הערכות: כחלון יתנגד למיזוג בין בנק אגוד למזרחי טפחות

באגף התקציבים מתנגדים לעסקה, למרות שאין להם מעמד חוקי בהכרעה ■ עמדתם עשויה לסכל את המיזוג ■ בסביבת כחלון מעריכים: שר האוצר צפוי לגבות את עמדת הפקידות - מה שייצור חזית בינו לבין הנגידה

משה כחלון / צילום: יוסי אלוני
משה כחלון / צילום: יוסי אלוני

גורמים בסביבתו של שר האוצר, משה כחלון, מעריכים כי הוא צפוי להתנגד למהלך המיזוג בין מזרחי טפחות  לאגוד  על רקע הטענה לפגיעה בתחרות. לדבריהם, "זו הייתה יכולה להיות שאלה מעניינת אלמלא הרפורמה בשוק האשראי, אבל אחרי כל העבודה שנעשתה בנושא זה יהיה מוזר אם ייתנו לחזק עוד יותר את הבנק שכבר היום נמצא במקום השלישי מבחינת הריכוזיות שלו". דוברו של כחלון, עומרי הרוש, מסר כי שר האוצר טרם גיבש את עמדתו בנושא, ו"כל הערכה או אמירה אחרת לגבי עמדותיו הם על דעת האומר בלבד". נציין, כי התנגדות אגף התקציבים מצטרפת לראיון שהעניק ל"גלובס" שר הכלכלה, אלי כהן, בתחילת השבוע ובו הביע את התנגדותו למיזוג. כהן, נזכיר, נחשב למקורב מאוד לכחלון.

אתמול (ב') שלח מ"מ ראש אגף התקציבים, יואל נווה, מכתב לרגולוטורים השונים, ובראשם בנק ישראל ורשות ההגבלים שצריכים לאשר את המיזוג, ובו קרא להתנגד לו. "מיזוג בנק אגוד לתוך מזרחי יביא לפגיעה משמעותית בשוק הבנקאות", כתב נווה, "המיזוג יחזק את המבנה האוליגופוליסטי ויגרע שחקן מחולל תחרות מהשוק".

לכאורה, אגף התקציבים אינו אמור להתערב בסוגיה כזו. מכתב זה נכתב במסגרת פעילות הוועדה שהוקמה ליישום חוק שטרום, בה חבר נווה. נציין, כי זו אינה הפעם הראשונה שהאגף מתערב בסוגיה עסקית. כך, למשל, לפני כשנה וחצי הוא פרסם עבודה מפורטת המתנגדת לעסקת סלקום-גולן טלקום בטענה שהדבר יפגע בתחרות. בסופו של דבר, העסקה לא יצאה אל הפועל, וגולן נמכרה לאלקטרה צריכה.

ובחזרה לעסקת מזרחי טפחות-אגוד. למכתב של אגף התקציבים צורפה חוות דעת מפורטת בת יותר מ-30 עמודים המנמקת מדוע יש להתנגד למיזוג. במסגרת חוות הדעת נסקרו שלוש אפשרויות למכירת הבנק: מכירה לגורם שלישי או בבורסה, מיזוג למזרחי טפחות או פירוק הבנק. אגף התקציבים ציין שאפילו עדיף לפרק את הבנק ולמכור את נכסיו מאשר למזגו למזרחי טפחות. "מכירת בנק אגוד בחלקים תעודד אמנם תחרות בטווח הקצר, אך בטווח הרחוק תוציא שחקן מחולל תחרות מהשוק ולכן תפגע אף היא בתחרות. בשל עידוד התחרות בטווח זמן הקצר, ובשל הסיכוי שנפחי השוק של איגוד יעברו לשחקנים חוץ-בנקאים - חלופה זו עדיפה על פני החלופה של רכישת אגוד ע"י בנק קיים".

נסביר, כי בתרחיש של פירוק 1,200 עובדי הבנק יישלחו הביתה, בעוד שבתרחיש של מיזוג צפויים להיקלט כ-700 עובדים לבנק הממוזג. ועד העובדים של הבנק בראשות יצחק מוקמל, מתנגד למיזוג בשל הקיצוץ הצפוי, ואף שכר את שירותיו של פרופ' ירון זליכה. בתגובה לפניית "גלובס" באשר להעדפת אגף התקציבים לפרק את הבנק מאשר למזגו, מסר זליכה: "אני משוכנע כי הרעיון לפירוק נאמר בציניות ונועד להמחיש את האבסורדיות של מיזוג הבנק והוצאתו ממעגל התחרות. הרעיון לפרק את אגוד שקול לרעיון לפרק את ישראכרט במקום להוציאו אל מחוץ לבנק הפועלים".

במכתב מסבירים באגף התקציבים את הסיבות להתנגדות למיזוג: "לדעתנו, מתן היתר לבנק בינוני לרכוש את בנק אגוד הוא מהלך הסותר את הרצון להגדיל את האפשרות לכניסת בנקים קטנים לשוק, כפי שבא לידי ביטוי במהלכים שנעשים לאחרונה. יש חשיבות לשמירה על מדיניות עקבית השמה למטרה את הגברת התחרות במערכת הבנקאית", כתב נווה. בנוסף, אגף התקציבים מציג שורה של נתונים מהם עולה כי בנק אגוד הוא גורם המשפר את התחרות במערכת הבנקאית. כך, למשל, מוצגת תוכנית "חשבון הפוך" שמציע הבנק. אלא שבפועל, תוכנית זו על אף האטרקטיביות שלה לא הביאה למעבר מאסיבי של לקוחות אל הבנק, ונתח השוק שלו בפרמטרים כגון אשראי ומאזן אף נשחק בחמש השנים האחרונות.

בבנק ישראל, נציין, תומכים במהלך של מיזוג בנק אגוד למזרחי טפחות ולא רואים בו סתירה לחוק שטרום. מבחינת הבנק המרכזי, השחקנים החדשים שצריכים להיכנס לשוק הבנקאות ושחוק שטרום מעודד את כניסתם הם כאלה שיש להם יתרון תחרותי בתחום הדיגיטל ומבנה הוצאות רזה שיאפשר להם להציע הצעות ערך תחרותיות. בנק אגוד שצריך להחליף את מערכות המחשוב שלו בפרויקט יקר ושסובל מיחס יעילות חלש ביותר - אינו עונה על קריטריונים אלה.

מנגד, בבנק ישראל רוצים לחזק את הבנקים הבינוניים כמו מזרחי טפחות על מנת שיוכלו להתחרות טוב יותר בשני הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי - המחזיקים למעלה מ-60% מהשוק. לראיה, במסגרת חוק שטרום נקבע יתרון לבנקים הבינוניים: דיסקונט והבינלאומי קיבלו פטור (לפחות בשנים הקרובות) ממכירת חברת כרטיסי האשראי שבשליטתם.

התרחישים למכירת מניות בנק אגוד
 התרחישים למכירת מניות בנק אגוד