רשות ההגבלים תקל על עסקאות ותקשיח את ההרתעה

רשות ההגבלים העסקיים עברה כמה מהפכות חקיקתיות משמעותיות בשנים האחרונות - בהן "המהפכה המינהלית", המאפשרת להטיל עיצומים כספיים על חברות ונושאי משרה בגין הפרות של חוק ההגבלים העסקיים - והנה המהפכה החקיקתית הבאה כבר בפתח.

כפי שנחשף ב"גלובס", הממונה על ההגבלים העסקיים, עו"ד מיכל הלפרין, ושר הכלכלה, אלי כהן, מגבשים בימים אלה מספר תיקוני חקיקה לחוק ההגבלים העסקיים, אשר מצד אחד יקלו על ביצוע עסקאות במדינה, אך מנגד ישרתו את מטרת ההרתעה מפני פגיעה בתחרות על-ידי חברות במשק.

כך, בעוד חלק מתיקוני החקיקה המתוכננים נועדו בעיקרם להסיר חסמים בפני מיזוגים ולהקל עם העסקים הקטנים והבינוניים; מאפשרים תיקונים מתוכננים אחרים הטלת קנסות כבדים יותר על מפרי חוק במסגרת ההליכים המינהליים.

אחד השינויים המתוכננים הוא סלילת הדרך למיזוגים של שתי חברות שמגלגלות יחד מחזור של עד כ-350 מיליון שקל, באופן שאלה לא יצטרכו לקבל אישור מוקדם. נכון להיום רף הדיווח ובקשת האישור מהרשות טרם מיזוג - עומד על 150 מיליון שקל. ואולם, הפטור מקבלת האישור לא יחול על חברות אשר מתמזגות עם מונופול, או על שתי חברות שבעקבות מיזוגן יהפכו למונופול.

מנגד, שואפת הממונה החדשה להגביר את ההרתעה של הרשות על-ידי ביטול המגבלה הקיימת בחוק כיום על סכום העיצום שהרשות מוסמכת להטיל כעל חברות - עד 24 מיליון שקל.

סמכות הממונה על ההגבלים העסקיים להטיל עיצומים כספיים נוספה לחוק ההגבלים העסקיים ביולי 2012, במסגרת "המהפכה המינהלית", והיא מאפשרת להטיל עיצומים כספיים בגין מגוון רחב של הפרות של חוק ההגבלים העסקיים. לממונה סמכות להטיל עיצומים כספיים עד גובה של 8% ממחזור המכירות של החברה, אך לא יותר מאשר 24 מיליון שקל. לגבי מפר שמחזור המכירות שלו נמוך מ-10 מיליון שקל ולגבי מפר שהוא יחיד, החוק קובע תקרת עיצום של מיליון שקל.

מאז הוענקה לממונה הסמכות להטיל עיצום כספי, הוטלו עיצומים בכמה מקרים על חברות במשק כאשר גובה הקנסות הלך ועלה עם הזמן. בין היתר, ב-2014 הוטל על תנובה ועל טיב טירת צבי עיצום כספי בגובה 1.04 מיליון שקל; בדצמבר 2015 קנסה רשות ההגבלים את נמל אשדוד ב-9 מיליון שקל; ובראשית השנה הודיעה הרשות על כוונתה להטיל עיצום כספי בסך 25.6 מיליון שקל על רשת יינות ביתן ועיצום כספי בגובה 13 מיליון שקל על חברת החשמל - בכפוף לשימוע.

ואז הגיעה החלטת הממונה להטיל על החברה המרכזית למשקאות (קוקה-קולה ישראל) עיצום כספי חסר תקדים, בהיקף של כ-63 מיליון שקל בגין מספר רב של הפרות חוק. לו היה מדובר בהפרה אחת, הייתה חלה על התיק המגבלה לפיה לא ניתן להטיל עיצום כספי העולה על 24 מיליון שקל. כעת, מבקשת הלפרין, במסגרת תיקוני החקיקה המתוכננים לבטל את תקרת הקנס האמורה לחלוטין.

הלפרין מתכוונת להעלות את רף העיצומים הכספיים שיוטלו, לאחר שלגישתה השוק קיבל תקופת הסתגלות מספקת בת כ-5 שנים ל"מהפכה המינהלית", במסגרתה הוטלו קנסות "מתונים" על מפרי חוק.

עוד במסגרת תיקוני החקיקה - שינוי בהגדרת "מונופול", כך שיכלול חברות שחלקן בשוק נמוך מ-50% אך הן בעלות "כוח שוק".

עיקרי תיקוני החקיקה

■ העלאת הפטור לאישור מיזוג - ממחזור של 150 מיליון שקל ל-350 מיליון שקל

■ תקרת העיצומים - ביטול התקרה שניתן להטיל על מפרי חוק

■ הרחבת הגדרת "מונופול" - יכלול גם חברות עם "כוח שוק" שאינן מחזיקות ב-50%