האם אי.די.בי תופלה לטובה?

ייתכן שכן - בזכות העובדה שהיא הייתה הראשונה לזהות את הפירצה בחוק הריכוזיות

אדוארדו אלשטיין / צילום: רוני שיצר
אדוארדו אלשטיין / צילום: רוני שיצר

הנימוק של רשות ניירות ערך ושל שרת המשפטים איילת שקד להחלטתן לאפשר ככלות הכול לאי.די.בי לנצל את הפירצה בחוק הריכוזיות, שמאפשרת לה לעקוף את דרישות החוק, הוא כי "לעת הזו אין זה נכון לתקן את החוק ולסגור את הפירצה - בין היתר לאור החשיבות העליונה בשמירת היציבות הרגולטורית". ובמלים אחרות, הרשות והשרה סבורות כי לא ראוי לשנות את כללי המשחק באמצע הדרך מבלי לתת התראה סבירה מראש לחברות.

עד פה טוב ויפה. אבל המשך התגובה שהעבירה היום (ה') שרת המשפטים ל"גלובס" מעורר את החשש שאי.די.בי תופלה לטובה ביחס לחברות אחרות - רק בזכות העובדה שהיא הייתה הראשונה לזהות את הפירצה בחוק.

לדברי השרה, בדיונים שערכו בנושא היא הבהירה כי אם חברות אחרות ילכו בדרך בה הולכת אי.די.בי, יישקל בהחלט תיקון חקיקה לסתימת הפירצה. אם אכן כך יקרה, אי.די.בי תהיה החברה היחידה שיתאפשר לה "לקפל" קומה בפירמידה באמצעות מכירתה לחברה-אחות של החברה השולטת בה.

החשש של שקד ורשות ניירות ערך משינוי הכללים תוך כדי תנועה ולאחר שהם כבר נקבעו הוא מובן, שכן שינוי כזה היה פוגע באינטרס ההסתמכות של החברות. אבל - אם משרד המשפטים היה נחוש קצת יותר למנוע מאי.די.בי. את ניצול הפירצה בחוק, לא מדובר היה במשימה בלתי אפשרית.

באופן דומה פעלה המדינה בכמה מקרים בשנים האחרונות. המקרה המובהק הוא זה של ועדת ששינסקי, הוועדה לבחינת המדיניות הפיסקאלית בנושא משאבי נפט וגז בארץ, שבעקבות הקמתה ב-2010 הועלה המיסוי על רווחי הפקת נפט וגז.

החברות החזקות במשק והבעלים שלהן מנסים באופן תמידי, ואף לגיטימי, לנצל פרצות בחוק כדי להרוויח יותר ולשלם פחות. זה בולט בעיקר בתכנוני מס. אבל בסופו של דבר כל חוק, גם חוק הריכוזיות נועד למטרה מסוימת והמדינה מחויבת לסתום את הפרצות שעלולות לפגוע בקידומה של אותה מטרה, גם אם הן מתגלות באיחור.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988