים קריטיים על מצב החברה שחסרו בחדרי המידע. "לא רק אנחנו, גם חברות אחרות ניסו לתת הצעה שמתבססת על הנתונים בחדרי המידע - ולא הצליחו", מספר ל"גלובס" איש עסקים שהיה מעורב בהליך. "לא הבנו דברים בסיסיים, הרי משמעות ובעלי נגיעה ישירה למעמד של תעש שאחרי המכירה. תמונת המצב של החברה לא הייתה ברורה, בעיקר לא היקף ההתחייבויות והחשיפות הכספיות שלה.

"היה חשש כבד שמי שירכוש בתנאים האלה את תעש לוקח על עצמו התחייבויות או חשיפות שחורגות באופן משמעותי מהיקף הפעילות העסקית הרלוונטית שלה. על בסיס הנתונים שהיו נגישים לנו לא יכולנו אפילו לתת הערכת שווי בגלל כל מיני סיכונים שהיקפם לא הוערך ומסתכמים כנראה במאות מיליוני שקלים. הרגשנו שאנחנו עומדים לקנות מהמדינה חתול בשק".

"סוגיות שנותרו בגדר תעלומה"

חדרי המידע הווירטואליים של תעש נפתחו לרוכשים שהתעניינו ברכישתה בשבוע האחרון של יולי 2015. נציגי המשקיעים הפוטנציאליים קיבלו סיסמאות והרשאות גישה אל מאגרי הנתונים של החברה, אך על-פי אחת העדויות שבידי "גלובס", "חסרו שם נתונים בסיסיים. אנחנו, כמו כל החברות האחרות שהתעניינו ברכישה, באנו לשלב הזה מוכנים עם עורכי דין, שמאים, רואי חשבון. כולם סרקו את הנתונים ולמדו אותם. לא הצלחנו להבין, עד הרגע הזה, את עלויות הפרישה של העובדים בעקבות הסכמי השכר שנחתמו איתם; עלויות שקשורות לפינוי המתחם של החברה בשרון והמעבר שלה לנגב; עלויות שקשורות לפתרון בעיות איכות סביבה כמו טיהור קרקעות; אי-ודאות לגבי איתנות החברה בחלק משוקי העולם; ועוד שורה ארוכה של סוגיות שהיו אז, ונשארו גם עכשיו, בגדר תעלומה".

חודשים אחדים אחרי פתיחת חדרי המידע, המתמודדים על רכישת תעש מהמדינה פרשו מההליך בזה אחר או זה. אלה שלא פרשו ממנו - איבדו עניין, ואחרים, כמו סמי קצב ומאיר שמיר, עוד ניסו לחלץ מהמדינה תשובות לשאלות קשות שנותרו בלי מענה. גורמים שהיו מעורבים בתהליך סיפרו ל"גלובס" כי נציגיהם של שני אנשי העסקים הפנו לרשות החברות הממשלתיות ולעומד בראשה אז וגם היום, אורי יוגב, רשימה של מאות שאלות בניסיון לקבל תשובות שיסייעו להם לתמחר את תעש מערכות ולהגיש הצעה סדורה לרכישתה. אותם גורמים טוענים כי רשות החברות מסרה להם תשובות חלקיות, אם בכלל.

"שאלות ברמת המיקרו קיבלו תשובות ברמה המאקרו. נתונים קריטיים לתהליך הזה נשמרו בסוד מחשש שגופים שלא יזכו בהליך ינצלו את המידע במסגרת תחרות עתידית עם תעש. הייתה לנו תחושה מאוד חזקה שהמדינה לא באמת רוצה למכור את תעש, כי אם כן מדוע היא מקשה כל-כך עד כדי כך שאף אחד לא מצליח לעשות הערכת שווי ולהתכנס למחיר שהוא מוכן לשלם?", סיפר ל"גלובס" בכיר באחת החברות שהתמודדה בהליך.

תהליך המכירה של תעש מערכות הוקפא באוגוסט שנה שעברה, כשברקע ביקורת "בזמן אמת" שעשה מבקר המדינה בנוגע לתקינותו. על רקע ממצאים ראשוניים של הביקורת, ביקש המבקר, יוסף שפירא, משר האוצר, משה כחלון, להקפיא את ההליך עד יתבררו חשדות לניגודי עניינים בכל הקשור לאופן שבו נעשו הערכות השווי לחברה. את הערכות השווי עשו החברות "פאהן קנה" ו"פרומתאוס" עבור רשות החברות הממשלתיות, אך אלה התגלו בעייתיות: עוד טרם החלה להעריך את השווי של תעש, פהאן קנה סיפקה שירותי ייעוץ לרשות החברות והייתה שותפה לחלק מקבלת ההחלטות על הפרטת תעש, ואילו פרומתאוס סיפקה לאלביט מערכות שירותי ייעוץ עוד טרם העריכה את השווי של תעש.

קצב ושמיר: לא פרשנו מהמרוץ

בזמן שאלביט מערכות היא החברה היחידה שעדיין נמצאת בהליך, בחודש האחרון חידש החשב הכללי באוצר, רוני חזקיהו, את ההליכים להפרטת החברה וקיים משא ומתן עם אלביט בניסיון להתכנס לעסקה. יצוין, כי החשכ"לית הקודמת, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, התנגדה להליך זה נחרצות. זאת, בין השאר, בשל הערכת השווי שקבעו פאהן קנה ופרומתאוס לתעש - כ-1.6 מיליארד שקל - בעוד שהיא סברה שניתן למכור את החברה ביותר מ-2 מיליארד שקל. בשבועות האחרונים, ועל רקע ההחלטה של חזקיהו להחיות את תוכנית ההפרטה ולהאיץ את המו"מ עם אלביט מערכות, אנשי העסקים קצב ושמיר נפגשו איתו והבהירו לו כי הם רואים עצמם שחקנים רלוונטיים בתהליך. השניים הבהירו שלא פרשו ממנו, ואף לא משכו את הערבות הבנקאית שהפקידו בראשית בגובה של כ-6 מיליון שקל. בינתיים, התוקף של ערבות זו פג.

ל"גלובס" נודע כי במהלך הפגישה עם חזקיהו הביעו שמיר וקצב את מורת רוחם מאופן ניהול ההליך והעלו ספקות על תקינותו, עד לשלב שבו אלביט מערכות הפכה למועמדת היחידה לרכישת תעש. אגב, כבר באמצע פברואר השנה הבהירו שמיר וקצב במכתב ששיגרו לאלוף (במיל') יעקב עמידרור, שמונה בידי מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, להיות "בודק בלתי תלוי" של הליכי המכירה של תעש, כי הקבוצה המשותפת שהקימו לא פרשה רשמית מהמרוץ על תעש. השניים דרשו במסגרת מכתבם פרטי מידע שנחסך מהם עד כה, באופן שיאפשר להם להגיש הצעה סדורה לרכישת תעש. גורם עסקי שמעורב בנושא אמר כי בין הדרישות שהעלו שמיר וקצב: קבלת נתונים עדכניים על ביצועיה הכספיים של תעש ב-2015 וב-2016; נתונים על צבר ההזמנות הנוכחי שלה; פרטים אודות פרויקטים חדשים ותוכניות פיתוח; מצבת עובדים עדכנית ועוד. "אי אפשר לחזור לתהליך כזה ב-2017 עם נתונים שהם חלקיים וחסרים שהוצגו בשנת 2015", אמר הגורם.

האפשרות שהמדינה תמכור את תעש לאלביט מערכות מעוררת חשש גם בחברות הביטחוניות הגדולות האחרות - התעשייה האווירית ורפאל מערכות לחימה מתקדמות. שתיהן חברות ממשלתיות שהביעו בעבר את הסתייגותן מתרחיש שבו אלביט תרכוש את תעש באופן שיאפשר לה להדק את אחיזתה בצבא היבשה - עד הפיכתה למונופול. גם תחשיבים שנעשו באוצר העלו חשש כי בתרחיש כזה, אלביט תגדיל משמעותית ובעשרות אחוזים את היקף המכירות שלה למשרד הביטחון, ובאופן שעלול להוביל להעלאת מחירים של אמצעי לחימה ומערכות שהיא תמכור למדינה. אלא, שעל-פי הערכה של גורם ביטחוני, כ-20% מהרכש של משרד הביטחון מחברות הביטחוניות בארץ, נעשה מאלביט מערכות ו-10% מתעש. לדברי הגורם, במקרה שאלביט תרכוש את תעש, הרכש של משרד הביטחון מהחברות הביטחוניות יתחלק פחות או יותר בצורה שווה.

הגישה הרגועה של משרד הביטחון מפני תרחיש כזה לא מרגיעה את שאר החברות הביטחוניות, שבמהלך השנים האחרונות הזהירו את שרי הביטחון והאוצר כי במצב השוק החדש הן יהיו הראשונות להיפגע, וזאת בשל היכולות החדשות שבהן תחזיק אלביט המורחבת בתחום הטילים שנחשב למנוע צמיחה בתע"א וברפאל. התע"א, כך נודע ל"גלובס", התריעה כי הגמישות העסקית שלה מוגבלת בהיותה חברה ממשלתית, וכי במצב השוק החדש היא תתקשה להתחרות באלביט. חששות מפני תרחיש כזה הובעו גם על ידי בכירים ברפאל.

לחששות אלה הייתה שותפה גם עבאדי-בויאנג'ו. בדיונים פנימיים באוצר היא דרשה שהמו"מ עם אלביט יקודם רק בכפוף לבדיקות יסודיות של מידת ההשפעה של רכישת תעש בידי אלביט על כלל השוק הביטחוני בארץ ועל תקציב הביטחון. על-פי טענות של גורמים המעורבים בהליך, בדיקות כאלה, בעיקר במשרד הביטחון, החלו להיעשות מאוחר, רק לפני כשנה.

גם רשות ההגבלים העסקיים טרם השלימה בדיקה על מידת הריכוזיות של אלביט מערכות ופוטנציאל הפיכתה למונופול בתחום הנשק עם רכישת תעש מהמדינה. אחת הסיבות לעיכוב המתמשך בביצוע בדיקה כזאת היא שלנציגי הרשות טרם ניתן סיווג ביטחוני מתאים.

גורמים באוצר: "קצב רצה לשלם על תעש 600 מיליון ש' בלבד"

"אין שום ליקוי שנוגע לתהליך ההפרטה של תעש שלא נבדק על ידי מבקר המדינה, ועובדה שהוא לא הוציא בנושא שום דוח ביקורת", כך טוענים גורמים במשרד האוצר בתגובה ל"גלובס" על הטענות לליקויים בתהליך ההפרטה של תעש מערכות.

לטענת אותם גורמים, "ההחלטה של החשב הכללי, רוני חזקיהו, לחדש את ההליכים למכירת תעש התקבלה על דעת שרי האוצר והביטחון, מבקר המדינה וכל הגורמים הרלוונטיים. כל הטענות על מידע חסר בחדרי המידע שנפתחו לרוכשים הפוטנציאליים - לא רציניות. רמת הגילוי של מידע נקבעה בידי תעש ובתיאום עם רשות החברות ומשרד האוצר, תוך הקפדה על כך שנתונים עסקיים וביטחוניים סודיים לא יתגלגלו לידי מתחרים עתידיים. אותם גורמים הוסיפו וטענו כי "מדובר ב'טענות מכובסות' של מתמודדים שלא רצו לשלם מספיק על תעש, ואם המחיר שלה היה נמוך יותר - הם היו קונים אותה.

"הטענות לליקויים כביכול נבדקו בעבר ונמצאו כניסיון של אנשים מסוימים לרכוש את החברה בנזיד עדשים. אם סמי קצב (שהתמודד על החברה עם מאיר שמיר, במסגרת החברה המשותפת שהקימו "נסקא שמיר - י"א) היה מוכן לשלם על תעש כ-1.6 מיליארד שקל, סביר להניח שהוא היה קונה אותה. אבל הוא רצה לשלם על החברה 600 מיליון שקל בלבד".

גם בהתייחס לטענה שהרשויות לא הקדימו ובדקו את מידת ההשפעה של רכישת תעש בידי אלביט, תוך הפיכתה למונופול בשוק הביטחוני, טוענים הגורמים באוצר כי "מדובר בטענות סרק". לדבריהם, "הבדיקות על מעמדה של אלביט בשוק הביטחוני הישראלי לאחר שתרכוש את תעש נעשו הן באגף התקציבים של משרד האוצר והן במשרד הביטחון - ונמצא שאין כל מניעה שהיא תתמודד בהליך זה".

רשות החברות הממשלתיות מסרה בתגובה כי "מדובר בטענות שנבדקו בעבר והופרכו על ידי מבקר המדינה. המכרז מתנהל כסדרו, באופן תקין, על ידי ועדת המכרזים".

מתעש מערכות נמסר בתגובה כי "תעש מערכות דוחה מכל וכל אמירות שמקורן בגורמים אינטרסנטיים. תעש מערכות מדגישה כי החברה לא מכירה ובשום שלב לא קיבלה פנייה או טענה על חוסר במידע, הקיים ברשותה של החברה. במסגרת תהליך ההפרטה הכינה החברה ופתחה חדרי מידע לבחינת הקבוצות שהתמודדו בהליך ויועציהם המקצועיים, בהתאם להנחיות ואישורי רשות החברות. החברה פתחה חדר מידע מקוון, בסטנדרטים המתקדמים ביותר המוכרים כיום בתחום המיזוגים והרכישות, ובנוסף, גם חדרי מידע פיזיים, בהם הוצגו חומרים מסווגים לנציגים בעלי סיווג ביטחוני מתאים.

לדברי תעש מערכות, "חדרי המידע שהכינה החברה כללו מידע בהיקף ובסטנדרטים מקצועיים, חסרי תקדים בהפרטות קודמות, והם זכו לשבחים רבים מנציגי הקבוצות שהתמודדו בהליך וממאות היועצים אשר ליוו את הקבוצות, ובהם משרדי רואי החשבון, עוה"ד והייעוץ העסקי המובילים בארץ. מספר פריטים בעלי רגישות עסקית גבוהה מאוד, שהתבקשה הצגתם בחדרי המידע, עובדו והועלו לחדר המידע במתכונת שתמזער ככל הניתן את הפגיעה בחברה, ואשר נקבעה ואושרה מראש ע"י רשות החברות (יש על כך מסמכים). בנוסף לחדרי המידע קיימה החברה ימי עיון מרוכזים, סיורים מקצועיים בכל אתרי החברה, ועשרות מפגשים מקצועיים פרונטליים של הנהלת החברה עם נציגי המתמודדים, כל זאת כמובן על פי הנחיות רשות החברות ואישוריה".

מאלביט מערכות נמסר: "החברה מעסיקה כ-10,000 עובדים מהצפון ועד הדרום שאחראים לפיתוח טכנולוגיות מהמתקדמות בעולם, לחדשנות ולפריצות דרך, ובמעגל השני מספקת תעסוקה לכ-10,000 בתי אב בארץ. אלביט מערכות, שכ-80% מפעילותה מופנים ליצוא, פועלת בשווקים תחרותיים וחותרת לצמיחה ולחדשנות. מהלכי מיזוג שאלביט מערכות ביצעה הביאו לתוספת ערך - ליותר מקומות עבודה ולגידול ביצוא".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות